ערעור החלטת המנהל המיוחד


החלטה

מונח בפני ערעורו של מר פלוני (להלן: "המערער") על החלטת המנהל המיוחד של חברות מנעולי ירדני בע"מ וירדני מנעולי בטחון (2003) בע"מ (להלן: "המנהל המיוחד" ו"החברה", בהתאמה), לדחות את רובה המכריע של תביעת החוב שהגיש. המוסד לביטוח לאומי וכונס הנכסים הרשמי תומכים בעמדת המנהל המיוחד.


לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו אליהן, ניתנת החלטתי זו.

1. מעיון בכתבי הטענות, נקל לראות כי לב-ליבו של הערעור נעוץ במחלוקת עובדתית פשוטה שהתעוררה בין הצדדים, ובמילים אחרות: המערער חולק על הגרסה העובדתית שאימץ המנהל המיוחד, לפיה היוותה הרחקתו ממקום העבודה פיטורין לכל דבר ועניין, ומכאן שיחסי העובד-מעביד וזכאותו לשכר הסתיימו זמן רב טרם ניתן לו מכתב הפיטורין הרשמי. לשיטת המערער, אין עסקינן אלא ב"השעיה", אשר לא ניתקה את היחסים בין הצדדים, ואי לכך הסתיימה זכאותו לשכר אך חודשים מאוחר יותר, לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורין.



2. טרם אגש להכריע במחלוקת לגופו של עניין, אקדים ואזכיר, כי בנסיבות המקרה עסקינן בערעור על החלטת בעל תפקיד בכובעו המעין-שיפוטי, ולא בבקשה למתן הוראות. לשון אחר: במקרה דנן, משמש בית המשפט של חדלות פרעון לא כערכאה דיונית, אלא כערכאת ערעור, על כל המשתמע מכך מבחינת היחס אל המסכת העובדתית שנקבעה בידי בעל התפקיד.

אמנם, להשלמת התמונה יאמר, כי בעל התפקיד אינו נחשב לערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, והיכולת להתערב בעובדות שקבע במסגרת הערעור רחבה יותר, למשל, ממצב בו יושב בית משפט מחוזי כערכאת ערעור על בית משפט השלום. אלא, שחרף זאת, הרי שקביעת העובדות עודנה נתונה בראש ובראשונה לבעל התפקיד, ובית המשפט של חדלות פרעון לא ימהר להתערב בקביעותיו אלו, וזאת להבדיל מקביעות משפטיות או היסקים מן המסכת העובדתית (לעניין זה, ראה גם האמור בפסק הדין בפש"ר 2347/99 בש"א 29582/00 מוריאנו נ' מס).



3. מכל האמור לעיל עולה, שבפני המערער עומד מכשול משמעותי, בדמות קביעתו העובדתית של בעל תפקיד, אשר בחרה לאמץ את הגרסה העובדתית לפיה אין הוא זכאי לשכר מן הרגע בו הורחק מן העבודה. על המערער מוטל, למצער, הנטל להוכיח לערכאת הערעור, כי קביעתו של המנהל המיוחד הינה שגויה או בלתי סבירה באורח כזה, אשר מצדיק התערבות ושינוי אותה קביעה בערכאת הערעור.



4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הרי שנחה דעתי, כי לא זו בלבד שהמערער לא עמד בנטל המוטל עליו, אלא שמכתבי הטענות ומהמסמכים המצורפים אליהם, עולה תמונה חד-משמעית לפיה צדק המנהל המיוחד בקביעת המסכת העובדתית, באשר ניכר כי בנסיבות המקרה, הגרסה לפיה היוותה הרחקתו של המערער מן העבודה בגדר פיטורין דה-פקטו, מסתברת יותר (ובאורח משמעותי) מגרסת המערער, קל וחומר שזו הגרסה שעומדת במבחן מאזן ההסתברות האזרחי.



5. דומה, כי כל הראיות (שאינן שנויות במחלוקת לכשעצמן) מצביעות באותו כיוון, וכך מתבקש אף לפי שורת ההגיון:

השעיה של עובד ממקום העבודה, הינה מעצם טיבה עניין זמני, אשר כרוך בדרך-כלל בטבורו בבירור שיש לעשותו (למשל: בירור אשמה כזו או אחרת בטריבונל חיצוני), בעוד פיטורין הינם, מעצם טיבם, סופיים יותר, ואינם מקיימים תלות כזו.

בנסיבות המקרה, הרי שמהתנהגות הצדדים עולה, באורח חד-משמעי, כי אומד-דעתם של מנהלי החברה דאז היה סיום חד-משמעי של יחסי העבודה, וכך הבין זאת אף המערער.



א. הרחקת המערער ממקום העבודה נעדרת כל אלמנט של זמניות, או של קשר לבירור שיש לעשותו באותה תקופה. בלא לקבוע מסמרות במחלוקת שבין הצדדים על נוסחן המדוייק של ההתבטאויות בעל-פה, הרי שאין מחלוקת כי כל מכתביו של המערער אשר ביקש להחזירו לעבודה נדחו, דבר המתיישב אף הוא עם פיטורין.



ב. הממצאים במסמכי הנהלת החשבונות של החברה עולים בקנה אחד עם פיטורין, ולא עם השעיה זמנית. אין ספק, כי החברה לא ראתה עצמה כחבה בתשלומים כלשהם למערער בתקופה שבמחלוקת, דבר המחזק את הסבירות כי המערער לא נחשב עוד לעובד החברה.

בכך, שונה עניינו באורח ברור מעניינם של עובדים אשר שכרם לא שולם נוכח קשיים אובייקטיביים של חברה ערב קריסה. לא כך, כאמור, בנסיבות המקרה דנן.



ג. המערער עצמו פנה לביטוח הלאומי, ביקש וקיבל דמי אבטלה. חרף כל נסיונותיו של המערער לטשטש את חשיבות הדבר, הרי שעולה מכאן מסקנה ברורה, לפיה המערער הבין היטב שהעסקתו בחברה הגיעה לקיצה, ונהג בהתאם.

בעניין זה, ספק גדול אם ניתן לקבל את גרסת המערער כי עשה זאת "עקב יאוש" – ואף אם כך הוא הדבר, הרי שאותו יאוש אך מאושש את העובדה, כי ידע היטב כי פוטר, באשר אם עסקינן היה בהשעיה, הרי שהיה יודע אל נכון כי אין עסקינן אלא במצב זמני. כל זאת, כאשר עסקינן בעובד בכיר, בעל ידע וכשרונות המבדילים אותו הבחן-היטב מעובדים זוטרים וקשי-יום.



6. לאור כל האמור לעיל, הרי שאף אם ניתן היה לייחס משקל ראייתי מסויים לעובדה כי מכתב הפיטורין הרשמי נשלח מספר חודשים מאוחר יותר, הרי שמשקל הראיות האחרות גדול בהרבה, ודי בו כדי להכריע את הכף. לעניין זה אעיר, כי לא פעם קיים מרווח זמן בין הפיטורין בפועל, לבין הוצאת מכתבי הפיטורין - לעיתים עד כדי כך, כי העובדים פותחים בהליכים בכדי לגרום להנהלת החברה (בין אם ההנהלה המקורית או המפרק) כדי להביא אותה למסור לידיהם את מכתבי הפיטורין לאלתר.



7. בשולי הדברים יוער, כי אין לי אלא להצר על התנהלות המערער, אשר דומה כי "שכח" להזכיר את העובדה כי ביקש וקיבל דמי אבטלה בכתב הערעור, ו"נזכר" בכך רק לאחר שהדבר הופיע בכתבי טענותיהם של המשיבים. מעבר לדרוש יוער, כי יתכן שאף מכך מתחזקת הגרסה, לפיה ידע היטב כי לעובדה זו משקל ניכר העומד לו לרועץ, וזאת שלא בכדי.



8. משהגענו לכאן, לא נותר לי אלא לדון ולדחות בקצרה את טענות המערער הנוגעות לפדיון החופשה. בעניין זה, אין לי אלא לאמץ את עמדות המנהל המיוחד והמוסד לביטוח לאומי המדברות בעד עצמן. די אם אוסיף ואעיר, בקצירת האומר, כי דיני חדלות הפרעון נוטים למנוע מצדדים לחוזים להרחיב את המסגרת הקוגנטית והמוגבלת של הקדימות הניתנת לעובדים (או לכל נושה אחר הנהנה ממעמד מועדף על זה של הנושים הרגילים, בין אם בגין דין קדימה ובין אם באורח אחר), ולמנוע מצדדים להרחיב אותה על-ידי הסכמה חוזית ביניהם. לעניין זה, ראה בין היתר את האמור בפש"ר 1504/00 בש"א 18240/01 לבידי אשקלון; מה שנאמר שם לעניין דין קדימה ועדיפות על נושים רגילים, נכון אף לעניין גמלת הביטוח הלאומי, המשולמת מכספי ציבור.



9. סוף דבר; דין הערעור להדחות, באשר נחה דעתי כי קביעותיו של המנהל המיוחד סבירות, הולמות את הדין, ואין כל עילה להתערב בהן. תוצאה זו צודקת אף במובן זה, כי ראויה היא האבחנה בין עובדים אשר עבדו בפועל ערב קריסת החברה, אשר מנעה מהם את המגיע להם בזכות, לבין עובדים אשר יחסי העבודה שלהם עם החברה הסתיימו מסיבות אחרות לחלוטין, ובפועל לא עבדו כלל באותה תקופה. אין זה ראוי או צודק להשוות את מעמד האחרונים עם הראשונים.



10. אי לכך, הערעור נדחה. בנסיבות המקרה, ישא המערער בהוצאות המנהל המיוחד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק איגוד

  2. בית המשפט של פירוק

  3. תרומה לקופת הפירוק

  4. פירוק איגוד מקרקעין

  5. עורך דין פירוק חברה

  6. הערת עסק חי

  7. אי הצדקה לבקשת פירוק

  8. טופס בקשת פירוק

  9. תקנות פירוק חברה

  10. חיוב משקיע לשלם

  11. פירוק הפועל חיפה

  12. ביטול פירוק מרצון

  13. פירוק חברה - העלמת כספים

  14. ערעור החלטת המנהל המיוחד

  15. חוב תמלוגים – פירוק חברה

  16. שכר מעל דין קדימה

  17. העלמת נכסים של חברה בפירוק

  18. התנגדות נושים לפירוק חברה

  19. התנגדות לבקשת פירוק חברה

  20. הפועל רמת גן - פירוק

  21. פירוק חברה חוב שכר לעובדים

  22. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  23. פירוק חברה - פיטורים בהריון

  24. ערעור על החלטת המנהל המיוחד

  25. מכירת מוצרים לפני קריסת חברה

  26. דוח שנתי - חברה בפירוק

  27. בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק

  28. פירוק חברה מרצון - מיסוי

  29. מניעת מכירת נכס של חברה בפירוק

  30. תביעה נגד מנהל מיוחד פירוק חברה

  31. אחריות מוגברת בין חברה לעובדיה

  32. בקשה לעכב את ההליכים - צו פירוק

  33. תביעה לתשלום יתרת חוב מחברה בפירוק

  34. רשות להגיש כתב תביעה לאחר צו פירוק

  35. מלאי חברה בפירוק - בקשה לקבל נתונים

  36. הסכם בין חברה בפירוק ללקוחות

  37. הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי עובדים

  38. הוועד הממונה של הקו-אופ - הליך פירוק

  39. זכויות עובדים בפירוק או פשיטת רגל המעביד

  40. בקשה לאשר תביעה כספית נגד חברה בפירוק

  41. פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פרעון

  42. פירוק חברה ע"י בית משפט מן הצדק והיושר

  43. בקשה אישור להמשיך בהליך נגד חברה בפירוק

  44. בקשה שבית המשפט יתערב בהליך פירוק מרצון

  45. העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורך מיסוי

  46. טופס צו לפירוק חברה בידי בית המשפט

  47. פירוק חברה - מנהלים רוקנו את כל הכסף בחברה

  48. אישור בית משפט להמשיך הליכים בפירוק

  49. החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד

  50. בקשה למתן צו פירוק בעילת חדלות פירעון

  51. תביעה להחזר כספים על דירה - פירוק חברה קבלנית

  52. תביעה אישית נגד מעביד - פירוק חברה / פשיטת רגל

  53. טופס הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק

  54. פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות

  55. המחאות הוחזרו בגלל חשבון מוגבל בבנק - צו פירוק חברה

  56. סעיף 257(5) לפקודת החברות – פירוק חברה בגלל צדק ויושר

  57. טופס הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה

  58. זכאות עובדים לגמלה מביטוח לאומי - צו פירוק חברה בידי בית המשפט

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון