חוק בנק הדואר


חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן:"חוק בנק הדואר")

(תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

פרק א': פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

בחוק בנק הדואר -

"אמצעי שליטה", "בעל ענין" ו"החזקה" - כהגדרתם בחוק התקשורת;

"בול" - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישרם השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;

"בזק" - כהגדרתו בחוק התקשורת;

"בית דואר" - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בענייני בעל הרישיון;

"בעל רישיון" - מי שקיבל רישיון לפי חוק בנק הדואר, מי שפועל לפי היתר לפי חוק בנק הדואר, וכן החברה;

"גוף ציבורי" - כל אחד מאלה:

(1) המדינה ומוסדותיה;

(2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;

(3) תאגיד שהוקם בחוק.

"דברי בולים" - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;

"דברי דואר" - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;

"דמי דואר" - התשלום בעד העברת דבר דואר;

"היתר" - היתר כללי שהוענק לפי סעיף 1ג;

"הועדה" - ועדת הכלכלה של הכנסת;

"החברה" - חברת דואר ישראל בע"מ;

"הכללים" - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות סעיף 53;

"הרשות" - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק בנק הדואר כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 8;

"השירותים הכספיים" - השירותים המנויים בסעיף 88א(א)(1) עד (6);

"השר" - שר התקשורת;

"השרים" - השר יחד עם שר האוצר;

"חוק התקשורת" - חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;

"יוצא", לענין כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;

"מברק" - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;

"מדריך הדואר" - מדריך הדואר כאמור בסעיף 120;

"מפעיל", לענין כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;

"נכנס" - לענין כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;

"פנים", לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;

"פקיד דואר" - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;

"רישיון" - רישיון כללי או רישיון מיוחד;

"רישיון כללי" - רישיון שניתן לפי חוק בנק הדואר למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט בסעיף 5א(א);

"רישיון מיוחד" - רישיון שניתן לפי חוק בנק הדואר למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;

"שירותי דואר" - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;

"שירותי דואר בסיסיים" - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות סעיף 5ג;

"שירותי דואר בתחום המוסדר" - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;

"שירותי דואר בתחום השמור" - שירותי דואר בתחום המוסדר, שמחירם אינו עולה על פי ארבעה וחצי ממחיר משלוח מכתב רגיל בישראל, כפי שהיה בתוקף ביום כ"ח באדר א' התשס"ג (2 במרס 2003), בהתאם לתקנות לפי סעיף 37(א), למעט שירותי דואר בתחום המוסדר מישראל לארצות חוץ;

"שק דואר" - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;

"תברוקה" - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;

"תיבת דואר" - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;

"תיקון מס' 8" - פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004.

פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.

(ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק בנק הדואר או לפי חוק התקשורת, או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק בנק הדואר, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:

(1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;

(2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;

(3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו, התלייתו או שינויו (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.

(ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:

(1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;

(2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;

(3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;

(4) שיקולים שבטובת הציבור.

(ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.

(ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.

(ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.

(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי סעיפים 88י ו-126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:

(1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק בנק הדואר או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;

(2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;

(3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.

(ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.

(ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;

(2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק בנק הדואר או לפיו;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, "הפרה חוזרת" - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;

(4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;

(5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;

(6) מתן השירות על ידי בעל הרישיון אינו עומד בתקני האיכות או השירות, כולם או חלקם, שנקבעו לגביו לפי הוראות סעיף 5ג(א)(2);

(7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

1ג. מתן היתר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.

(ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.

(ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 1ב בשינויים המחויבים.

1ד. פתיחה לתחרות של שירותי דואר בתחום השמור (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיפים 1ב ו-1ג, יפעל השר לפתיחת שירותי דואר בתחום השמור, לתחרות, כמפורט להלן:

(1) לא יאוחר מיום ב' בשבט התשס"ו (31 בינואר 2006) ייפתחו לתחרות 20% לפחות אך לא יותר מ-30% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אמדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי מתן אפשרות לפעול לפי היתר לכך או לקבל רישיון מיוחד, למתן שירותי דואר כמותי לסוגים מסוימים של מקבלי שירות שייקבעו בשים לב, בין השאר, להיקף או למהות פעילותם ולחלקם היחסי בהכנסות הנובעות ממתן שירותי הדואר בתחום השמור; אמדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס נתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;

