פגמים ארון - תביעת פיצויים

פסק דין השאלה העומדת לדיון היא האם על הנתבעות לפצות את התובעת בגין ליקויים בארון אשר לטענת התובעת סופק לה שלא לשביעות רצונה? כללי: ביום 12.3.08 רכשה התובעת מהנתבעת 1 ארון, באמצעות הזמנה טלפונית, בעלות של 8,400 ₪ . אין מחלוקת כי התובעת שילמה את כל התמורה. טוענת התובעת בכתב התביעה כדלקמן: 1) 1) בעת רכישת הארון, נאמר לה כי זמן ההספקה של הארון יהיה תוך חודש עד חודש וחצי ימים וכי האחריות הינה לשנה. בפועל,לגרסתה, רק לאחר כחודשיים סופק לה הארון ולא נשלחה כל תעודת אחריות; 2) 2) כאשר הארון הגיע לביתה התגלו מספר פגמים בארון; 3) 3) הרכבתו של הארון לא הושלמה כך שהדופן האחורית לא חוברה בצד שמאל ולכן הארון נטה ונשען על הקיר, היתה שריטה/שקע בדופן הימנית של הארון ושהמקל לתליית הבגדים היה קצר במקצת; 4) 4) עבור ההובלה וההרכבה שילם אביה סך של 600 ₪, אולם אביה לא קיבל חשבונית על תשלום זה; 5) 5) יום לאחר שקיבלה את הארון התקשרה לחברה ודיברה עם מנהל החברה, הנתבע 2 וסיפרה לו על הליקויים שהתגלו בארון. התובעת ציינה כי יום לאחר מכן היא שלחה מייל לחברה בו יש תמונות של הארון והפגמים בו והודתה כי כמה ימים לאחר מכן נשלח לביתה מרכיב אשר בא לבחון את הפגמים הנטענים וכשבוע לאחר מכן הגיע הנתבע 2 והחליף את המקל לתליית הבגדים ומרח חומר אשר הסתיר את השריטה. לטענתה של התובעת לאחר שעזב הנתבע 2 את ביתה היא החלה לנקות את הארון ואז הבחינה כי המדף שבור בפינתו ולטענתה אין אפשרות להחליף רק את המדף אלא יש צורך לפרק את כל הארון בכדי לתקן את המדף; 6) 6) היות וביום חמישי הנתבע 2 היה בביתה ותיקן את הפגמים שנדרשו וביום שישי העסק סגור היא יצרה עם הנתבעת 1 קשר ביום ראשון ופקידה של הנתבעת 1 , קרן ( להלן: "קרן"), אמרה לה כי יש צורך להכין את המדף וההכנה שלו תיקח מספר ימים והם יצרו איתה קשר. כעבור מספר ימים התקשרה שוב לנתבעת ודיברה עם קרן אשר אמרה לה כי המדף מוכן אולם כעת ממתינים למרכיב אשר יודיע מתי הוא יכול לבוא ויתקשרו אליה כאשר תהיה תשובה, אולם כעבור מספר ימים התקשרה התובעת שוב בכדי לברר מתי יגיע המרכיב וקרן אמרה לה שתוך כמה שבועות ואם זה לא נראה לה היא יכולה לדבר עם הנתבע 2 ואכן התובעת יצרה קשר עם הנתבע 2 אשר אמר לה כי המדף מוכן אולם צריך לאסוף אותו מהמפעל ויתאמו איתה מחר מתי המרכיב יבוא, אולם לטענתה לא יצרו איתה קשר. בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענותיה של התובעת. תחילה טען הנתבע 2 כי יש לדחות את התביעה כנגדו וזאת משום שאין יריבות בינו לבין התובעת. לדבריו הוא שכיר של הנתבעת 1 והנתבעת 1 הינה אישיות משפטית נפרדת והיא זאת אשר התקשרה בהתקשרות חוזית עם התובעת. הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה כדלקמן: 1) 1) גם נגדה דין התביעה להדחות וזאת מהסיבה של היעדר עילה; 2) 2) התובעת קיבלה ארון בגדים תקין ומתאים לשימוש וקיבלה שירות מקצועי וכל הפגמים אשר נטענו ע"י התובעת תוקנו במקום לשביעות רצונה של התובעת; 3) 3) כי הציעה לתובעת כי יגיעו לביתה גם בפעם השלישית לאחר שהתלוננה על המדף השבור, אולם התובעת סירבה ואמרה לה כי בכוונתה להגיש תביעה; 4) 4) בניגוד לטענתה של התובעת כי לא הוציאה לה חשבונית מס עבור רכישת הארון, היא כן הוציאה לה חשבונית ואף