מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

פסק דין 1. זוהי עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים לגז טבעי (להלן: ועדת המכרזים) לפיה נפסלו על הסף העותרות מלהשתתף במכרז ולהציע הצעות במסגרתו. החלטה זו ניתנה במסגרת הליכי המיון המוקדם לבחירת הקבוצות שיותר להן להשתתף במכרז ולהציע הצעות לביצוע הפרוייקט. במסגרת העתירה מתבקש צו המבטל את הליכי המיון המוקדם ומורה על עריכתם מחדש על שום פגמים שעניינם בחוסר סמכות, אפליה ואי מתן זכות טיעון. לחילופין, מתבקש סעד המורה על הכללת העותרות ברשימת המתמודדים במכרז או על הארכת המועד להגשת ההצעות למיון המוקדם עד למועד פרסום המכרז. כן מתבקש צו הפוסל את המשיבה 6 מלהתמודד במכרז. 2. העובדות והשתלשלות העניינים א. מזה מספר שנים שוקדת ממשלת ישראל, באמצעות מנהלת הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, על פיתוח ענף הגז הטבעי, מתוך מטרה להביא את המשק הישראלי לשימוש רחב בגז טבעי, שהינו מקור אנרגיה זול אשר פגיעתו האקולוגית נמוכה. במסגרת פרוייקט זה, הוכנה תכנית מיתאר ארצית להולכת גז טבעי (תמ"א 37), ואף גובשה הצעת חוק שמטרתה להסדיר היבטים שונים של משק הגז הטבעי , לרבות הקמת רשות לגז טבעי וקביעת הסדרי פיקוח שונים. ביום 4.8.97 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה כי הנחת והפעלת תשתית ההולכה והחלוקה של הגז הטבעי בישראל תתבצע על ידי חברות גז פרטיות שתיבחרנה במכרז, וכי לצורך הכנת המכרז יקים החשב הכללי של משרד האוצר ועדת מכרזים משותפת למשרד האוצר ולמשרד התשתיות הלאומיות. טרם עריכת המכרז הוחלט כי ייערך מיון מוקדם (Invitation to prequalify) של חברות הגז המעונינות להשתתף במכרז, אשר במסגרתו תידרשנה החברה העומדת בראש כל אחת מהקבוצות המציעות (להלן: החברה המובילה) לעמוד בתנאי סף שונים בכדי שתוכל להשתתף כמציעה במכרז. מפאת חשיבות הדברים להמשך, נביא דברים בשם אומרם, וכך קובע סעיף 2.7.1 למסמכי המיון המוקדם: To be considered for participation in the PQ process hereunder, the Leading Company must be an experienced international gas company and must show: (1) An annual turnover from natural gas industry operations of not less than US $500,000,000 (five hundred million) during each of the last three years (1997-1999); and (2) That it has had significant experience, during the last ten years in at least two of the activities listed below, including experience in at least one of the first two: (a) Natural gas transmission infrastructure; (b) Natural gas distribution infrastructure; (c) Natural gas purchasing; (d) Natural gas marketing; and (e) LNG. (3) To participate in in the Tender the Applicant will be required to show competencies for and experience in all of the main elements of the project. מלבד תנאי הסף הללו נקבעו בחלק החמישי למסמכי המיון קריטריונים להערכה ולבחירה כדלקמן: 5.1 Evaluation Criteria - Points The Applicants participating in this PQ process will be evaluated and selected in accordance with the following method and criteria: (a) Relevant Experience - including inter alia overall experience, and business experience in previous projects in the field of natural gas and in other relevant projects (see section 5.2 below)- 40 points (b) Financial Strength & Credibility - including inter alia size; ability to absorb losses; liquidity; gearing; financial risk and profitability (see section 5.2 below)- 35 points (c) Structure & Organization - including inter alia composition of the consortium (if any) and the Israel Gas Company- 5 points (d) Strategic Approach to the Project - 15 points (e) General Impression - 5 points 5.2 Minimum points To be considered for evaluation and selection under section 5/1 above, the Applicant must first pass a threshold requirement of receiving a minimum of forty percent (40%) of the points assigned to each of the criteria under sections 5.1(a) and 5.1(b) above. ב. לצורך בחינת הצעות המתמודדים השונים מינתה ועדת המכרזים צוות יועצים חיצוניים אשר בחנו ביחד עם יועצים פנימיים את ההצעות השונות שהוגשו בהתאם לקריטריונים שנקבעו. שיטת הניקוד היתה יחסית ונקבעה לגבי כל אחד מחמשת תחומי ההערכה, באופן יחסי להצעה הטובה ביותר אשר קיבלה את הציון מאה. המיון המוקדם הושלם במחצית הראשונה של שנת 1998, ובסיומו נקבעה רשימה קצרה בת ארבע קבוצות שקיבלו אישור להתמודד במכרז ואלו הן: קבוצת G.D.F International, קבוצת BGplc, קבוצת ITALGAS S.P.A, וקבוצת Amoco PC. זו האחרונה, לאור העובדה שקיימה בעבר משא ומתן למכירת גז לחברת החשמל, הוחלפה כחברה מובילה ביום 8.3.00 על ידי Tractebel SA , אשר הגישה הצעה חדשה שאושרה על ידי ועדת המכרזים. במהלך שנת 1999, עם מציאת גז טבעי במדף היבשתי של מדינת ישראל נערכה היערכות מחודשת לגבי מבנה משק הגז הטבעי, ובהתאם לזאת החליטה ביום 13.11.00 ועדת שרים לענייני כלכלה כי אין עוד מקום למתן בלעדיות בפעילות החלוקה והשיווק אף בתקופה הראשונה לפעולתה של חברת הגז שתיבחר במכרז. עוד הוחלט כי המכרז לבחירת חברת ההולכה יתפרסם לא יאוחר מיום 1.1.01. ג. ביום 5.11.00 החליטה ועדת המכרזים לערוך מיון מוקדם נוסף לאור השינוי במבנה הפרוייקט ובמטרה להביא לריבוי התחרות על ידי הגדלת מספר המציעים הפוטנציאלים. ביום 16.11.00 פורסמו מסמכי המיון השני, ונקבע בהם כי המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 14.12.00. מועד זה הוארך ליום 19.12.00, ומאוחר יותר הוארך בשבעה ימים נוספים בהחלטת ביניים מיום 18.12.00 בבש"א 30590/00 בה"פ 1664/00 שהוגשה ע"י קבוצת ים תטיס, קבוצה הכוללת תאגידים הקשורים לדלק נכסים ודלק תשתיות, בבקשה להתלות את הליך המיון המוקדם, בקשה אשר נדחתה ביום 1.2.01 ע"י כב' השופט א' טל. העותרות , אשר רכשו את מסמכי המיון המוקדם ביום 16.11.00, הגישו את הצעתן למיון השני ביום 26.12.00. העותרת 1, Nuon היא תאגיד הולנדי, אשר שימש כחברה המובילה בקבוצה המציעה. העותרת 2, דלק השקעות ונכסים בע"מ (להלן: דלק נכסים) היא זרוע ההשקעות והזרוע הפיננסית של קבוצת דלק, המעורבת בהיבטים שונים של גז. היא שותפה עם Nuon במיזם משותף רחב היקף להקמת מתקן טיהור במישור רותם. העותרת 3, דלק תשתיות בע"מ, היא חברת בת בבעלות מלאה של דלק נכסים. ד. תנאי הסף במסגרת המיון המוקדם השני נותרו ללא שינוי לאור החלטת ועדת המכרזים לפיה "לאור אופיו והיקפו של הפרוייקט הוועדה רואה לנכון להשאיר את תנאי הסף הקבועים במסמכי המיון המוקדם ללא שינוי". עם זאת, ביום 13.12.00 קבעה ועדת המכרזים כי "לעניין סעיף 5.2 למיון המוקדם - הקריטריון להכשרת מועמדים שעברו את תנאי הסף (סעיף 2.7) וקיבלו 40% מהציון בקריטריונים א' וב' (סעיף 5.1) יהיה ציון כולל של 70 ומעלה". אין חולק על כך כי קריטריון זה לא הובא לידיעת רוכשי מסמכי המיון השני ואף לא פורסם בדרך כלשהי. ה. בסעיף 2.1.3 להצעתן התייחסו העותרות לנסיון המקצועי בתחום הובלת גז, של Nuon וכך ציינו: 1. N.V NOUN. has experience with the Delek Group in a consortium Rotem which is a joint venture between NUON and Delek. This joint venture has activities in ISRAEL in water demineralisation, cogeneration and inustrial waste water treatment. 2. NUON has a majority of the shares in North Coast Energy (Cleveland, ohio, U.S.A.) this company has activities in the U.S.A in natural gas drilling and exploitation of natural gas wells, natural gas treatment and natural gas transport. 3. NUON has a majority of the shares in Green Mountain Energy (Cleveland, ohio, U.S.A.) this company has activities in the U.S.A in marketing and sales of sustainable energy (from wind, biogas, sun) in the U.S.A 4. NUON has a major partition (50%) of the shares in Bi-water Capital Ltd. (Dorking, Surrey, U.K. and Hilversum, the Netherlands) this company has activities in the U.K. in water production , sales and marketing and in industrial waste water treatment in the U.K. Activities are all over the world like Chili, Mexico, South Africa, U.K, Philippines, Indonesia and Kazachstan. ו. בחלק 4.1.1 (b) להצעתה הוסיפה Nuon מידע רלבנטי נוסף באשר לנסיון הבינלאומי שלה כדלקמן: (b) Operation (current): 1. Transmission pipelines (including metering and pressure reduction). Transmission pipe lines are operated by NUON’s affiliate North Coast Energy (U.S.A) 2. Distribution pipelines NUON operates over 30,000 km distribution pipelines in the Netherlands between 25 mbar and 8 bar both steel pipe lines as PE pipelines, inclusive metering and pressure reduction stations. 3. Compression Stations Compressor Stations are operated by NUON’s affiliate North Coast Energy (U.S.A) 4. Storage facilities. No experience 5. LNG storage and regastification No experience 6. Undersea pipelines No experience” ובסעיף 4.1.1 (d) להצעתה ציינה Nuon בטבלה את היקף מערכת ההולכה בלחצים שונים, ממנה עולה כי היא מפעילה תשתית הולכה של 425 ק"מ בלחצים גבוהים של בין 16 ל-50 באר ועוד 25 ק"מ בלחצים גבוהים בין 50 ל-80 באר. ז. בסעיף 4.2 (a) להצעתה נתבקשה Nuon למסור מידע באשר לנסיון בינלאומי בפרוייקטים של גז טבעי מחוץ לארץ המוצא, ובמקום המיועד לתשובתה היא ציינה None, היינו השיבה כי אין לה ניסיון בפרוייקטים כגון אלה. ח. ביחס לתנאי שעניינו באיתנות פיננסית, היינו התנאי הדורש כי החברה המובילה תהיה בעלת מחזור של לפחות 500 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים בין 1997 ל-1999. בסעיף 2.2 להצעתה פירטה Nuon את הנתונים הדרושים לשנים 1999 ו-1998, אך באשר לשנת 1997 לא ציינה דבר. ט. ביום 3.1.01 נידונה הצעת Nuon בועדת המכרזים וזו החליטה לבקש מNuon לצרף את נתוני המחזור הכספי שלה לשנת 1997 ולנמק מדוע לא צירפה אותו עד כה. כן הוחלט כי "לחברה תינתן אפשרות להרחיב לגבי הנסיון שצוין בתמציתיות בפרק 4 לנספח B, כדי שניתן יהיה לעמוד נכונה על טיבו". ביום 4.1.01 נשלחה הבהרה לNuon עליה נתבקשה להשיב עד ליום 9.1.01 ולציין את נתוני המחזור הכספי שלה לשנת 1997, כאשר ועדת המכרזים העמידה אותה על כך שלמידע זה חשיבות רבה לאור העובדה כי תנאי זה מהווה תנאי סף להשתתפות במכרז. סעיף 5 לבקשת ההבהרה התייחס לנסיונה של Nuon ובו נאמר כי: “The consortium is invited to elaborate regarding its natural gas experience mentioned in chapter 4 of its application”. ביום 9.1.01 השיבה Nuon לבקשת ההבהרה שנשלחה אליה. בהתייחס לעניין המחזור הכספי היא ציינה כי: “In 1998 a lot of important merges and take-overs by NUON were finalized. End 1997 the present company consisted of different regional energy and natural gas distribution companies. The different audited annual reports of the ditterent companies will be sent to you as soon as possible (before January 23), but will not be sent before January 9 11.00 a.m.. A consolidated audited annual report over 1997 of these companies together does not exist. We can confirm that the annual turnover in 1997 from natural gas operations of the different companies together is over US$ 500,000,000. אשר להבהרה שנתבקשה לעניין נסיונה ציינה Nuon כדלקמן: A short summary regarding the natural gas experience is mentioned in chapter 4 corresponding the IPQ format. A more elaborate presentation may be performed on your request and if necessary. As major energy and natural gas company with the most customers of all utilities in the Netherlands, and with participations in other countries, NUON has broad natural gas experience and is supported by Gastec as a world wide operating natural gas technology and engineering company. We are looking forward to which aspects more information is preferred by you. י. ביום 10.1.01 החליטה ועדת המכרזים לפסול את העותרות על הסף מלהשתתף במכרז משום שבהתבסס על הנימוקים אשר פורטו במהלך הדיון:" Nuon לא הראתה כי היא עומדת בדרישה של היותה חברת גז בינלאומית מנוסה. כמו כן, Nuon לא הראתה עמידה בתנאי של מחזור כספי מעסקי גז טבעי בהיקף של 500 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים 1997 עד 1999". י"א. ביום 5.4.01 העבירה ועדת המכרזים את המכרז למתמודדים שעברו בהצלחה את הליך המיון הקודם. במכרז נקבע כי המועד להגשת ההצעות במסגרתו יהיה 5.9.01. ביום 5.6.01 החליטה ועדת המכרזים לאשר את בקשת BGPLC להחלפתה כחברה מובילה בקבוצה בחברת הגז BG International. 3. דיון העותרות טוענות כי בהחלטת ועדת המכרזים נפלו מספר פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולו של המיון המוקדם שנעשה ולחילופין מחייבים את הכללתה ברשימת המתמודדים במכרז. אתייחס לפגמים או הליקויים שעליהם הצביעו העותרות כדלהלן: א. הרכבה של ועדת המכרזים ועדת המכרזים במיון הראשון מנתה חמישה חברים ואילו במיון השני מנתה הועדה שישה. במיון הראשון על חברי הועדה נמנו נציג החשב הכללי, אשר עמד בראשה, מנהל מינהלת הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, מנהל מינהל תכנון וכלכלה במשרד התשתיות הלאומיות, היועץ המשפטי למשרד התשתיות הלאומיות, וראש תחום אנרגיה במשרד האוצר. בראש ועדת המכרזים במיון השני עמד סגן בכיר לחשב הכללי של האוצר, וחבריה היו ראש תחום הכלכלה וראש תחום האנרגיה במשרד האוצר, סמנכ"ל תכנון ומדיניות במשרד התשתיות הלאומיות, יועצת משפטית מהלשכה המשפטית של משרד התשתיות הלאומיות ומנהל מינהלת הגז הטבעי. בכתב המינוי של שתי הועדות נאמר כי הן מונו לפי תקנה 8(ה) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993, אך לטענת המשיבים זוהי טעות סופר, שהרי הממשלה התכוונה למנות ועדת מכרזים משותפת למשרד התשתיות ולמשרד האוצר כאמור בתקנה 8(ד). משום כך תוקן כתב המינוי של הועדה השניה בהודעת החשב הכללי מיום 19.12.00, ושל הועדה הראשונה בהודעה מחודש מרץ 2001. העותרות טוענות כי ספק רב אם יש תוקף לתיקון בדיעבד של כתב מינוי הועדה, לאחר שזו כבר סיימה את פעולתה. טענה זו דינה להידחות, שהרי למצער טעויות סופר הן בלתי נמנעות ואין להקים מחסום בפני הרשות המנהלית מלתקנן אף בדיעבד. לגופו של עניין, טוענות העותרות, כי הרכב ועדת המכרזים במיון השני לא תאם את תקנה 8(ד) לתקנות חובת המכרזים הקובעת כי בין חבריה של ועדת מכרזים בינמשרדית יהיו המנכ"לים של המשרדים הנוגעים בדבר וכן חשב של אחד המשרדים, ואילו בועדות המכרזים שמונו נעדרו בעלי מקצוע אלה משורות חברי הועדה. לכן טוענות העותרות כי כל פעולות הועדה בטלות שכן נעשו ללא סמכות כדין. עוד טוענות העותרות כי ההבדלים בין שתי ועדות המכרזים, גרמו לפגיעה בעקרון השיוויון המהותי. ביתר פירוט, טוענות העותרות כי העובדה שועדת המכרזים במיון הראשון מנתה חמישה חברים ואילו הועדה במיון השני מנתה שישה חברים, כמו גם העובדה כי הועדה במיון השני כללה שני נושאי תפקידים שלא היה להם ייצוג בועדה הראשונה, מעלה חשש כי הדרישות במיון השני היו מחמירות יותר. מעבר לכך העותרות מעלות את הטענה כי ועדה בעלת מספר זוגי של חברים, אינה תקינה שכן עלול אז להיווצר מצב על פיו לא תוכל להתקבל הכרעה בדעת רוב החברים. אשר לטענה האחרונה, אין ממש בטענה כי מספר זוגי של חברים הופך את הועדה, מיניה וביה, לבלתי חוקית. תקנות המכרזים אינן אוסרות מספר זוגי של חברים בועדת מכרזים. יתר על כן: במקרה שלפני, כלל לא נדרשנו למצב שבו לא התקבלה הכרעה בשל השיוויון שנוצר בין חברי הועדה לגבי העמדות או הדעות המנוגדות שעמדו בפניה. אין ממש אף בטענת המשיבות כי בענייננו אין לעותרות מעמד לתקוף את ההליכים שהתקיימו בפני הועדה הראשונה לאור העובדה שלא השתתפו במיון הראשון. מאחר ובענייננו נתקיימו שני הליכי המיון המוקדם, הרי שיש מקום לבחון האם נתקיים שוני מהותי בין הליך אחד לשני, כך שבסופו של דבר כתוצאה מהרכבה של הועדה בלבד, ולא מבחינה עניינית, הדרישות בהליך אחד היו קלות או חמורות מהדרישות בהליך השני. עם זאת, בכל האמור להרכב ועדת המכרזים, יש ממש בטענה כי היה על העותרות לעורר פגם זה מיד, ועוד בטרם נפלה החלטת המכרזים, ולא לשמור את הטענה הזאת ליום סגריר אם וכאשר יוחלט כי הן הפסידו במכרז. לגופו של עניין, גם אם נפל פגם בהרכב הועדה, ואכן סבור אני כי מוטב היה לו המשיבות היו מקפידות כי הרכב הועדות יהיה זהה דומה הן במספר החברים והן בהרכבן המקצועי, הרי שלא נובע בהכרח כי החלטות הועדה בטלות במקרה זה. לעניין זה יש להבחין בין כללים המחייבים רשות מסוימת לנהוג בדרך מסוימת לבין התוצאה הנובעת מהפרת הכלל אשר תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה (ראה: בג"צ 3081/95 רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, פ"ד נ(2) 177, 195-194). התוצאה הנובעת מהפרת הכלל תלויה באיזון בין העוול שנגרם לעותרות כתוצאה מהפגם, ובין הנזק שייגרם לצד שלישי ולאינטרס הציבורי אם יבוטלו החלטות הועדה בשל פגם זה (ראה: בג"צ 7505/98 גלעד קורינאלדי נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נג(1) 153). בענייננו נוטה הכף באיזון זה בבירור לטובת המשיבות. ביטולו של מיון מוקדם למכרז אינו עניין של מה בכך, משום כך נקבע בשורה של פסקי דין כי לא כל פגם שנפל בהליכי המכרז יביא לביטולו של המכרז, וכי רק מקום שבו הפגם שנפל הוא פגם הפוגע באופן מהותי בעיקרון השיוויון שעליו, בין היתר, מושתתים דיני המכרזים, רק אז יבוטל המכרז משום שההצדקה לקיומו לא קיימת עוד. (ראה בג"צ 161/80 מלון סן טרופז בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד לד(4) 709). בענייננו איני סבור כי השוני בהרכבי הועדות הביא לכך שהדרישות במיון השני היו מחמירות יותר, וזאת מן הטעם כי לא השתכנעתי כי הרכב זהה או דומה של שתי ועדות המכרזים בענייננו היה מביא לשינוי הרי ההחלטה לגבי העותרות. ההחלטות לגבי העותרות התקבלו פה אחד. (לבד מחילוקי דעות שנתגלעו לעניין עמידתה בתנאי של איתנות פיננסית). השוני בהרכב הועדה נבע מכך שבועדה השניה נוסף בעל מקצוע שונה ולעובדה זו מקבל אני את טענת המשיבות, כי אין לייחס חשיבות לעובדה כי בועדה הראשונה היה חבר, מנהל מינהל תכנון וכלכלה במשרד התשתיות הלאומיות, ואילו בועדה השניה היה חבר, סמנכ"ל תכנון ומדיניות, זאת לאור העובדה כי חל שינוי פנימי במשרד התשתיות הלאומיות שבמסגרתו מנהל תכנון וכלכלה הפסיק להתקיים כיחידה נפרדת והוסמך לסמנכ"ל תכנון ומדיניות. זאת ועוד: יש לתת את הדעת לכך כי התקנות מתירות שבין חברי הועדה יהיו נציגים של המנכ"לים של המשרדים הנוגעים בדבר, ובענייננו יש להניח כי בעלי המקצוע ממשרד התשתיות הלאומיות וממשרד האוצר אכן היו הנציגים של מנכ"לי משרדיהם. כל אלה מביאים למסקנה כי אין די בפגם שנפל בהרכב ועדות המכרזים כדי להביא לביטולו של המכרז. אמנם לא קוימו דרישות תקנות המכרזים ככתבן וכלשונן, אך הועדה הייתה מורכבת מאנשי מקצוע והרכבה התאים להחלטה שהיה עליה לקבל ואשר לשמה מונתה. מדובר, איפוא, ב"פגם טכני" (ולא מהותי) אשר לא פגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים כמו עקרון השיויון או התחרות ההוגנת. ב. האם העותרות עמדו בדרישת הסף של הוכחת היותה חברת גז בינלאומית מנוסה? אין ממש בטענה כי החלטת ועדת המכרזים נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. טענה זו, ככל שנטענה, נסמכת על כך שועדת המכרזים ראתה לנכון לפסול את הצעות העותרות, בשל הבקשה, שהוגשה מצידם של תאגידים הקשורים לעותרות, להתלות את הליכי המיון המוקדם. אין כל ממש בטענה זו, היא לא נסמכה על תשתית עובדתית ראויה, ומוטב היה לו העותרות היו נמנעות מלהעלות אותה. טענת העותרות היא כי בשל שגגה שנפלה אצלן, הן ציינו כי אין להן כל נסיון בינלאומי וכי עיון בהצעתם כמכלול היה מגלה עובדה זאת לעין כל. עוד טוענות העותרות כי בשל הסתירה שנפלה בהצעתה, חובה היה על ועדת המכרזים לפנות אליה בבקשת הבהרה ספציפית ולא בבקשת הבהרה כללית. לענין זה טוענות העותרות כי פרק הזמן שועדת המכרזים הקציבה לה לתשובתה היה קצר מדי, וגם מן הטעם הזה תשובותיה לא היו ברורות דיו. ייאמר מיד כי בנסיבות העניין איני סבור כי העותרות הושמו בסד זמנים, אשר פגם בתשובותיהן. את פרק הזמן שניתן להבהרת ההצעה, אין למדוד מהזמן שבו הוארך המועד להגשת ההצעה במכרז או מהזמן שבו העותרות נדרשו להשיב על שאלות הבהרה כאלו או אחרות, אלא מהזמן שבו פורסמו מסמכי המכרז, שכן, יש להניח כי, ממועד זה ואילך גיבשו העותרות את החומר הדרוש להשתתפות במכרז בהתאם לתנאיו. משום כך אפילו תידרש להשיב לבקשת הבהרה תוך זמן קצר, הרי שהיא תוכל לעשות כן ללא כל קושי. לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח לפני, סבור כי אכן העותרות צודקות בטענתן כי הן עמדו בתנאי הסף הדורש מהחברה המובילה להיות חברת גז בינלאומית מנוסה. בכדי להשיב על השאלה שביסוד עתירה זו, יש לגשת אל מסמכי המכרז ולבחון אימתי תיחשב מציעה כעומדת בתנאי סף זה. סעיף 2.7.1 למסמכי המכרז קובע כי כדי להשתתף במכרז על המציעה להיות חברת גז בינלאומית בעלת נסיון (experienced gas company) וכי עליה להראות איתנות פיננסית (כאמור בסעיף 2.7.1 (i)) וכן עמידה בתנאי סעיף 2.7.1 (ii) וסעיף 2.7.1 (iii). סעיף 2.7.1 (ii) קובע כי עליה להראות נסיון, במהלך 10 השנים האחרונות, בלפחות שניים מתוך רשימה של שש פעילויות שונות, אשר מתוכם היא חייבת להראות נסיון בהעברת גז או בחלוקת גז. סעיף 2.7.1 (iii) קובע כי בכדי להשתתף במכרז, תידרש מציעה להראות יכולת ונסיון בכל האלמנטים העיקריים של הפרוייקטים. מסמכי המיון למכרז כללו נספח ובו דוגמא לפורמט שבו נדרשות המציעות הפוטנציאליות להגיש את הצעתן. היה על המציעות לפרט את הנסיון הרלוונטי שלהן. סעיף 4.1 מבקש פירוט של נסיון רלוונטי בארץ המוצא של החברה המובילה, ואילו סעיף 4.2 מבקש פירוט של נסיון רלוונטי מחוץ לארץ המוצא, היינו פירוט של נסיון בינלאומי. במקרה שלפני תחת סעיף 4.2 הדורש פירוט של נסיון בינלאומי רלוונטי, העותרות ציינו כי אין להן כל נסיון, ואולם תחת סעיף 4.1(b) פירטו העותרות נסיון בינלאומי שיש להן בהעברת גז טבעי באמצעות חברת North Coast Energyשבשליטתה, וכל זאת ביחד עם פירוט הנסיון בארץ המוצא. בסעיף 4.1(d) מילאו העותרות את הטבלה בעניין הולכת גז טבעי בלחצים שונים. מטבלה זו עולה כי Nuon מפעילה למעלה מ-450 ק"מ (יותר מהדרוש בפרוייקט הגז הטבעי, נושא המכרז) של תשתית הולכה בלחצים גבוהים. ההתייחסות בטבלה היא הן לעניין הנסיון הבינלאומי והן לעניין הנסיון בארץ המוצא, אך מסעיף 4.1(b) עולה כי הולכת הגז בלחצים גבוהים מתייחסת לנסיון הבינלאומי, שהרי משתמע מס' B(.I.I.) .4.1. כי בהולנד מפעילה NUON למעלה מ-30,000 ק"מ של חלוקת גז טבעי בלחצים נמוכים (שנעים בין 8 ל-25 באר). זאת ועוד: בסעיף 2.1.3 ציינה Nuon כי יש לה נסיון עם קבוצת דלק בקונסורציום רותם, שהינו מיזם משותף שהשתיים מפעילות בישראל. עוד צוין נסיון בינלאומי באמצעות חברות שונות שבשליטת Nuon, בשיווק ומכירה של אנרגיה ממקורות שונים. האם די בדרישות אלה כדי להיחשב כחברת גז בעלת נסיון בינלאומי? סבור אני כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. סעיף 2.7.1 דורש מהחברה להיות חברה בינלאומית בעלת נסיון, וסעיף 2.7.1 (ii) מפרט רשימה של שישה נושאים לגביהם נדרש הנסיון. כפשוטם אין תנאי המכרז מחייבים בלשון מפורשת כי הנסיון הנדרש בתחומים אלה יהיה נסיון בינלאומי. כל שתנאי המכרז מחייבים הוא כי החברה תהיה חברת גז בינלאומית, היינו חברה פעילה אף מחוץ לארץ המוצא שלה, ודוק, לפי מסמכי המכרז אף לא נקבע מספר מינימלי של פרוייקטים בינלאומיים של גז טבעי, בכדי לעמוד בדרישת הסף שתוכיח כי החברה המובילה היא חברת גז בינלאומית מנוסה. אף סעיף 2.7.1 (iii) אשר מחייב את הקבוצה המובילה להראות יכולת ונסיון בכל האלמנטים של הפרוייקט, אינו מחייב כי הנסיון יהיה נסיון בינלאומי דווקא. חיזוק לעמדה כי החברה המציעה אינה נדרשת להראות נסיון בינלאומי דווקא ברשימת התחומים בהם היא נדרשת להראות נסיון יימצא לנו בכלל הפרשנות לפיו יש לפרש חוזה, ובמקרה הזה הזמנה להציע הצעות, כנגד המנסח. זאת ועוד, מפרוטוקול ועדת המכרזים עולה כי אף ועדת המכרזים הייתה שותפה לעמדה זו, וכך אמר ביום 10.1.01 ג'י אפשטיין, ממינהלת הגז הטבעי אשר היה חבר בצוות היועצים החיצוניים שמינתה ועדת המכרזים, כאשר סיכם את עבודת הצוות לגבי Nuon: "מבחינת נסיון - היא פעילה בשלושה מתוך חמשת התחומים - חלוקה, רכישה ושיווק (אך לא בהולכה ובגז נוזלי), כך שעומדת בתנאי של פעילות בלפחות שני תחומים מתוך החמישה". לשון אחר, ועדת המכרזים לא ראתה לנכון לפסול את הצעת המכרזים בשל אי עמידה בתנאי הסף הדורש ממנה לפעול בשני תחומים מתוך חמישה, אלא בחרה לפסול את העותרות משום "שלדעת היועצים, החברה אינה עומדת בדרישה של היות החברה המובילה חברת גז בינלאומית בעלת נסיון - Experienced international gas company כנדרש ב- P.Q. למעלה מן הצריך לעניין, אציין כי במקרה זה יסודו של המיון המוקדם ברצון להביא לריבוי מתמודדים ולפיכך יש רגליים אף לדעה כי יש לפרש את תנאי הסף באופן שיגשים מטרה זו, ולא יביא לפסילת משתתף מטעם לא ענייני. במקרה דנן, כאמור סבורני כי דרישת הנסיון הבינלאומי היא עניינית ובעלת משקל רב בהחלטת ועדת המכרזים, אך זאת לא במסגרת השלב הראשון של עצם עמידה בתנאי הסף במכרז, כי אם בשלב השני של הערכת ההצעות שעמדו כבר בתנאי הסף. בענייננו, אין להתעלם, מהטעות שנפלה בהצעת העותרת, אשר לפיה היא ציינה את הנסיון הבינלאומי שלה במקום שנועד לפירוט הנסיון בארץ המוצא, ואילו במקום שיועד לפירוט הנסיון הבינלאומי צויין כי אין לה כל נסיון. סתירה זו גלויה וברורה לעין. עם זאת מהנסיבות עולה כי היא נעשתה בתום לב, שהרי אין מציע מוחזק כמי שמבזבז את זמנו לריק בהגשת הצעות סרק או הצעות מלאות סתירות (השווה עע"ם 5678/01 שידורי עדן בע"מ נ' אפיק רום - הערוץ הישראלי החדש בע"מ ואח' (טרם פורסם)). לפיכך, בנסיבות העניין היה על ועדת המכרזים לקבוע כי Nuon עמדה בדרישת הסף של חברת גז בינלאומית מנוסה, כאמור בדרישות שפורטו במסמכי המיון המוקדם. העותרות הראו, לדעתי, כי עמדו בתנאי הסף הדורש מהן להיות חברת גז בינלאומית מנוסה. עם זאת, עמידה בתנאי הסף היא דבר אחד, והערכת הנסיון הבינלאומי של העותרות היא דבר אחר. ג. האם נפל פגם בהערכת ההצעות במיון השני על פי הקריטריונים להערכה? על פי מסמכי המיון המוקדם הצעות אשר עמדו בתנאי הסף של המיון המוקדם, נבחנות ומוערכות עפ"י חמשת הקריטריונים הקבועים בסעיף5.1, בהתאם לניקוד המקסימלי המוענק לכל קריטריון. ההערכה נעשתה ע"י צוותים מקצועיים חיצוניים לועדת המכרזים. בפועל למרות שועדת המכרזים סברה כי העותרות לא עמדו בתנאי הסף, הוחלט בישיבת ועדת המשנה לועדת המכרזים מיום 9.1.01 כי עד שתחליט ועדת המכרזים על דחיית הצעת העותרות בשל אי עמידה בתנאי הסף, ימשיכו הצוותים המקצועיים לבצע את הערכת ההצעות בהתעלם מנושא תנאי הסף, וזאת מבלי לעדכנם בענין המלצת ועדת המשנה בענין זה, ובפועל אכן העריכו הצוותים המקצועים את הצעת העותרות. לטענת העותרות, במסגרת הערכה זו, הן הופלו לרעה לעומת משתתפי המיון הראשון, וזאת משום שלגבי משתתפי המיון השני נדרש ציון עובר כללי של 70 נקודות, דרישה אשר לא נקבעה לגבי המתמודדים במיון הראשון. מבחינה עקרונית, איני סבור כי העותרות אכן הופלו לרעה לעומת משתתפי המכרז הראשון. מלשון מסמכי המכרז עולה כי ההערכה עפ"י הקריטריונים השונים יכולה אף היא להביא להחלטה כי למשתתפת מסוימת לא יינתן היתר להשתתף במכרז. הדבר מותיר פתח של שיקול דעת רחב בידי ועדת המכרזים. כלומר: לא קמה לעותרות מראש החזקה כי ברגע שהן עברו את תנאי הסף, הרי שהן יכולות להיחשב כמי שעברו את המיון המוקדם והן זכאיות להשתתף במכרז. המיון המוקדם עצמו מורכב משני נדבכים. הנדבך הראשון הינו נדבך תנאי הסף ובו נבחנת השאלה האם עמדו בתנאי הנסיון, המחזור וכד'. עמידה בתנאים אלה מאפשרת למציעה לעבור לנדבך השני בו מעריכים את המציעה על סמך הקריטריונים השונים ובהתאם להערכה זו מחליטים אם לאשר את השתתפותה במכרז, אם לאו. אכן ואמנם, ביסוד המיון השני עמדה המטרה של הרחבת מספר המתמודדים במכרז, אך אין בכך משום מתן הכשר אוטומטי לכל הצעה באשר היא, אלא נדרש כי יינתן הכשר רק למתמודדים טובים וראויים. מבחינה עניינית איני רואה כל פסול בקביעת תנאי של 70 נקודות, תנאי זה פועל הן לטובת בעל המכרז אשר רוצה לקבל הצעות טובות, והן לטובת המשתתף במיון המוקדם, שהרי לאור תוצאות יתר המשתתפות שעברו את המכרז סביר להניח כי מציעה שתקבל ציון הנמוך מ-70 נקודות לא תזכה במכרז. עם זאת, סבור אני כי על ועדת המכרזים היה לפרסם את הדרישה לפיה במיון השני נדרש ציון עובר של 70 נקודות, על אף שאיני סבור, כי בנסיבות העניין אי הפרסום הוא פגם שיורד לשורשו של העניין. כאמור, בענייננו ידעו העותרות, לאור לשון מסמכי המכרז, כי לועדת המכרזים שיקול דעת, על בסיס הערכתם את הצעתן, אם לאשר את הצעתן אם לאו ומשום כך לא נגרם לעותרות נזק המחייב את ביטולו של המיון השני או את ביטולה של דרישת המינימום שקבעה הועדה. לגופו של עניין סבור אני כי דינה של הערכת הצעת העותרות על ידי צוות היועצים להיפסל. העותרות טענו כי הערכה זו נעשתה באופן שרירותי ומפלה לעומת ההצעות שאושרו במיון הקודם, שכן הצעות נחותות משמעותית מהצעת העותרות זכו בציונים גבוהים בהרבה מהציונים אותם קיבלה הצעת העותרות. כשלעצמה זוהי טענה כללית, אשר אינה נסמכת על עובדות מוצקות, וממילא אין בית המשפט נוטה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של חברי ועדת המכרזים אשר נתמנו לתפקידם בשל מומחיותם. אין לבית המשפט כלים מתאימים לאמוד ולהעריך את הנסיון בתחום הולכת וחלוקת גז טבעי. לפיכך, ככל שטענת העותרות מבוססות על טענה כי ועדת המכרזים הייתה צריכה להעריך את הצעתן בניקוד גבוה יותר, הרי שטענה זו דינה להדחות. אלא מאי, בענייננו עולה כי צוות היועצים לא העריך נכונה את הצעת העותרות, משום שלא מנה בשיקוליו, שיקול חשוב ביותר להערכה זו, והוא נסיונן הבינלאומי של העותרות, שכן צוות היועצים סבר בשוגג כי לעותרות אין כל נסיון בינלאומי. הדברים עולים בבירור מפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 10.1.01, ומדברים בעד עצמם,כאשר ג'י אפשטיין מציין כי "אין במסמכים שהגישה החברה (גם לא בתשובה למכתב ההבהרות) עדות על נסיון בינלאומי כלשהו של Nuon. בתשובה לשאלה מפורשת ב-P.Q בנושא הנסיון בפרויקטים שבוצעו מחוץ למדינת האם, צוין בבקשה - אין" (ההדגשה במקור - נ.י). לשון אחר, צוות היועצים החיצוניים סבר כי לעותרות אין כל נסיון בינלאומי, וממילא הדבר בא לידי ביטוי בשיקלול שעשו לצורך הערכת נסיונם בשלב השני, אשר נעשה כאמור במנותק מההכרעה בשאלה האם העותרות עברו את תנאי הסף אם לאו. די בכך כדי להביא למסקנה כי צוות היועצים סבר בטעות, או בשל טעות הדפוס של העותרות, כי זהו המצב לאשורו. בנסיבות אלה מתבקשת המסקנה כי הערכת ועדת המכרזים את הצעת העותרות אינה יכולה לעמוד. לא משום שהיא מבוססת על שיקולים מקצועיים לא ענייניים, אלא משום שהיא לא לקחה בחשבון שיקול חשוב, אשר נדרשה לגביו התייחסות מקצועית נאותה. האם זהו פגם מהותי הפוגע בשיוויון? סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב. מציע במכרז זכאי שהצעתו תיבחן על פי, ורק על פי, הנתונים העולים מהצעתו. מקום שבו ועדת המכרזים מתעלמת בשוגג מנתון רלבנטי בהצעת העותרות, יש בכך משום פגיעה בעקרון השויון והענקת יתרון בלתי הוגן למתחרותיהן של העותרות. ד. תנאי האיתנות הפיננסית אין חולק כי בס' 2.2 להצעה כללו העותרות נתונים מפורשים לגבי המחזור של Nuon מעסקי גז טבעי בשנים 1998 ו-1999, אשר עמד בכל אחת משנים אלה, על סכומים הגבוהים בהרבה מ-500 מיליון דולר לשנה. עוד אין חולק כי בשנת 1997 הוקמה Nuon כתוצאה משיתוף פעולה ומיזוג של תאגידים שונים, אשר הינם בעלי מניותיה, וכי בשנת 1997 המחזור הכולל של אותן חברות גבוה בהרבה מ-500 מיליון דולר. הנתונים על המחזור הכספי של החברות שהתמזגו ויצרו את NUON נמסרו באיחור, אם כי בתשובה לבקשת ההבהרה נאמר כי המחזור הכללי של אותם תאגידים גבוה מ-500 מליון דולר וכי פרוט המחזור הכספי ימסר באיחור. המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלה האם די בכך כדי לעמוד בתנאי הסף, המשיבות משיבות לשאלה זו בשלילה ואילו העותרות משיבות על כך כצפוי, בחיוב. חילוקי דעות בעניין זה נתגלעו אף בין חברי ועדת המכרזים, כפי שבאו לידי ביטוי בישיבת ועדת המשנה לועדת המכרזים מיום 9.1.01. בדעת המשיבות צידדו, חברי הועדה אושיק בן עטר, ראש תחום כלכלה במשרד האוצר, אשר אמר "מחזור כספי של מספר חברות יחד אינו שקול למחזור כספי של חברה אחת שעלה לבדו על 500 מיליון דולר. הרציונל של הדרישה הוא להראות איתנות פיננסית והיקף פעילות משמעותי בגז טבעי לאורך זמן, והוא אינו מתקיים במקרה זה", ועו"ד ורדית רז, יועצת משפטית ממשרד התשתיות הלאומיות, לפיה "קיים חשש מהותי לפגיעה בשיוויון לגבי מתמודדים פוטנציאלים, הן בשל קבלת נתונים באיחור וללא נימוק משביע רצון, והן בשל העובדה כי מבחינה פורמלית אין ספק כי התנאי כפי שנקבע במסמכי ה-PQ אינו מתקיים". בעמדת העותרות תמך שאול צמח, ראש תחום אנרגיה במשרד האוצר, אשר סבר כי "יתכן כי על סמך הנתונים הכלליים שנמסרו עד כה קשה לקבל החלטה, אבל עקרונית ולאחר קבלת נתונים נוספים כגון מספר החברות בשנת 1997 והמחזור הכספי של כל אחת מהן, סבור שיש שיקול דעת לועדה לקבוע שתנאי הסף מתקיים". זה האחרון חזר על עמדתו במהלך הישיבה שנתקיימה ביום 10.1.01 וכך ציין "בנושא המחזור ב- 1997 יש אולי לועדה מרחב של שיקול דעת, להקל ולקבל את האמור במכתב, אך בנושא הנסיון הבינלאומי אין בחומר כל אחיזה להקלה, ואין מקום לשיקול דעת". בסיכומיהן חוזרות המשיבות על הטענה כי אין מקום להקל בעניין זה עם העותרות, משום שהדבר עלול להביא לפגיעה במשתתפים פוטנציאלים אשר אינם עומדים בתנאי זה במלואו, ולפיכך החליטו שלא להשתתף במיון המוקדם, מתוך הבנה כי לו יעשו כן ייפסלו על הסף. אכן, השיקול של מניעת פגיעה במשתתפים פוטנציאלים הוא שיקול כבד משקל שיש לתת עליו את הדעת, ואולם בעניין זה נעלם מעיני המשיבות האמור בסעיף 2.7.2 למסמכי המיון המוקדם, אשר מתייחס לתנאי הסף שנדרשים מהמשתתפים במיון המכרז, וכך נאמר שם: “The Tender Committee may, in its absolute discretion, waive any one or more of the above pre-requisite requirements or any part thereof with respect to any Applicant, if it considers such waiver to be in the best interest of this process and/or of the Tender and/or of the State of Israel” מוסמכת, איפוא, ועדת המכרזים לותר, על פי שיקול דעתה, על תנאי מתנאי דרישות הסף, או על חלק מהם. יש להפעיל, לדעתי, סמכות זו בזהירות ו"ביד קמוצה" שהרי ויתור כזה לגבי אחד המציעים עלול לפגוע במשתתפים פוטנציאלים וביתר המשתתפים אשר עמדו בתנאי הסף. עם זאת, לאור קיומה של סמכות זו, אין לומר כי למשתתפים פוטנציאלים, כמו גם ליתר המשתתפים, מוקנית "זכות" לפיה לא תתכנה סטיות מהדרישות הפורמליות של תנאי הסף. בשום מקרה ובשום תנאי קיומה של סמכות זו ותנאי מעין זה ידוע, או אמור להיות ידוע, לכל המשתתפים הפוטנציאלים המעיינים בתנאי המכרז ולמשתתפים בו בפועל. בענייננו המיון המוקדם מורכב, כאמור, משני שלבי סף כך שמבחינה עקרונית, בחינת האיתנות הפיננסית של העותרות יכולה למעשה להיעשות גם במסגרת השלב השני של הערכת ההצעות על פי הקריטריונים השונים. לעניין הערכה זו תשוקלל, מן הסתם, העובדה כי בשנת 1997 התמזגו מספר חברות לNuon, וכי המחזור הכולל שלהן היה מעל 500 מיליון דולר. נשאלת השאלה האם מן הראוי להקל עם העותרות בתנאי הסף הדורש מחזור כספי של 500 מיליון דולר בכל אחת מן השנים. דעתי היא כי יש מקום למתן הקלה במקרה זה. הרציונל העומד מאחורי התנאי האמור הוא להראות איתנות פיננסית מצידה של החברה. אין חולק על כך כי בשנים 1998 ו-1999 המחזור העסקי של העותרות עבר באופן ניכר את דרישת המחזור השנתי המינימלי בסך 500 מיליון דולר. אין חולק עוד כי גם בשנת 1997, המחזור של החברות שהרכיבו אותה היה גדול מ-500 מיליון דולר. לעניין זה שונה Nuon ממשתתפים פוטנציאלים אחרים, אשר ייתכן כי בשנה מסוימת לא נהנו ממחזור של 500 מיליון דולר, ולפיכך האיתנות הפיננסית שלהם אינה הולמת את תנאי הפרוייקט. יתרה מזאת, העובדה כי רק בשנת 1997 הורכבה Nuon מתאגידים שונים, לא השפיעה כאמור לרעה על איתנותה הפיננסית, כפי שמראים מאזניה לשנים 1998 ו-1999 וגם מן הטעם הזה, יש מקום להקל עם העותרות לגבי עמידתן בתנאי לגבי שנת 1997. הגעתי, איפוא, לכלל מסקנה כי העותרות עמדו בתנאי סף זה, היינו התנאי של איתנות פיננסית ראויה כפי שנדרש על ידי המשיבות בתנאי המכרז. ה. סיכומם של דברים לאור כל האמור לעיל סבור אני כי על ועדת המכרזים לבחון מחדש את הצעת העותרות. לאחר בחינה זו, שבמסגרתה ילקחו, בחשבון, נסיונן הבינלאומי של העותרות ואיתנותן הפיננסית, כאמור לעיל, תקבע ועדת המכרזים מחדש את עמדתה בשאלה האם עמדו העותרות בתנאי המיון המוקדם להשתתפות במכרז כאמור לעיל. 4. האם יש פסול את המשיבה 6 מלהשתתף במכרז? טוענות העותרות כי יש לפסול את המשיבה 6 מלהתמודד במכרז משני טעמים. האחד כי תאגיד זה, ואף הגוף שהחליף אותו כחברה מובילה, היא "ספק גז טבעי" ובעל זכויות חזקה לפי חוק הנפט, התשי"ב - 1952, ולכן מנוע, על פי תנאי המיון המוקדם, מלשמש כחברה מובילה בקבוצתה. הטעם השני כי המשיבה אינה עומדת בתנאי הדורש כי חלקו של התאגיד המוביל בקבוצה לא יעלה על 26%. מקובל עלי כי המועד הרלבנטי לבחינת כשרותה של קבוצת המשיבה 6 להשתתף במכרז, הוא יום 20.6.01, שאז נקבע ההרכב הסופי של הקבוצה שתיגש למכרז. סעיף 2.8.1 למסמכי המיון השני מגדירים "ספק" באופן הבא: Supplier - shall mean any Corporation engaged in Israel or abroad in the production and sale of natural gas for consumption in Israel, including production of natural gas under a lease granted according to the Petroleum Law of 1952. סעיף 2.8.3 למסמכי המיון השני מורים כי: The shareholding allowed in IGC by Suppliers of natural gas (including their controlling shareholders, subsidiaries and respective affiliates) must be less than 26%. Further, a Supplier may not act as Leading Company as defined in section 2.6 above. לטענת המשיבות, ניתן היה לאשר השתתפות מתמודדת במכרז, אף אם במועד האישור היא לא עמדה בתנאים אלה, וכל זאת מתוך תיקווה כי המצב ישתנה עד מועד הגשת ההצעות במכרז. לגופו של עניין טוענות המשיבות כי הגדרת ספק גז טבעי במיון המוקדם, ואף במכרז עצמו, אינה כוללת כל בעל חזקה באשר הוא, אלא רק מי שמספק גז בפועל, ומכיוון שהמשיבה 6 אינה מספקת גז בפועל, הרי שהיא עומדת בתנאי המיון המוקדם. בענייננו אין אנו צריכים לדון לגופה של הטענה, משום שאכן נראית לי טענת המשיבות כי הגבלות אלו לא חלו בשלב של הגשת ההצעות למיון המוקדם ובדיקתם. האמור לעיל עולה ממכתביה של מינהלת הגז הטבעי למציעים שאושרו להשתתף במכרז, וכך נאמר במכתב מיום 11.5.99: If it is your intention to replace the Leading Company due to the restrictions on IEC’s first supplier, you may submit the proposed replacement Leading Company for approval prior to the Tender, as required by section 2.7 of the IPQ. (ההדגשות שלי - נ.י). ובמכתב מיום 12.7.99 נאמר כי: Although the deadline for pre-approval of proposed changes to Leading Companies of 29 June has now passed, changes to the Leading Company may still be applied for as part of the Tender. Other changes to the make-up of bidding consortia can be submitted for pre-approval at any stage. בהתבסס על מכתבים אלה קבע כב' השופט א' טל בהחלטתו בבש"א 30590/00 בה"פ 1664/00 כדלקמן: "יש בעיון במסמכים הנ"ל, כאשר כל אחד מהם עומד בפני עצמו, כדי לתמוך לכאורה בטענת האפליה לרעה שמעלות המבקשות, אך מהתיקונים למסמכי המיון המוקדם הקודם שהוציא משרדו של המשיב 2, אשר פורטו במכתבים שנשלחו לקבוצות שהגישו מועמדות למיון המוקדם הקודם בתאריכים 11.5.1999 ו- 8.8.1999, שצורפו כנספחים ג' לתגובה, עולה שספק ראשון של חברת החשמל הוגבל להחזקות עד 26% רק בשלב של הגשת הצעות למכרז ולא בשלב של הגשת הצעות למיון המוקדם" "(ההדגשות שלי - נ.י). בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ביום 5.6.01 על ידי כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן. העותרות טוענות כי האמור לעיל מתייחס רק לתנאי שיעור האחזקות ולא לסעיף האוסר על ספק גז טבעי להיות חברה מובילה, ואולם בכך הן נתפסות לכלל טעות, שהרי החלטתו של כב' השופט א' טל יוצאת מתוך הנחה כי שיעור האחזקות הנ"ל הוא של ספק גז טבעי, וממילא משקבע, בצדק, כי ספק גז טבעי בעל שיעור אחזקות של יותר מ-26% רשאי להשתתף בהליכי המיון המוקדם, הרי שמניה וביה אמר כי אין הגבלה על השתתפותו של ספק גז טבעי בהליכי המיון המוקדם, להבדיל מהמכרז עצמו. העותרות טוענות כי אף לפי מסמכי המכרז שפורסם מנועה המשיבה 6 מלהתמודד במכרז, בגין תנאים אלה. המשיבות חולקות על טענת העותרות לגופו של עניין, ואף טוענות כי טענה זו של העותרות מהווה משום הרחבת חזית שהן התנגדו לה. סבורני כי בעניין זה צודקות המשיבות ולפיכך אין מקום לדיון לגופו של עניין בטענה כי מסמכי המכרז מונעים מהמשיבה 6 להשתתף במסגרתו. העתירה של העותרות נסמכה על הטענה כי האישור שניתן למשיבה 6 להתמודד במכרז על בסיס מסמכי המיון המוקדם היה בלתי תקין ותו לא. מובן כי אין באמור לעיל משום מתן הכשר למשיבה 6 להתמודד במכרז אם היא אכן אינה עומדת בתנאיו, ואולם על ועדת המכרזים לתת דעתה לכך. עתירת העותרות לפסילת המשיבה 6 מהשתתפות במכרז נדחית. 5. סוף דבר: א. לאור המסקנות אליהן הגעתי כמפורט לעיל, אין מקום, לדעתי, להעתר לעתירת העותרות לבטל את כל הליכי המיון המוקדם של המכרז שפורסמו ע"י המשיבה 1, שכן הפגמים עליהם הצבעתי אינם מצדיקים זאת. עם זאת ולאור האמור לעיל, אני מורה לועדת המכרזים ו/או למשיבות 4-1 לבחון מחדש את כשירותן של העותרות להכלל בקבוצת המתמודדים במכרז, וזאת על בסיס קביעותי ומסקנותי בדבר איתנותן הפיננסית הראויה ובאשר לנסיונן המוכח כחברת גז בינלאומית מנוסה כפי שפורט לעיל - כל זאת על בסיס ההצעה להשתתפות במכרז כפי שהוגשה ע"י העותרות לרבות ההבהרות שהוגשו. בחינה זו תעשה עוד לפני פתיחת ההצעות של המתמודדים האחרים במכרז, על מנת לאפשר גם לעותרות להגיש הצעותיהן, במידה והן ימצאו ראויות לכך, לאחר הבחינה המחודשת כאמור לעיל. ב. עתירת העותרות כמפורט בפסקה ד' לעתירתן, נגד המשיבה 6, נדחית. ג. המשיבות 4-1 תשאנה בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד לטובת העותרות בסך כולל של -.50,000 ₪ בצירוף מע"מ. העותרות תשאנה בהוצאותיה של משיבה 6 לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של -.20,000 ₪ בצרוף מע"מ. מכרזגז טבעי