מהו ביטוח פנסיוני לעובדים ?

פנסיה - ייעוץ משפטי : החל מ- 1.1.2009 כל עובד יהיה זכאי לביצוע הפרשות לפנסיה לכשישלים 6 חודשי עבודה, (החל מה-1.1.2008 כל עובד שיהא מועסק 9 חודשים ומעלה) אך, מי שמתחיל עבודה חדשה ויש לו ביטוח פנסיוני יקבל את ההטבה כבר מיומו הראשון במקום העבודה, כאשר ההפרשות לפנסיה יבוצעו שלושה חודשים לאחר תחילת העבודה רטרואקטיבית (ראו:התיישנות תביעת פנסיה). חוב לקופת גמל סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע, כי חוב לקופת גמל כמוהו כשכר מולן. גם כאן, בית הדין רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על הפחתת פיצויי ההלנה על פי הקריטריונים הקבועים בסעיף 18 לחוק. במשך השנים נפסק לא אחת, כי מצב כלכלי קשה של המעביד אינו בבחינת נסיבה, שלמעביד לא היתה שליטה עליה והדבר לא הוכר כעילה המצדיקה הפחתת פיצויי הלנה. על פי ההלכה הפסוקה משהפר המעביד את חוזה העבודה ולא העביר את הניכויים הדרושים לקופת הגמל עומדת בפני העובד אפשרות לתבוע ביצוע בעין על ידי אכיפת התשלומים לקופת גמל או לתבוע פיצויים על הפרת החוזה. עוד נאמר כי בבוא בית הדין לפסוק בתביעה לתשלום פיצוי ממעביד עקב אי העברת תשלומים שוטפים לקופת גמל, עליו לברר תחילה אם ניתן ללכת בדרך המלך ולשלם את חוב התשלומים לקופת הגמל רק אם מתברר כי הדרך האמורה אינה ישימה יובאו בפני בית הדין ההוכחות הנדרשות על הנזק שנגרם לעובד עקב אי העברת התשלומים". החקיקה הקובעת חובה לשלם פיצויי הלנה לקופות גמל בגין פיגור בהעברת תשלומים לקופות באה על מנת למנוע מצב בו תפגענה זכויות העובדים בעת פרישה. קופת הגמל אחראית כלפי העובד גם אם לא בוצעו הפרשות במועדן. סכום שמעביד חייב לקופת גמל יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו. היינו, גם ללא הפרשות על ידי המעביד רואים את הסכום כאילו שולם מבחינת זכויות העובד. הקרן אחראית כלפי העובד בכל מקרה. לשם האיזון יש באפשרות הקרן להודיע על כך לעובד ולמעביד על אי ההפרשות לאחר ששה חודשים. לאחר ששה חודשים נוספים נתון הדבר לשיקול דעת בית הדין לעבודה. הקרן משתחררת מחבותה כלפי העובד רק בהוראות בית הדין לעבודה שאם לא כן תמשיך הקופה ותהא אחראית כלפי העובד. גם לאחר שנה אחראית הקרן כלפי העובד אלא אם היא משתחררת מאחריות על ידי פסיקה של בית הדין האזורי. זכויות העמית בקרן פנסיה : בפסיקה נקבע כידוע כי זכויות העמית בקרן הפנסיה ושאריו נקבעות בהתאם להוראות שבתקנון הקרן (ראה - דב"ע נג/6-1 קרן ביטוח פועלי בנין נ' דגמי ששון פד"ע כה(1) עמ' 546). עם זאת, נפסק כי את ההוראות הללו יש לפרש בזיקה לכללים הפרשניים הגמישים החלים על הוראות הדין בתחום הביטחון הסוציאלי ובשים לב לתכלית ההוראה המקנה את הזכות. נוכח כללים פרשניים אלה נקבע לא אחת כי דרישה "למגורים במשותף" הקבועה בדין - כתנאי לזכאות לפנסיית שאירים של בן זוג - איננה מתפרשת באופן דווקני וכי יש להתאימה לתנאי המקום והזמן, בשים לב להשתנות העיתים ולנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון. על כללים פרשניים אלה, עמד בית הדין הארצי לעבודה עוד לפני מספר עשורים באומרו: "התנאי שאישה גרה עם גבר, במשמעות של קוהביטציה, יכול ויינתנו לו ביטויים שונים בגילים שונים, במצבי בריאות שונים ואף בתנאים כלכליים שונים" (ראה - דב"ע מד/ 0-62 המוסד לביטוח לאומי - זהבה משעלי פורסם במאגרים האלקטרונים להלן: "עניין משעלי"). על דברים אלה שב בית הדין וחזר מאז ניתן פסק הדין בעניין משעלי במספר הזדמנויות ונדמה כי חלוף הזמן, השינויים החברתיים וההתפתחויות בתובנות הפסיכולוגיות שהביא עימו אך העצימו את תוקפם של הדברים (ראה - דב"ע נו 255-0 מימי עטר - המוסד לביטוח לאומי, פורסם במאגרים האלקטרוניים). עם זאת נראה כי מבחינה מושגית ההגמשה של דרישת המגורים המשותפים בהקשר הנדון לא התבססה אך ורק על שינויים חברתיים שהביאו גם לשינוי בתפיסת העולם ביחס לחיי הזוגיות ולדפוסי המגורים המשותפים שנלוו להם - אלא גם על ההתחשבות גוברת והולכת במצבים של כורח שמנעו מגורים משותפים אלה, בין שכורח זה התקיים בגיל צעיר ובין בגיל מבוגר: כך למשל, הוכר מעמדה של "ידועה בציבור" לצורך קבלת פנסיית שאירים, למרות שלא התגוררה בפועל עם המנוח "בשעת מותו" - וזאת, כפי הנדרש לכאורה על פי פרשנותו הדווקנית של הדין באותו עניין - בנסיבות בהן התגורר המנוח בערוב ימיו בדיור מוגן או היה מאושפז בבתי חולים תקופה ממושכת עד לפטירתו. ברוח זו אף הוכרה זכאותה של אלמנה לפנסיית שאירים על אף שלא התגוררה על בעלה ולא תבעה ממנו דמי מזונות כפי דרישת הדין בעניין ההוא - זאת לאחר שהוכח כי היא נפלה קורבן, משך שנים, להתנהגותו האלימה (עב"ל 59/03 גבריאלה סבן - המוסד לביטוח לאומי, ע"ע 33/99 עליזה צרפתי - הממונה על תשלום הגמלאות, עב' 10015/09אלמונית נ עיריית תל אביב יפו ). פנסיהשאלות משפטיות