(2) החל ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) ייפתחו לתחרות מלאה שירותי הדואר הכמותי, באמצעות מתן אפשרות לפעול לפי היתר או לקבל רישיון מיוחד למתן שירותים כאמור;

(3) לא עלה ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) היקף התחרות בשוק שירותי הדואר בתחום השמור על 65%, ייפתחו לתחרות, החל במועד האמור, 65% לפחות אך לא יותר מ-70% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אמדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי הפחתת הכמות המזערית של דברי דואר הנדרשת למשלוח דואר כמותי; אמדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס הנתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;

(4) החל ביום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010), רשאי השר, אם ראה שיש לעשות כן לטובת הציבור או לשם קידום התחרות, לתת רישיונות כלליים נוסף על הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף 5א, וכן לאפשר לפעול לפי היתרים או לתת רישיונות מיוחדים המאפשרים הרחבה נוספת של התחרות בתחום השמור.

לענין סעיף קטן זה, "דואר כמותי" - סוגי דברי דואר שנקבעו ככמותיים בתקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס"ג-2003, כנוסחן ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), בתנאים ובכמויות שנקבעו בתקנות האמורות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוכחו השרים כי בשל פתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות כמפורט באותו סעיף קטן, קיימת סכנה להמשך מתן שירותי דואר בסיסיים, רשאים הם, באישור הממשלה והועדה, לקבוע בצו כל אחד מאלה:

(1) דחיית המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(2) או (3) לתקופה שיקבעו ושלא תעלה על שישה חודשים;

(2) הפחתת שיעורי הפתיחה לתחרות של שירותי הדואר בתחום השמור, המפורטים בסעיף קטן (א)(3), בעשר נקודות אחוז.

1ה. חובת מתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק בנק הדואר.

(ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

השר רשאי לדרוש ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, "מסמך" ו"מידע" - לרבות "חומר מחשב" ו"פלט" כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, "שירות" - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

השרים רשאים לקבוע -

(1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;

(2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;

(3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.



פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים:

(1) שירותי דואר;

(2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, "גוף ציבורי" - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;

(3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא;

(4) שירותים אחרים שנתנה הרשות כדין ערב תחילתו של תיקון מס' 8, אלא אם כן קבע השר אחרת ברישיון החברה או בתקנות.

(ב) הוראות סעיף 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הרישיון הכללי שיינתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ג) החברה תהיה רשאית לתת שירותים נוסף על השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), אם התירו זאת השרים במפורש, וכפי שהתירו.

(ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, "החברה" - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.

(ה) ביטל השר לפי הוראות סעיף קטן 1ב(ט) את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק בנק הדואר החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות סעיף 5ג, שחלות על החברה לפי הוראות חוק בנק הדואר.

5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי
הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בער שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, "תשתית" - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.

(ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.

5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) (1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת
שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים אשר ראוי כי יינתנו
לכלל הציבור בכל המדינה.

(2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1); תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.

(ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע.

(ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:

(1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;

(2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;

(3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות; רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלול הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי

6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן.

סימן ג': (בוטל) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

8. - 20. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן ד': (בוטל) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

21. - 25. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן ה': (בוטל) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

26. - 36. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן ו': (בוטלה) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

37. קביעת תשלומים (תיקון תש"ן, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר באישור שר האוצר יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת, שנותן בעל רישיון כללי.

(ב) השר, באישור שר האוצר והועדה, רשאי, בצו, להוסיף שירותים לתוספת או לגרוע שירותים מהתוספת.

(ג) השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל רישיון כללי נותן ואינם מנויים בתוספת; אולם אם נכח השר כי קיימת תחרות במתן שירות מהשירותים האמורים, רשאי הוא להתיר לבעל רישיון כללי לגבות בעדו תשלום סביר וההוראה בדבר הקביעה בתקנות לא תחול; השר יודיע לוועדה על מתן היתר כאמור.

(ד) השר, באישור שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן, ולגבי תשלומים בעד שירותים לחוץ-לארץ - לשער היציג של מטבע חוץ שייקבע בתקנות.

(ה) השר, באישור שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת תשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות גבייה על תשלומים המגיעים לבעל רישיון כללי בשל שירותים שהוא נותן ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך, בדרכי חישובם והתנאים לתשלומם; לענין זה, "ריבית" - לרבות ריבית דריבית.

(ו) האמור בסעיף זה אינו גורע מסמכות בעל רישיון כללי לגבות תשלום סביר בעד שירות שלא נקבע לו תשלום כאמור, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות בעל רישיון כללי ימסור לשר, לפי דרישתו, דיווח על התשלומים שגבה לפי סעיף קטן זה.

(ז) הוראות ההסכם שנחתם ביום י"ט באלול התשס"ג (16 בספטמבר 2003) בין בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951, כנוסחו ערב ביטולו בתיקון מס' 8, לבין הרשות (בסעיף קטן זה - ההסכם), לרבות ככל שהן נוגעות לשירותים, להסדרים הכספיים ולתשלומים שנקבעו בו, לתנאים שנקבעו לצורך הבטחת ביצועם של ההסדרים כאמור וזכות המדינה לקבל מידע לשם כך או לרמת השירותים שתיתן הרשות למדינה, ימשיכו לחול על המדינה ועל החברה למשך התקופה שנקבעה בהסכם, בשינויים ובהתאמות הנדרשים כפי שיקבע שר האוצר בצו, ובשינוי זה: בכל מקום בהסכם, במקום "בנק הדואר" או "מנהל בנק הדואר" יבוא "המדינה", ובמקום "רשות הדואר" יבוא "החברה", והכל כל עוד לא הושגה הסכמה אחרת בין המדינה לחברה.

(ח) השר רשאי להורות על האופן והדרכים להעברת מכתבי חיילים המשרתים בצבא-הגנה לישראל; התמורה שתשולם לבעל רישיון כללי בעד שירותים כאמור תקבע בהסכם בין בעל הרישיון הכללי לבין צבא-הגנה לישראל, ובאין הסכמה - בידי הממשלה או מי שהיא הסמיכה.

37א. תמלוגים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:

(1) בתקופה שמיום תחילת תיקון מס' 8 עד יום כ"ג בסיון התשס"ה (30 ביוני 2005) - 3%;

(2) בתקופה שמיום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007) - 2%;

(3) בתקופה שתחילתה ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) - 1%;

לענין זה, "הכנסות החברה" - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג), וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות סעיף 88י.

(ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.

(ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

38. - 44א. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן א': הוראות כלליות



45. חזקות (תיקון: תש"ן, תשס"ד6, תשס"ו)

לענין חוק בנק הדואר -

(1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;

(2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;

(3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ"ד4, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

(ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות

47. - 50. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.

(ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.

(ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.

סימן ג': העברת דואר ומסירתו

52. חובת סימון (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר, לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש"ן, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.

(ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק בנק הדואר -

(1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון דואר המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;

(2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

59. סימן רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימון רשמי של דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

פרק ד': הובלת דואר

סימן א': הובלה בארץ

60. הגדרות

בסימן זה -

"כלי תעבורה" - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם בפקודת התעבורה, או בתקנות שהותקנו לפיה;

"בעל שירות" - כל אחד מאלה:

(1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;

(2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;

(3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;

(4) בעל רשיון לפי חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

63. סייג להטלת חובות

החובות שיוטלו על בעל שירות לפי פרק זה יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל החברה את השרות על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי סימן זה.

סימן ב': הובלה בין-לאומית

66. כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

מפעיל יקבל, על כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשיקבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

67. כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מפעיל של כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

סימן ג': תנאי שירות הובלה

69. הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

תנאי שירות הובלה לפי פרק זה וכן התמורה בעדם כאמור בסעיפים 65 ו-68 ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי פרק ד' (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי פרק זה, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי פרק זה; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

70. ערעור על החלטת השר

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיף 69 רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.

(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.

(ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי פרק זה.

פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין

71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל רישיון כללי רשאי -

(1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו.

(2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 71, ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.

(ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

73. השגה וערעור (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בסעיף זה, "הודעה" - הודעה לפי סעיף 72.

(ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 71, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.

(ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

(ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים אין לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

74. סדרי ערעור

(א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1979, תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי פרק ה' (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי פרק זה, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

76. שמירת דיני תכנון ובניה

הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מהוראה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

פרק ו': אחריות וחסינות

77. חסינות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) על אף האמור בחוק בנק הדואר או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;

(2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;

(3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד הדואר מיד לאחר שנודע לו;

(4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.

(ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -

(1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;

(2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי פרק זה, ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע בסעיפים 77 או 78.

(ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין סעיף 78, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

79. ראיות

הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור בסעיף 77 אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -

(1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;

(2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ"ז)

השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי סעיף 77 והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

81. היקף האחריות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי סעיף 77 אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.

82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית שבתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

(ב) (1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי
אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר
הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין
אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

(2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

84. התיישנות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי סעיפים 77 עד 83, אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו.

שירות דואר פנים - שנה אחת;

שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישיון כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש"ן)

לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק בנק הדואר.

87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:

(1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;

(2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור.

(3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה

(תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) החברה מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא (בסעיף זה - החברה הבת) תיתן את השירותים המפורטים להלן, שניתנו על ידי בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 8, ואלה השירותים:

(1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;

(2) העברת כספים באמצעות המחאות כסף;

(3) העברת כספים באמצעות המחאות דואר;

(4) קבלת שטרי חוב מבעלי חשבון סילוקים לגוביינה;

(5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה - שירותי עזר);

(6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.

(ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, "חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.

(ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

88ג. איסור תשלום ריבית (תיקון: תשס"ד6,7, תשס"ו)

לא תשולם ריבית למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם בסעיף 88יא(א); החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות סעיף 1ז, החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.

(ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל בעל חשבון המבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו בפקודת השטרות [נוסח חדש] (בחוק בנק הדואר - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם בפקודה האמורה.

88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

88ט. סודיות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) כל החובות החלות על בנקאי בדבר שמירת סוד יחולו על החברה בנותנה את השירותים הכספיים ועל כל אדם הממלא תפקיד בה.

(ב) אדם המגלה שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו עקב מילוי תפקידו כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק בנק הדואר - חוק העונשין).

88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות תקנות בדבר -

(1) תשלומים בעד השירותים הכספיים;

(2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;

(3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי פרק זה והפיקוח והבקרה עליהן.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להחליט, באישור הועדה, כי התקנות בדבר ההסדרה והפיקוח לענין מתן השירותים הכספיים יותקנו בידי שר האוצר; קבעה הממשלה כאמור, יותקנו התקנות בידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור הועדה.

88יא. החברה הבת (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בסעיף זה -

"החברה הבת" - כמשמעותה בסעיף קטן (ב);

"החזקת כספים" - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;

"הכספים" - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור;

(ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברת בת שעיסוקה הבלעדי יהיה קבלת כספים, החזקת כספים והעברתם; החברה תרשום בחשבונות החברה הבת את כל הכספים שנתקבלו אצלה במהלך מתן השירותים הכספיים, מיד עם קבלתם; בחברה הבת יתקיימו כל אלה:

(1) לחברה הבת תהיה מניה אחת בלבד שערכה הנקוב שקל חדש אחד, ולא יהיה לה נייר ערך נוסף מסוג כלשהו;

(2) לחברה הבת יהיה דירקטור אחד בלבד מקרב עובדי החברה;

(3) החברה הבת לא תעסיק עובדים;

(4) החברה הבת לא תחזיק בנכס כלשהו, זולת הכספים, ולא תהיה בעלת נכס מסוג כלשהו;

(5) לחברה הבת לא יהיו רווחים.

(ג) החברה תחזיק את מניית החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר את המניה בחברה הבת, למשכנה או לשעבדה.

(ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.

(ה) החברה תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:

(1) בבנק ישראל, לפי סעיף 57א לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954;

(2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור שר האוצר.

פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין

סימן א': עבירות בשירות הדואר

89. גניבת דבר דואר

פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים, הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש"ן, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:

(1) העדר מען נכון;

(2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;

(3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו.

(4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;

(5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק בנק הדואר או לפי דין אחר.

(ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

91. הפרת סודיות

פקיד דואר שמסר ידיעה בענין דבר דואר או תכנו, שהגיעה אליו תוך עבודתו או בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים.

92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על סעיף 1א(ב) ולהורות מה ייעשה בו.

93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:

(1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;

(2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;

(3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;

(4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;

(5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כרואי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי סעיף 61, או שהוא, עובדו או שלוחו עשה אחת מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;

(2) סירב לקבל, לאסוף, ולמסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.

(ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי סעיף 64.

95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) אלה דינם קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) מפעיל שלא קיים את הוראות סעיף 66;

(2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור בסעיף 67;

(3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;

(4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.

(ב) איש צוות בכלי טיס או בכלי שיט שביודעין עיכב דבר דואר שנמסר למפעיל לשם העברתו לחברה, דינו - קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין; הוסיף ועיכב את דבר הדואר אחרי שהחברה דרשה אותו, דינו - כפל הקנס האמור.

סימן ב': עבירות כלפי הדואר

96. הגדרת מוביל דואר

בסימן זה, "מוביל דואר" - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:

(1) גנב שק דואר;

(2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;

(3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;

(4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;

(5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;

(6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

98. משלוח חמרים מסוכנים

מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

99. הסתרת דברי דואר

מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

100. משלוח חמרים מזיקים

מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה.

(1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;

(2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:

(1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;

(2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:

(1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;

(2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן שנעשה בו בבית דואר.

(3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.

(ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד6, תשס"ו)

המנפיק בול שלא אושר כאמור בסעיף 1 והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת. הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט בתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

(ב) יראו כמבצע עבירה לפי מען זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, "נכס של בעל רישיון כללי" - בית דואר, תיבת דואר, לוחית או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

106. מרמה

מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס;

(1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;

(2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

מי שעבר על הוראות סעיפים 56 ו-57, לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

108. התראות כבית דואר (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.

(ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 60(א)(1) לחוק העונשין.

109. עיסוק בבית דואר או לידו

מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

פרק ז'1: עיצומים כספיים (תיקון: תשס"ד)

109א. הגדרות (תיקון: תשס"ד)

בפרק זה -

"רישיון" - לרבות היתר לפי חוק בנק הדואר;

"הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"המנהל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת.

109ב. עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשס"ד)

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) הפר הוראה שניתנה כאמור בסעיף 1ה(ב) ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;

(2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת סעיף 1ז או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;

(3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי סעיף 5ב(א);

(4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות סעיף 5ג או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי הסעיף האמור;

(5) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור בתוך פרק הזמן שנקבע בהוראה.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1) לא מסר מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר לפי סעיף 1ו;

(2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת סעיף 52(ב).

109ג. שינוי סכומים (תיקון: תשס"ד)

שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור הועדה, רשאי לשנות בתקנות את הסכומים כאמור בפרק זה.

109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס"ד)

(א) בהפרה כאמור בסעיף 109ב, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה לאחר שנמסרה לבעל הרישיון התראה מהמנהל על ביצוע ההפרה, או ממועד אחר שנקבע בהתראה כאמור.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, "הפרה חוזרת" - הפרה נוספת לפי סעיף 109ב, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

109ה. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תשס"ד)

עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון הודעה בכתב על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

109ו. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס"ד)

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

109ז. גביה (תיקון: תשס"ד)

(א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.

(ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן.

109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס"ד)

(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרישיון.

(ב) הוגש נגד אדם או תאגיד כתב אישום על עבירה לפי חוק בנק הדואר, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

109ט. ערעור על עיצום כספי (תיקון: תשס"ד)

(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום שהודע לבעל הרישיון על הטלת העיצום הכספי.

(ב) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על העיכוב.

(ג) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ד) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

109י. דרכי מסירה (תיקון: תשס"ד)

לענין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, מסירה של צו, קביעה, התראה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)



110. הסכם להעברת עובדים

נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):

(1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;

(2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;

(3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;

(4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

111. הסכם עבודה

תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה(תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)



111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

נחתם בין הרשות לבין החברה לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות הסכם להעברת עובדים לחברה כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה -):

(1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;

(2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;

(3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;

(4) עובד מועבר שערב תחילתו של תיקון מס' 8 היה זכאי לגמלאות לפי חוק שירו המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (בסעיף זה - חוק שירות המדינה גמלאות), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;

(5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) הוחלו לענין גמלתו.

111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:

(1) בשנת 2005 - 1.5%;

(2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;

(3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.

(ב) בסעיף זה -

"הכנסות החברה" - כמשמעותם בסעיף 37א(א);

"יתרת הגירעון האקטוארי" - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות), ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של תיקון מס' 8.

(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.



סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)



112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ"ו, תש"ן)3

(א) בסימן זה, "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.

(ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי סעיף 127(ג), ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן בסימן זה - הסכם להעברת נכסים.

(ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות

משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

114. העברת תקציב

(א) בסעיף זה -

"היום הקובע" - היום שנקבע לפי סעיף 127(ג);

"השנה השוטפת" - שנת הכספים שבה היום הקובע.

(ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

115. תביעות תלויות ועומדות

השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור בסעיף 112(ב), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו))

115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בסימן זה -

"יום התחילה" - יום תחילתו של תיקון מס' 8;

"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.

(ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.

(ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות סעיף 115א, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק בנק הדואר (בסימן זה - הסכם להעברת נכסים).

115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, כל אחד מאלה:

(1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;

(2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;

(3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.

115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבויות, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

(א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א.

(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א, כולן או חלקן.

115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה בצו (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.

115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס"ד6, תשס"ו)

שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.


פרק ט': שונות

116. המדינה כמקבל שירות

דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק בנק הדואר.

117. - 119. (בוטלו) (תיקון: תשס"ד6)

120. פרסום כללים (תיקון: תשנ"ח5, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) בעל רישיון כללי יוציא מדריך דואר שיכלול בין היתר את הכללים.

(ב) כללים שפורסמו במדריך הדואר תחילת תוקפם ביום פרסומם אם אין בהם הוראה אחרת בענין זה.

(ג) הכללים אינם טעונים פרסום ברשומות אך הם יהיו פתוחים לעיון הציבור בכל סניפי הדואר של בעל רישיון כללי.

121. היתרים קיימים (תיקון: תשס"ד)

(א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר (נוסח חדש), התשל"ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק בנק הדואר בכנסת רואים אותו כהיתר שניתן לפי חוק בנק הדואר.

(ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות סעיף 50 לחוק בנק הדואר, כנוסחו לפני יום תחילתו של תיקון מס' 8, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר לאחר היום האמור.

(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות סעיף 1ב או 1ג, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

122. שמירת דינים

אין האמור בחוק בנק הדואר גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

123. ביטול

פקודת הדואר (נוסח חדש), התשל"ז-1976 - בטלה.

124. (שולב בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951)

125. (שולב בחוק הבזק, התשמ"ב-1982).

126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש"ן, תשס"ד6, תשס"ו)

(א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק בנק הדואר והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.

(ב) (בוטל)

127. תחילה2

(א) תחילתם של סעיפים 2 עד 4, 8 עד 20(ב), 25, 26, 29, 34, 112, 117 ו-126 ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.

(ב) תחילתו של סעיף 125(2) ביום תחילתו של חוק הבזק.

(ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק בנק הדואר ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים בסעיפים 110 ו-111 וההסכם להעברת נכסים האמור בסעיף 112, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

128. פרסום

חוק בנק הדואר יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

תוספת (תיקון: תשנ"ב)

(סעיף 37)

בארץ:

מכתב רגיל

גלויה

מברק רגיל עד 10 מברקים בדיוור

חבילה אחת

לחו"ל:

מכתב בדרך הים והיבשה, שמשקלו אינו עולה על 250 גרם.

איגרת אויר

מברק רגיל לאירופה

מברק רגיל לארצות הברית

צרור קטן בדרך הים, והיבשה, שמשקלו אינו עולה על 500 גרם.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בנק הדואר

  2. ארנונה סוכנות דואר

  3. צו רשות הדואר

  4. תאונה בתוך סניף דואר

  5. תקנות בנק הדואר

  6. דואר רשום מע''מ

  7. דואר פנימי - מס הכנסה

  8. נזקים משלוח חבילה בדואר

  9. ארגון סוכני הדואר

  10. חובת סודיות - רשות הדואר

  11. מסמך שלא נשלח בדואר רשום

  12. דואר אקספרס לא הגיע - זכות פיצויים ?

  13. טעות בביצוע תשלום של פקיד דואר ישראל

  14. שליחת דואר מהיר אקספרס - תביעת פיצויים

  15. תביעה נגד הדואר בגין נזקים משלוח חבילה

  16. תביעה נגד הדואר - אי קבלת מכתב כתובת חדשה

  17. תביעה נגד הדואר בגין אי אימות חתימה והעברת כספים מעוקלים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון