חוק האריזות


הצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ט – 2009 (להלן:"חוק האריזות")

מטרה

1.

מטרתו של חוק האריזות לצמצם את כמות פסולת האריזות, לקבוע הוראות לגבי איסוף, אחסון, מיון ומיחזור פסולת אריזות, קביעת חובת תשלום דמי מיחזור אריזות והקמת תאגיד מיחזור והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.


הגדרות

2.

ב חוק האריזות –

"אריזה" – כלי קיבול שמשווקים בו מוצרי צריכה בני קיימא או מתכלים;

"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

"הממונה" – מי שמינה השר בהתאם להוראות סעיף 10;

"הקרן" – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון;

"חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור" – חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג–1993;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961;

"חוק שמירת הניקיון" – חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984;

"יבואן" – מי שמייבא אריזות מלאות, למעט יחיד המייבא אריזות לשם שימוש אישי;

"יצרן" – מי שעוסק ביצור אריזות מלאות או במילוי אריזות ריקות, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;

"מיחזור" – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור;

"מיתקן איסוף" – כלי או אמצעי לאצירה, דחיסה, כבישה, גריסה, קשירה המשמש למיון, לטיפול או להקטנת נפח אריזות;

"מכל יעודי" – כלי קיבול לאצירת סוג אריזות;

"סוג אריזה" – לרבות נייר, פלסטיק, זכוכית, מתכת;

"רשות מקומית – עיריה או מועצה מקומית;

"תאגיד איסוף אריזות" – תאגיד שהוכר על ידי השר בהתאם להוראות סעיף 8(א);

"השר" – השר להגנת הסביבה.


חובת תשלום דמי מיחזור וסימון

3.

(א) יצרן או יבואן ישלם לתאגיד איסוף אריזות דמי מיחזור על כל אריזה שמכר או שיווק, בעצמו או על ידי אחר, בישראל; שיעור דמי המיחזור ייקבע בהתאם למשקל כל האריזות ששיווק יצרן או יבואן במשך שנה ובהתאם לסוגיהן.

(ב) השר בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובאישור הוועדה יקבע את שיעור דמי המיחזור.

(ג) יצרן או יבואן יסמן אריזה בגינה שילם דמי מיחזור, כאמור בסעיף קטן (א), בסימן מיחזור בכפוף לקבלת היתר כאמור בסעיף 9.


תשלום דמי מיחזור לקרן

4.

יצרן או יבואן שמכר או שיווק, בעצמו או על ידי אחר, בישראל ישלם לקרן, אחת לשישה חודשים, סכום שהוא פי שניים מסכום דמי המיחזור, בגין כל אריזה שמכר שאינה מסומנת בסימן מיחזור.


הסדרים לאיסוף אריזות

5.

(א) רשות מקומית תקצה בתחומה, ללא תשלום, מקומות להצבת מיתקני איסוף ומכלים יעודיים; ההצבה יכול שתהיה על ידי הרשות המקומית ויכול שתהיה על ידי תאגיד איסוף אריזות; השר, באישור הועדה, יקבע כללים לעניין הצבת המיכלים.

(ב) תאגיד איסוף אריזות יציב ברשות הרבים מכלים יעודיים ומיתקני איסוף, במספר מספיק ובפריסה רחבה אשר יהיו נגישים לציבור בנוחות ובפשטות; השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לענין אמות המידה לקיום חובת תאגיד איסוף אריזות לפי סעיף קטן זה.


מעמד האריזות

6.

אריזות שהושלכו למכל יעודי או למיתקן איסוף או נאצרו בהם, יהיו קניינו של הגורם אשר הציבם.


חובת דיווח

7.

(א) תאגיד איסוף אריזות ידווח לממונה, אחת לשישה חודשים על כל אלה:

(1) מספר האריזות שבגינן קיבל דמי מיחזור מכל יצרן או יבואן, ואשר התיר ליצרן או יבואן כלשהו לסמנן בסימן מיחזור;

(2) כמות האריזות הריקות שנאספו ונמסרו לו על ידי רשות מקומית או מי מטעמה;

(3) מספר האריזות שמוחזרו מתוך מספר האריזות שנאספו ונמסרו לו.

(ב) רשות מקומית תדווח לממונה, אחת לשישה חודשים, על כמות האריזות שנאספו על ידה.


תאגיד למיחזור אריזות

8.

(א) השר יכיר בתאגיד איסוף אריזות אם התקיימו בו כל אלה:

(1) מטרתו היחידה של התאגיד היא הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות לפי חוק האריזות לענין מיחזור אריזות וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמיחזור, והכל בין בעצמו ובין באמצעות אחרים.

(2) מסמכי היסוד של התאגיד קובעים –

(א) כי מטרתו היחידה של התאגיד היא כאמור בפיסקה (1) וכל נכסיו משמשים רק למטרה האמורה;

(ב) איסור על חלוקת רווחים לחברי התאגיד.

(ב) השר רשאי לבטל הכרה בתאגיד איסוף אריזות, לאחר שנתן לתאגיד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, בין השאר בשל אי קיום התנאים שבסעיף קטן (א) או בשל אי עמידה משמעותית ביעדי האיסוף.


היתר סימון ליצרן או יבואן

9.

(א) תאגיד איסוף אריזות יהיה רשאי, בכפוף לקבלת היתר מאת הממונה כאמור בסעיף 10(ב), ליתן ליצרן או ליבואן היתר לסמן אריזות בסימן המיחזור, אם שילם עבורן לתאגיד איסוף אריזות את דמי המיחזור.

(ב) לא יסמן אדם אריזה בסימן המיחזור, אלא בהתאם לתנאי היתר שניתן לו כאמור בסעיף קטן (א).


מינוי ממונה וסמכויותיו

10.

(א) השר ימנה ממונה, מבין עובדי משרדו, לצורך מילוי תפקידים כפי שנקבעו לו ב חוק האריזות .

(ב) הממונה יהיה רשאי –

(1) ליתן לתאגיד איסוף אריזות אישור ליתן היתר לכל יצרן או יבואן לסמן אריזות, שייצר או ייבא, בסימון המיחזור; הממונה יהיה רשאי בכל עת לבטל זכותו של תאגיד איסוף אריזות ליתן היתר כאמור;

(2) להטיל עיצומים כספיים על מפר הוראה מהוראות חוק האריזות ;

(3) לערוך בכל עת ביקורת אצל תאגיד איסוף אריזות או אצל רשות מקומית, לשם בדיקת קיום הוראות לפי חוק האריזות .


מינוי מפקחים וסמכויותיהם

11.

(א) השר, או ראש רשות מקומית לגבי תחום אותה רשות, רשאים למנות מפקחים לעניין חוק האריזות , מבין מי שמונה כדין, כפקח או כמפקח מכוח חיקוק (להלן – מפקח); מפקח ידווח לממונה על פעולותיו וממצאי בדיקתו.

(ב) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק האריזות , מפקח יהיה רשאי להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס –

(1) למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

(2) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה שנקבעה לו לפי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002.

(ג) השר לביטחון הפנים רשאי להסמיך מפקח לערוך חקירות כדי למנוע עבירה על פי חוק האריזות או כדי לגלותה; מפקח שהוסמך כאמור רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו; דין מפקח כאמור לענין סעיף 24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969, כדין שוטר.


יעדי איסוף

12.

(א) תאגיד איסוף אריזות יפעל לאיסוף של אריזות ריקות בשיעורים מסך כל האריזות בגינן ניתן, ליצרן או ליבואן, היתר לשימוש בסימן המיחזור במהלך שנה; השר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ובאישור הוועדה, יקבע את אמדן השיעורים כאמור.

(ב) בתום כל שנה רשאי תאגיד איסוף אריזות לפנות לשר בבקשה להפחית את יעד האיסוף השנתי בגין השנה החולפת וזאת לנוכח כמות האריזות, שנאספו באותה השנה על ידי הרשויות המקומיות או גורמים אחרים, ובהתאם למספר מקומות ההצבה של מיתקני איסוף שהרשויות המקומיות העמידו לרשות תאגיד איסוף האריזות; על החלטת השר תהא לתאגיד זכות ערעור כאמור בסעיף 17.

(ג) עמד תאגיד איסוף אריזות ב-75% מיעדי האיסוף או למעלה מכך, ישלם לקרן, בשל כל אריזה שלא נאספה בהתאם לאותם יעדים, מחצית מסכום דמי המיחזור; לא עמד תאגיד איסוף אריזות ב-75% מיעד האיסוף או למטה מכך, ישלם לקרן בשל כל אריזה, שלא נאספה בהתאם לאותם יעדים, דמי מיחזור.

(ד) התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) יועברו לקרן במועדים ובדרכים שיקבע השר.


יעדי מיחזור

13.

תאגיד איסוף אריזות יפעל למיחזור 80% לפחות של האריזות שנאספו על ידו וכן אלה שנמסרו לו על ידי רשות מקומית או מי מטעמה.


שימוש בכספי הקרן

14.

סכומים אשר ישולמו לקרן, לפי הוראות חוק האריזות , ישמשו את הקרן להגשמת מטרתו של חוק האריזות בלבד.


עיצום כספי

15.

(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם לא העביר לקרן כספים לפי סעיפים 4 ו-12, רשאי הוא להטיל עיצום כספי בסכום שהוא פי שישה מסכום דמי המיחזור לגבי כל אריזה לגביה נעשה המעשה.

(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) סימן אריזה בסימון המיחזור, שלא מכוח היתר שניתן לו, כאמור בסעיף 9;

(2) הפר הוראה מהוראות הממונה, אשר ניתנה מכוח סמכותו לפי חוק האריזות .


דרישת העיצום הכספי ותשלומו

16.

(א) עיצום כספי כאמור בסעיף 15 ישולם לפי דרישת הממונה בכתב, בתוך 30 יום מיום קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שהממונה הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.

(ב) לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, עד לתשלומו.

(ג) על גביית סכומים ועיצום כספי לקרן לפי חוק האריזות תחול פקודת המיסים (גבייה).


ערעור

17.

(א) על החלטה או דרישה של השר או הממונה על פי חוק האריזות ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנודע על ההחלטה או הדרישה.

(ג) אין בערעור כדי לעכב תשלום על פי דרישה אלא אם כן הורה הממונה או השר או בית המשפט אחרת.

(ד) התקבל הערעור, יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.


ביצוע ותקנות

18.

השר ממונה על ביצועו של חוק האריזות והוא רשאי, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובאישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו.


תיקון חוק שמירת הניקיון

19.

בחוק שמירת הניקיון, בסעיף 11, בסעיף קטן (א), אחרי "למשקאות" יבוא "ועל יצרנים ויבואנים של אריזות, כהגדרתם בחוק מיחזור אריזות, התשס"ט–2009".


תחילה

20.

תחילתו של חוק האריזות בתום עשרים וארבעה חודשים מיום פרסומו.


דברי הסבר חוק האריזות

מטרתה של הצעת חוק זו היא לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת באתרי הטמנה ולמנוע יצירתם של מפגעים סביבתיים ותברואתיים המאיימים לזהם את האוויר, הקרקע ומקורות המים במדינת ישראל זאת בדרך של איסוף ומיחזור פסולת אריזות, מכל מין וסוג.

חוק האריזות , שתחולתו הרחבה נועדה לתת מענה לסילוק חלק ניכר מפסולת משקי הבית והתעשייה בישראל, אינו אלא צעד ראשון לקראת מהפכה של ממש בתפיסתה של החברה הישראלית בכללה את הטיפול בפסולת, ובהטמעתם של ערכי שמירת איכות הסביבה.

הרחבת תחולת החוק המחייב איסוף ומיחזור, ממכלי משקה בלבד לכלל האריזות, נועדה ליצור מצב בו יצומצם באופן משמעותי היקף ההטמנה של פסולת הניתנת למיחזור. החוק יביא לעידוד משמעותי של הקמתן של תעשיות מיחזור בישראל, דבר שאינו מתאפשר במסגרת החקיקה הקיימת (חוק הפיקדון למכלי משקה), עקב חוסר הכדאיות שבהקמת תעשיות מיחזור ומערך לוגיסטי של שירותי הובלה עבור סוג אחד בלבד של אריזות (מכלי משקה).

בנוסף, יוביל יישומו המוצלח של החוק לצמצום משמעותי בשטחי ההטמנה של פסולת ביתית ולחסכון ניכר למשק הלאומי.

הוראות החוק מעגנות לראשונה פתרון סביבתי, בדרך של מיחזור פסולת האריזות. בדרך זו פועל המחוקק לא רק לשיפור הניקיון ברשות הרבים, אלא גם למניעת זיהומם של הקרקע, האוויר ומקורות המים בישראל, על ידי צמצום נפח הפסולת המוטמנת. כמו כן, מעודד המחוקק, דרך הוראות חוק האריזות , חסכון ניכר – באמצעות ניצולו של חומר הגלם של האריזות לשימוש חוזר.

נטל האחריות לאיסופה ולמיונה של הפסולת, המיועדת למיחזור, יחולק על פי הוראות חוק האריזות בין כלל המשתמשים באריזות: החל ביצרנים או ביבואנים - שיחויבו בתשלום היטל המיועד לכסות את הוצאות איסוף ומיון פסולת האריזות, דרך הרשויות המקומיות - שתהיינה אחראיות לאיסוף ולפינוי הפסולת הממוינת; וכלה בציבור הצרכנים כולו, משקי בית ועסקים שיהיו חייבים במיונה של פסולת האריזות שרכשו ובהשלכתה למכלי מיחזור יעודיים בלבד.

מיונה של הפסולת על ידי הצרכנים, בשלב מוקדם, תביא אף היא לחסכון בעלויות המיחזור, זאת מכיוון שמיון הפסולת, בראשית דרכה, יבטל את הצורך במיון בשלבים מאוחרים בשרשרת הטיפול בפסולת, אז הופך המיון מסובך ויקר יותר.

במסגרת טיפולו של החוק בכלל פסולת האריזות, באות הוראותיו, בין היתר, להציב חלופה סטטוטורית ראויה להוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט–1999, שנחלו כשלון חרוץ בהגשמת מטרותיו של המחוקק: הן מההיבט הסביבתי - משום שהן מתייחסות לסוג אחד בלבד של אריזות המוגבלות בנפחן (ולפיכך חלקן בכלל הפסולת קטן), והן מן הטעם הציבורי - תיקון העוול שנגרם לציבור הצרכנים, בעקבות יישומו של חוק הפיקדון, קרי הטלתו הלכה למעשה של מס על צרכני מכלי המשקה, הנושאים לפי שיטה זו, בעל כורחם, לבדם, במימון עלויות יישומו של הליך איסוף מכלי המשקה (רובם המוחלט של כספי הפיקדון לא הושבו לציבור הצרכנים).

בעקבות כשלים בשיטת הפיקדון להשיג את מטרותיו המוצהרות של המחוקק, נבחנו שוב שיטות שונות הנוהגות ברחבי העולם המערבי, תוך ניסיון להתאימן למאפייניהם הסוציו-אקונומיים של אוכלוסיות הצרכנים, היצרנים והיבואנים המקומיים, כמו גם למנגנוני פינוי הפסולת הנוהגים בארץ; תוך כוונה ליצור מערכת תמריצים אשר תעודד הטמעתו של תהליך איסוף ומיחזור האריזות.

כעולה מהצעת החוק, יועבר הנטל הכלכלי הכרוך בהקמתה ובהפעלתה של מערכת האיסוף והמיחזור, מכתפי הציבור אל היצרנים והיבואנים - אשר כתאגידים מסחריים יקל עליהם לשאת בנטל ההוצאות הכרוכות ביישומו של החוק, זאת באמצעות תאגידי איסוף האריזות אשר יצמצמו את עלויות יישומו של חוק האריזות בזכות הרווח שיצמיח חומר הגלם הממוחזר. דרך זו, שבבסיסה ההנחה לפיה "המזהם הוא המשלם", יש בה כדי לעשות צדק עם הצרכנים, היצרנים והיבואנים כאחד, כמו גם להציב תשתית אסטרטגית בת יישום שתוביל להגשמת מטרותיו של החוק.

על מנת לצמצם הטמנתה של פסולת הראויה למיחזור, מחייב החוק את מטמין פסולת האריזות, בהיתר הממונה, בתשלום היטל הטמנה, בשיעור גבוהה, ההופך את ההטמנה ללא כדאית ובכך יוצר תמריץ כלכלי ולמחזורן של האריזות.

על פי הצעת חוק זו תוטל האחריות לעמידה ביעדי איסוף האריזות הריקות ומחזורן על תאגידי מיחזור האריזות, אשר בתמורה לפעולתם יזכו בשניים: (1) דמי המיחזור, שישולמו להם על ידי היצרנים או היבואנים בגין כל אריזה שימכרו, בתמורה לזכות לסמן את האריזות האמורות בסימן המיחזור; (2) התמורה בגין האריזות הריקות הנמכרות למפעלי המיחזור. אריזות שיושלכו למיתקני איסוף ולמכלים יעודיים תהיינה לקניינו של תאגיד איסוף אריזות והתמורה ממכירתן למפעלי המיחזור תשמש את התאגיד לשם קידום מטרותיו – קרי, ביסוס התשתיות והמערכות הלוגיסטיות המטפלות במיחזור האריזות הריקות כמו גם בהטמעת הליך האיסוף והמיון בקרב הציבור (הסברה ופרסום). הכספים שיועברו לקרן, כפועל יוצא מקיומן של הוראות חוק האריזות , ישמשו אותה לפעולה, בשיתוף הרשויות המקומיות, למטרת ביסוסן של תשתיות האיסוף והמיחזור, להגברת מודעות הציבור להוראות החוק ולקיומן, בדרך של פרסום והסברה. רשויות מקומיות ותאגיד איסוף אריזות אשר אינם ממלאים אחר חובת הדיווח לממונה, יענשו בדרך של חיוב בתשלום עיצום כספי.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/1218).

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבישי ברוורמן וגלעד ארדן (פ/1809/17).

הצעת חוק האריזות ה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי (פ/1013/18).






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הים

  2. חוק הרצל

  3. חוק בגין

  4. חוק גנדי

  5. חוק מד"א

  6. חוק הטיס

  7. חוק כבאים

  8. חוק הגיור

  9. חוק הליבה

  10. חוק מחזור

  11. חוק הגליל

  12. חוק שילוט

  13. חוק טיפים

  14. חוק המרעה

  15. חוק הפרווה

  16. חוק הזרעים

  17. חוק הספרים

  18. חוק כנוביץ

  19. חוק טכנאים

  20. חוק הפרוות

  21. חוק דלקנים

  22. חוק דרכונים

  23. חוק נהג חדש

  24. חוק המילוות

  25. חוק הקולנוע

  26. חוק היפנוזה

  27. חוק החניכות

  28. חוק האריזות

  29. חוק חמרי נפץ

  30. חוק קרן וולף

  31. חוק נגד הסתה

  32. חוק דם טבורי

  33. חוק ארכיונים

  34. חוק צ'רנוביל

  35. חוק הווטרנים

  36. חוק הלוביסטים

  37. חוק דגל ישראל

  38. חוק בן גוריון

  39. חוק עזר עירוני

  40. חוק ז'בוטינסקי

  41. חוק המוזיאונים

  42. חוק הזמנת טכנאי

  43. חוק שירותי הסעד

  44. חוק גנים פרטיים

  45. חוק בית העצמאות

  46. חוק איגודי ערים

  47. חוק לייצוב המשק

  48. חוק דחיית שירות

  49. חוק גנים בוטניים

  50. חוק רשות העתיקות

  51. חוק ליקויי למידה

  52. חוק שירותי הובלה

  53. חוק נתיבים מהירים

  54. חוק ביקורת פנימית

  55. חוק מקורות אנרגיה

  56. חוק מילווה המדינה

  57. חוק למניעת מפגעים

  58. חוק אנרגיה סולארית

  59. חוק שידורים מזיקים

  60. חוק מטבע השקל החדש

  61. חוק התרבות והאמנות

  62. חוק ההגנה על חוסים

  63. חוק התובלה האוירית

  64. חוק הפיקוח על המטבע

  65. חוק הפריה חוץ גופית

  66. חוק ספריות ציבוריות

  67. חוק בנימין זאב הרצל

  68. שינוי חוקת ההסתדרות

  69. חוק מאבחנים דידקטיים

  70. חוק רישוי בעלי מלאכה

  71. חוק אזורי נמל חפשיים

  72. חוק הפיקוח על מעונות

  73. חוק הרשות לפיתוח הנגב

  74. חוק המטה לביטחון לאומי

  75. חוק הרשות לפיתוח הגליל

  76. חוק מאבק בארגוני פשיעה

  77. חוק ארוחה יומית לתלמיד

  78. חוק שירות הציבור מתנות

  79. חוק הגימלאות לנפגעי ספר

  80. חוק לעידוד הסרט הישראלי

  81. חוק רישוי שירותי התעופה

  82. חוק מעונות יום שיקומיים

  83. חוק להסדרת תוצרת אורגנית

  84. חוק פיצוי נפגעי אסון טבע

  85. חוק להגנת מעגלים משולבים

  86. חוק עסקאות גופים ציבוריים

  87. חוק אנטנות טלוויזיה ורדיו

  88. חוק רשויות נחלים ומעיינות

  89. חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים

  90. חוק הרשות לקידום מעמד האשה

  91. החוק הירדני - אי קיום התראה

  92. חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

  93. חוק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  94. חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל

  95. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים

  96. הכנסה נוספת חוק ההסדרים

  97. חוק המוסד העליון ללשון הערבית

  98. חוק האגודות העותומניות מס 121

  99. סעיף 4 לחוק שירות הציבור

  100. חוק הרשות הלאומית לתרבות יידיש

  101. חוק הרשות הלאומית לתרבות לאדינו

  102. חוק עידוד התעשיה (מסים) - הטבות

  103. חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל

  104. סעיף 29 לחוק יסודות התקציב

  105. סעיף 42 חוק שירות המדינה (גמלאות)

  106. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

  107. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים

  108. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב

  109. חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור

  110. חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם נגיף איידס

  111. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה

  112. חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל

  113. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים

  114. חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים

  115. חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית

  116. חוק עזר לחיפה - שמירת הסדר והניקיון

  117. חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה לשנת הכספים 1998

  118. חוק למרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון

  119. סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005

  120. סעיף 79 לחוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004

  121. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון