הזכאות לקצבת נכות כללית - ביטוח לאומי

##הזכאות לקצבת נכות כללית - נכות כללית:## תנאי לזכאות לקיצבת נכות ולזכויות שונות הנובעות מחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 הוא, כי דורש הקיצבה הינו "מבוטח", דהיינו - הוא "תושב ישראל". כה זכאי לגמלת נכות כללית אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. הזכות לקצבת נכות כללית תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור. ##הגדרת "נכה":## "נכה" הוגדר בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 כדלקמן: "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה: (1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל 25% מהשכר הממוצע; (2) כושרו להשתכר מעבודה, או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב 50% או יותר, הכל לפי כללים ומבחנים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה (לאי כושר או לצמצום הכושר כאמור ייקרא להלן - אי כושר להשתכר); לענין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי הכושר להשתכר; "התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים". לפי סעיף 196 (ב), הזכות לגמלה תתחיל בתום 90 ימים מ"התאריך הקובע" כך שלמעשה ניתן לזכות מבוטח לכל היותר עד 12 חודשים לפני הגשת התביעה למוסד. במקרה של התובע, התביעה הוגשה ביום 30.4.06. כלומר, הזכות לגמלה הינה מיום 1.5.05. הקשר בין קביעת אי -כושר להשתכר לבין קביעת נכות רפואית מעוגן בסעיף 208(א) לחוק, בפרק ט' שבו נקבע, כדלקמן:- "(א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות". ##הוראות מיוחדות לענין עולים:## "עולה" מוגדר כתושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות; (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א5/, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. עולה שאי כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה. (ב) הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן; (2) הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן; (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. ##סוגי גמלאות נכות:## (1) קצבה חודשית (2) שיקום מקצועי (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה ## מבחן צמצום ההכנסות:## באשר למבחן צמצום ההכנסות - תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984 קובעות את הכללים לחישוב הצמצום בהכנסה כאמור. תקנה 2, הדנה בקביעת הצמצום בהשתכרות, מורה כדלקמן: "לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לעניין הגדרת "נכה" שבסעיף 127כא לחוק, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת וכן הכנסתו החודשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע כדלקמן: (1) ההכנסה שהיתה למבוטח בתקופה הקובעת תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף באותה תקופה (להלן - ההכנסה הקובעת). (2) ההכנסה שהיתה למבוטח לאחר התאריך הקובע תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף בתקופה שבה היתה למבוטח אותה הכנסה (להלן-הכנסה לאחר התאריך הקובע). (3) שיעור הצמצום יקבע בהתאם לנוסחה הבאה: 100 X הכנסה לאחר התאריך הקובע = 100 ההכנסה הקובעת". התקופה הקובעת מוגדרת בתקנה 3 כדלקמן: "התקופה הקובעת היא: (1) לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד - שני רבעונים שבחר מתוך 18 החודשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע; (2) לגבי מי שלפני התאריך הקובע היה עובד עצמאי - שנת כספים אחת שבחר מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה חל התאריך הקובע; (3) לגבי מי שבתקופה שראשיתה תחילת שנת המס שקדמה בשלוש שנים לשנת המס שבה חל התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, היה עובד ועובד עצמאי, לסירוגין או בעת ובעונה אחת - תקופה קובעת שבחר לפי פסקה (1) או (2)". ## עקרון הטריטוריאליות בביטוח נכות כללית:## ככלל, קבלת גמלאות מהביטוח הלאומי מחייבת כי מקבל הגמלה יהיה תושב מדינת ישראל. מבחן התושבות, העומד בבסיס הזכאות לקבל גמלאות מכוחו, בא לבטא את הזיקה בין המבוטח למדינת ישראל ואת הסולידריות הפנימית בין תושבי המדינה. מבחינה זו חוק הביטוח הלאומי הוא חוק טריטוריאלי במובן זה שהוא מקנה זכויות למי שהוא תושב המדינה (ראו: עב"ל (ארצי) 1549/04 נואל זעתרי - המוסד לביטוח לאומי, 3.1.06; עב"ל (ארצי) 363/09 עבדאללה חנין צלאח עזה - המוסד לביטוח לאומי, 13.3.11; בר"ע (ארצי) 257/10 המוסד לביטוח לאומי - עזבון המנוחה אנה ידינק ז"ל, 23.1.12, להלן: "עניין אנה ידינק ז"ל"). על עקרון התושבות נפסק לאחרונה מפי סגן הנשיאה השופט פליטמן בפרשת חלאק: "מעמדו של אדם כ"תושב ישראל" מהווה תנאי בסיסי לצורך הענקת זכויות סוציאליות, הנוהג במדינות רבות... לאור מטרותיו של חוק הביטוח הלאומי תיעשה פרשנות המונח "תושב ישראל" על בסיס המבחן העיקרי והוא - הדרישה לקיום מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל במסגרתם מומחשת התפיסה הטריטוריאלית של חוק הביטוח הלאומי (ראו: עב"ל 83/06 ג'אן טייץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.6.2009) כאשר "לצורך הזכות לביטוח סוציאלי מלא, נדרשת זיקה מהותית ונמשכת לארץ במידה שיש בה כדי להצדיק הקנייה של מלוא זכויות אלה" (בג"ץ 11044/04 דימיטרי סולומטין ואח' נ' שר הבריאות ואח', ניתן ביום 27.6.11 (להלן - עניין סולומטין)). הזיקה היציבה בין המבוטחים לבין המדינה, אשר הינה פועל יוצא של התושבות, היא זו אשר יוצרת מחויבות מצד המדינה לתושביה, שעה שלמי שאינו תושב צריכה לדאוג מדינת תושבותו." (עב"ל (ארצי) 344/09 אכלאס חלאק - המוסד לביטוח לאומי, 31.1.13). לצידם של אותם שיקולים ערכיים, המכירים בחובת המדינה לתמוך במי שיש להם זיקה קבועה ומתמשכת כלפיה המתבטאת במגורים במדינת ישראל, עומדים שיקולים כלכליים, אשר הוכרו להיות ענייניים וסבירים (עב"ל (ארצי) 50358/97 עזבון המנוחה חנה ליבוביץ' ז"ל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ו (2001), 515). שיקולים אלה מכירים בכך שלמדינה אין תקציב בלתי מוגבל לחלוקה במסגרת גמלאות הביטוח הלאומי. לפיכך יש צורך להקצות משאבים על פי סולם עדיפויות, אשר באופן טבעי יביא לכך שמי שאינו תושב ישראל, כנדרש בהוראת החוק החל, לא יהא זכאי לגמלה על פי החוק. "...במסגרת סדרי העדיפויות, על רקע מגבלות התקציב, אך ברור הוא כי המדינה תיתן עדיפות להקצאת משאבים לסיפוק צרכיהם הסוציאליים של תושביה הקבועים, שגורלם נקשר דרך-קבע עם הארץ והם מקיימים זיקה מתמשכת עימה. כלפיהם נושאת המדינה באחריות מיוחדת... אכן, "בנסיבות בהן המשאבים הציבוריים אינם מספיקים לכל הצרכים ולכל הנצרכים, יש צורך בהקצאת המשאבים לפי סולם עדיפויות שמטבע הדברים יוצר הבדלים בין אדם לאדם ובין קבוצה לקבוצה", ואולם, "הבדלים אלה אינם מהווים הפליה פסולה, כל עוד הם מבוססים על שיקולים ענייניים וסבירים." (בג"ץ 11044/04 סולומטין נ' שר הבריאות, , 27.6.2001). נכותקצבת נכותנכות כלליתביטוח לאומי