מהי גמלת סיעוד ?

בהתאם לסעיף 244 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995, נבחנת הזכאות לגימלת סיעוד ושעורה, על פי יכולת הנבדק לבצע את פעולות היומיום בתחומי ביתו. פעולות היומיום מוגדרות בסעיף 223 כפעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית. נקבע לא אחת כי אין פגם בטופס שנקבע על ידי המוסד ובו שיטת ניקוד לצורך הדרכה של פקיד התביעות. נקבע כי מאחר והטופס אינו מעוגן בחוק או בתקנות, אין הוא מחייב את בית הדין לעבודה, אך בית הדין לעבודה ייעזר בעובדות (להבדיל מן ההערכות) שנקבעו באותו טופס, כאשר בחשבון הסופי בית הדין לעבודה הוא שצריך לקבוע, על סמך עובדות, אם התלות בזולת "רבה" או "לחלוטין". השיעור המינימלי של גמלת הסיעוד מוענק למי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או - למי שזקוק להשגחה. בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, על פי האמור ברישא של סעיף 224(א) לחוק, כפופה להסדרים שנקבעו בין ביטוח לאומי לבין שירותי הבריאות והרווחה, כאמור בסעיף 224(ג) לחוק. סעיף 224(א) לחוק קובע: (1) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום , או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה. (2) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום יום או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 150% מקצבת יחיד מלאה. ניידות: הניידות, כמו גם יתר פעולות היומיום, נבחנות בתחומי ביתו של הנבדק. בתוך תחום הבית. הלבשה בהערכת תלות בנושא הלבשה נבדקת מידת היזקקות לעזרה בהלבשה. רחצה: בהערכת תלות בנושא רחצה נבדקת היזקקות לעזרה פעילה בפעולות הרחצה. אכילה ושתיה : בהערכת תלות בנושא אכילה ושתיה נבדקת היזקקות לסיוע באכילה: פסיקת בית הדין לעבודה קבעה כי יש לפרש את המונח אכילה פירוש רחב. נקבע כי פעולות בישול במטבח והגשה הן פעולות בפני עצמן, הקשורות אמנם באכילה, אך אינן בגדר אכילה. במסגרת סעיף זה נבחנת גם יכולתו של הנבדק לקחת תרופות בהתאם לסדר היום והמינון. הפרשות: בהערכת תלות בנושא הפרשות נבדקת מידת היזקקות המבוטח לסיוע. סיעודשאלות משפטיות