חוק מס רכוש קובע בסעיף 36, את העקרון כי המדינה תשלם פיצוי על נזקי מלחמה. הוא הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות שימלאו תוכן את העקרון הזה. בתקנות נקבעים, בין היתר, הזכאים לפיצוי, ושיעורי הפיצויים לסוגי נכסים, ניזוקים ונזקים, בהתחשב בהיקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק, תדירות הנזקים שפקדו את האזור, וגורמים אחרים. "נזק", לצורך הענין, הוא נזק מלחמה ישיר, לגופו של נכס, ונזק מלחמה עקיף, שהוא הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת חוסר אפשרות לנצל נכסים המצויים בישוב ספר (הגדרות "נזק", "נזק מלחמה" ו"נזק עקיף" בסעיף 35 לחוק). התקנות העיקריות והוראת השעה, בהשתלבותם, נועדו, בעיקרו של דבר, לאפשר מתן פיצוי משני סוגים: פיצוי בגין נזק מלחמה ישיר, הניתן לכל ניזוק באשר הוא, בלא שיוך לאזור פגיעה מסוים; ופיצוי בגין נזק עקיף, הניתן למי שסבל נזק כלכלי בישוב ספר, בין ישוב המוגדר ככזה דרך קבע, ובין ישוב המוגדר ככזה לתקופה מוגבלת. תכלית הסדרי הפיצוי על נזקי מלחמה משתקפת ממבנה התקנות העיקריות ומהוראת השעה, ומדברת בעד עצמה: היא מבקשת, ראשית, לתת פיצוי לכל מי שנכס שלו נפגע פגיעה ישירה בפעולת מלחמה; מעבר לכך, היא מכירה בצורך לפצות ניזוקים גם על נזקים עקיפים, שעניינם הפסדים כלכליים או מניעת רווחים עיסקיים, שנגרמו לפרטים או לתאגידים כתוצאה מהמלחמה. אולם, בשל מגבלות התקציב הלאומי, הפיצוי על נזקים עקיפים מוגבל ומתוחם לישובים המצויים באזור גיאוגרפי מוגדר, שהיה חשוף חשיפה מוגברת לפגיעות מלחמה ברמה גבוהה במיוחד. פיצוי זה אינו מוענק לכל מי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה כתוצאה מהמלחמה, ככל שפגיעתו ארעה באזור אחר של הארץ. בשל מסגרת התקציב המוגבלת, גם באזורים בהם הוכרה זכאות התושבים לפיצויים על נזק עקיף נעשתה אבחנה פנימית בין רמת הפיצוי המוענק לתושבי ישובי ספר מובהקים, החשופים במשך תקופות ארוכות לסכנה בטחונית, לבין תושבי אזור ההגבלה, המצוי בפריפריה של הספר, ששיעור הפיצוי על הנזקים שארעו בו מצוי ברמה נמוכה יותר מזה המוענק לתושבי ספר. הטעם לאבחנה נעוץ במידרג של חומרת הסיכון להם חשופים תושבי שני האזורים על ציר הזמן. תכליתם של הסדרי הפיצוי על נזקי מלחמה היא להבטיח פיצוי לכל מי שניזוק מפגיעה ישירה בנכס שבקניינו. אשר לנזקים כלכליים עקיפים כתוצאה מהמלחמה, מניח ההסדר כי במערך תקציבי מוגבל יש צורך באמות מידה שתקבענה דירוג של עדיפויות על פי סוגי ניזוקים וסוגי נזקים בהתאם למידת חומרתה של הפגיעה. חומרה זו נבחנת לא רק במבט פרטני על נזקי המלחמה המסוימת נשוא הוראת השעה, אלא במבט כולל של מידת חשיפתם של הניזוקים לסיכון בטחוני מתמשך על פני תקופת זמן ארוכה. על רקע זה נקבע כי הסיוע הממשלתי ינתן לאלה שמידת הפגיעה שלהם היא הבולטת והחריפה ביותר. אלה הוגדרו כתושבי ישובי הספר המובהקים. תושבי אזור הפריפריה של הספר - "אזור ההגבלה" על פי הוראת השעה - מוקמו בסדר עדיפות מישני לאזור הספר המובהק. שיעורי הפיצוי שנקבעו להם נמוכים יותר. החוק המסמיך לא במקרה נתן בידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, סמכות רחבה ביותר לקבוע את מדיניות הפיצוי על נזקי מלחמה, ובין היתר, לקבוע את עצם הזכאות לפיצוי. הוא הכיר בצורך להותיר גמישות מירבית לרשות המוסמכת לקבוע, במסגרת המדיניות הממשלתית, מיהם הזכאים לפיצוי, ומהם סוגי הנזקים שבגינם יהיו זכאים, תוך הגבלה מלכתחילה של הזכאות לפיצוי על נזק עקיף לאזור ספר - מוגבל או בלתי מוגבל בזמן. במערכת נסיבות מדיניות משתנה, ובמסגרות תקציביות משתנות, עשויים ההסדרים האמורים להשתנות מעת לעת, תוך שעליהם לעמוד במבחנים בסיסיים של חוקיות, מידתיות, והעדר הפלייה. תכליותיה העיקריות של חקיקת הפיצויים בענין נזקי המלחמה נועדו, אפוא, להקצות, במסגרת התקציבית המוגבלת, כספי סיוע לניזוקים מהמלחמה, תוך יצירת מערכת עדיפויות ברורה, המגדירה מי הם הזכאים, מהם סוגי הנזקים הראויים לפצוי, ומהו המיקום הגיאוגרפי שההשתייכות אליו תזכה בפיצוי. הגדרת סדרי העדיפויות כאמור היא, בעיקרה, שאלה של מדיניות כלכלית-חברתית משולבת, המתעצבת הן במבט ארוך טווח, מבחינת חומרת החשיפה לסיכון הבטחוני, והן על פי הצרכים המיוחדים הנולדים על רקע הארועים הספציפיים המחייבים הסדרה, בהתחשב ברמת הנזקים שארעו, ובהינתן היכולות הכלכליות-משקיות להתמודד עם הטבתם תוך פרק זמן קצר. במסגרת הסמכות הרחבה הנתונה לרשות המוסמכת לבנות את מערך הפיצוי, ולגבש סדרי עדיפויות ביחס לנזק מלחמה עקיף במסגרת תקציבית מוגבלת, נעשתה אבחנה בין רמת הפיצוי הניתן לתושבי ישובי הספר המובהקים לעומת תושבי אזור ההגבלה (ענין דורון, טיקוצקי); הפיצוי על נזק מלחמה עקיף נעצר ב"אזור ההגבלה" שהוגדר בקו גיאוגרפי ברור, ולא הורחב מעבר לו, אף שתושבים באזורים אחרים של הארץ סבלו אף הם נזקים כלכליים עקב המלחמה (ענין גני חוגה); בתחומי הסדר הפיצויים גופו, נעשתה אבחנה ברמת הפיצויים שהוקצו לענפים מסוימים - חקלאות ותיירות לעומת עסקים אחרים (ענין תל-מגידו); ובתוך כך, צומצמה הזכאות לפיצוי על נזק עקיף באזור ההגבלה, תוך החרגת מספר גופים מגדר הזכאים. על הקווים המשותפים לגופים אלה, ועל הטעם שביסוד ההחרגה, ידובר בהמשך. מכל מקום, החרגה זו הינה חלק מהמדיניות העומדת ברקע הסדרי הפיצוי על נזקי מלחמה עקיפים, שנועדה לבנות מערך עדיפויות, שיניח דגש ברור על מתן סיוע לנפגעים שרמת פגיעתם, ורמת נזקקותם לפיצוי, היא הבולטת ביותר. מערך העדיפויות בתחומים שונים שנוצרו בחקיקת הפיצויים, עם חקיקתה של הוראת השעה במהלך מלחמת לבנון השניה, עמד לדיון בבית משפט זה בהקשרים שונים. בדרך זו, נדונה שאלת תחימתה של הוראת השעה לאזור ההגבלה בלבד, ואי הרחבתה לאזורים נוספים, שגם בהם נגרמו לעוסקים נזקי מלחמה עקיפים (ענין גני-חוגה); בענין אחר נדונה במאוחד שורת עתירות שעסקו בהיבטים שונים של הוראת השעה עצמה, ובמיוחד בהבחנה בין היקפי הפיצוי הניתנים לנפגעי ישובי הספר הקבועים, על פי התקנות העיקריות, לעומת אזור ההגבלה, שעניינו מוסדר בהוראת השעה, ובהבחנה בין ענפי החקלאות והתיירות למגזרי עסקים אחרים (ענין דורון, טיקוצקי). בעתירה נוספת, נדון עניינם של אולמות אירועים וגני אירועים באזור ההגבלה. עסקים אלה ביקשו כי יוחל עליהם מנגנון הפיצוי המיוחד שגובש בהוראת השעה לעסקים בענפי החקלאות והתיירות, בטענה כי אלה כאלה הם עסקים "עונתיים" (ענין תל-מגידו). בסופו של יום, כל העתירות האמורות נדחו, ולא נמצא מקום להתערב התערבות שיפוטית במערך העדיפויות לצורך פיצוי על נזק עקיף שגיבשה הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהוראת השעה. ההבחנות השונות שיצרה מדיניות זו לענין עצם הזכאות לפיצוי, ולענין זכאים שונים, סוגי נזק שונים, ושיעורי פיצוי שונים, עמדו, ביסודם, במבחני השוויון, הסבירות, והמידתיות. מיסיםפיצוייםמס רכוש - נזקי מלחמה