שותפות - ייעוץ משפטי



מהי שותפות ?
בסעיף 1 לפקודת השותפויות מוגדרת שותפות כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". שותף מוגדר כ - "כל מי שהתקשר עם זולתו בקשרי שותפות". סעיף 2 לפקודה קבע מספר כללים עליהם יש לתת את הדעת לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, וביניהם שיתוף בנכס (2(1)); נטילת חלק מהכנסה מנכס (2(2)); חוזה לשיתוף ברווחים מהנכס (2(4)). בסעיף 2(8) נאמר: "חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי העסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים."

הפוסקים נדרשו לשאלה שבכותרת, וגיבשו מספר מבחנים בנושא: "כך למשל ראוי לבחון, בין היתר, את אלה; הכוונה של הצדדים להיות שותפים; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק; הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בעניני העסק; השתתפות הצדדים ברווחי העסק; משכם של היחסים בין הצדדים... על השופט לשקול, בעזרת מבחנים אלה ואחרים, האם נקשר הסכם בין בעלי הדין לנהל יחד עסק במטרה להפיק ממנו רווחים."

דברי כב' השופט ד. לוין בע"א 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק, (פורסם במאגר נבו). בע"א 682/87 הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ נ' אקרמן ואח', פד"י מ"ג (2) 825, בעמ' 832 נקבע: "לצורך הכרעה בדבר קיום שותפות, המבחן החשוב הוא זה של חלוקת הפסדים."

עוד נקבע ש "כלל הוא שלעניין קיומה של שותפות, מכריע תוכנה של ההתקשרות ולא המונחים שבהם השתמשו הצדדים" (ע"א 609/78 קן תור נ' גלבוע, פד"י ל"ד (1), 239, בעמ' 248), ו"השאלה , אם בין בעלי דין נקשר הסכם המגיע לכלל של שותפות, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק. השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות, היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות, שאלה של עובדה היא." (ע"א 727/88 שוורץ נ' רנן, פד"י מ"ו (5), 851 בעמ' 853. (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין שותפות).

מתי הופכת מערכת יחסים בין צדדים לשותפות ?
שני פסקי הדין המנתחים את הסוגיה מתי הופכת מערכת יחסים בין צדדים לשותפות הם: ע"א 727/88 מנשה שוורץ נ' ישראל רנן פ"ד מו(5) 851 (להלן: "פסק הדין שוורץ") וע"א 609/78 קן תור נ' גלבוע, פ"ד לד (1) 239 (להלן: "פסק הדין קן תור"). כך נאמר בפסק הדין קן תור בעמ' 248:

"מתוך ההגדרות הכלולות בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 נובע ששותפות היא חבר בני אדם שהתקשרו בקשר שותפות, היינו - שמנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים. התקשרות לצורך זה משמע הסכם לנהל ביחד עסק מסויים, ועל גלבוע היה להוכיח קיומו של הסכם כזה ביחס לסוכנות פז, שהרי טען כי שותפות כזאת קיימת בינו לקן תור. במלים אחרות - גלבוע חייב היה להוכיח שבינו לבין קן תור נקשר הסכם, מפורש או מכללא כי סוכנות פז תנוהל על ידי שניהם ביחד במטרה להפיק ממנה רווחים".

ובפסק הדין שוורץ, בעמ' 853, נאמר: "השאלה, מתי המימצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות, היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות, באשר לקיומה של שותפות שאלה של עובדה היא."

בפסק הדין שוורץ מתואר מה הם הקווים המנחים ואימתי יש להסיק כי מערכת קשרים כלשהי הגיעה למורכבות מספיקה על מנת להיקרא שותפות, כאשר בית המשפט העליון מפרט חלק מסימני ההיכר של שותפות: כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים, השתתפות הצדדים ברווחי העסק, ומשכם של היחסים בין הצדדים.

גם בפסק הדין ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי (לא פורסם) חוזר כב' השופט דב לוין על הכללים להכרה במערכת יחסים כשותפות, באומרו:

"עמדנו על כך לא אחת בפסיקתנו והתגבשו קווים מנחים לבחינת הנושא. כך אצלנו וכך גם בהלכה המקובלת בדין האנגלי והאמריקאי. כך למשל ראוי לבחון, בין היתר, את אלה: 1. הכוונה של הצדדים להיות שותפים.

2. הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים.

3. השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק.

4. הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק.

5. הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בעניני העסק.

6. השתתפות הצדדים ברווחי העסק.

7. מישכם של היחסים בין הצדדים.

על השופט לשקול, בעזרת מבחנים אלה ואחרים, האם נקשר הסכם בין בעלי הדין לנהל יחד עסק במטרה להפיק ממנו רווחים". (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין שותפות).

התחזות לשותף
סעיף 23(א) לפקודת השותפויות דן בהתחזות לשותף וקובע כדלקמן:

"המתחזה כשותף בשותפות פלונית, על ידי שהוא מתייצג כך בעל-פה, בכתב או בהתנהגות, או שהוא מניח ביודעין שיציגוהו כך, יהא חב השותף כלפי כל אדם שנתן אשראי לשותפות מתוך אמון באותה התחזות, ואין הבדל אם ההתחזות הגיעה לנותן האשראי מאת המתחזה עצמו או בידיעת המתחזה, או שהגיעה אליו שלא ממנו או שלא בידיעתו".

כלומר, יצירת מצג בדבר היותו של אדם שותף בשותפות תחייב את המתחזה לשותף בחובות שנוצרו תוך הסתמכות על אותו מצג למרות שלא היה שותף כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מיסוי שותפות

  2. סיווג שותפות

  3. תקנות השותפות

  4. שותפות לא רשומה

  5. עורך דין שותפות

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. פירוק שותפות עסקית

  8. פירוק שותפות בחברה

  9. הסכם פירוק שותפות

  10. שותפים לחיצת יד

  11. בעלות משותפת במושע

  12. הסכם הפסקת פעילות שותפות

  13. פירוק שותפות לראיית חשבון

  14. הוצאת שותף משותפות

  15. תביעה כספית בפירוק שותפות

  16. מלכ''ר או עוסק מורשה

  17. הסכם שותפות מוסך מכונאות רכב

  18. חוזה שותפות מועדון לילה

  19. חלוקת נכסי שותפות בפירוק

  20. הפרת הסכם שותפות - התיישנות

  21. פיצויי פיטורים בפירוק שותפות

  22. תביעה על שותפות עסקית בכפיה - פרוטקשן

  23. תביעה לתשלום שעניינה הסכם פירוק שותפות

  24. פקודת השותפויות נוסח חדש תשל''ה – 1975

  25. קניית קרקעות בחו''ל - הפרת הסכם שותפות עסקית

  26. הוסכם בין הצדדים כי התובע ירכוש 30% מהעסק ונחתם הסכם שותפות

  27. הסכם קונסיגנציה לפיו יספק לבית העסק שבבעלות משותפת משקאות חריפים במחירים מוסכמים

  28. סעיף 31 לחוק המקרקעין, כל שותף רשאי, בלי הסכמת יתר השותפים, להשתמש במקרקעין המשותפים

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון