המפקח על העבודה – דו"ח חקירה


החלטה

1. המבקש, הינו התובע, המוסד לביטוח לאומי, התובע על פי סעיף 328 לחוק המוסד הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, החזר גמלאות ששולמו ועתידות להשתלם על פי דין לתלויי המנוח ז"ל, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 10.9.98.



2. במהלך שמיעת הראיות עתר המבקש להגיש כראייה את דו"ח חקירה מטעם משרד העבודה, אשר נערך על ידי מפקח העבודה שחקר את התאונה.



הצדדים טענו הן בפני בית המשפט והן הגישו סיכומיהם בשאלת הגשת דו"ח החקירה מטעם משרד העבודה כראייה.



3. לטענת המבקש, "דו"ח המפקח על העבודה מטעם העבודה עונה על כל התנאים הדורשים להיחשב כ'תעודה ציבורית' המשמשת ראיה קבילה לתוכנה. המדובר ברשומה על מעשה ביצוע כל משרד ממשלתי (חקירת סיבות ונסיבות תאונת העבודה), המבצע את החקירה על פי חובה וסמכות מפורשת בדין. אופיו הציבורי על שמסמך אף הוא אינו שנוי במחלוקת: המחוקק לא ראה תאונת עבודה כאירוע פרטי, אלא חייב דיווח וחקירה רשמית של האירוע ועריכת דו"ח בהתאם. הדוחו"ת ודאי לא נועדו ל'שימוש חד פעמי' אלא נשמרים במשרד העבודה ופתוחים לעיון הציבור המתעניין, על פי נוהלי המשרד".



המבקש ממשיך וטוען כי "...הדו"ח ממלא אחר הציפיות התלויות בו, ... הוא נערך על ידי חוקר מקצועי ומהימן, שחזקה עליו כאשר הוא מתבסס על עדויות אחרים, עושה זאת לאחר סינון, בדיקה עצמאית. הקירבה הכרונולוגית לאירוע, יכולותיו וסמכויותיו של החוקר, מבטיחים את מהימנות הדו"ח. הדו"ח פתוח לעיון הציבור והוא נועד לשמש בסיס להמשך טיפול באירוע על ידי המדינה... אין כל הצדקה ואין כל הגיון שלא להעניק לו את המעמד המגיע לו כ'תעודה ציבורית' הקבילה בפני בית המשפט".



עוד טוען המבקש כי דו"ח המפקח על העבודה הינו בבחינת תעודת עובד ציבור. לשיטתו, דו"ח החקירה מטעם המפקח שלטענתו כשיר להיחשב ל"תעודה ציבורית", "... ודאי הינו בגדר 'מסמך רשמי': המסמך נערך על ידי פקיד ממשלתי הפועל מטעם הרשות, ומבצע את תפקידו במסגרת הסמכויות שניתנו לו בחוק. על המפקח להגיש את הדו"ח בפני המפקח הראשי והוא משמש בסיס להמשך פעילות רשמית (הוצאת צווי בטיחות, הגשת כתבי אישום וכד')".



כן מבקש התובע לבסס את בקשתו על ע"א 423/84, מ.י נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן, פד לז(4) 281, לשיטתו, "...בהיעדר נתונים על טיב ועדת החקירה, לא ביסס כב' בית המשפט את החלטתו לקבל את הדו"ח על היות הדו"ח 'תעודה ציבורית'- אולם לא ראתה בכך סוף פסוק, אלא נכנס לעובי הקורה, בדק את הבסיס העיוני למניעה להגשתו מבחינת הראיות, והגיע למסקנה, כי ניתן להכשיר דו"ח של ועדת חקירה כעדות, בהתמלא תנאים מסוימים... למעשה יצר... בית המשפט חריג נוסף או 'עצמאי' לכלל, שעניינו דוחו"ת חקירה רשמיים, אשר מסיבה זו או אחרת אינם נכנסים לקטגוריה של 'תעודה ציבורית'".



4. המשיבות, הן הנתבעות, מתנגדות להגשת דו"ח חקירת המפקח על העבודה כראייה.



לדידן , " תעודת עובד הציבור מורכבת מכמה חלקים, יש בה חלק שבו הוא מצטט את עדויות השמיעה שהוא שמע מכל מיני גורמים. העובדה שהוא מצטט עדויות שמיעה מכל מיני גורמים איננה מכשירה את זה כראיה...החלק הזה בתעודת עובד הציבור שלו פסול. החלק האחר בתעודת עובד הציבור שלו זו חוות דעת . הוא מחווה את דעתו בנושא האחריות. חוות דעת צריך להגיש כחוות דעת של מומחה ולא כתעודת עובד ציבור. אם האיש מומחה לתאונות עבודה, הוא צריך להגיש חוות דעת, לציין את פרטי השכלתו וניסיות ולחוות את דעתו... האדון הזה לא עשה את זה, הוא הגיש מסמך שנקרא דו"ח חקירה והוא חושב שיש אחריות. יש כלל בדיני הראיות שפוסל עדויות סברה. היחידים שיכולים להגיש עדויות סברה הם מומחים בגדר חוות דעת מומחה. כיוון שלא הוגשה חוות דעת מומחה... שהחלק שבו עובד ציבור הזה חיווה את דעתו בתוך חוות הדעת איננה קבילה כראיה ויש למחוק אותו...".



