מכרזים - ייעוץ משפטי


חוק חובת מכרזים
עד לחקיקת חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992 לא חלה על המדינה חובה סטטוטורית לערוך מכרז לגבי ביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, ביצוע עבודה, או רכישת שירותים. חוק חובת מכרזים הטיל לראשונה חובת מכרז סטטוטורית על משרדי הממשלה, על חברות ממשלתיות, על גופים ציבוריים שהוקמו על פי סעיף 4 לחוק חובת מכרזים הסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומים או סוגי עסקאות שלגביהם לא תהיה חובה לערוך מכרז.

(ראו:מכרז עבודה)

תקנות חובת המכרזים
תקנות חובת המכרזים, קובעות בסעיף 6 (א) כי השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:

(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;

(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג- 1953 10 - עמידה בדרישות התקן;

(3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 .

סעיף 13 (א) לתקנות העיריות (מכרזים) קובע כי המעונין להשתתף במכרז יגיש לעיריה את מסמכי המכרז כמפורט בתקנה 10(א), וכן כל מסמך שידרוש ראש העיריה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים-כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכו'; נדרשו מסמכים אלה - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

פטור מחובת מכרז
ככלל, כל התקשרות של המינהל בחוזה לביצוע עסקה במקרקעין, טעונה מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו, זאת לפי סעיף ‎2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב ‎1992.

לכלל זה ישנם חריגים. תקנות חובת המכרזים קובעות שורה של פטורים והקלות מחובת מכרז. בין אלה מצוי פטור מחובת המכרז לנכי צה"ל קשים, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון (תקנה ‎25(18) לתקנות חובת המכרזים). במקרים בהם ההתקשרות נעשית ללא מכרז פומבי, קובעת תקנה ‎30(א) לתקנות חובת המכרזים כי הענקת הזכויות במקרקעין "תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשי".

פטור ממכרז על פי תקנה 25(1) לתקנות חובת המכרזים - שיקול הדעת, אם ליתן פטור ממכרז על פי תקנה 25(1), הינו שיקול הדעת של וועדת המכרזים של המינהל. אין בית המשפט מהווה תחליף לשיקול דעת זה ואין זה ראוי כי בית המשפט יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות כאשר בקשה לפטור כאמור לא באה כלל בפניה. זאת ועוד: ההמלצה בדבר פטור מחובת מכרזים מסורה לסמכותו הבלעדית של בית המשפט לעניינים מנהליים ואינה מצויה בסמכותו של בית משפט שלום.

על פי פסיקת בתי המשפט יש לפרש את תקנה 25(1) בצמצום ובפרשנות המגשימה בצורה הטובה ביותר את תכלית חוק חובת המכרזים, וכי הענקת מקרקעין ללא תחרות צריכה להיות תופעה נדירה המיוחדת לנסיבות מוגדרות ויוצאות דופן. (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

(למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

ערבות בנקאית במכרז
לעניין ערבות בנקאית, הכלל הוא שיש לדקדק בלשונה של ערבות בנקאית המוגשת להבטחת הצעה למכרז, שכל פגם בה עלול לפוסלה ובד בבד לפסול את ההצעה שאליה צורפה. כדברי כב' הנשיאה (בדימוס) בייניש לכלל זה חריגים נדירים ביותר:

"נחזור ונדגיש, כי הכלל שלאורו צריך בית המשפט לפסוק כאשר מדובר בפגמים בערבות הוא כי דין ההצעה להיפסל. כאמור, רק במקרים נדירים, כאשר האופי ה'טכני' של הפגם ברור וגלוי בנסיבות העניין, כאשר מדובר בפליטת קולמוס, כאשר מדובר בטעות בלתי משמעותית של חישוב וכיוצא באלה טענות של פגמים בלתי משמעותיים שניכר על פניהם שנפלו בתום לב, וכאשר ניתן לקבוע כי הפגם הנדון אינו מסכל את מטרת הערבות ותיקונו אינו עומד בסתירה לעקרון השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים, ניתן להכשיר את הפגם. ההנחיה בעניין זה לוועדות המכרזים צריכה להיות אחידה וברורה כדי שלא לפגוע בביטחון המשפטי והכלכלי." (עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' משרד הפנים (פ"ד נח(1) 897, 910-909.

