חוק סכסוכי עבודה


חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 (להלן:"חוק סכסוכי עבודה")

פרק ראשון: מבוא

1. ממונים על יחסי עבודה

שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי-עבודה (להלן - הממונה הראשי) וממונים על יחסי-עבודה (להלן - ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות.

2. סכסוך עבודה

לענין חוק סכסוכי עבודה סכסוך-עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון-עובדים או בין ארגון-מעבידים לארגון-עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

(1) כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;

(2) קביעת תנאי-עבודה;

(3) קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;

(4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד.

3. הצדדים בסכסוך עבודה בין מעביד לעובדיו

בסכסוך-עבודה שבין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעביד וארגון-העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון-עובדים כאמור - הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך-העבודה הנדון.

4. ייצוג מעביד

מעביד שהוא צד לסכסוך-עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון-מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעביד.

פרק שני : תיווך

5. מסירת הודעות על סכסוך עבודה

צד בסכסוך-עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך-מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.

5א. חובת הודעה על שביתה והשבתה (תיקון: תשכ"ט)

על אף האמור בסעיף 5 חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה-עשר יום לפחות לפני תחילתן.

5ב. עדיפות הסכם קיבוצי (תיקון: תשכ"ט)

נקבע בהסכם קיבוצי הסדר שונה מהאמור בסעיף 5א, יחולו ההוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי.

5ג. סייג לתחולה (תיקון: תשכ"ט)

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות סעיף 5א.

6. החלטה על תיווך

נמסרה הודעה לפי סעיף 5 או 5א או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך-עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב - יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך-עבודה.

7. פעולת המתווך ליישוב הסכסוך

המתווך יעשה כמיטב יכולתו ליישוב בסכסוך בדרך משא-ומתן, והוא

רשאי -

(1) לקיים פגישות עם הצדדים, ביחד או בנפרד, לשמוע טענותיהם והצעותיהם ליישוב הסכסוך ולהביא לענין זה הצעות משלו;

(2) לחייב את הצדדים בתשובה מנומקת על טענות הצד השני ועל ההצעות ליישוב הסכסוך;

(3) להזדקק לחוות-דעת של מומחים ושל נציגי ארגוני-עובדים וארגוני-מעבידים;

(4) לעיין במצב הכלכלי של המפעל שבו קיים הסכסוך ובספרי-חשבונות ובמסמכים אחרים העלולים לספק לו חומר לחקירתו.

8. סמכויות המתווך

(א) רשאי המתווך, במסגרת תפקידיו לפי סעיף 7 ולמטרת ביצועם -

(1) להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל-פה, ולחקור כל אדם, אם יש בכך, לדעתו, עניין ליישוב הסכסוך, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;

(2) להזמין אדם לבוא לישיבת-התיווך כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש מסמך שברשותו;

(3) לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן-צדק;

(4) ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניו, לאחר שלא בא לפי הזמנה, ולא הצטדק על כך להנחת-דעתו, וכן להטיל עליו את תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה, גם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;

(5) לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי המתווך להעיד בשבועה, להגיש מסמך, להשיב לטענות הצד השני כאמור בסעיף 7(2) או לאפשר חקירה כאמור בסעיף 7(4), ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת-דעתו של המתווך.

(ב) קנס שהוטל לפי סעיף-קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית המשפט.

9. הסכם ליישוב הסכסוך

הגיעו הצדדים להסכם בדבר יישוב סכסוך-עבודה אם על דעת עצמם ואם לפי הצעת המתווך, יערכו המתווך או הצדדים הסכם בכתב לענין זה ובו יפורטו על התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; ההסכם ייחתם בידי הצדדים ויקויים בחתימת המתווך.

10. פטור ממס בולים

הסכם שנחתם לפי סעיף 9 פטור ממס-בולים.

11. סיום התיווך באין הסכם

(א) לא נחתם הסכם כאמור בסעיף 9 תוך ארבעה-עשר יום מהתאריך שבו הוזמנו הצדדים לראשונה להתייצב לפני המתווך, יסיים המתווך את תיווכו ויגיש לממונה הראשי דין-וחשבון על מהלך התיווך, על תביעות הצדדים, על הצעותיהם ועל הצעותיו הוא ליישוב הסכסוך.

(ב) בהסכמת הצדדים רשאי הממונה הראשי לפרסם, בדרך שימצא לנכון, את הדין-וחשבון או תקצירו.

12. תיווך מחודש

משקיבל הממונה הראשי דין-וחשבון לפי סעיף 11, רשאי הוא להציע לצדדים חידוש התיווך ואם הסכימו לכך - יחדש המתווך את תיווכו והוראות פרק זה יחולו על התיווך המחודש.

13. סודיות

(א) העובדות שהגיעו לידיעתו של המתווך אגב התיווך ולא היו ידועות ברבים הן בחזקת סוד ולא יביאן המתווך לידיעת אדם זולתו, אלא במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידו ולשימוש בסמכויותיו.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה או קנס אלף לירות.

14. זכויות שמורות

לא נחתם הסכם כאמור בסעיף 9, כל הנאמר במהלך התיווך על ידי הצדדים, כל עדות שהושמעה בו וכל הצעה ליישוב הסכסוך שהובאה בו, לא יחוייבו את הצדדים ולא ישמשו ראיה בבוררות לפי חוק סכסוכי עבודה אלא אם הצדדים הסכימו לכך בכתב.

פרק שלישי: בוררות



15. ענינים לבוררות (תיקון: תשל"ב)

ואלה הענינים לבוררות לפי פרק זה:

(1) כל סכסוך-עבודה שהצדדים הסכימו בכתב למסרו לבוררות לפי פרק זה;

(2) כל סכסוך-עבודה אשר לפי הסכם קיבוצי, לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 37א, או לפי התוספת, יש למסרו לבוררות כקבוע בהסכם או בתוספת, לפי הענין, ולא נקבעו הבורר או הבוררים או אופן מינויים או שנקבע אופן המינוי ולא נתמנו תוך זמן סביר, או שנתמנו ולא סיימו הבוררות תוך זמן סביר; וכל טענה לסתור אחת העובדות האלה תוכרע אף היא בבוררות לפי חוק סכסוכי עבודה.

16. מסירת הודעה (תיקון: תשל"ב)

כל צד לסכסוך-עבודה שהוא ענין לבוררות לפי פרק זה, רשאי למסור הודעה על הסכסוך לממונה; על ההודעה לפי סעיף זה חלות הוראות
סעיף 5.

17. מינוי ועדת בוררים

הממונה הראשי שהגיע אליו העתק ההודעה שנמסרה לממונה, ימנה ועדת-בוררים לאותו סכסוך (להלן - ועדת הבוררים) או יפעל לפי סעיף 18.

18. בורר יחיד

הממונה הראשי ראשי, על פי בקשת הצדדים ולפני שמינה ועדת-בוררים, ליטול לידיו תפקיד בורר יחיד או למנות ממונה להיות בורר יחיד בסכסוך ומשעשה אחד משני אלה נתונות לבורר היחיד כל הסמכויות של ועדת-בוררים; הוראות פרק זה בדבר בוררות בועדת-בוררים חלות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בוררות-יחיד כאמור.

19. הרכב ועדת בוררים

ועדת-בוררים היא של שלושה; האחד יושב-ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי-ראש לועדות - בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי-עבודה; נציג-עובדים ונציג-מעבידים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי-עובדים ונציגי-מעבידים לועדות-בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון-העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין.

20. מתווך כבורר

מי שפעל כמתווך בסכסוך-עבודה מסויים לא יתמנה בורר יחיד או חבר ועדת-בוררים לאותו סכסוך, אלא בהסכמת הצדדים בכתב.

21. פתיחת הבוררות

יושב-ראש ועדת הבוררים יקבע את מועדי ישיבותיה ומקומותיהן ויודיע על כך ליתר חברי הועדה ויזמין את הצדדים להתייצב לפני הועדה.

22. מקורות הדין בבוררות

(א) ועדת-הבוררים תדון ותפסוק לפי כל חיקוק, הסכם קיבוצי או נוהג מקצועי, ובאין אלה תשובה לנדון, תפסוק ועדת-הבוררות לפי מידת הצדק והיושר.

(ב) "נוהג מקצועי" הוא הנהוג או המקובל לגבי הנדון בבוררות ורשאית ועדת-בוררים לוותר על הוכחתו בעדים או במומחים, אם היא משוכנעת בקיומו.

23. סמכויות ועדת בוררים

(א) רשאית ועדת-בוררים, לשם ביצוע תפקידיה -

(1) להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל-פה, ולחקור אדם אם יש בכך, לדעתה, ענין לסכסוך שנמסר לבוררות, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;

(2) לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן-צדק;

(3) להזמין אדם לבוא לישיבת-הבוררות כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש כל מסמך שברשותו;

(4) ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניה, לאחר שלא בא לפי ההזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעת הועדה וכן להטיל עליו תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה וגם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;

(5) לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי הועדה להעיד בשבועה או להגיש מסמך ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת-דעתה של ועדת - הבוררים.

(ב) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על-ידי בית-משפט.

24. ראיות

ועדת-בוררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות, אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור הנדון.

25. סדרי דיון

ועדת-בוררים תקבע את סדרי-דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק סכסוכי עבודה או בתקנות לפיו.

26. תנאי לדיון בהרכב חסר

רשאי יושב-ראש של ועדת-בוררים לקיים ישיבת הועדה בהעדר אחד הבוררים, אם בירר תחילה כי לחבר הועדה הנעדר מהישיבה נשלחה הודעה על מקום הישיבה ומועדה והחבר לא מסר הודעה בכתב על אי-יכלתו להשתתף בישיבה ולא הראה סיבות מספיקות לדעת היושב-ראש; סעיף זה אינו חל לגבי הישיבה הראשונה של הועדה, אלא אם היא מתקיימת במועד דחוי.

27. דיון בהרכב חסר

נתקיימה ישיבה בהעדר אחד החברים כאמור בסעיף 26, או לא השתתף אחד מהם בפעולות הועדה - אין חוקיות הישיבה או פעולות הועדה וסמכויותיה נפגעות על ידי העדר זה; אולם לפי דרישת החבר שנעדר מישיבת הועדה רשאי היושב-ראש לחדש את הדיון בשאלות שבהן דנו בהעדר החבר, אם ראה היושב-ראש סיבה מספקת להעדרו.

28. פסק-ביניים

ועדת-בוררים רשאית לתת פסק-ביניים וכן רשאית היא לבטל בכל עת אותו פסק-ביניים.

29. פסק ברוב דעות או על-פי היושב ראש

פסק-הבוררים או פסק-הביניים יינתנו ברוב דעות; ובאין רוב דעות יינתנו פסק - הבוררים או פסק-הביניים על ידי היושב-ראש.

30. תיקון טעות סופר

מי שהיה יושב-ראש ועדת-הבוררים רשאי לתקן טעות-סופר שנפלה בפסק-בוררים.

31. תקפו של פסק בוררים

(א) תקופת תקפו של פסק-בוררים בענין תנאי-עבודה, הוא שנה מיום נתינתו, אם לא נקבעה בה תקופה קצרה יותר.

(ב) תחילתו של פסק-בוררים היא מיום נתינתו, אם לא נקבעו בו לכך תאריך מוקדם יותר או מאוחר יותר.

(ג) דינו של פסק-בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי הענין; פסק-בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר-תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי.

32. פירוש שפסק-בוררים

(א) התעוררו חילוקי-דעות בין הצדדים לבוררות בדבר פירוש פסק-הבוררים בנקודה מסויימת והממונה הראשי סבור, כי אמנם טעון פסק-הבוררים פירוש באותה נקודה, רשאי הוא, לפי בקשת אחד הצדדים להטיל על ועדת-בוררים, וכן רשאי הוא, בהסכמת הצדדים, להטיל על בורר יחיד כאמור בסעיף 18 - לפרש את פסק-הבוררים והחלטת המפרשים תהיה חלק מפסק-הבוררים.

(ב) על פעולות ועדת-הבוררים לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות פרק זה.

33. סופיות פסק-בוררים

פסק-בוררים הוא סופי, ואין עליו ערעור.

34. סודיות

(א) העובדות שהגיעו לידיעתו של חבר ועדת-הבוררים אגב הבוררות ולא היו ידועות ברבים הן בחזקת סוד ולא יביאן לידיעת אדם זולתו, אלא במידה שהדבר דרוש למילוי ולשימוש בסמכויותיו.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה או קנס אלף לירות.

35. העתק מפסק-בוררים

יושב-ראש ועדת-הבוררים ימסור לממונה הראשי ולצדדים העתק פסק-הבוררים כשההעתק מקויים בחתימת-ידו.

36. פטור ממס בולים

פסק-בוררים וכן כתב-הרשאה הניתן על ידי אחד הצדדים למתייצב בשמו לפני ועדת-בוררים, פטורים ממס-בולים.

37. פקודת הבוררות (תיקון: תשל"ב)

פקודת הבוררות אינה חלה על בוררות לפי פרק זה.

פרק רביעי : הסכם קיבוצי בשירות ציבורי (תיקון: תשל"ב)

37א. הגדרות (תיקון: תשל"ב, תשמ"ב, תשמ"ח, תש"ן)

לענין פרק זה -

"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה;

"שירות ציבורי" - כל אחד משירותים אלה:

(1) שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, ובין אם לאו;

(2) שירות הרשויות המקומיות;

(3) שירותי הבריאות, למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מפעלים ומוסדות כאמור שערך אותה שר הבריאות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(4) חינוך החובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;

(5) החינוך התיכוני שמעל לחינוך החובה, לרבות המקצועי והחקלאי, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(6) המוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

(7) המוסדות האחרים ללימוד על-תיכוני, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(8) התחבורה האווירית והתובלה האווירית;

(9) ההפקה והייצור של דלק, וכן הזרמת דלק בצינורות;

(10) ההפקה וההספקה של מים;

(11) הייצור וההספקה של חשמל;

(12) הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק, בידי בעל רשיון כללי לפי חוק הבזק, התשמ"ב-1982, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות וכן מתן שירותי שידור לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990.

"אירגון עובדים מוסמך" -

(1) בזמן שחל הסכם קיבוצי - הארגון שהוא צד להסכם;

(2) בזמן שההסכם הקיבוצי שהיה חל אינו בר-תוקף עוד - הארגון שהיה צד להסכם;

(3) לא היה הסכם קיבוצי קודם - הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;

(4) היה ארגון כאמור בפיסקאות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר - ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק סכסוכי עבודה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל, ועל פי ההסכם מוסמך הארגון המצטרף להכריז או לאשר שביתה, רואים את הארגון המצטרף כארגון עובדים מוסמך, במידה שהסמכות להכריז או לאשר שביתה אינה נתונה לפי ההסכם לארגון הכולל;

"שביתה או השבתה בלתי מוגנת" - כל אחת מאלה:

(1) שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;

(2) שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור - יהיה ראיה מכרעת לכך;

(3) שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק סכסוכי עבודה.

לענין הגדרה זו רואים בשביתה:

(א) הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

(ב) סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבודה שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך העבודה.

37ב. דין שביתה או השבתה בלתי מוגנת (תיקון: תשל"ב)

(א) שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעביד שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפני הענין, או חליפיהם.

(ב) שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

(ג) שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח סעיף 41 לחוק האמור.

(ד) ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנת שלא הכריזו או אישור; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה.

37ג. דין שביתה חלקית בלתי מוגנת (תיקון: תשל"ז)

(א) בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על פי בקשת מעביד בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין.

(ב) לא ייזקק בית-דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה.

(ג) עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" - סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על פי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.

(ד) הפרשי שכר שמעביד חב לעובד או שעובד חב למעביד מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד - יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.

37ד. פיצויים מוגדלים (תיקון: תשל"ב, תשל"ז)

מעביד בשירות ציבורי שהפר הוראה שבהסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לבקשת העובד שלגביו הופר ההסכם, או ארגון העובדים שבו הוא חבר, לחייבו בתשלום פיצויים מוגדלים בנוסף לכל סעד אחר, והוא רשאי לפסוק פיצויים גם בהפרה שאין עמה נזק ממון.

37ה. הכרעה בסכסוכים (תיקון: תשל"ב, תשל"ז)

הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.

פרק חמישי: המועצה ליחסי העבודה (תיקון: תשל"ב)

38. מינוי מועצה ליחסי עבודה

שר העבודה ימנה מועצה ליחסי עבודה (להלן - המועצה) שתייעץ לו בכל הנוגע ליחסי עבודה.

39. הרכב המועצה

(א) חברי המועצה יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שווה בשווה.

(ב) נציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי-המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים יציגים של מעבידים במדינה.

(ג) הודעה על מינוי המועצה ועל שמות חבריה תפורסם ברשומות.

40. תקופת כהונה

שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, את תקופת כהונתה של המועצה ותנאים לפקיעתה של חברות במועצה לפני תום תקופת כהונתה המלאה.

41. יושב ראש המועצה

שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב-ראש המועצה.

42. סדרי הדיון במועצה

המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

פרק ששי : הוראות שונות (תיקון: תשל"ב)

43. ביצוע ותקנות

שר העבודה ממונה על ביצוע חוק סכסוכי עבודה והוא רשאי, לאחר שהתייעץ במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

44. ביטול

פקודת בתי-המשפט התעשייתיים, 1947, וחוק-השביתות העותומני מיום 27 ביולי 1909 - בטלים.

44א. דין המדינה (תיקון: תשל"ב)

לענין חוק סכסוכי עבודה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר, אולם -

(1) ההחלטה על תיווך בסכסוך עבודה שהמדינה צד לו תהיה בידי שר העבודה;

(2) בסכסוך בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג כאמור

בסעיף 3, יהיה המתווך אדם ששמו כלול ברשימת מתווכים שאינם עובדי המדינה ושהוסכם עליה בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;

(3) הסכימו הצדדים לסכסוך על מתווך מתוך הרשימה המוסכמת יהיה הוא המתווך בסכסוך; אם תוך שלושה ימים מיום ההחלטה על תיווך לא הסכימו הצדדים על מינוי המתווך, רשאי שר העבודה למנות מתווך מתוך הרשימה המוסכמת.

45. תחילה

תחילתו של חוק סכסוכי עבודה היא ביום כ"ח באדר א' תשי"ז (1 במרס 1957)

ת ו ס פ ת (תיקון: תשל"ב)

(סעיף 37ד)

1. נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים תוך שבעה ימים להסכם בדבר דרכי ההכרעה בסכסוך, יבורר הסכסוך על פי בקשת אחד הצדדים בועדה פריטטית של נציגי הצדדים, אשר תתכנס תוך שבעה ימים מיום בקשת הבירור.

2. הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך - יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים על פי סעיף 31(ג) לחוק.

3. לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור בסעיף 1 או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות - בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב-ראש.

4. הבוררות תסתיים תוך שלושים יום מיום הבקשה לקיימה.

5. (א) התקופות האמורות בתוספת זו ניתנות להארכה בידי הצדדים; התקופה האמורה בסעיף 3 ניתנת להארכה גם בידי הועדה הפריטטית והתקופה האמורה בסעיף 4 ניתנת להארכה גם בידי הבורר או הבוררים.

(ב) במנין התקופות האמורות בתוספת זו לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי הפרק השני לחוק.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון