גמול בגין עבודה בשעות נוספות

בעבר נקבע בפסיקה, כי על מנת להיות זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, על התובע להוכיח כי התקיימו שתי דרישות: א. בעל הסמכות אישר לו לעבוד שעות נוספות ב. אין די בכך שהתובע עבד שעות נוספות. עליו להוכיח באופן מדויק את מספר השעות הנוספות בהן עבד. להלן נוסח הסעיף הרלוונטי כפי שהיה עד ליום 1.2.09. פנקס השכר 24. מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו; שר העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה ואת הפרטים שיירשמו לפיו. להלן הנוסח אחרי תיקון החוק: 25. פנקס שעות עבודה וכו' (א) מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות. (א1) (1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל; (2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה והמסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לביצוע הרישום. (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה. בהתאם לסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. בית הדין לעבודה קבע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד כמתחייב מהוראות חוק, יועבר נטל ההוכחה למעסיק. תכלית החובות על המעביד לנהל פנקסים לגבי שעות העבודה, המוטלות על המעביד על פי חוקי המגן היא לאפשר לעובד לדעת מה הן זכויותיו, לאפשר לו לעקוב אחר תשלום זכויותיו על פי החוק ולבדוק אם משולמות לו מלוא זכויותיו, מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא להגמיש את כללי נטל הראייה החלים על העובד ומגמת החקיקה להעביר את נטל הראיה אל המעביד, עת המעביד מפר חובות רישומיות המוטלות עליו. מעבר לכך, נפסק כי כאשר מדובר בעובדים הנמנים עם קבוצות העובדים החלשות במשק, הטלת נטל ראייה להוכיח במדויק, מטילה על העובד נטל בלתי סביר. נטל ההוכחה על המעביד חשוב לציין כי גם טרם תוקן תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, הקובע כי נטל ההוכחה לעניין שעות העבודה מוטל על המעסיק קבעה ההלכה הפסוקה בפסק הדין בע"ע (ארצי) 212/06, ימית א. בטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים את המגמה בדבר הגמשת נטל ההוכחה המוטל על העובד בתביעה לגמול שעות נוספות כי לנוכח השינויים במגמת הפסיקה והחקיקה בעניין נטל הראייה להוכחת תביעות שעניינם מימוש זכויות מכוח חוקי המגן; לנוכח הצורך להבטיח כי העובדים מכל השכבות במשק יוכלו לממש את זכויותיהם על פי חוקי המגן; לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים מחובות רישומיות ואי ציות לחוקי המגן, מן הראוי לתת ביטוי מעשי לנפקות המשפטית של הפרת המעביד את חובותיו הרישומיות, דהיינו חובותיו לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ומנוחה, מתן אישורים לעובד וחובות אחרות החלות עליו על פי הדין. יש להחיל את ההלכה שנקבעה לעניין אי ניהול פנקס חופשה על אי קיום חובות רישומיות אחרות, דהיינו לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה למעסיק. תנאי ראשון לאפשרות חיוב המעביד בגמול עבור עבודה בשעות נוספות הוא שהמעביד דרש את ביצוען אין צורך בהסכמה או דרישה מפורשת לביצוע העבודה בשעות נוספות, ודי בכך שהמעביד היה מודע לביצועה של העבודה, לא מחה על כך, והיא שרתה את ענייניו העסקיים. עובד אינו יכול לעבוד שעות נוספות בניגוד לאיסור ממעבידו. בהתאם לפסיקה, מקום עבודה שבו קיימת, מעצם מהותו, מסגרת שעות עבודה קבועה, ואין טענה כי העובד עבד עבודה חלקית בלבד, ההנחה המשפטית היא שהעובד עבד אותן השעות, להוציא הפסקות העולות מעצם מהותו של אותו מקום עבודה. עוד נקבע כי אם אין בית הדין מוכן לקבל את מלוא גרסתו של העובד, יפסוק לפי המספר הקטן יותר שבו מודה המעביד, או העולה מכלל הראיות והטוען לימי העדרות מעבודה, עליו הראיה, והטוען כי שילם גמול שעות נוספות, עליו הראיה. גישת בית הדין לעבודה היא כי עבודת שעות נוספות אינה זכות המגיעה לעובד והופכת במשך הזמן לחלק מתנאי עבודתו, כמו כן נפסק כי "חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 אוסר העבדת עובד בשעות נוספות אלא במסגרת ההיתרים שנקבעו בחוק, ומכאן שהיוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד, בכפוף למחויבויות חוזיות שהוא נוטל עליו. היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד קרי, השעות הנוספות מוקצות לעובדים בהתאם לצרכי המעביד המשתנים מעת לעת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. במקרה שלפנינו בהיות המשיב תאגיד סטטוטורי, כפוף הוא בעניין הקצאת השעות הנוספות לתקציב אשר נקבע לו. שעות נוספות