פסק דין הרקע 1. המבקש שהוא תושב תל אביב ועורך דין, הגיש עתירה זו המכוונת נגד המשיבים ובה ביקש להורות למשיבים למסור לו את כל המידע הנוגע להיטל ההשבחה ביחס למתחם הידוע כ"מגדלי עזריאלי" בצומת הרחובות קפלן ודרך פתח תקוה בתל-אביב ואת המסמכים המתייחסים למסירת הטיפול בענייני היטל השבחה למשרדו של עורך דין דן כהן. כן מבוקש להורות לראש העירייה לגלות את נסיבות היכרותו ויחסיו עם עורך דין כהן. עוד מבקש העותר למנותו "עותר ציבורי" על מנת שינקוט בהליכים לביטול הסכם שבין העיריה לעורך דין כהן. מידע על היטל השבחה 2. כפי שהובא לעיל מטיעונו של העותר הוא מכוון עתירתו לעניין אחד והוא מסירת עבודות מסוימות על ידי המשיבים למשרד עורכי דין. אלא שעניין כולל זה נפרט לצורכי העתירה לקטעים ויש לבחון כל חלק של העתירה בפני עצמו. העתירה הראשונה היא באשר למידע שבידי המשיבים והמתייחס להיטל השבחה בגין מתחם "מגדלי עזריאלי". המשיבים לא הגיבו במישרין לחלק זה של העתירה אלא טענו כי עורך דין כהן לא נשכר כדי לטפל בענייני היטל השבחה כי אם בהליכי בוררות שבין עיריית תל אביב יפו לבין קנית השלום השקעות בע"מ. לכן לטענת המשיבים אין זיקה בין עיקר העתירה (ההסכם עם עורך דין כהן) לבין הבקשה המתייחסת למידע על היטל השבחה. אם כי כאמור מדובר במכלול אחד, הרי הסעדים המבוקשים נפרדים זה מזה, כעולה מעיון בחלק ב' לעתירה, שם התבקש בית המשפט להורות למשיבים: " (1) למסור ולהמציא אליו, בתוך 3 ימים, את כל המידע, ללא יוצא מן הכלל, הנוגע לשומת ו/או גביית ,היטל ההשבחה" המתייחס למתחם ו/או "מגדלי עזריאלי" בצומת הרחובות קלפן-דרך פתח-תקוה-נמיר בת"א (להלן: "מתחם עזריאלי"), ובכלל זה כל המידע הנוגע ו/או המתייחס לגופים שבידיהם הפקידו שני המשיבים הראשונים את הטיפול המשפטי ו/או הענייני בכל הנוגע להיטל ההשבחה האמור. (2) להורות למשיב לחשוף ולהמציא, לידי העותר, את כל הפניות, המשא ומתן, המכתבים ו/או המסמכים והפרוטוקולים של הנהלת העיריה ו/או מועצת העיר ו/או ועדות כלשהן ו/או עוררים כלשהם ללא יוצא מן הכלל, הנוגעים להיטל ההשבחה ו/או לחיוב בהיטל השבחה שלגבי מתחם עזריאלי." ב"כ המשיבים הודיעה לבית המשפט כי מסמכים כאמור אינם קיימים. 3. קיומם של מסמכים המתייחסים להיטל ההשבחה עולה מהחוק. המשיבים אינם כופרים בעצם הקמתם של הבניינים במתחם מגדלי עזריאלי. משכך הוא, ניתן ללמוד את דבר קיומם של מסמכים המתייחסים להיטל השבחה מחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. על פי האמור בתוספת השלישית לאותו חוק, חל היטל ההשבחה עם מתן אישור לתכנית מיתאר שבה נקבע יעוד המקרקעין להקמת המגדלים. חזקה על רשויות התכנון שבבואן לבחון את סבירותה של התכנית התייחסו להיטל ההשבחה שתניב התכנית (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא פ"ד מו(4) 627, 640-641, 654). מתן היתר בניה הינו אירוע המחייב תשלום היטל השבחה (סעיף 7 לתוספת השלישית). מכאן ששעה שנשקל מתן היתר בניה, חזקה כי נבחן גם נושא היטל השבחה. אמנם יתכן שבנסיבות העניין נקבע שלא חל היטל השבחה, מטעם כלשהו. אך על פני הדברים יש להניח שעניין היטל ההשבחה נידון וכי הדיונים תועדו. 4 הנני מודע לכך שהגוף המוסמך לעניין היטל השבחה הינה הועדה המקומית לתכנון ולבניה ולא המשיבה מס' 2, וכי אין זהות בין שני גופים אלה (ע"א 342/82 עיריית בני ברק נ' יואל רוטברד, פ"ד מה(4) 102, 115-116). אולם טענה זו לא הועלתה על ידי המשיבים. אפילו הובאה טענה זו מפיהם, נראה לי שניתן לומר שתיעוד כלשהו בעניין היטל ההשבחה צריך היה להימצא בידי העיריה, לאור סעיף 10 לתוספת השלישית, וסעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. לאור הודעתה של באת כוח המשיבים כי אין ברשות העיריה תיעוד המתייחס להיטל השבחה, הציע בית המשפט כי המשיבים יאמצו הודעה זו בתצהיר. הדבר לא נעשה. בנסיבות אלה יש לראות את המשיבים כמי שברשותם מסמכים המתייחסים להיטל ההשבחה בגין המיתחם של מגדלי עזריאלי. עוד יוער כי המשיבים לא טענו דבר כלפי זכותו של העותר לקבל לעיונו את המסמכים המתייחסים להיטל ההשבחה. גם אין בפי המשיבים טענה כלפי סמכותו של בית משפט זה ליתן את הסעד המבוקש בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. 5. עוד מבקש העותר להמציא לעיונו את ההסכם שנעשה עם עורך דין כהן. במהלך הדיון הוצגו בבית המשפט פרוטוקולים של ועדת הכספים של העיריה שמהם עולה כי סוכם על התקשרות עם עורך דין כהן. אין בפני טענה שתצדיק שלא למסור את ההסכם שנעשה לעיונו של העותר, וכן את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות זו המצויים בידי העיריה. סמכות בית משפט לעניינים מנהליים 6. במהלך הדיון בעתירה העיר בית המשפט לעותר כי עליו להצביע בפני בית המשפט על מקור סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות שאינן מתייחסות למסירת מידע. בהשלמת טיעונו של העותר בכתב וכן בטיעונו בעל פה טען העותר (סעיף 9 להשלמת הטיעון בכתב): "העתירה... אינה נסמכת על חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 בלבד, אלא מושתתת גם ובעיקר על עילות שמקורן בדיני תכנון ובנייה ובדיני מכרזים, המצויים כולם בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, כאמור בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, בשילוב עם סעיפים 2, 5 ו-10 לתוספת הראשונה לחוק זה." על פי סעיף 5(1) לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, מוסמך בית המשפט לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה." באת כוח המשיבים טענה כי אין העותר מצביע על החלטה של המשיבים שכלפיה הוא טוען, וכי סמכותו של בית משפט זה היא לדון "בעתירה נגד החלטה" בלבד. אמנם אין בידי העותר להצביע על החלטה מסוימת של המשיבים, שבה נקבעה ההתקשרות עם עורך דין דן כהן, אולם הפרוטוקולים של ועדת הכספים שהוצגו כאמור מאשרים שהתקשרות כזו נעשתה, ויש להניח כי קדמה לה החלטה של אורגן כלשהו של העיריה. משכך הוא, מוסמך בית משפט זה לדון בתקיפתה של אותה החלטה אם היא ניתנה בענין שהוא בסמכותו של בית המשפט. הצורך במכרז 7. טענתו של העותר היא כי ההתקשרות עם עורך דין כהן נעשתה ללא מכרז. בהתאם לסעיף 5 לתוספת לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים לעניינים מנהליים ענייני מכרזים של רשויות מקומיות הם בתחום סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לכאורה, התקשרות של העיריה לקבלת שירות טעונה מכרז כאמור בסעיף 197 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. ב"כ המשיבים לא טענה בעניין זה. אולם, שוב לכאורה, עשויה ההתקשרות עם עורך דין להיות פטורה ממכרז בהתאם לתקנה 3(8) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987, שעל פיה פטור ממכרז חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים. נראה ששירותיו של עורך דין נופלים בגדר אלה. כאמור, לא טענו בעלי הדין בפני להיבט של חובתה של העיריה למסור את העבודה במכרז. בנוסף לכך, הערתי במהלך הדיון שאין זה ראוי לדון בחלק זה של העתירה מבלי שעורך דין דן כהן יזומן לדיון. למרות הערתי לא התבקש צירופו של עורך דין כהן. בנסיבות האמורות איני רואה מקום לקבוע דבר לענין הצורך בקיומו של מכרז. עותר ציבורי 8. העותר מבקש כי בית המשפט ימנה אותו כ"עותר ציבורי" על מנת שינקוט בהליכים שונים המתבקשים לטענתו מההתקשרות ללא מכרז. נראה שהעותר שוגה בהבנתו את הרעיון של עתירה ציבורית. המאפיין אותה הוא שהאינטרס שמדובר בו אינו מיוחד לעותר. "העותר הציבורי" שם עצמו שופרו של ציבור גדול, מבלי שהציבור הסמיכו לכך (ז' סגל, זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק, מהדורה שניה, 68-73). איש אינו ממנה את העותר הציבורי. ההכרה במעמדו באה לביטוי בכך שבית המשפט נזקק לעתירתו על אף שאין הוא מצביע על עניין מיוחד שיש לו בעתירה, או על אינטרס משלו שנפגע. מכאן שאין מקום להיעתר לבקשה למנות את העותר כעותר ציבורי, וזאת מבלי שאתייחס למטלות שהעותר ביקש להטיל עליו כעותר ציבורי. סוף דבר 9. לאור האמור הנני מורה למשיבים להמציא לעיונו של העותר את המסמכים המתייחסים להיטל השבחה על מתחם מגדלי עזריאלי וכן את המסמכים המתייחסים להתקשרות המשיבה מס' 1 עם עורך דין דן כהן. הנני מחייב את המשיבה מס' 2 לשלם לעותר את הוצאות עתירה זו וכן שכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. היטל השבחהעורך דין