כב' השופט רובינשטיין הוסיף כי המקרים בהם תותר סטייה מהכלל צריכים להיות:

"החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית שאין צריך להכביר עליה מילים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא 'כחודה של מחט' עלול להיפתח כפתח 'שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו'". (עמ"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר. מרכז גביה ממוחשבת בע"מ נ. מי נתניה (2003) בע"מ, (לא פורסם, , ניתן ב-27.2.06).

וכפי שנקבע בעת"מ (ת"א) 28591-01-11 אלקו התקנות ושרותים (1973) בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים וביוב (לא פורסם, , 15.3.11), מושכלות יסוד בדיני מכרזים הינן שמירה על השוויון וטוהר המידות כשפועל יוצא לעקרונות אלו הינה הקפדה יתירה על קיום תנאי המכרז על ידי כללים ברורים תוך הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים.

צא ואמור, באשר לערבות בנקאית במכרז, הפסיקה יצרה כללים נוקשים לגבי פסילתה של ערבות כזו, תוך הקפדה על תנאי הערבות הבנקאית וראייה ככלל של פגם בערבות בנקאית כפגם מהותי המביא בדרך כלל לפסילת ההצעה, מבלי שיהא צורך לבחון את פשר הטעות או כוונת המעורבים. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר בקיומם של חריגים לכלל הפסול ערבות בנקאית במכרז.

בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, , 31.01.10( נדון מקרה בו נרשם בערבות הבנקאית 50,000 "ñ" במקום 50,000 "₪". בית המשפט העליון מפי כבוד השופט מלצר חזר על כך שבמקרים חריגים ויוצאי דופן, כחריג שייעשה בו שימוש במשורה, לא תיפסל הערבות הבנקאית וזאת בהתקיים מספר דרישות מצטברות, המלמדות כי הפגם בערבות הבנקאית נובע מטעות עקב:

(א) פליטת קולמוס, טעות סופר, השמטה מקרית או מהוספת דבר באקראי.

(ב) הטעות נלמדת מהערבות עצמה.

(ג) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים.

(ד) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורה בתום לב והיא נובעת מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהו של המציע או של הבנק הערב.

(ה) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים.

לאור הנ"ל כבוד השופט מלצר הכשיר את הערבות הבנקאית וכדבריו בפסקה 7 לפסק דינו:

"המקרה שלפנינו נמנה איפוא לסברתי, עם המקרים החריגים, כהגדרתם בסעיף 6 לעיל. כעולה מעיון בערבות עצמה, עסקינן בפליטת קולמוס מובהקת: ציון סימן חסר פשר – "ñ" (אות ספרדית, אשר ראוי להעיר כי מבחינה גרפית – דומה ל"₪").. זאת ועוד – אין בטעות ובתיקונה כדי לפגוע בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים, ובפרט – בעקרון השוויון, שכן לא מדובר פה בחשש ממשי כי בנסיבות העניין הערבות בנוסחה האמור לא תהיה ניתנת למימוש".

(למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

הצעה זוכה נמוכה במכרז
אחת ממטרותיו של המכרז הציבורי היא לאפשר לרשות המנהלית לעשות עסקאות יעילות מבחינה כלכלית, ובלבד שיישמר עיקרון השוויון ויובטח טוהר המידות.

בבג"ץ 117/63 זלוף נ. ראש העיר כפר סבא (פ"ד י"ז (2) 1273, 1279), נפסק בהקשר זה כי:

"למה לא תראה הוועדה בעין יפה הצעה נמוכה ככול האפשר, אף למטה מן האומדן הרשמי, שיש בה משום חיסכון בכספי ציבור? הרי המטרה הראשונית של כל מכרז מבחינת בעל המכרז היא להשיג תנאים נוחים יותר ככול האפשר ממציע שאפשר להניח כי יוכל לעמוד במשימה... אם רק מובטח להן לוועדת המכרזים ולמועצת העירייה כי המציע יכול לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות והביצועיות במועד שנקבע, מה להן ולחישוביו ולסיכוני ההפסד שהוא מקבל על עצמו במחירים הנמוכים שהוא מציע"

חובה על ועדת המכרזים לבחון את ההצעות, ולוודא כי בבחירת הצעה זולה מדי לא ייצא שכרה של המועצה בהפסדה (ראה למשל עע"מ 2310/02 איגוד ערים אזור דן נ. דסאל מרחבים, חברה לעבודות עפר בע"מ) אלא שלדידי, גם הצעה הפסדית, אינה נפסלת מניה וביה, אלא מחייבת בדיקה קפדנית של חברי הועדה בנוגע ליכולתו של המציע לעמוד בתנאי המכרז.

בעניין זה נקבע בעעמ 2690/06 מ.ת.א.ר. מחשוב נ' עיריית אשדוד (טרם פורסם, 2.5.2006):

"ההגיון העומד מאחורי הקביעה, כי ניתן להכיר בסבירות קבלתן של הצעות הנמוכות מהאומדן הוא כי נכונותו של מציע לעמוד בהצעתו אינה נגזרת בהכרח משיקולים צרים של רווח והפסד בעיסקה הקונקרטית נושא המכרז. נכונות זו יכולה היא שתיגזר דווקא משיקולים ארוכי טווח, כגון חדירה לשוק, ביסוס מעמד, צבירת מוניטין או רצון להרחיב תחומי עיסוק, וכל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר. (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

סמכות העירייה לקיים ישיבות הבהרה עם מציע
סמכות העירייה להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים הקשורים להצעתו קבועה בתקנה 19 לתקנות העיריות מכרזים, הקובעת כדלקמן :

"בירור פרטים

(א) מבלי לפגוע בהוראות תקנה 18א הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לתקנות אלה;

(ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה;

(ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול".

תקנה זו מהווה חריג לכלל שנקבע בתקנה 18א' לתקנות הערייה מכרזים, דלקמן:

"לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז".

נשאלת השאלה מהו היחס בין תקנה 18א' לתקנה 19. בירור פרטים על פי תקנה 19, הינו חריג לכלל שנקבע בתקנה 18א', כך נלמד מלשון תקנה 19 הפותחת במילים "מבלי לפגוע באמור בהוראות תקנה 18א'". מכאן שכל מה שלא נקבע במפורש כמותר בתקנה 19, הינו אסור על פי תקנה 18א'.

תקנה 19 נוקטת בלשון כללית ומאפשרת לועדת המכרזים "להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לתקנות אלו".

תקנה 20 (א) קובעת:

"היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוד שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על-ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהוגשו על ידו".

כלומר, אף במקרה בו מתעורר חשדה של הועדה כי משתתף במכרז התכוון להוליך אותה שולל על ידי שגיאות מכוונות במסמכי המכרז, תקנה 20 מעניקה לעירייה שיקול דעת שלא לפסול את הצעתו, ומחייבת אותה ליתן למציע כזה הזדמנות להביא לפניה את טענותיו.



על פי ההלכה הפסוקה ניתן ואף מקובל לפנות למציע על מנת לקבל הבהרות בנוגע להצעתו, וזאת בתנאי שלא מדובר במשא ומתן המקנה למציע יתרון על פני אחרים בכך שלמעשה מאפשר לו לשנות ולהתאים את הצעתו. לעניין זה ראו עומר דקל, מכרזים, כרך א' (תשס"ו-2006) (להלן: ע' דקל), עמ' 615:

"משא ומתן אף אינו צריך להכתיר עצמו בתואר זה כדי שייחשב משא ומתן. כל פניה המקנה למציע פתח לשינוי הצעתו מהווה משא ומתן, ובעוד שועדת המכרזים מוסמכת לבקש ממציע הבהרה להצעתו, היא אינה רשאית לנהל עימו משא ומתן".

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590 (פסקה 9 לפסק הדין של כב' השופטת א' פרוקצ'יה):

"הדין מכיר ביכולתם של בעל מכרז ומציע לקיים הידברות ביניהם לצורך הבהרות קטעים סתומים בתנאי מכרז או בהצעות, ובלבד שהדבר ייעשה באורח שוויוני והוגן. לעתים נדרשים גם תיקונים טכניים מסוימים בהצעה בעקבות ההבהרות הניתנות. שלילת האפשרות ליתן הבהרות הייתה עלולה להביא לפסילת הצעות על הסף רק בשל אי-בהירות טכנית, שניתן בנקל להסירה". (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין מכרזים).

תיקון טעות במסמכי המכרז
לסוגיית תיקון טעות במסמכי המכרז לאחר פרסומו של המכרז בציבור, מתייחס ד"ר עומר דקל בספרו, מכרזים (כרך שני, 2006), בדבריו הבאים:

"לעתים עשוי להתעורר צורך לשנות או לתקן את דרישות המכרז ואת תנאיו לאחר שהמכרז כבר פורסם והופץ לציבור הרחב. צורך זה עשוי להתעורר מטעמים שונים כגון טעות שהתגלתה במסמכי המכרז; שינוי בנסיבות, שיש בו כדי לחייב את שינוי דרישות ההתקשרות; השגה שהתקבלה; בקשה להבהרה שהייתה במקומה ומלמדת על עמימות בתנאי המכרז ועוד. האם בנסיבות מעין אלה רשאית הרשות לשנות את דרישות המכרז? ואם כן – כיצד עליה לעשות זאת? כל עוד לא חלף המועד האחרון להגשת ההצעות, ועדת המכרזים רשאית לשנות את תנאי המכרז, וכאשר קיים בכך צורך ענייני, שינוי מעין זה אף עשוי להיות מחויב המציאות. עם זאת, על הרשות להקפיד על שמירת זכויותיהם של המציעים וכן של המציעים פוטנציאליים בעת ביצוע השינוי". ברם אם מדובר בשינוי דרישות המכרז לאחר פתיחת מעטפות ההצעות, מציין ד"ר דקל כי "שינוי של דרישות המכרז לאחר פתיחת ההצעות הינו אסור בכל תנאי ובכל מכרז" (שם, עמ' 68); השוו: ש' גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבורים (תשנ"ז-1997) 45-44.

בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 669 (1993) דן בית המשפט העליון, מפי כב' השופט חשין, פירסמה חברת החשמל מכרז להקמת תחנת כוח בעיר אשקלון. לאחר פתיחת תיבת ההצעות התברר כי הצעתה של המשיבה 1, זכריה דרוקר, חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ הייתה ההצעה הזולה ביותר. חברת החשמל ניהלה לאחר מכן מו"מ עם המציעים, שגם לאחריו נותרה הצעתה הכספית של דרוקר ההצעה הזולה ביותר. ברם, לאחר מכן, הודיעה חברת החשמל כי החליטה לעשות שינוי בדרך בנייתו של המבנה וכי במקום שימוש עיקרי במוטות ייעשה שימוש ברשתות. בעקבות השינוי האמור הפכה א. לוי קבלני בנין בע"מ לחברה שהציעה את ההצעה הכספית הזולה ביותר, וחברת דרוקר ירדה למקום השני במדרג ההצעות. לפיכך, זכתה חברת לוי במכרז. לעניין השינוי שנעשה על ידי חברת החשמל קובע כב' השופט חשין כדלהלן:

"חברת החשמל לא זכאית היתה לשנות את תנאי המכרז, ודרוקר רשאית הייתה שלא להסכים לשינוי. במקום זה כבר אין מדובר אך במשא ומתן תוך הליכי מכרז, אלא בשינוי במכרז עצמו. בעל מכרז אינו רשאי לעשות כן לאחר קבלת ההצעות במכרז, ובעשותה חטאה חברת החשמל לכללי יסוד החלים על מכרזים".

באשר לטענת חברת החשמל כי השינוי שנעשה – המעבר משימוש במוטות לרשתות – לא היה שינוי מהותי, קובע כב' השופט חשין כי "טענה זו אין בה ולא כלום. עדים אנו לכך, כי אותו שינוי הביא לירידתה של דרוקר מן המקום הראשון אל המקום השני; העלה את לוי מן המקום השני אל המקום הראשון; והביא לזכייתה של לוי במכרז (באותו אינטרמצו). כיצד זה אפוא תשמע חברת החשמל בטענה שהשינוי לא היה "מהותי"? וכי מה "מהותי" משינוי שיש בו כדי להוריד עליונים ולהעלות תחתונים?" (שם, עמ' 684).

