פסק דין 1. עניין לנו בבקשה שהגיש המבקש, בה מבקש הוא לחייב את המשיבה להשתתף בהוצאות התיקונים בסך של 17,713.- ש"ח , בתוספת 1,610.- ש"ח הצמדה וריבית ליום הגשת התביעה בגין תיקונים שנערכו בבניין ברחוב הקישון 59, תל אביב, הידוע כנכס בגוש 7084, חלקה 245 [ להלן: "הבניין"]. בסיכומיו הפחית ב"כ המבקש את הסכום המבוקש לסך של 11,400.- ש"ח. 2. המסכת העובדתית: א. המבקש הינו הבעלים הרשומים של 5/6 מהבניין. ב. המשיבה היא דיירת מוגנת בבניין בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב1972- [להלן: "החוק"], ומחזיקה דירת 3.5 חדרים בבניין. ג. בבניין בוצעו עבודות שיפוצים ותיקונים בשנת 1994. ד. הבקשה המקורית כללה עוד שני משיבים אשר החזיקו ביחידות דיור בבניין, אולם ביום 04.01.2001, הסכימו הצדדים למחוק את הבקשה כנגד המשיב יהודה יהודיוף, ביום 24.12.97 ביקש ב"כ המבקש למחוק את המשיבה א. וולף בע"מ. לפיכך מחקתי את התביעה כנגד יהודה יהודיוף וכנגד החברה א. וולף בע"מ. 3. המחלוקת המשפטית: טענות המבקש: א. המבקש ביצע בבניין עבודות תיקונים אשר היו דרושות להחזקת הבניין במצב תקין וראוי לשימוש, בסכום כולל 212,571.- ש"ח. ב. חלקה של המשיבה בהוצאות התיקונים מגיע לסכום של 17,713.- ש"ח ובצירוף ריבית בסך של 1,650.- ש"ח, נכון ליום הגשת הבקשה. טענות המשיבה: א. התיקונים שבוצעו על ידי המבקש, הם תיקונים קוסמטיים בלבד שאינם דרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש. מצב הבניין לאחר שיפוצים אלו נשאר רעוע ומסכן את הדיירים שמתגוררים בבניין. ב. על כן המשיבה אינה חייבת להשתתף בהוצאות המבקש בגין התיקון שביצע לטענתו בבניין. 4. המסכת הדיונית: כבוד השופט קרניאלי החל בשמיעת תיק זה. ביום 24.12.97 החלפתי את כבוד השופט קרניאלי כשופט בתיק זה. בתיק נשמעו ראיות: מטעם המבקש: העיד המבקש עת1/, מר שועלי אברהם אשר נחקר בחקירה נגדית. מטעם המשיבה: העיד מר משה סיגורה עה1/, אשר נחקר על חוות דעת מומחה ותמונות נ1/. הוגש מכתב נ2/. העידה המשיבה גב' רחל פרדו עה2/, אשר נחקרה בחקירה נגדית. 5. דיון והכרעה: לאחר שקראתי את כתבי הטענות, בחנתי את החומר המשפטי המצוי בתיק ואת עדויות הצדדים, וכן נתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן הנימוקים למסקנתי זו: 6. מצבו של הבניין טרם עבודות התיקונים: לית מאן דפליג כי עד לביצוע התיקונים בשנת 1994 מצבו של הבניין היה רעוע ובלתי תקין, וחייב ביצוע עבודות תיקונים ושיפוצים יסודיים. ביום 21.1.92 , ערך מהנדס בודק בטעם עיריית ת"א-יפו, ביקור בבניין והגיש דו"ח ביקורת מבנה ביום 16.02.92, (נספח א', לכתב הגנתה של המשיבה]. בדו"ח זה פורטו רשימות הליקויים והעבודות, אתן יש לבצע מידיית בבניין; א. להוריד את גושי הטיח והבטון הרופפים מהקורות והתקרות. ב. לתקן את הקירות והתקרות. ג. לתקן את גג האסבסט הרופף שעל הגג. ד. לזפת את הגג. כמו כן, קבע דו"ח זה כי על העבודות להתבצע לפי היתה לפי חוק התכנון והבנייה , בפיקוח מהנדס בניין מוסמך. תיקונים אלו תואמים את הפירוט בתקנות הגנת הדייר [החזקת הבית ותיקונים] התשל"א1979- [להלן: "התקנות"], ואין כל ספק כי מצבו המתואר של הבניין עולה בקנה אחד עם סעיף 68[א] לחוק, אשר קובע כהאי לישנא: "בעל הבית חייב לתקן את התיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש, כמפורט בתקנות... חוץ מתיקונים באותם חלקי הבית שהם בשימושו היחודי של הדייר". מכל האמור לעיל, עולה כי מצבו הקשה של הבניין אכן הצריך עבודות תיקונים נרחבות ויסודיות, כפי שנדרשו בדו"ח ביקורת מבנה כאמור לעיל. 7. טיבן ואיכותן של עבודות התיקונים שבוצעו בפועל בבניין: לאחר שהוברר מצבו הקשה של הבניין, ונשלחו למבקש מכתבי התראה מעירית ת"א-יפו, ביצע המבקש באמצעות מספר קבלני משנה עבודות שיפוצים בחודשים מאי ויוני 1994 בבניין, בפיקוחו של המהנדס אליהו כהן. אליבא דב"כ המשיבה, העבודות בוצעו בצורה חלקית, ופתרו "קוסמטית" את המצב, כך שמצב הבניין נשאר רעוע ומסכן את דיירי הבניין. לדידי, יש לקבל טענה זו. לענייננו, על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשט אינג' צבי רון מ 04.04.2000, הוכח לי כי טרם נסתיימו התיקונים וישנן עבודות תיקונים הנחוצות על מנת לתקן את מצבו הרעוע של הבניין: המומחה אמד את עלות התיקונים הנחוצים כדי להשלים את תיקון הבניין בסך של 67,000.- ש"ח, ומנה שישה סוגים של עבודות תיקונים בין היתר מנה הוא: איטום מרפסות, והנמכת מפלסי המרפסות, תיקוני טיח וסדיקה, פירוק ריצוף גג עליון ואיטומו, הסרת קורוזיה לאורך מוטות הפלדה וייבוש אזורי הרטיבות. אם בשנת 2000 בעת בדיקת מצב הבניין ע"י המומחה כאמור מצבו של הבניין הינו רעוע על אחת כמה וכמה בשנת 95, בעת הגשת התביעה, טרם הסתיימו עבודות השיפוצים ומצבו של הבניין לא היה תקין, ועל המבקש היה להמתין ולסיים את התיקונים בטרם פנה לבית הדין. רק לאחר שיבצע המבקש תיקונים אלו ומצב הבניין יהיה תקין, תקום לו הזכות להיפרע מהמשיבה את חלקה בחיוב להשתתף בהוצאות התיקונים על פי סעיף 68 לחוק. הלכה היא זו מכבר כי: " משמע שקיימת תחילה החובה היסודית לבצע את התיקון... ורק לאחר שבוצע תיקון מסוג זה ובעל הבית שלם את הוצאות התיקון, קמה לו זכות תביעה כנגד הדייר. לפיכך כל עוד אין תיקון, לא קמה זכות להיפרע מהדייר, ואם המטרד או הסכנה לבריאות הדייר עדיין קיימים, הרי לא יצא בעל הבית על ידי חובתו לתקן ועל כן טרם קמה לו הזכות להיפרע מהדייר". [ע"א 91/69 (חי') בגלייטר נגד שטיצברג המאירי י' 21]. וכן; "אפילו ביצע בעל הבית תיקונים מלאים ומסתבר כי הללו אינם מרפאים את המצב, אין הוא זכאי להפרע מן הדייר בכדי חלקו". [ת"ש 49/71 פלובר נגד שומכר המאירי י"ב 154]. על כן יש לדחות בקשה זו, בה נתבקשתי לחייב את המשיבה בהשתתפות בהוצאות התיקונים של הבניין. 8. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן: א. אני דוחה את הבקשה. ב. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק בסך כולל של 10,000.- ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. בניין