כן טוענות המשיבות כי מקרה זה הינו מובחן ממקרה סילוורמן, "בפס"ד סילוורמן עסק ביהמ"ש העליון, בטענתה של מדינת ישראל, כי אין לקבל כראיה מסקנות של ועדת חקירה, שמונתה ע"י מדינת ישראל, וגם אין לקבל את העדויות שגבתה הועדה מפי אנשים, שהיו עובדים של מדינת ישראל" וכי כל אמירותיו של התובע בהקשר זה, "המצוטטות בהרחבה בסיכומי התובע כאן, מתייחסות לנושא שאיננו קשור לתיק שלנו בכלל...אינו תומך בשום דבר, שטוען התובע כאן".



דיון

5. כאמור, המבקש/התובע מבקש לבסס בקשתו בהסתמך על פס"ד בעניין עזבון המנוחה סילוורמן, כאשר באותו מקרה הוגש כראייה דו"ח ועדת חקירה של משרד הבריאות על רקע פטירת פציינטית בבית חולים ממשלתי. דו"ח ועדת חקירה, במובחן מדו"ח המפקח על העבודה, מהווה חריג לכלל האוסר עדות מפי שמועה לנכונות תוכנה וזאת מכוח שילובם של שני גורמים. האחד, מכוח היותו הודאה שילוחית של בעל דין. כלומר, שעה שעסקינן בועדת חקירה שהוקמה על ידי משרד הבריאות, והנתבע הינו בית חולים ממשלתי, הקשר בין הצד למשפט לבין בעל הדין שונה ממקרה כגון זה בו המפקח חוקר מטעם משרד העבודה ואילו הצדדים הינם גורמים פרטיים. השני, מכוח העדר חשש לאמינות תוכנו וזאת משום ש"עורך הדו"ח מודע לאפשרות שאמינות הדברים ניתנת לבדיקה על ידי העדת העדים שהעידו בפני ועדת חקירה".



וראה לעניין זה המלומד קדמי בספרו "על הראיות", חלק ראשון, עמ' 523-524; ע"א 423/84, מ.י נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן, פד לז(4) 281; ע"א ,6160/99, דרוקמן נ' בי"ח לניאדו ואח', פ"ד נה(3) 122.



6. המפקח על העבודה מכין דו"ח על פי הדין, חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד -1954, כאשר זהותו של המפקח נגזרת מכישוריו ואין הוא נבחר באופן שרירותי. נכון הוא כי בניגוד לחוות דעת מומחה, פרטי מומחיותו של המפקח על העבודה אינם נמנים, עם זאת סבורני, כי ניתן לתקן פגם זה.

7. זאת ועוד, בית המשפט ער לכלל "... כי התשתית העובדתית-קרי: נתוני הרקע-לחוות דעת מומחה יש להוכיח בדרך הקבועה בחוק ולא על ידי עדות שמיעה ובמקום שזו שנויה במחלוקת ואינה מוכחת בעדות קבילה, נשמט הבסיס מתחת לחוות הדעת. זאת, כמובן, במידה שחוות הדעת מושתתת על הרקע העובדתי ונעוצה בו; ועניין זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט" (קדמי בספרו, "על הראיות", כרך ראשון, עמ' 528; רע"א 1559/96, קופת חולים של ההסתדרות נ' כהן, תקדין עליון).



8. לאור האמור לעיל, אני קובע כי דו"ח החקירה שערך המפקח, ולא העדויות שגבה, יהיה קביל כראייה במשפט וזאת בכפוף לסייג של עדות מפי השמועה. המפקח יהיה רשאי להעיד על ביקורו בשטח לרבות בדיקות שהוא ערך בעצמו. הצדדים רשאים לחקור את המומחה בדבר נסיונו והשכלתו. משקל הראייה והרלוונטיות שלה יקבעו בהתאם לאמור לעיל, לרבות התשתית העובדתית (ראה פסק דינו של כב' השופט הנדל בבר"ע (בש) 614/03 שעבן נגד כריכלי).



9. שאלת ההוצאות תלקח בחשבון בסופו של ההליך.

10. המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון