דמי לידה - ביטוח לאומי



לידה - ייעוץ משפטי

תכלית תשלום דמי הלידה הינה - תשלום למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההריון או הלידה נכרת מקור הכנסתה, ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה, (סעיפים 49 - 48 לחוק ביטוח לאומי). למבוטחת שכזאת, משולמים דמי הלידה כתחליף הכנסה לשמירת רמת חייה בתקופת חופשת הלידה.

סעיף 53(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, בעיקרו של דבר, כי דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת.

שכר העבודה הרגיל של מבוטחת על פי סעיף 54(א) לחוק הוא, הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע בתשעים.

"הכנסה" לגבי "עובדת עצמאית" היא "ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן(א)" (סעיף 54(ב)2 לחוק).

שלילת דמי לידה

בית הדין לעבודה פסק כי מבוטח שעובד בזמן חופשת הלידה שלו, מחוץ למשק ביתו, אינו צפוי לשלילה אוטומטית ומלאה של דמי הלידה עקב כך.

הסמכות לשלול דמי לידה נתונה למוסד לביטוח לאומי, ועליו להפעיל שיקול דעת בענין זה ולשקול אם העבודה מחוץ למשק הבית מצדיקה שלילה כלשהי של דמי הלידה, ואם כן - באיזו מידה.

ברור שטרם הפעלת שיקול הדעת בענין זה, כמו בכל מקרה שבו מופעל שיקול דעת על ידי רשות מוסמכת - על המוסד לביטוח לאומי לאפשר למבוטח זכות טיעון באותו ענין, כמתחייב מעיקרי הצדק הטבעי.

לגבי סמכות אשר חוק הביטוח הלאומי העניק למוסד לביטוח לאומי, והכרוכה בהפעלת שיקול דעת, ההלכה היא כי בית הדין לעבודה איננו שם עצמו במקום פקיד התביעות, אלא שוקל את שאלת סבירותה של אי-הפעלת הסמכות.

על פי תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 (להלן - התקנות) "תביעה לדמי לידה המוגשת לפני יום הלידה תכלול אישור רפואי על יום הלידה המשוער שנקבע בבדיקה רפואית שנערכה בתקופת תשעת השבועות, שבתכוף לפני יום הלידה המשוער.

חופשת לידה לבעל

סעיף 6 לחוק עבודת נשים, שכותרתו "חופשת לידה", מגדיר את תקופת חופשת הלידה הבסיסית ומגדיר גם את המקרים בהם ניתן להאריך את תקופת חופשת הלידה, עקב אשפוז היולדת או הילד או עקב לידה של יותר מילד אחד.

הן חופשת הלידה הבסיסית והן חופשת הלידה המוארכת באות בגידרו של סעיף 6 ונכללות תחת הכותרת "חופשת לידה", מבלי שהמחוקק עשה הבחנה בין המונחים השונים.

המסקנה המתבקשת היא כי המושג חופשת לידה כולל גם חופשת לידה מוארכת, כך שהכללים החלים לגבי "חופשת לידה" חלים גם על "חופשת לידה מוארכת", לרבות באשר זכותו של האב לחופשת לידה.

סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, אליו מפנה סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"(ח)(1)עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: (א)אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה, בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה; (ב)אשתו עבדה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א)...."

סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים קובע אפוא כי אב זכאי ליתרת חופשת הלידה שנותרה לאחר תום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.

משהמושג "חופשת לידה" מתייחס גם ל"חופשת לידה מוארכת", הרי שהאב זכאי ליתרת חופשת הלידה, בין אם מדובר בחופשת הלידה הבסיסית בת שנים עשר השבועות ובין אם מדובר בחופשת לידה מוארכת בשל לידת יותר מילד אחד או בשל אשפוז היילודים.

מלשון סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי עולה כי לא קיימת מגבלה כלשהיא על זכאות האב לחופשת לידה מוארכת.

סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע באופן מפורש כי לא ישולמו דמי לידה לאב בעד תקופות אלה:

(1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה;

(2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה;

(3) תקופה הפחותה מ- 21 ימים רצופים.

הסעיף אינו מונה את התקופות הקבועות בסעיפים 6(ג) ו- 6(ד) לחוק עבודת נשים ובסעיפים 51(א)(1) ו- 51(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי, הקובעות את הארכת חופשת הלידה בשל לידה של יותר מילד אחד או בשל אשפוז היילוד. מכאן, ניתן ללמוד כי המחוקק לא התכוון להגביל את תשלום דמי הלידה לאב בעבור תקופות אלו.

יש לציין כי תכלית הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי ובחוק עבודת נשים היא לאפשר לבני הזוג לחלק ביניהם את חופשת הלידה, כאשר המגבלה היחידה הקיימת בחוק היא באשר לשישה השבועות הראשונים של חופשת הלידה.

הכנסה לצורך חישוב דמי לידה

סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם. (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת..."

סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי קובע כיצד מחשבים את השכר הרגיל:

"חישוב שכר עבודה רגיל (א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.

(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -

(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם בן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד..."

על פי ההלכה הפסוקה יש להגדיר את המונח "הכנסה" בהתאם לדרך בה מחושבת הכנסת מבוטח לצורך גביית דמי ביטוח.

הכנסת מבוטח נקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה - 1995

תקנה 1 לתקנות תשלום דמי ביטוח מגדיר שכר עבודה רגיל ושכר נוסף בזו הלשון:

""שכר חודשי רגיל" - שכר שנהוג לשלמו לעובד מדי חודש;

"תשלום נוסף" - שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים."





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון