תביעות פיצויים בגין ליקויי בניה - הקדמה: בית המשפט ציין בפסיקתו כי למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בנייה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כוח הצדדים. גישת בית המשפט היא כי סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים. התערבות ערכאת הערעור, תבוא, אם נפלה טעות היורדת לשורש הענין או הפוגעת באופן בוטה בזכות של מאן דהוא. עגמת נפש בגין רטיבות בדירה : גישת בית המשפט היא כי אין יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים. אין זה תפקידו של רוכש דירה לחפש את מקור חדירת המים ולתקנו. זה תפקידו של הקבלן, וכל האחריות חלה עליו, לבנות את הבנין באופן אטום לחדירת מים, ולתקן מיד, וכיאות, כל ליקוי בבניה, שמחדיר מים. כל ליקויי הבניה מתגמדים לעומת חדירת מים לדירה, לענין הסבל ועוגמת הנפש במשך תקופה ארוכה חיו הדיירים ומשפחתם בתוך רטיבות, כשהם סובלים סבל רב. חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת, ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה, יסבו לרוכשים סבל ועוגמת נפש. הודעה למוכר על אי התאמה: חוק המכר מטיל על הקונה את החובה להודיע למוכר על אי התאמה במימכר מיד לאחר שגילה אותה, וזאת בין שמדובר באי התאמה גלויה ובין שמדובר באי התאמה נסתרת. יתר על כן, חובת ההודעה המיידית מוטלת על הקונה גם כאשר מדובר באי התאמה שהמוכר ידע עליה, אך לא גילה אותה לקונה. חובת ההודעה מעוגנת בסעיפים 14, 15 ו- 16 לחוק המכר. סעיף 14 לחוק המכר, שענינו אי התאמה גלויה, קובע: "(א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר. (ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה." סעיף 15 לחוק המכר, שענינו אי-התאמה נסתרת, קובע: "לא היתה אי-ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף 14, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם במכירת נכס נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר, ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר." ואילו סעיף 16 לחוק המכר, שענינו העלמת אי-התאמה, קובע: "היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה." המשותף לשלוש האפשרויות הוא החובה שההודעה תינתן מיד לאחר גילוייה של אי ההתאמה, כמו גם הסנקציה במקרה של הפרת החובה, קרי, שהקונה לא יהיה זכאי להסתמך על אי ההתאמה אם לא הודיע על כך למוכר מיד עם גילוייה. השאלה מהו פרק הזמן שבו יש להודיע על אי התאמה לפי חוק המכר, נדונה בע"א 465/80 סולונץ נ' התכוף פ"ד לח(3) 630, 639. נפסק באותו עניין כי איחור של חודש וחצי במתן ההודעה, שולל את זכותו של הקונה להסתמך על אי ההתאמה. בית המשפט ציין כי בחוק המכר גופו אמנם אין הגדרה למונח זה, אך ניתן ללמוד לענייננו מההגדרה בחוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), תשל"א-1971 (להלן - החוק הבינלאומי), בסעיף 11 לתוספת לחוק הבינלאומי הנ"ל נאמר: "מקום שלפי חוק זה יש לבצע פעולה ,מיד', יש לבצעה תוך תקופה קצרה ככל האפשר, לפי הנסיבות, לאחר שניתן לבצעה באורח סביר. ליקויי בניה - מומחה מטעם בית המשפט: חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נועדה לצורך ביסוס וקביעת נקודת עיגון מטעם מומחה אובייקטיבי על מנת לפתור את המחלוקות ולצמצם את הפערים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים ולאמץ חוות דעת מהימנה. ככלל, נוטה ביהמ"ש לאמץ את מסקנות המומחה (מהנדס) אשר מונה מטעמו, בהסכמת הצדדים. כשממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעבודת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. הסכם לביצוע עבודות שיפוץ - ליקויי בניה : במקרים בהם מהותו של החוזה בין הצדדים היא בהסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירה, בהבדל מחוזה מכר של דירות. התוצאה היא, שטענות הנוגעות לליקויי הבנייה והתאמת הבנייה לסטנדרט בנייה כזה או אחר, צריכות להיבדק לאור האמור בהסכם עבודות השיפוץ, על פי דיני החוזים הכללים, ועל פי דיני הנזיקין הכללים וזאת להבדיל מההוראות שבדין, החלות על מכר של דירות. בניהפיצוייםליקויי בניה