מהי גמלת ילד נכה ?

סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 מסמיך את שר הרווחה לקבוע "הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן". מתוקף סמכותו זו, התקין השר את תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998, תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי מגדירה "ילד עם ליקוי מיוחד" כילד אשר רופא מומחה למחלות ילדים, אשר הוסמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה לתקנות. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי התכלית החקיקתית של מתן גמלת הילד הנכה הינה השתתפות, ולו חלקית, בהוצאות המיוחדות הנגרמות להורים עקב ליקוייו הרפואיים של ילדם. תכליתה של גמלת הילד הנכה הינה מתן סיוע כספי להורים המגדלים עמם את ילדם הנכה כאשר הוא זקוק להשגחה מתמדת ולסיוע בפעולות יום יומיות. הסיוע הכספי נדרש בשל ההוצאות הנגרמות להורים בדמי מחיה, עזרה בלימודים וסידורים שונים. הוצאות מיוחדות אין משמען בהכרח הוצאה כספית ישירה בגין הילד, אלא אף אובדן יכולת לעבוד, ולו חלקית, עקב ריתוק ההורה לבית לצורך הטיפול בילד או תשלום למטפל שיטפל בו. נוכח התכלית האמורה מצא מתקין התקנות להורות בתקנה 4(א) כי לא תשולם הגמלה מקום שהילד הנכה אינו נמצא בישראל, או שהוא מוחזק בתנאי פנימייה. על פי תקנה 4(א)(2) לא קמה זכאות לגמלת ילד נכה כאשר הילד אינו חי במחיצת הוריו, אלא מוחזק "בתנאי מוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום". הסייגים לתנאי זה קבועים בתקנה 4(ג), כאשר הסייג הרלוונטי לענייננו קובע כי תשולם גמלה לפי התקנות אם הילד נמצא באופן זמני מחוץ לבית, בבית חולים "לשם ריפוי או שיקום רפואי". במצב דברים בו שוהה הילד הנכה בתנאי פנימייה, ההנחה היא כי הוצאות הטיפול מכוסות על ידי המוסד בו הוא שוהה. כן אפשר שתקום להורה זכאות לגמלה גם במקרה שהקטין מוחזק בתנאי פנימייה כאמור, וזאת כאשר ההורה נמצא עם הקטין ונוטל חלק בטיפול בו, בהתאם להוראת תקנה 4(ג)(2). הזכאות במקרה כזה צריכה להיבחן לאור תכליתו של ההסדר בכלל, דהיינו, עד כמה נגרמות להורה הוצאות מיוחדות נוכח "ריתוקו" לצורך הטיפול בילד הנכה, ואפילו הוא שוהה בתנאי פנימייה האמורה לספק את כל צרכיו. סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי המסמיך את שר הרווחה לקבוע הוראות וכללים בדבר תשלום גמלאות בשל ילד נכה קובע כדלקמן: "(א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר - (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296. (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו-213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים". על פי הוראות סעיף זה, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), תשנ"ח-1998, בהן מפורטים תנאי הזכאות לגמלאות השונות על פי התקנות, שיעורי הגמלאות, והוראות שונות בדבר הגשת תביעה לגמלה ואישורה. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהשאלות משפטיות