עו"ד צו מניעה | מה ההבדל בין צווי מניעה זמניים לצווי עשה זמניים ?

##הקדמה:## מהו צו מניעה ? מטרתו העיקרית של צו מניעה זמני היא הקפאתן ושימורן של הנסיבות הקיימות לפני הגשת התביעה. "הקפאה" זו נדרשת, כי אם לא יינתן צו מניעה, הנתבע עלול לנצל לרעה את תקופת הביניים מתחילת הדיון בתביעה ועד למתן פסק דין, ולרוקן מתוכן את פסק הדין הסופי שיינתן בתיק. מטרתו צו מניעה זמני היא למנוע שינוי בנסיבות בעת הגשת התביעה ובעיקר במערך זכויותיהם וחובותיהם של התובעים והנתבעים, בכדי שבתום הדיון בתביעה יוכלו הזוכים בה, ליהנות מן הסעד העיקרי שהם ביקשו ובמשפט אחד: הבטחת היכולת לממש את הסעדים שהתבקשו בתביעה ##מה התנאים למתן צו מניעה זמני ?## כדי לקבל צו מניעה זמני צריך לעמוד במספר תנאים: ##(א) ##להראות כי עומדת לזכות המבקש עילת תביעה טובה. ##(ב) ##לבוא לבית המשפט בצורה הוגנת וישרה ובתום לב, וללא שיהוי. ##(ג) ##לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשה. ##(ד) ##להצביע על נזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי מתן הצו, ונזק זה צריך להיות גדול וחמור יותר מן הנזק שייגרם למשיב שנגדו ניתן הצו וכי הנזק אינו בר פיצוי בכסף. ##(ה) ##להראות כי אין זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי בתביעה. ##מה ההבדל בין צווי מניעה זמניים לצווי עשה זמניים ?## מטרתו של צו מניעה זמני היא למנוע שינוי במערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התביעה ובעיקר במערך זכויותיהם וחובותיהם של בעלי-הדין, בכדי שבתום ההתדיינות יוכלו הזוכים בה, ליהנות מן הסעד העיקרי המבוקש על-ידם. לעומת זאת, צו עשה זמני ינתן כאשר יהא בו כדי לסכל שינוי חד צדדי מהמצב הקיים, שבוצע זמן קצר ביותר קודם לכן ופגיעתו חמורה ומקום בו מתן הצו הזמני הוא כה חיוני המצדיק שינוי המצב הקיים. מקור סמכותו של בית המשפט ליתן סעד זמני מצוי בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. מהותו של הסעד הזמני הוא לשמור על מצב הקיים עד להכרעה סופית במחלוקת ובעיקר לשם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין. המסגרת הדיונית לעניין התנאים הדרושים למתן סעד זמני, נקבעה בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 שלפיה ינתן הצו אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה ובקיום תנאים נוספים שנקבעו בתקנות ובהלכה הפסוקה שעיקרם, נוסף על קיום הזכות המהותית, ברמה של זכות לכאורה גם את דבר חיוניות הסעד ועד כמה הכרחי מתן הסעד באופן שמצדיקה את התערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי: (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות מיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. העניין הראשון, אפוא, שיש לבחון הוא אם קיימות ראיות מהימנות לכאורה המעידות על קיומה של עילת תביעה בידי המבקש צו מניעה. משמעות הדרישה לקיומן של "ראיות מהימנות לכאורה" היא, שאין צורך בשלב הזה לבחון את ראיותיו של המבקש כדרך שהן ייבחנו במשפט עצמו, ודי אם ניתן יהיה לומר שלכאורה הן מבססות את עילת תביעת המבקש. ##צו מניעה זמני:## ככלל, מטרתו של סעד זמני - לרבות צו מניעה זמני - היא למנוע שינוי במערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה ובעיקר במערך זכויותיהם וחובותיהם של בעלי-הדין, בכדי שבתום ההתדיינות יוכלו הזוכים בה, ליהנות מן הסעד העיקרי המבוקש על-ידם. זהו הרציונאל העיקרי של הסעד הזמני - הבטחת היכולת לממש את הסעדים שהתבקשו בתובענה. השאלה המנחה, הניצבת בפתחו של כל הליך שעניינו במתן צו ביניים, היא, אם מתן הצו הוא הכרחי במידה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה, על המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. הבקשה למתן צו מניעה זמני, אף כזו המוגשת במעמד צד אחד, איננה הליך נפרד מהדיון בבקשה לבטל את מתן הצו הזמני. לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה. ##צו עשה זמני:## יש במתן צו עשה זמני, כדי לשנות מהמצב הקיים ולפיכך, יעתר בית המשפט למתן צו שכזה רק במקרים נדירים וחריגים שכן הלכה מושרשת היא כי צו עשה זמני, העשוי לשנות את המצב הקיים, לא ניתן על דרך השגרה, עוד לפני שנערך בירור כדבעי של טענות בעלי הדין. אולם, במה דברים אמורים? מקום בו מתבקש בית המשפט לשנות מהסטטוס-קוו וממערכת הנסיבות שקדמה להגשת הבקשה ובטרם התבררו טענות הצדדים. לפיכך, צו עשה זמני ינתן כאשר יהא בו כדי לסכל שינוי חד צדדי מהמצב הקיים, שבוצע זמן קצר ביותר קודם לכן ופגיעתו חמורה ומקום בו מתן הצו הזמני הוא כה חיוני המצדיק שינוי המצב הקיים. יחד עם זאת, על בית המשפט לנהוג בזהירות יתרה במתן הצו וימנע מלתת את הצו אלא אם ישתכנע שלכאורה קיימת עילה לכך, הן מבחינת הזכות הסובסנטיבית, אשר מבקש הצו טוען לה בתובענתו, והן מבחינת השיקול, כי יגרם נזק בל יתוקן אם לא ינתן הצו יצוין כי אין בזהותו של הסעד הזמני, לסעד העיקרי, כשלעצמו, כדי לשלול את מתן הסעד, אף אם יש בו לעיתים כדי להכריע בגורל התובענה. בית המשפט פסק כי שלעניין מתן סעד זמני, מאזן הנוחות וסיכויי התביעה הם שני תנאים אשר קיים ביניהם יחס גומלין. ככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כן מתמתנת הדרישה להתקיימותו של התנאי של סיכויי התביעה. מטרת צו מניעה במקרקעין הינה בעיקרה לשמור על המצב הקיים עד לבירור מעמיק של המחלוקת. בתוך כך ישקול בית המשפט שיקולים שונים, ובין היתר מהות הסעד המבוקש, היקפו ותנאיו, הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד אל מולה נזק שיגרם למשיב אם הסעד יינתן כמבוקש. כמו כן ישקול את תום לב המבקש. ##צו מניעה זמני בבית הדין לעבודה:## ישנם 3 תנאים הנדרשים לשם מתן הסעד הזמני בדיני עבודה: א. על מבקש צו מניעה זמני להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך בבית הדין לעבודה. ב. על בית הדין לעבודה לבחון האם קיימים שיקולים שלא להעתר לבקשה לרבות האם בא מבקש צו המניעה ביושר, בניקיון כפיים או שמא העלים עובדות חשובות מידיעת בית הדין והבקשה הוגשה בשיהוי. ג. על בית הדין לעבודה לשקול את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הצו אם לאו והשוואתם זה לזה. ## סמכות עניינית במתן צו מניעה:## על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע לעניין הסמכות העניינית של בית משפט להיזקק לתובענה שלפניו הוא מבחן הסעד והפסיקה חזרה על הכלל לפיו הסמכות העניינית הולכת אחר הסעד. סעדים שעניינם חזקה/שימוש/חלוקה מנותבים לבית משפט השלום, בין אם המקרקעין רשומים ובין אם לאו, בין אם שווי המקרקעין עולה על הסמכות הכספית של השלום ובין אם הוא בגדר הסמכות הכספית של השלום. כל יתר הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב - כל אלו מנותבים לבית המשפט המחוזי. שאלות משפטיותצוויםצו מניעה