צירפה העתק של החשבונית; 5) 5) הארון יצא מהנתבעת 1 במצב תקין ועל אף שטענה כי התובעת הפריזה בתיאוריה לגבי הפגמים שהתגלו בארון, עדיין שלחה הנתבעת 1 נציגים מטעמה שיתקנו את הארון בהתאם לשביעות רצונה של התובעת; 6) 6) גם היום היא מוכנה לשלוח נציגים מטעמה אשר יתקנו את המדף השבור, כפי שטוענת התובעת. בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת ביקשה לבטל את העיסקה וזאת משום שלגרסתה הנתבעות התעלמו ממנה במשך הרבה זמן. הנתבע 2 העיד כי הוא הגיע לבדוק את הארון בביתה של התובעת. הנתבע 2 הודה כי אכן המקל לתליית הבגדים היה קצר בכמה מילימטרים והיתה שריטה בתחתית הארון , אולם טען כי הם תיקנו את הפגמים הללו, ואביה של התובעת אשר היה נוכח בעת התיקון בדק את התיקונים ואמר להם שהכל בסדר. עוד העיד הנתבע 2 כי כעבור יומיים לאחר שהיה בביתה של התובעת התקשרה שוב התובעת והתלוננה על כך שהמדף שבור ועל כן הם יצרו מדף חדש תוך שבוע והפקידה התקשרה לתובעת בכדי לומר לה שהמרכיב יגיע תוך שבוע עם המדף , אולם התובעת סירבה ואמרה לפקידה כי בכוונתה להגיש תביעה. התובעת צירפה לתיק בית המשפט את פירוט השיחות שלה לנתבעות, ממנו ניתן ללמוד כי אכן התובעת ניסתה מספר רב של פעמים ליצור קשר עם הנתבעות. עוד צירפה את צילומי הפגמים בארון, את המייל ששלחה לנתבעות עם הפגמים וכן את הדואר הרשום אשר שלחה לנתבעות. התובעת חזרה על טענתה כי רכשה ארון סוג א' בסכום של 8,400 ₪, אשר הגיע פגום. כן שבה על טענתה כי לא קיבלה חשבונית מס ולא קיבלה תעודת אחריות, דבר אשר מנוגד לחוק. התובעת ציינה כי היא רצתה שיבוא ויתקנו לה את הפגמים וניסתה להימנע מנקיטה בהליכים משפטיים, ועל כן גם הגישה את התביעה רק ביום 3.8.08. לטענתה היא לא קיבלה כל התייחסות מהנתבעות ועל כן ברצונה לבטל את העיסקה. לשאלת בית המשפט האם התובעת מוכנה שיחליפו לה את המדף, אמרה התובעת שלא. דיון ומסקנות: תחילה, רואה אני לציין כי אכן צודק הנתבע 2 בטענתו כי דין התביעה כנגדו להדחות וזאת בשל חוסר יריבות בינו לבין התובעת. אכן התובעת חתמה על הסכם התקשרות עם הנתבעת 1 אשר הינה אישיות משפטית נפרדת אשר חבה בחובותיה והנתבע 2, כשכיר של הנתבעת 1 לא יכול להיות חב בחובותיה של הנתבעת 1. לגבי טענתה של התובעת כי יש הפרת הסכם, סבור אני כי אין לקבל טענה זו. אכן אין מחלוקת כי התגלו פגמים בארון אשר רכשה התובעת מהנתבעת 1, אולם מיד לאחר שפנתה התובעת לנתבעת 1 והתלוננה על הפגמים, הגיעו נציגיה של הנתבעת 1 לביתה של התובעת ותיקנו את הפגמים הנטענים. על התובעת היה לאפשר לנציגי הנתבעת לתקן את הליקויים שנתגלו לטענתה בארום. אשר על כן סבור אני כי הנתבעת 1 לא הפרה את ההסכם ופעלה כשם שהיה עליה לפעול. מעדות מר וייס עולה שהתובעת בקשה שנציגי הנתבעת יגיעו לתקן את הארון בשעות שנוחות אך ורק לה, ולא היתה מוכנה להתחשב כלל וכלל בשעות העבודה של עובדי הנתבעת. ייתכן שדבר זה מסביר את השיחות הטלפוניות הרבות שנעשו בין בעלות הדין. אשר על כן, דין התביעה להידחות. למרות דחיית התביעה ממליץ בית המשפט לצדדים להשלים את תיקון הארון, כפע שהנתבעת היהת מוכנה לעשות. סוף דבר: לאור האמור לעיל אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעים. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. פיצוייםרהיטים (תביעות)