פסק דין 1. א. התובעת רכשה מאת הנתבעים ריהוט הכולל: מערכת סלונית מדגם TUANA, צבע 050117454 הכולל, ספה תלת מושבית, כורסה דו מושבית וכורסה חד מושבית בעלות של 8,100 ₪ (ראה הזמנה מס' 310152), (להלן: "המערכת") שולחן סלוני מדגם "גיטרה" בעלות של 1,600 ₪ (ראה הזמנה מס' 310153). התובעת גם שילמה סך 500 ₪ בגין ההבלה. ההזמנה בוצעה ביום 18.7.07 ובאף הזמנה לא ננקב מועד האספקה. ארבע טענות העלתה התובעת נגד הנתבעת: הראשונה, ההזמנה לא סופקה בזמן, השניה, הריהוט שסופק לה פגום, השלישית, צבע המערכת שסופק לה איננו הצבע שבחרה בעסקם של הנתבעים והרביעית, להשיב לה את הסכום ששילמה בעד ההובלה, משום שסוכם שההובלה תהא בחינם. למרות הטענות, כפי שהועלו על ידי התובעת, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 10,350 ₪ הכולל: מחצית עלות ההזמנה בסך 4,850 ₪, (4,050 ₪ בעד המערכת וסך של 800 ₪ בעד השולחן) וכן סך 500 ₪ בעד ההובלה ועוד סך של 5,000 ₪ בעד עוגמת נפש. לחלופין, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לספק לה הסחורה כפי שהזמינה בתוספת פיצוי של 3,000 ₪ ומכתב התנצלות. ב. הנתבעת טוענת שהמערכת סופקה בזמן- תוך 60 ימי עסקים - וללא כל פגם והשולחן סופק, בהסכמת הצדדים תוך 90 ימים. לטענתם, התבלבלה התובעת בצבעים ומנסה להאשים בכך את הנתבעים. הנתבעת מאשרת, שעם הכנסת חלק מהמערכת לביתה, טענה התובעת שהצבע אינו תואם את מה שהוזמן בפועל. באותו זמן, יצר המוביל קשר עם בעל החנות ודווח לו על טענת התובעת והיות ובאותה שעה היה המחסן סגור הוצע לתובעת להשאיר את המערכת בביתה ללא חתימה על קבלתה והיא הוזמנה להגיע, למחרת בבוקר, לחנות על מנת לברר את הנושא. הנתבעת הסכימה באותו שלב, שאם תתברר שהייתה טעות בצבע, מתחייבת היא להחליף את המערכת ללא תשלום עבור הובלה חוזרת. בתום שיחה זו, עזב המוביל את בית התובעת, כאשר הריהוט נשאר בבית התובעת. למחרת היום, יצר קשר נציג הנתבעת עם התובעת והסביר לה שמס' הקטלוגי תואם את המספר בהזמנה והיא הוזמנה לחנות ולהשתכנע באמיתות דבריו. הנתבעת מוסיפה כי היות והמספר הקטלוגי הוא בן 9 ספרות - בלתי אפשרי שתהא טעות. התובעת סרבה להגיע לחנות. עוד מתארת הנתבעת שיחות שונות עם התובעת- שיחות שהיו בעקבות תלונותיה, אך בסופו של יום נמצאו תלונותיה בלתי צודקות. הנתבעת מאשרת את הודעת התובעת בדבר פגם במוצר (קרע בידית), אך לטענתה ייתכן ונזק זה נגרם על ידי כלב או חתול הנמצאים בדירת התובעת. למרות הנחה זו, הסכימו הנתבעים להחליף לתובעת את הידית הפגומה אם התובעת תשלם עבור ההחלפה. 2. בעדותה אומרת התובעת, שצבע המערכת נבחר על ידה לא באמצעות דוגמה של בד, אלא שראתה רהיט בצבע מסוים בבית העסק של הנתבעת ואמרה למוכרת, שזהו הצבע שהיא רוצה להזמין. לאחר שהמערכת הובאה לביתה וראתה הצבע, יצרה היא מיד קשר עם עסק הנתבעים והודיעה שזה לא הצבע שהזמינה, אך משם השיבו לה שבהתאם למספר בהזמנה, זהו צבע הבד שהיא הזמינה וזה הצבע שהיא קבלה. הגב' ולנטינה מונטן, היא שכנה של התובעת. היא העידה מטעם התובעת ואומרת, שהיא הייתה יחד עם התובעת להזמין הריהוט והיא מאשרת את דברי התובעת, שצבע המערכת לא הוזמן על פי בד אלא על פי צבע ודוגמא של רהיט שהיו בחנות. עוד מעידה העדה, שבעת קבלת הריהוט בבית התובעת, היא נוכחה שם וראתה שזה לא אותו צבע. 3. התובעת תובעת באופן סתמי מחצית ממחיר ההזמנה ולא מסבירה מדוע דווקא מחצית מהסחורה? הרי אם המערכת בצבע אחר מהצבע שהזמינה, אזי אפשר לומר שהתובעת לא קיבלה המערכת המוזמנת אלא קבלה דבר שונה ולכן מדוע לא תובעת התובעת לחייב הנתבעת להמציא לה מערכת בצבע שבחרה או מדוע לא תובעת התובעת את מלוא עלות המערכת? למה רק חצי? עצם הנקיבה במחצית הסכום מצביע על כך שהסכום הנתבע הוא סכום סתמי, בלתי מוסבר וגם לא הגיוני. כך גם לגבי השולחן: אם השולחן שסופק הוא תקין, הרי אין לה לתובעת מה להלין ואין לה סיבה לתבוע ואם השולחן פגום, מדוע חצי עלות השולחן ירפא את הפגם? בנוסף לכך, גם אם אניח, שאכן נגרמה לתובעת עוגמת נפש, האם באמת מוצדק לתבוע בגין עוגמת נפש, בנסיבות כפי שהיא מתארת, סכום כה מוגזם? תובעים הנוקבים בסכומים מוגזמים מצביעים על מגמה של נפוח תביעות ללא כל יסוד וללא כל מידתיות לעצם עוגמת הנפש שנגרמה - אם נגרמה. 4. א. אני מאמין לתובעת שבסופו של יום לא קיבלה את המערכת בצבע ובדוגמא שהזמינה ואני מאמין לה שמיד לאחר קבלת המערכת היא יצרה קשר עם נציגי החנות להלין על כך. הנתבעים, אמנם מכחישים את טענת התובעת בדבר שינוי הצבע והדוגמא, אך הם מאשרים - הן בעדותם בפני והן בכתב ההגנה- שהתובעת אכן פנתה אליהם והלינה על שנוי הצבע והדוגמא. לא מצאתי נכונות מטעם הנתבעים לבוא לבדוק העניין או להציע לתובעת להחליף המערכת לצבע המתאים, אלא שגישתם הייתה לאורך כל הדרך שאין שום פגם בצבע, אין שנוי מהצבע שהוזמן ולכן אין מה להחליף. בנסיבות אלו, נשארה התובעת עם המערכת כפי שנשלחה אליה ואין לי ספק, שבעצם אספקת מוצר השונה מזה שהוזמן נגרמו לתובעת אי שביעות רצון ועוגמת נפש. יחד עם זאת, לא הציגה בפני התובעת מכתב כלשהו ששלחה לנתבעים - אם כי עולה ממכתב מיום 8.10.07 שהיא פנתה למועצה הישראלית לצרכנות והלינה בפניהם על קבלת מוצר שלא הוזמן. יתר הטענות של התובעת נדחות מחוסר הוכחה : לא הוכח בפני שההזמנה לא סופקה בזמן, יען כי לא הוצג בפני מסמך כלשהו המצביע על מועד האספקה, התובעת לא הוכיחה שהריהוט שסופק פגום וכמו כן, לא הוכח בפני שהתובעת לא הייתה צריכה לשלם עבור ההובלה. באף הזמנה לא צוין שהתובעת פטורה מלשאת בהוצאות ההובלה ומתברר שאת הוצאות ההובלה שילמה התובעת בנפרד למוביל ולכן אין קשר בין תשלום זה ובין מחויבותם של הנתבעים לשלם עבורה את ההובלה. ב. לכן, מכל האמור לעיל, אני קובע כי לתובעת אכן נגרמה עוגמת נפש בשל קבלת מוצר בצבע שונה ובגין כך אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד, לשלם לתובעת פיצוי בסך 1,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים,באופן סולידרי, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. רהיטים (תביעות)עוגמת נפש / נזק לא ממוניאספקה