דמי נסיעות לעבודה

צו ההרחבה הכללי במשק בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, קובע את החובה על המעביד להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה מחייב תשלום דמי נסיעה גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי. ההסכם הקיבוצי הורחב על כל המשק. הזכאות להחזר הוצאות נסיעה קיימת גם לעובד שאינו נזקק לתחבורה ציבורית ובלבד שעל פי אמות מידה אובייקטיביות הוא זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. כל עובד במשק זכאי להחזר הוצאות הנסיעה המחושבות על בסיס עלות הנסיעה ברכב ציבורי. העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה מביתו לעבודה וחזרה גם בהשתמשו ברכבו הפרטי. הלכה היא כי תשלום דמי נסיעות הוא בגדר השתתפות המעביד בהחזר הוצאות הנסיעה. לפיכך על התובע אותה השתתפות מוטלת החובה להוכיח , מה היו הוצאותיו לנסיעות, ומתי הוציא אותן בפועל. ##ויתור על דמי נסיעות לעבודה:## דמי הנסיעה הינן זכות סוציאלית מכח צו הרחבה. בית הדין לעבודה פסק כי זכות מכח צו הרחבה דינה לענין "ויתור" "פשרה", "השתק" או "מניעות" כדין זכות שמקורה בהסכם קיבוצי או בחוק שבתחום משפט העבודה המגן, וכי ויתור בין מראש ובין בדיעבד על זכות שמקנה משפט העבודה הקיבוצי, אינו תופס. עובד אינו רשאי לותר על זכותו זו להחזר הוצאות נסיעה, ואף אין ליחס לו ויתור על זכות זו מכח התנהגות. ##דמי נסיעות לעבודה - רכב פרטי:## צו ההרחבה בדבר השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה מתייחס להיזקקות לתחבורה בכלל ולאו דווקא לתחבורה ציבורית. אמנם שיעור ההשתתפות נקבע ע"פ תעריפי התחבורה הציבורית, ואולם הזכאות להחזר הוצאות נסיעה קיימת גם לעובד שאינו נזקק לתחבורה ציבורית ועושה שימוש ברכבו הפרטי, ובלבד שעל פי אמות מידה אובייקטיביות הוא זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ##דמי נסיעות לעובדי הרשויות המקומיות:## הזכאות לתשלום קצובת נסיעה לעובדי הרשויות המקומיות מעוגנת בהוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות -שעניינו ב"החזרי נסיעות לעבודה", מתנה את הזכאות לתשלום הקצובה בהִזקקות לתחבורה ציבורית וקובע כי זכאים לקצובת הנסיעה: עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, בין אם הוא משתמש בתחבורה ציבורית ובין אם הוא משתמש ברכב פרטי או אחר, זכאי לקבל קצובת בשיעורים ובתנאים המפורטים בסעיף משנה זה. בית הדין לעבודה קבע כי "מבחן ההִזקקות" לתחבורה ציבורית אינו מותנה בקיומה של תחבורה ציבורית פעילה בשטח שבין מעונו של העובד לבין מקום עבודתו. כל שנדרש לבחון הוא האם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק. מדובר אם כן במבחן רחב וגמיש. ##הסעות מאורגנות מטעם המעביד:## בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי השאלה אינה אם השתמש עובד בהסעה מטעם העבודה אלא האם יכל היה להשתמש, בהתחשב בשעות עבודתה, בהסעה שהועמדה לרשותו על ידי המעסיק והעדיף, מסיבות של נוחיות אישית, שלא לעשות כן, או שנאלץ להשתמש ברכבו הפרטי מאחר ולא היתה הסעה זמינה. דמי נסיעה