הקדמה: בעת הטלת עיקול במקרקעין עורך בית המשפט איזון איטרסים בין התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין אינטרס הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה. מהו עיקול במקרקעין ?: עיקול הוא אמצעי דיוני, בו משתמש נושה כדי להבטיח ביצוע חיוב כספי של החייב כלפיו. מטרת העיקול למנוע מבעל הזכויות או מהמחזיק בנכס מלסכל את פירעון החוב לנושה. מטרתו לעכב כל דיספוזיציה בנכס ובכך להמריץ את החייב לקיים את חיובו כלפי הנושה, אין הוא מקנה זכות מהותית בנכס המעוקל. בית המשפט ציין בפסיקתו כי עיקול - ורישומו של עיקול במרשם המקרקעין - הינו אמצעי-דיוני שייעודו לייחד נכס מנכסיו של חייב לצורכי הוצאה-לפועל. עיקול אינו מקנה למעקל זכות מהותית לא בנכס לא לנכס, ופועלו אינו אלא "להקפיא" את הנכס וליידע את הציבור כי הנכס מעוקל וכי זכותו של הבעלים כפופה לעיקול, קרא: הבעלים אסור הוא שיוציא את הנכס מרשותו - או שיקנה בו זכויות לאחרים - על דרך שתמנע את המעקל לממש את הנכס ולהועיד את התמורה לפירעון החוב. בית המשפט ציין בפסיקתו כי המעקל, שהוא נושה בלתי מובטח, אינו סומך במישרין על מצבו הרישומי של הנכס נשוא העימות. ציפיותיו להיפרע מן החייב הן כוללניות ואינן קשורות במישרין לנכס המעוקל. התמורה שנותן המעקל לחייב, ככל שקיימת תמורה, ניתנת במסגרת העסקה הבסיסית המולידה את הנשייה ולא בעת היווצרות העיקול. בין אם קדמה העיסקה הבסיסית להקניית הנכס לקונה ובין אם לאו, ובין אם ידע המעקל על קיומו של אותו נכס אם לאו, אינטרס ההסתמכות שלו על הנכס הוא בעוצמה נמוכה ביותר. כלל גדול הוא כי אין נושה יכול להטיל עיקול על זכות שאינה מצויה עוד בידי חייבו. העיקול אמנם מקנה למעקל זכות לעקל נכס למימוש חובו, אולם העיקול חל על הנכס במצבו ליום הטלת העיקול. היינו, כשם שבמידה ובידי החייב נכס פגום, העיקול חל על הנכס על פגמיו, כך במקרה בו נערכה עסקה מוקדמת בנכס, עיקול הנכס כפוף להתחייבות המוקדמת שקיבל על עצמו החייב בנוגע לנכס. זכות עכבון: זכות עכבון עומדת לכאורה ללב הן מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) והן מכוח סעיף 31(א) לחוק המכר. שני חוקים אלה, אינם מגדירים את מהותה של זכות העכבון. זו מוגדרת בסעיף 11 לחוק המטלטלין ולפי ס"ק (ה) לסעיף 11 חלה ההגדרה גם על מקרקעין. סעיף 11(א) לחוק המטלטלין קובע, כי עיכבון היא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב. סעיף קטן (ד) קובע, כי הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו יפקע העיכבון. מצירופם של ס"ק (א) ו- (ד) לחוק המטלטלין, ניתן ללמוד, כי תנאי ליצירתה של זכות העכבון ולהמשך קיומה היא קיומה של שליטה בנכס. שליטה, פירושה היכולת הבלעדית להגיע לעשייה פיסית ולקבוע גורלו הפיסי של הנכס, תוך מודעות לשליטה זו . עיקול זמני: תנאים למתן עיקול זמני, מצויים בתקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד - 1984 המסמיכות את בית המשפט להורות על עיקול זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה וכי קיים חשד סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. תקנה 362 (ב) לתקנות מורה כי בהחלטתו של בית המשפט בדבר מתן הסעד הזמני, יביא בית המשפט בחשבון שני שיקולים: האחד - הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומדת הנזק שיגרם למשיב - אם ינתן הסעד הזמני; השני - הגשת הבקשה בתום לב, וכי מתן הסעד יהיה צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. שאלות משפטיותמקרקעיןעיקול