פסק דין 1. התובע, יחד עם רעיתו,הזמינו טיול לאיסטנבול לתקופה של 5 ימים (4 לילות) ושילמו עבור טיול זה סכום בש"ח השווים ל- 821 דולר. טיול זה, לתאריכים 22.7.07 עד 26.7.07הוזמן אצל הנתבעת. לפי טענת התובע, חשבה חברת הנסיעות, שביום 26.7.07 תפרוץ שביתה בנמל התעופה בן-גוריון , לכן הוחזרו התובעים לישראל לילה אחד קודם לסיום תקופת הטיול המוזמנת. לאחר שהתובע חזר ארצה, התברר שלא הייתה שביתה, כפי שחשבה הנתבעת, לכן תובע התובע - בשמו ובשם רעיתו- מהנתבעת להשיב לו את היום האבוד של הטיול. התובע סבר, שעבור יום אבוד זה, מגיע לו יחד עם רעיתו הסך של 1,500 ₪. 2. הנתבעת משיבה לתביעת התובע בשלש טענות עיקריות: א. הנתבעת אינה נושאת באחריות כלשהי בכל הנוגע לתכנים והתנאים של חבילות הנופש המשווקים על ידה, משום שכל אלה מוצעים לציבור - לרבות באמצעות הנתבעת- על ידי מארגן חבילת הנופש - היא חברת קשרי התעופה בע"מ. מאחר ושיקול הדעת לגבי אופן הפעולה במקרה של שביתה הינו באחריות המלאה של קשרי תעופה נושאת חברה זו באחריות מלאה ובלעדית לתכנים ולתנאי הצעותיה לציבור ואין לנתבעת אחריות לקיצור תקופת הטיול. הנתבעת פעלה כסוכנת נסיעות בלבד ואין היא חייבת לפצות את התובע. ב. שביתה מוגדרת ככח עליון והודעה על פרוץ השביתה הובאה לידיעת התובע. ג. התביעה, שהוגשה על ידי התובע, הינה תביעת סרק על סכומים שאין להם הצדקה. התובע מימש את החופשה ועדיין תובע סכום שהינו כמעט כל עלות הנופש. 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמצורפים אליהם ולאחר ששמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת, אני מחליט כדלקמן: א. בעדותו, חוזר התובע על הנטען בכתב התביעה. מעדותו מתברר, כי הסך של 821 דולר, אשר שולם בעד נופשון זה שולם עבורו ועבור רעיתו והתביעה הוגשה רק בשמו. לכן, במקרה זה יוכל התובע לקבל סעד עבורו בלבד, היות ורעיתו אינה צד לתביעה, ברם לאור עדותו של התובע על כי התביעה הוגשה בשמו וגם בשם רעיתו, אתייחס בפסק דין זה לכל הסכום ששולם על ידי התובע לידי הנתבעת עבור טיול זה. התובע ניסה להסביר כיצד ומדוע תבע את הסך של 1,500 ₪, אך הסבר זה לא שכנע את בית המשפט והתובע גם לא הציג ראיות על הוצאות שהיו לו ולרעיתו - הוצאות שיש להן קשר ישיר עם ביטול יום הטיול. לפיכך, יש להתייחס לטענת התובע על סכום המגיע לו ולרעיתו בגין הפסד יום טיול - זאת מתוך הסכום הכולל של 821 דולר. ב. נציג הנתבעת העיד על היותו סוכן נסיעות וחזר וטען שלא הוא שינה את הטיסה אלא קשרי תעופה. לטענתו, הקדימו כל חברות התעופה את הטיסה כדי לתת שירות טוב לצרכן, לכן היה על הנוסעים - החוזרים קודם לתום תקופת הטיול המתוכננת- להודות על שדאגו להם לא להיתקע בשביתה, משום שאם הייתה פורצת שביתה, הוצאותיהם של הנוסעים היו גבוהות יותר. בסופו של יום, מאשר נציג הנתבעת, שבפועל לא פרצה שביתה, אך לדעתו מדובר בכח עליון הנטען על ידי הספקים. 4. א. באשר לטענה הראשונה של הנתבעת בדבר אחריות קשרי תעופה, הרי שהנתבעת לא דאגה לצרף את קשרי תעופה כנתבעת וגם לא דאגה להעביר לה הודעת צד ג' על מנת שתהא צד במשפט ותוכל לטעון את טענותיה. אי צירופה של קשרי תעופה, בצורה זו או אחרת, מנע ממנה להתגונן כנגד טענת התובע וכנגד טענות הנתבעת המטילות על קשרי התעופה את האחריות. התוצאה מכך היא, שהנתבעת היא זו העומדת בפני מול התובע ויש להכריע בעניין זה ביניהם. באשר לטענת כח עליון: האמת היא, שפריצת שביתה איננה בשליטתה של הנתבעת ובסעיף 1 לתנאים ואחריות של קשרי התעופה נקבע כי במקרה של כח עליון, יהיה פטור המארגן מאחריות כלפי הנוסעים בכל הקשור לביטול ו/או שינוי בתכניות החופשה בכל פרק זמן שהוא אשר נגרם במישרין ו/או בעקיפין כתוצאה מכח עליון,שביתות וכד'. סעיף זה מופיע במכתב התשובה, ששלחה קשרי תעופה ביום 8.8.07 אל הנתבעת, כתוצאה מתלונתו של התובע. ב. באשר לאמור באותו סעיף עלי להשיב לנתבעת בשלושה אלה: ראשית, אין ספק שהתובע שילם סכום כסף עבור כל ימי הטיול ואם הטיול קוצר ביום, הרי שהתובע לא קיבל תמורה עבור היום הנוסף בעדו שילם וסכום עודף זה נשאר בידי המקבל. שנית, כפי שעולה מההודעה שצירף התובע לכתב התביעה, הועמד התובע בפני עובדה, כאשר הועברה הודעה דחופה, שעל פי הפקס הועברה ביום 25.7.07 שעה 12.28, בו היה צריך התובע להכין עצמו לחזרה המוקדמת באותו יום בשעה 20.05. לתובע לא נותרה כל ברירה, משום שגם לא שמעתי שהתובע נתבקש להביע דעתו על החלטת החברה ולא שמעתי שניתנה לתובע האופציה האם לקצר את הטיול או שמא יש בדעתו לקחת סיכון ולהשאר - למרות השביתה אשר עתידה לפרוץ. שלישית, סעיף כח העליון פוטר את החברה מאחריות בתנאים האמורים באותו סעיף, ברם לא הובא לידיעתי שתנאים אלה הובאו לידיעת התובע בטרם יצא לטיול ואם סעיף זה פוטר מאחריות במקרה של פרוץ שביתה, הרי שבפועל לא פרצה שביתה אלא שהייתה רק שמועה על כך. לכן, במקרה של חוסר הוודאות - אם השביתה היא בגדר שמועה בלבד או שמא היא אכן תפרוץ בפועל- היה צריך להעמיד את התובע בפני האופציות האפשריות במקרה ותפרוץ שביתה. 5. סוף דבר, במקרה זה לא פרצה שביתה ולכן לא מתקיים התנאי של כח עליון ובפועל איבד התובע ורעיותו יום טיול עליו שילם מבלי לקבל בעדו כל תמורה ויש להשיב לתובע את הסכום העודף. באשר לסכום ההחזר, מסכים אנוכי עם טענת נציג הנתבעת, שהסכום הנתבע על ידי התובע הינו מוגזם ובלתי מוכח וכל מה שמגיע לתובע הוא החלק היחסי עבור יום טיול מתוך הסכום ששילם בפועל. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע (עבורו ועבור רעיתו) סכום בש"ח השווה לסך 164 דולר בצירוף רבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה - 16.7.08- ועד התשלום בפועל. יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 150 ₪ בצירוף רבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)