הטעמים העומדים ביסוד ההלכה האוסרת על שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות פורטו בבג"ץ 632/81 מיגדה נ' שר הבריאות, פ"ד לו(2) 673 (1982).

שם דן בית המשפט העליון בשינוי שערך עורך המכרז – משרד הבריאות - במועדי הספקת הציוד הרפואי, מושא המכרז, לאחר פתיחת תיבת ההצעות. ודוק, השינוי במועדי ההספקה נעשה לאחר שהוברר לועדת המכרזים כי אין אפשרות לעמוד בלוח זמני ההספקה המקורי שפורסם בגדרי המכרז.

בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב, מפי כב' השופט ברק (כתוארו דאז), כי משרד הבריאות לא רשאי היה לשנות את תנאי המכרז או להעמיד לפני המתחרים תנאים נוספים שלא הופיעו בהזמנתו המקורית להציע הצעות. זאת מן הטעמים הבאים שפורטו בפסק דינו של כב' השופט ברק:

"הטעם לדין זה הוא, כי מבחינתם של דיני כריתת חוזה שבמשפט הפרטי - אשר דיני המכרזים הם חלק מהם - מכרז הוא הזמנה להצעה, היענות לה היא הצעה, והחלטת בעל המכרז היא קיבול (בג"צ 462/79 [2], בעמ' 472). הקיבול חייב לכפוף את ההצעה. שינוי מהותי בתנאי המכרז אינו מהווה קיבול, אלא הצעה חדשה. על-פי דיני המכרזים עצמם, הצעה חדשה זו, המשנה באופן מהותי את פרטי המכרז, אינה יכולה להתקיים במסגרת המכרז המקורי. ... מספר טעמים ניתן לתת לגישה זו: ראשית, המתחרים המשתתפים במכרז עשו חישוביהם על יסוד מערכת נתונים, שהועמדו לרשותם על-ידי הרשות הציבורית, וציפייתם הסבירה היא, שההחלטה תיפול על יסוד מערכת נתונים זו, היא ולא אחרת; שנית, במכרז פומבי מצויים לרוב מתחרים פוטנציאליים, אשר לא הגיבו על ההזמנה כפי שפורסמה, אך ייתכן כי היו מתחרים, אילו ידעו, שההזמנה כוללת בחובה נתונים חדשים, השונים באופן מהותי מהנתונים הישנים. שינוי התנאים פוגע בציפייתם שלהם. שלישית, אין בעל מכרז עשוי, לרוב, לגבש הצעה חדשה, בלא לבוא בדברים עם המציעים השונים, כולם או חלקם, תוך בחינת האפשרויות העומדות לרשותם.

משא ומתן זה פסול הוא, שכן, על-פי הדין, מוציאי המכרז "מקבלים הצעה או דוחים אותה, כמות שהיא, אך אין מנהלים משא-ומתן" (בג"צ 316/63 [4], בעמ' 181). לבסוף, מבחינתם של הדינים, המחייבים רשות ציבורית לפרסם מכרז, יש בקשירתה של הצעה חדשה, השונה באופן מהותי מקודמתה, למסגרתו של מכרז ישן משום עקיפת הדין המחייב עריכת מכרז לעניין ההצעה החדשה. .. " (שם, עמ' 679-680).

על יסוד האמור הגיע כב' השופט ברק למסקנה כי השינוי שנעשה על ידי משרד הבריאות במכרז הינו שינוי מהותי וכי המדובר ב"הצעה חדשה, שאין לעגנה במסגרת המכרז המקורי, הן משום הפגיעה בציפייתם הסבירה של המתחרים המקוריים, הן משום הפגיעה בציפייתם הסבירה של מתחרים פוטנציאליים שלא נטלו חלק במכרז המקורי, הן משום שהעמדת ההצעה יש בה, קרוב לוודאי, משום ניהול אסור של משא ומתן במסגרת המכרז, והן משום שיש בכך עקיפת הדרישה לקיים בגין הצעה חדשה מכרז חדש".

כב' השופט ברק קבע כי במצב הדברים האמור עומדות בפני משרד הבריאות שתי אפשרויות – "קיום המכרז המקורי על תנאיו המקוריים חרף הזמן שחלף, שהרי בין כה וכה ההזמנה הראשונה כבר בוצעה תחת כנפיו של צו הביניים, או ביטול הליכי המכרז שנעשו תוך קיום מכרז חדש או פנייה לבקשת היתר לניהול משא ומתן ללא מכרז" (שם, עמ' 680-681).

גם ד"ר דקל בספרו מתייחס לטעמים שבסיס הגישה האוסרת שינויים בתנאיי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות: "עמדה זו מבוססת על חמישה טעמים נפרדים: ראשית, סמכות מעין זו מהווה פתח רחב לשחיתות ולפגיעה בטוהר המידות, שכן הדבר מאפשר לועדת המכרזים להתאים את דרישות המכרז להצעה שהיא חפצה ביקרה; שנית, שינוי מאוחר של דרישות המכרז פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין המציעים ולגרום לכך שמציע שהיה זוכה במכרז על פי האפיון המקורי של המכרז יידחק למקום נמוך יותר ולא יזכה במכרז. פגיעה נוספת בעקרון השוויון עלולה להיווצר כתוצאה מכך שייתכן כי מציע פוטנציאלי, שכלל לא השתתף במכרז על פי אפיונו המקורי, היה מחליט להשתתף במכרז אילו היה מודע לאפיונו הסופי; שלישית, שינוי מעין זה פוגע באינטרס ההסתמכות ובאינטרס הציפייה של המציעים, שהשתתפו במכרז בהתאם להנחות מסוימות ומצפים להחלטה המבוססת על הנחות אלה. עתה באה ועדת המכרזים ומשנה מהנחות אלה – לאחר שכבר הוציאו הוצאות כספיות ניכרות, ערכו את הצעתם בהתאם לקבוע במסמכי המכרז ואולי אף ויתרו על הזדמנויות עסקיות אחרות; רביעית, ומאותם טעמים, שינוי מאוחר של דרישות המכרז מהווה הפרה של חובת ההגינות שחבה הרשות המנהלית כלפי הפרט; וחמישית, קשה להעריך אם שינוי מעין זה הינו יעיל מבחינה כלכלית. אם מדובר בשינוי מהותי של מרכיבי ההתקשרות ייתכן שפרסום מכרז חדש יהיה יעיל יותר, שכן הדבר יאפשר למתמודדים שלא התמודדו במכרז המקורי, להשתתף במכרז. עם זאת, ייתכנו בהחלט נסיבות שבהן שינוי כאמור יהיה יעיל יותר מפרסום מכרז חדש" (שם, עמ' 78-77).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מכרז

  2. אפליה במכרז

  3. פגמים במכרז

  4. מינוי ללא מכרז

  5. חוזה פיתוח מכרז

  6. מכרז ביטוח לאומי

  7. חוק חובת המכרזים

  8. איסור פרסום מכרז

  9. הסכם בוררות מכרז

  10. מכרז למינוי אימאם

  11. מכרז מנהל בית ספר

  12. מכרז עבודות תכנון

  13. מכרז פנימי בעירייה

  14. מכרז להסעות תלמידים

  15. טענות כלפי תנאי מכרז

  16. הקפאת מכרזים פנימיים

  17. פגם באופן ביטול מכרז

  18. הודעה על זכייה במכרז

  19. השיקולים לביטול מכרז

  20. מכרז קווי נסיעה

  21. עמידה בתנאי סף – מכרז

  22. תקנות פטור ממכרז

  23. דרישות השכלה - מכרזים

  24. איגוד ערים מכרז

  25. עיכוב הליכי מכרז

  26. הכנת מסמכי מכרז

  27. תקיפת כישורי זוכה במכרז

  28. מכרז שירותי סריקה

  29. פטור ממכרז עירייה

  30. עצירת הליכי מכרז

  31. שינוי במפרט מכרז

  32. תקנות חובת המכרזים

  33. מכרז אחזקת כבישים

  34. מחסן ממוחשב - מכרז

  35. מכרז מערכות השקייה

  36. מכרז לתפקיד מבקר העירייה

  37. מכרז כיכרות באשדוד

  38. הצעה במכרז מקרקעין

  39. תקנות העיריות מכרזים

  40. שטח בניה מירבי על פי מכרז

  41. ביטול מכרז של ביטוח לאומי

  42. הצעה גרעונית במכרז

  43. פתיחת תיבת המכרזים

  44. מכרז פנימי כלכלנים – סכסוך

  45. צמצום משתתפים במכרז

  46. נמל חיפה - מכרז בניה

  47. שכונת הארגזים - מכרז

  48. אכיפת מסירת עבודה לפי מכרז

  49. ביטול מכרז לאחר הצעות

  50. מכרז עבודה עם העירייה

  51. הצעות להפעלת מעון יום

  52. עתירה לקיום מכרז פתוח

  53. האם מכר כפוף לדיני מכרזים ?

  54. מכרז רכישת ציוד מעבדה

  55. מכרז למינוי מבקר פנים בעיריה

  56. זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

  57. מכרז סגור - פסילת הצעה

  58. ועדת המכרזים שידורי טלוויזיה

  59. מכרז עבודות ניקוז חיפה

  60. מכרז מינוי מפקד שירותי כבאות

  61. עתירה נגד תוצאות מכרז

  62. הנחה בהצעת מחיר - מכרז

  63. כריית חול - פטור ממכרז

  64. עיכוב הליכי מכרז פומבי

  65. מכרז שירותי גביית חובות

  66. הוצאת מגרש למכרז פומבי

  67. מכרז מקלט לנערות במצוקה

  68. ביטול מכרז שירותי גרירה

  69. ניסיון קודם כתנאי למכרז

  70. מכרז לתפקיד בנמל אשדוד

  71. מכרז התפלת מי ים באשדוד

  72. בקשה ביטול מינוי מנכ"ל – מכרז

  73. מכרז שירותי רפואה דחופה

  74. עתירה מנהלית לביטול מכרז

  75. סבירות דרישת ניסיון במכרז

  76. ביטול מכרז למכירת מקרקעין

  77. אי עמידה בתנאי סף של מכרז

  78. התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז

  79. היטלי פיתוח במכרז עירייה

  80. הוראות החשכ"ל ביחס למכרז

  81. הגבלת מספר משתתפים במכרז

  82. מכרז עבודות חשמל - בית ספר

  83. צו זמני להקפאת מכרז פנימי

  84. מכרז רכב וחלפים - צו מניעה

  85. מכרז דיור מטעם המשרד לקליטת עליה

  86. מכרז שירותי ניקיון בעירייה

  87. ביטול זכיה במכרז של העירייה

  88. עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

  89. תקיפת מכרז של חברה ממשלתית

  90. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש

  91. טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

  92. מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

  93. קניית רכב ממכרז הוצאה לפועל

  94. ביטול מכרז איסוף ופינוי אשפה

  95. הגדלה של מספר המשתתפים במכרז

  96. בחירת מנהל בית ספר - מכרז או ועדה ?

  97. סמכות בית דין לדון בהשלכותיו של מכרז

  98. הצעה שלא הוכנסה לתיבת המכרזים

  99. מכרז עובדי סמך - טיפול בקשישים

  100. תקנות העיריות מכרזים לקבלת עובדים

  101. צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש

  102. חוזה לפני חקיקת חוק חובת המכרזים

  103. מכרז פינוי פסולת - תעשייה אווירית

  104. ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

  105. ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז

  106. בקשה למנוע הקצאת מגרשים בדרך של פרסום מכרז

  107. חברת ניקיון הפסידה במכרז - פיצויי פיטורים

  108. קבלן משנה לביצוע עבודת ניקיון במכרז

  109. העברת רכבים שנרכשו במסגרת מכרז באיחור

  110. מכרז לקבלת הצעות לניהול והפעלת חניונים

  111. תקנות חובת המכרזים התקשרויות מערכת הבטחון

  112. צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

  113. זכות להישאר בתפקיד / בעבודה עד פרסום הליכי מכרז

  114. החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו

  115. מכרז לביצוע עבודות פיתוח תשתיות בהוד השרון

  116. תקנות חובת המכרזים חובת שיתוף פעולה תעשייתי

  117. הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

  118. שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ

  119. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

  120. עבדה כסייעת לגננת פוטרה בטענה שהיא מונתה ללא מכרז

  121. מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

  122. תקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית

  123. האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

  124. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון