דמי אבטלה עובד יומי

פסק דין השופטת ורדה וירט - ליבנה 1. הערעור שבפנינו נסב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופטת יעל אנגלברג שוהם ונציג הציבור שמואל משה; בל 3352/04), אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי אבטלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן גם: "החוק"). 2. להלן התשתית העובדתית: המערער במקצועו מפעיל ציוד מכני ועובד במקצוע זה החל משנת 1981. המערער החל לעבוד בחברת ב.ב כבישים עפר ופיתוח בע"מ מחודש אוגוסט 2003 עד שנפגע בתאונה בעבודה ופוטר בחודש מרץ 2004. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונה בעבודה ונקבעה למערער נכות בשיעור של 5%. לאחר שפוטר, המערער שירת במילואים בחודשים יוני ויולי 2004 והגיש את תביעתו לדמי אבטלה ביום 1.8.04. בהודעת המוסד לביטוח לאומי הראשונה מיום 5.9.04 התייחסו אל המערער כעובד יומי ונדחתה תביעתו לפי הקריטריונים של עובד יומי כי: "צברת 295 ימים מתוך 300 ימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה בתחום של שנה וחצי שקדמה לתקופת האבטלה." המערער הוכיח שעבד מעבר לשלוש מאות יום, אך תביעתו לדמי אבטלה נדחתה בשנית, מהטעם שהמערער הוא עובד חודשי אשר צבר רק 356 ימים מתוך 360 הימים הנדרשים בשנה וחצי על מנת לקבל דמי אבטלה כעובד חודשי. המערער טוען, כי סיכם עם מעבידו שיוגדר כעובד יומי, אולם המעביד הגדירו תחילה בתלושי השכר כעובד חודשי, עד שפנה המערער למנהלת החשבונות והסביר לה שסוכם עימו שיהיה עובד יומי, מאותו מועד ואילך שונו תלושי השכר והוא הוגדר כעובד יומי בתלושי המשכורת ובכל טפסי החברה לרבות טפסים שהגיש המעביד למוסד לביטוח לאומי, כגון דיווחים על ימי מילואים ועל תאונה בעבודה אשר הוגשו ללא קשר ולפני שהוגשה הבקשה לדמי אבטלה. 3. בית הדין האזורי בפסק דינו קבע, כי המעסיק הגדיר את המערער כעובד יומי, עם זאת לאחר שהמערער פוטר ולשכת התעסוקה פנתה למעסיק, תיקן המעסיק את דיווחו והגדיר את המערער כעובד חודשי. בית הדין האזורי בחן לאור תלושי השכר את אופן חישוב השכר והגיע למסקנה שהמערער עובד חודשי ולא עובד יומי שכן אין הבדלים משמעותיים בשכר בין חודש בו המערער עבד 24 ימים לבין חודש בו עבד 27 יום. בית הדין אישר שהמעביד בטפסיו למוסד לביטוח לאומי הגדיר את המערער כעובד יומי, אולם לאור עדותה של מנהלת החשבונות שהיא אינה בקיאה בהבחנות בין ההגדרות השונות קבע בית הדין האזורי שאין ליתן משקל לרישום שנערך על ידה, על כן דחה את תביעתו של המערער לדמי אבטלה. על כך הוגש הערעור בפנינו. 4. ביום 1.11.06 בישיבת קדם הערעור הצדדים הסכימו כי טיעוניהם בעל - פה יהיו סיכומים בכתב, אשר יועברו למותב למתן פסק - דין, זאת בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי - דין), התשנ"ב - 1991. 5. המערער טען כי הוא זכאי לדמי אבטלה מפני שהוא עובד יומי בחברה וזאת מהטעמים הבאים: האחד, חל עליו הסכם קיבוצי ממנו עולה שעובדי הענף הינם עובדים יומיים. השני, המעביד שילם תחילה את שכרו של העובד לפי שכר יסוד ופרמיה על מנת להתחמק מתשלום שעות נוספות וזו גם הסיבה שהמערער דרש לשנות את התלוש בזמן אמת. השלישי, הפקידה בלשכת התעסוקה פנתה למעביד בבקשה לשנות את הגדרת הסטטוס מעובד יומי לעובד חודשי, משום שבשנת 2001 היא העידה בתביעה אחרת שהגיש המערער כנגד המוסד לביטוח לאומי לעניין דמי אבטלה, גרסתה של הפקידה לא נתקבלה באותו הליך ולכן היא מתנכלת לו. 6. באת כוח המשיב ביקשה לאשר ולאמץ את פסק הדין של בית הדין האזורי, מטעמיו והוסיפה כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות המתבססות על העדויות והראיות שהובאו בפניו. דיון והכרעה 7. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע את תנאי הזכאות לדמי האבטלה כדלקמן: סעיף 160 קובע כדלקמן: "(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1." סעיף 161 קובע שתקופת האכשרה לשם זכאות לדמי אבטלה:היא אחת מאלה: "(1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע; (2) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה - שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים." 8. המחלוקת שבפנינו היא מחלוקת עובדתית בעיקרה. לגבי מתכונת העסקתו של המערער, האם המערער היה "עובד יומי" או "עובד חודשי"? הכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית ובמיוחד בהתרשמותו של בית הדין האזורי מן העדויות שנשמעו בפניו. לאחר שקראנו את מכלול המסמכים וטענות הצדדים לא מצאנו כי יש מקום במקרה זה לסטות מן הכלל ולהתערב בהתרשמות של בית הדין האזורי ובקביעותיו העובדתיות המסתמכות גם על התרשמותו הישירה מן העדויות לעניין מתכונת ההעסקה וגם על הראיות שהובאו בפניו. מתלושי השכר עולה כי המערער עבד משרה מלאה ברציפות אצל מעביד קבוע אחד, לכן מתכונת העסקתו הינה של עובד חודשי ולא של עובד יומי. 9. אשר על כן, לאור האמור לעיל ומטעמיו של בית הדין האזורי, דין הערעור להדחות. סוף דבר - הערעור נדחה, ללא צו להוצאות. עובד יומידמי אבטלה