פסק דין תאור העובדות וטענות הצדדים התובעת רכשה מהנתבעת הפלגת נופש בת ארבעה ימים באוניה "Dream הנסיכה מהקריביים" (להלן- האוניה), תמורתה שילמה סך של 1,839 ₪. האוניה יצאה מישראל ביום 16.9.07 והיתה אמורה לעגון בטורקיה, יוון וקפריסין. לטענת התובעת, כבר ביום הראשון להפלגה, התגלו בעיות בחדר השירותים בחדרה, ולאחר מכן גם בחדר השירותים הקומתי באוניה, תוך שריח ביוב חריף נדף מהם. במקביל, הפסיקו לעבוד גם מערכות המיזוג והחשמל. לטענתה, כבר בעגינה בעיר אלניה שבטורקיה, הבחינה התובעת כי האוניה נוטה קלות על צידה, אולם צוות האוניה טען כי מדובר בפעילות יזומה לפתור את בעיית הביוב. מאוחר יותר, לאחר העגינה ברודוס שביוון, התברר כי האוניה נוטה בשיפוע גדול יותר, המקלחות באוניה הפסיקו לפעול, וחדר שירותים אחד שירת את כל נוסעי האוניה. לאחר שצוות האוניה הודיע לנוסעים כי הם רשאים לבלות ברודוס שעות נוספות, ולאור השיפוע ההולך וגדל, פרצה מהומה על סיפון האוניה, ונוסעים החלו להמלט מהמקום. בדיעבד התברר כי התגלו חורים בבטן האוניה, עקב אחזקה לקויה וטיפול רשלני של צוות האוניה. לדברי התובעת, לאחר פינוי האוניה, בעת שהייתה על הרציף, הודע לה ולשאר הנוסעים כי הם יוטסו ארצה וכי עד למועד הטיסה ישוכנו במלון, ואולם למרות הבטחה זו, נלקחו לשדה התעופה, שם המתינו כ- 13 שעות עד לטיסה. לאור כל האמור לעיל, עותרת התובעת להשבת עלות ההפלגה ששילמה לנתבעת, וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות שהייה בשדה התעופה והפסד השתכרות, בסך כולל של 13,239 ₪. לטענת הנתבעת, דין התביעה כנגדה להמחק על הסף בהעדר יריבות עם התובעת, שכן היא אינה בעלת האוניה או מפעילתה, אלא סוכנת עמילה בלבד, שתפקידה לתווך בין ציבור המפליגים לבין בעלי האוניה. הנתבעת הפנתה בהקשר זה לטופס התנאים הכלליים, שהינו חוזה ההתקשרות בין בעלי האוניה לבין ציבור המפליגים, וצירפה פסקי דין של בתי משפט אשר קיבלו טענתה זו. עוד טענה הנתבעת, כי היא עצמה ניזוקה קשות מהאירוע שתואר בכתב התביעה, כאשר הטיסה על חשבונה את המפליגים שפונו מהאוניה, ואף הגישה תביעה ברודוס כנגד בעלי האוניה. לגופו של עניין, טענה הנתבעת, כי מדובר באירוע שלא ניתן לצפות מהנתבעת כסוכנת נסיעות לצפותו מראש, שכן התקלה בגינה נעצרה האוניה ברודוס, שנבעה כתוצאה מאחזקה לקויה או ממחדלים של מפעילי האוניה, דינה כדין "כח עליון". לטענת הנתבעת, מדובר באוניה ששווקה על ידה כשלוש עונות, ומעולם לא עלה חשד כי אחזקתה לקויה, עד אפשרות כי תעצר בשל תקלה. הנתבעת טענה בהקשר זה כי היא פעלה כסוכנת נסיעות סבירה, כי לא ניתן היה לצפות את הנזק, ולכן אין לקבוע כי היא התרשלה בתפקידה כסוכנת נסיעות ולהטיל עליה אחריות לנזקי התובעת. הנתבעת כאמור לא הכחישה כי התגלו נזקים בגוף האוניה כתוצאה מאחזקה לקויה, אך טענה כי אינה יכולה לאשר או לסתור טענותיה של התובעת לגבי תקלות הביוב, השירותים וכיוצ"ב, בהעדר מידע (אם כי בהמשך הכחישה מכל וכל את טענות התובעת באשר לתקלות הנ"ל). הנתבעת צירפה אסופת פסקי דין, של בתי משפט אחרים, אשר קבעו בקשר להפלגה נשוא כתב התביעה, כי הנתבעת אינה אחראית לנזקי המפליגים. בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.9.08, חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת העידה על האירועים שחוותה, והציגה תמונות של האוניה בעת נטייתה הצידה, והוסיפה כי אינה מכירה את בעלי האוניה, אלא את איסתא ואת הנתבעת, והם הכתובת לתביעה מבחינתה. ב"כ הנתבעת טענה כי הנתבעת מצויה בקריסה כלכלית, וכי בעלי האוניה ניתקו איתה קשר. לטענתה, עם קבלת ההודעה על המקרה, ניסתה להכניס את נוסעי האוניה לבתי מלון, אך לא הצליחה, והשתדלה להכניסם לטיסות במהירות, אך בשל ריבוי האנשים, הדבר ארך זמן. לאחר הדיון, הגישה גם התובעת פסקי דין מטעמה, המבססים לטענתה את חבותה של הנתבעת כסוכנת נסיעות, לנזקיה. טופס התנאים הכלליים טופס התנאים הכלליים (להלן- הטופס) שצורף לכתב התביעה, בסעיף 1 בו, מסיר את אחריותה של הנתבעת לתקלות שייגרמו במהלך ההפלגה, ומעביר את כל האחריות אל בעלי וחוכרי האוניה. לפיכך, ביקשה הנתבעת כאמור, כי התביעה כנגדה תימחק על הסף בהעדר יריבות. בכל הכבוד אינני יכולה לקבל טענה זו. טופס התנאים הכלליים האמור, הינו חוזה אחיד כמשמעו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן-החוק). הסעיף בטופס הפוטר את הנתבעת מכל אחריות לתקלות במהלך ההפלגה, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, הן לאור מהותו, והן לאור החזקות שבסעיף 4 לחוק. בעניין זה, מקובלת עליי קביעתו של כבוד השופט (בדימוס) שטרסמן במסגרת ת"ק (פתח תקוה) 3148/06 אלון בורנפלד נ' הדקה ה-90 בע"מ : "ניסוח התנאים הכלליים כפי שנמסר לתובעים - ולרבבות, אם לא מאות אלפים תיירים ישראלים היוצאים במסגרת חבילות מעין זו שהתובעים רכשו - אינו רק בבחינת חוזה אחיד שכופים אותו על הצרכנים, אלא שיש בו תנאים בלתי מתקבלים על הדעת. אין נותן שירות רשאי לפטור את עצמו מכל אחריות למעשיו, גם אם הוא מעגן אותם בכתובים." עוד יודגש, כי הטופס אינו עומד בכללים הצורניים שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה-1995, הן מבחינת גודל האותיות והן מבחינת הרווח בין השורות. לפיכך, ולאור סעיף 3 לחוק, אני קובעת כי יש לבטל את התנאי המקפח בטופס, ולכן אני דוחה את בקשתה של הנתבעת לדחיית התביעה על הסף. אחריותה של הנתבעת בפסקי דין רבים, נקבע כי על סוכנת נסיעות מוטלת חובת זהירות כלפי לקוחותיה הרוכשים באמצעותה נופש, וכי ניתן להטיל עליה חבות בנזיקין בגין כשלים שאירעו במהלך הנופש, אם התרשלה בתפקידה כסוכנת נסיעות סבירה. מעיון בכתב ההגנה, עולה כי הנתבעת אינה חולקת על קיומה של חובת זהירות מושגית מצידה כלפי התובעת, אך טוענת כי בנסיבות העניין אינה חבה בחובת זהירות קונקרטית, שכן לא היה עליה לצפות אירוע בו האוניה תעצר ע"י הרשויות ועובדיה יואשמו ברשלנות, לא היה עליה לצפות את הנזקים שנגרמו בשל כך לתובעת, ולכן גם אין לקבוע כי היא התרשלה והפרה את חובת הזהירות כלפי התובעת. מעיון בכל החומר שהוצג בפניי, לרבות הפסיקה שהציגו הצדדים (שאינה מהווה פסיקה המחייבת את בית משפט זה), ופסיקה שאיתר בית המשפט בעצמו, אני קובעת כי במקרה שלפנינו קיימת חובת זהירות קונקרטית, כי היה על הנתבעת לצפות נזק לנוסעים (גם אם לא את התוצאה הקיצונית שאירעה בפועל), וכי הנתבעת לא נהגה כסוכנת נסיעות סבירה, התרשלה כלפי התובעת ואחראית לחלק מנזקיה. ראשית יצויין, כי לטעמי תפקידה של סוכנת נסיעות סבירה, אינו מתמצה רק בתיווך בין נותני השירות לבין הצרכנים, אלא חלה עליה חובה כלפי הצרכנים לבדוק באופן בלתי אמצעי את השירות שהיא מתווכת, ולוודא שהוא עומד בקריטריונים צרכניים סבירים, ושהוא תואם את המצג שהיא מציגה בפני הצרכנים. ויפים בהקשר זה דבריו של כבוד השופט (בדימוס) שטרסמן, במסגרת ת"ק (פתח תקוה) 3128/05 בן-יאיר נ' אופיר טורס בע"מ : "הטענה שסוכני הנסיעות טוענים אותה חזור וטעון, שלמעשה אין הם אלא מתווכים וכל האחריות על הסַפּקים, ראוי לה שלא תישמע כאשר העובדות מצדיקות חיובם ברשלנות, במעשה או במחדל. כל אימת שסוכן נסיעות מציע ללקוח חבילת טיול או טיסה, או בית מלון, בלי שבדק אם יש להצעתו בסיס, הוא מעיד על עצמו שהוא סוכן נסיעות רשלן שאינו עומד במבחני תום הלב, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון מאז הלכת אַפּרוֹפּים הנ"ל." [וראה גם, ת"ק (פתח תקוה) 3148/06 אלון בורנפלד נ' הדקה ה-90 בע"מ, הנ"ל] עוד חשוב לציין כי מעיון בפסקי דין רבים שניתנו בעניינה של הנתבעת (לזכותה ולחובתה), עולה כי האוניה שימשה כאוניית דגל של הנתבעת, גם אם לא היתה בבעלותה. בעצם שיווקה של האוניה על ידי הנתבעת, הנתבעת יצרה מצג כי היא עומדת מאחורי ההפלגות וכי היא ערבה לטיב האוניה ולתנאי ההפלגה. כלומר, מהנתבעת אשר משווקת או מתווכת חופשות על אוניה שנחזית להיות אוניית דגל שלה, יש לצפות אף לרמה גבוהה יותר של ידיעה לגבי מצב האוניה, מאשר הציפייה מסוכנת נסיעות אחרת המשווקת חופשות רבות ושונות של ספקים שונים. מעיון בפסקי הדין הרבים בעניינה של הנתבעת, עולה כי במהלך השנים, ובעיקר במהלך שנת 2007, עלו תלונות רבות מצד הנופשים באשר לטיב החוויה שחוו על האוניה, ובהן תלונות רבות על בעיות באחזקת האוניה, לרבות תקלות במערכת הביוב, ריח רע, תקלות באספקת מים ובמערכת המיזוג, הדומות לתלונות שהציגה התובעת במקרה זה. במצב דברים זה, כאשר הנתבעת בוודאי שמעה השכם וערב תלונות מצד נוסעים (בין אם התלונות נכונות או לא) ולא עשתה דבר על מנת לבדוק את תקינות האוניה, אלא המשיכה לשווק ולמכור הפלגות עליה, אין מנוס אלא לקבוע כי היא עצמה עיניה מול התקלות האפשריות במהלך ההפלגה נשוא התביעה, והפרה בכך את חובת הזהירות וחובת תום הלב כלפי התובעת ושאר נוסעי האוניה. וכך, נקבע במספר פסקי דין כי היה על הנתבעת לבדוק את מצב האוניה טרם יציאתה להפלגה, ולדאוג שתבוצע תחזוקה מתאימה שתמנע תקלות במהלך ההפלגה. [בהקשר זה ראה, ת"ק (חיפה) 2185/07, כהן אבי נ. חב' ספנות כספי, ת"א (שלום חיפה) 7502/07 קובה יוסף נ' כספי ספנות בע''מ, ת"ק (חיפה) 3983/07 בן עוזיהו נ. כספי ספנות והפלגות בע"מ] גובה הנזק כאמור, הנתבעת לא חלקה על כך שלגוף האוניה נגרם נזק עקב אחזקה לקויה, בעטיו נעצרה ע"י הרשויות ביוון. הנתבעת גם לא הכחישה כי האוניה נטתה על צידה, וכי ככל הנראה התגלו בגוף האוניה חורים גדולים, אשר לא טופלו ע"י צוות האוניה. הנתבעת הכחישה, מחוסר ידיעה, כי גם מהלך ההפלגה שקדם לעצירת האוניה לווה בכשלים: ריח ביוב, הפסקות חשמל ומים, קלקול בשירותים ובמערכות המיזוג. בהקשר זה, שמעתי את דברי התובעת שעשו עליי רושם מהימן, ולא שמעתי כל עדות נגדית מטעם הנתבעת, ולכן אני מקבלת את תיאורה של התובעת כתיאור אמין של הדברים. אין חולק, ונדמה לי שגם הנתבעת תודה בכך, כי לתובעת נגרמה עוגמת נפש רבה בשל האירועים שאירעו במהלך ההפלגה, החל בתקלות השונות במערכת הביוב, החשמל, המיזוג והמים וכלה בנטייתה של האוניה על צידה, הפחד והפאניקה שנגרמו כתוצאה מהצורך לפנות את האוניה. השאלה היחידה אם כך, היא כיצד לכמת את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת, באופן יחסי לחלקה של הנתבעת באירוע, שהרי כאמור אחריותה של הנתבעת נובעת מהעדר בדיקות לאוניה בטרם ההפלגה, והעדר דיווח ללקוחותיה אודות מצב האוניה, אך לא ניתן לייחס לה רשלנות חמורה או פושעת כפי שרובצת לפתחו של צוות האוניה. עוד יש לקחת בחשבון את העובדה שהנתבעת עשתה מאמץ להטיס על חשבונה את כל נוסעי האוניה בחזרה לארץ, ובהקשר זה אני מקבלת את טענות הנתבעת כי עשתה מאמצים רבים כדי להפחית את הסבל של נוסעי האוניה לאחר קרות האירוע, וכי רכישת כרטיסי הטיסה עבור הנוסעים הייתה תלויה בעיקר בקיומם של מקומות פנויים בחברות התעופה. לאחר ששקלתי את כל השיקולים המנויים לעיל, ולאחר שהגעתי למסקנה כי התובעת לא קיבלה תמורה ממשית לכספה, גם בימים שקדמו לפינוי האוניה, וכי אם הנתבעת היתה מקיימת חובתה ובודקת את מצב האוניה, סביר להניח שהתובעת לא היתה יוצאת להפלגה על האוניה, אני מחליטה כי הנתבעת תשיב לתובעת את עלות ההפלגה בסך 1,839 ₪. בנוסף אני פוסקת לתובעת פיצוי יחסי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך של 2,000 ₪. לגבי ההוצאות שנגרמו לתובעת כתוצאה מהשהות בשדה התעופה ומהפסד ימי חופש, טענותיה בהקשר זה לא גובו בראיות, ועל כן אני דוחה אותן. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,839 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת ביהמ"ש בסך 132 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים. זכות להגשת בקשת רשות ערעור, בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבימ"ש המחוזי בב"ש. הפלגות נופש (תביעות)משפט ימי - דיני ימאות