פסק דין 1. בהתאם למפורט בכתב התביעה התובעים אברגי'ל מיכאל ואריאלה רכשו ספות לסלון מחנות הרהיטים דון דיוואני בנתניה. לטענתם הוסבר להם שהספות מיוצרות באיטליה ע"י מפעל דון דיוואני . לאחר שהסלון התקבל בביתם הוברר להם לטענתם שהספות אינן מיוצרות במפעל דון דיוואני באיטליה. כן התגלו בספות פגמים רבים. הם ביקשו לבטל העסקה ובסופו של יום הסכים בנו של הנתבע לבטל ההסכם בין הצדדים. 2. הם הגישו תביעתם כנגד הנתבע, דואק ציון בעל החנות ממנו רכשו הסלון לתשלום סך של 17,200 ₪ הכולל השבת סך של 2,000 ₪ ששילמו עבור הספות, השבת השיקים ששולמו על ידם וכן סך נוסף עבור עוגמת נפש. 3. הנתבע טען מנגד שהנתבעים התחייבו לשלם בגין הספות סך של 11,000 ₪ אולם שילמו את הסך של 2,000 ₪ וביטלו את יתר השיקים. משכך טען שהינו מתעתד להגיש כנגדם תביעה על יתרת הסכום. לטענתו לא נפלו כל פגמים בספות שסופקו להם המחייבים ביטול העסקה. לענין ארץ יצור הספות טען הנתבע שהספות מיוצרות באיטליה. 4. בדיון שהתקיים ביום 17.2.08 הסכימו הצדדים למנות מומחה בתחום ריהוט העור שיבדוק את הספות נשוא תיק זה ויתייחס לטענות התובעים בדבר השקיעות הקיימות בעור, ההחלקה במשענת ואי התמיכה בגב. כן הסכימו שהחלטת המומחה הינה סופית ואם ייקבע שאכן הריהוט לא שווה את התמורה ששולמה עבורו בית המשפט ייתן פסק דין בהתאם לכך ואם המומחה ייקבע שהעבודה בוצעה כראוי אזי התביעה תידחה. 5. המומחה, מר אורי ברלינג שמונה על ידי בית המשפט קבע בחוות דעתו מיום 7.7.08 הקביעות להלן: א. כריות הישיבה מחליקות ממקומם למרות פס ההצמדה בתחתית כל מושב. ב. בגב ספה אחת העור מחובר ב-4 יריעות התפורות יחד. בצד ימין של הספה קיימים כיווצים בעור כתוצאה מעודף בעור במשטח. ג. הכריות רכות כאשר לטענת התובעים הכריות שראו בחנות היו מלאות וקשות יותר. ד. בכריות הגב של ספה אחת יש עיוות בתפר והדבר גורם לכיעור ולמפגש לא יפה בין הכריות. ה. קיימים כיווצים בגב מסעד הספה. כן צירף המומחה תמונות הממחישות הליקויים. מאחר והמומחה לא התייחס לשאלה האם המחיר ששולם עבור הספות הינו סביר אזי קבעתי בהחלטתי מיום 1.9.08 שהמומחה יתייחס אף לענין זה ויקבע קביעתו. 6. ביום 22.9.08 העביר המומחה התייחסות וקבע שהמחיר שהוסכם בין הצדדים עבור הספות הינו סביר למוצר תקין. לאור הליקויים קבע שיש לקזז כ- 20% משווי במידה ולא יבוצע במוצר תיקון משביע רצון. 7. לאור קביעתו זו קבעתי בהחלטתי מיום 24.9.08 שעל הנתבע לבצע התיקונים תוך 60 יום שאם לא כן אזי יש מקום שישלם לתובעים סך של 2,200 ₪ (20% מהשווי בהתאם לקביעת המומחה). 8. התובעים פנו וביקשו לבטל את החלטתי ולראות את הסכמתם למינוי המומחה כמבוטלת. משכך קבעתי דיון בבקשה זו במעמד הצדדים. בדיון שהתקיים ביום 4.11.08 טענו התובעים שיש לבטל את חוות דעת המומחה שכן לא קבע קביעה החלטית כפי שהתבקש. הנתבע מנגד ביקש לקבל החלטת מומחה. 9. הסכמת הצדדים היתה שחוות דעת המומחה תהא סופית. עוד הסכימו שבמידה והמומחה ייקבע שהריהוט אינו כראוי ולא שווה את הכסף ששולם תמורתו אזי בית המשפט ייתן פסק דין בהתאם לכך. הצדדים לא קבעו שבמידה והמומחה ייקבע שהריהוט אינו כראוי אזי בית המשפט יקבל התביעה במלואה, ומכאן שהצדדים הותירו שיקול דעת לבית המשפט בקביעה בענין זה. זאת בשונה ממצב בו היה המומחה קובע שהעבודה בוצעה כראוי שכן במצב זה קבעו הצדדים שהתביעה תידחה. ברור שכאשר מומחה נדרש ליתן קביעתו בשאלה האם מוצר שווה את הסכום ששולם תמורתו יכול הוא להגיע למסקנה שהמוצר שווה חלק מהסכום ששולם תמורתו. איני סבורה שקביעתו זו של המומחה הינה חריגה מגבולות חוות דעתו המצדיקה ביטול חוות דעתו. 10. זאת ועוד, אף אם הייתי מבטלת את קביעתו השל המומחה, אזי עיון בתמונות שצירף המומחה מלמד שאין עסקינן בליקויים כה מהותיים המחייבים ביטול העסקה. ניתן לראות בתמונות שהספות נראות במצב טוב ותקין וקיימים מס' מועט של ליקויים אשר בדרך האומדנא ניתן להגיע למסקנה שמגיעים לגובה של 20% מסכום הרכישה. כן לאור חובת הקטנת הנזק הקיימת ולאור העובדה שהספות היו בשימוש התובעים מרגע קנייתם אזי אין כל מקום לביטול העסקה ויש מקום לזכות התובעים ב- 20% מסכום הרכישה בלבד. 11. לאור כל האמור לעיל הנני קובעת שיש מקום לזכות התובעים בסך של 20% מסכום הרכישה של הספות בהתאם לחשבונית שהוצגה - סך של 2200 ₪. פיצוייםרהיטים (תביעות)