תביעות נגד קבלן בניה

הקדמה : על פי הדין הישראלי, לרוכש דירה, אשר נגרם לו נזק על ידי המוכר, קיימות מספר אפשרויות לתבוע את נזקיו - הן על ידי היזקקות לענפי משפט שונים (למשל עילות חוזיות ועילות נזיקיות), והן באמצעות עילות שונות במסגרת אותו ענף משפטי (למשל בעוולות נזיקיות שונות). הקונה יכול לא רק להסתמך על עילות שונות, אלא אף לעתור לסעדים שונים, לחלופין או במצטבר, בכפוף לשני סייגים מרכזיים: ראשית, שלא יזכה בסעד כפול בשל אותו נזק ושנית, שאין סתירה עניינית בין הסעדים (כסתירה שבין ביטול חוזה לבין אכיפתו). חוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 עניינו בחיובים שמוטלים על מוכר דירה - בעיקר במסירת מידע לקונה ובהסדרת זכויותיו של הקונה בכל הנוגע להתאמתה של הדירה לחוזה שבין הצדדים ולסטנדרטים חקוקים של בנייה סעיף ההגדרות בחוק המכר מורה כי מוכר הוא מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זלותו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה. מפסיקתו של בית המשפט העליון עולה כי שומה על בית משפט, בבואו להכריע אם לאפשר לחברה קבלנית לתקן ליקויי בנייה בעצמה או שמא לחייבה בתשלום פיצוי כספי לרוכשי הדירות, לתת את הדעת לשני שיקולים עיקריים: ראשית, מידת הקושי הקיים בפיקוח על ביצוע התיקון, שנית, נכונותה של החברה הקבלנית להכיר בקיומם של הליקויים ולתקנם. חובת תום הלב בניהול משא ומתן עם קבלן: סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע: (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה. בית המשפט ציין בפסיקתו כי הוראת זו סעיף 12 לחוק החוזים שעניינה תום לב בניהול משא ומתן מהווה הוראת יסוד במשפט הישראלי, בכלל, ובמשפט הפרטי, בפרט. היא מציבה בפני הפרט את החובה לנהוג ביושר ובהגינות. היא אינה מעמידה דרישת "חסידות" גבוהה; היא אינה דורשת כי הצדדים יהיו מלאכים זה לזה. היא באה למנוע מצב שבו אדם לאדם זאב. היא מבקשת להנהיג מסגרת נורמטיבית שבה אדם לאדם - אדם התנהגות בתום-לב בעת משא-ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה התנהגות ביושר ובהגינות, היינו חובה שלא להטעות את הצד האחר על-ידי אי-גילוי מידע חשוב לשיקוליו. מהו מידע חשוב אינו ניתן להגדרה כוללנית וקביעתו במקרה המסויים תיעשה לפי נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה. עקרון תום-הלב קובע את אופן התנהגותם של אנשים שמציאות החיים הפגישה ביניהם. הוא קובע כי התנהגות זו צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות כנדרש על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל. מעצם מהותו, עקרון תום-הלב מהווה אמת-מידה "פתוחה" המשקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית באשר להתנהגות ראויה בין בני-אדם. הקטגוריות של תום-לב לעולם אינן סגורות; לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים. אחריות לנזקי הקונה במקרה של אי התאמה : חוק המכר תשכ"ח - 1968 מטיל על המוכר אחריות לנזקי הקונה במקרה של אי התאמה בממכר, כהגדרתה בסעיף 11 לחוק: "11. אי-התאמה המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר - (1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים". סעיף 11 לחוק מטיל איפוא אחריות על המוכר במקרה של אי התאמה, והיא מוטלת בין אם ידע עליה ובין אם לאו. שאלת הידיעה רלוונטית רק באשר לשאלה הנוגעת להעלמת מידע עפ"י ס' 16 לחוק, או במצב בו המוכר לא ידע ולא היה עליו לדעת לפי ס' 15 לחוק. עם זאת, גם לפי ס' 15, מוטלת על המוכר אחריות חוזית בגין אי התאמה, גם אם לא ידע על קיומה. בניהקבלן