חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961 (להלן:"חוק עו"ד") 68א. השעיה על תנאי (תיקון: תשמ"ז) (א) הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי. (ב) מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר - תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - עבירת משמעת על פי חוק עו"ד שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן - עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה. (ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה - מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת. 68ב. הפעלת השעיה על תנאי (תיקון: תשמ"ז) (א) מי שנדון להשעיה על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה על תנאי. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית הדין האמור. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת. (ד) לענין סעיף 69(ב) יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה. 68ג. תקופת השעיה בזו אחר זו (תיקון: תשמ"ז) מי שהוטל עליו עונש השעיה בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש השעיה על תנאי ישא את שתי תקופות ההשעיה בזו אחר זו, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי שהרשיעו בעבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. 68ד. תחילת השעיה שהופעלה (תיקון: תשמ"ז) מי שהופעלה נגדו השעיה על תנאי יתחיל לשאת בעונש ביום מתן הצו המפעיל, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי על יום התחלה אחר. 68ה. השעיה חופפת (תיקון: תשמ"ז) (א) מי שנידון במשפט אחד לענשי השעיה בשל עבירות שונות, ולא הורה בית הדין המשמעתי שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש ההשעיה של התקופה הארוכה ביותר. (ב) מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית-הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר. 69. החלטות אחרות של בית הדין (תיקון: תש"ם, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"ס) השעיה מלשכת עורכי הדיןלשכת עורכי הדין (משמעת)השעיהחוקעורך דין