הכנסה נוספת של נכים נזקקים ניצולי שואה

החלטה עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון ברע"א 3101/00 בטישאווילי מיכאל ואח' נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסם). 2. העותרים עלו ארצה בשנים 1993 ו-1996, ועם עלייתם זכו (בין השאר) לקיצבאות זיקנה כהוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ולסל קליטה. זמן קצר לאחר עלייתם הוכרו השניים כ"נכים נזקקים" הזכאים לתגמולים על-פי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954 (חוק הנכים או החוק). נכותם של השניים נקבעה בשיעור של 10% נכות. 3. חוק הנכים קובע זכותם של נכי מלחמה בנאצים לקבל תגמולים בשיעור מסויים - כך כהוראת סעיף 4א בו - "נכה נזקק", כעותרים, זכאי לתגמולי יתר כהוראת סעיף 4ד שלחוק. וכלשון החוק: 4ד (א) נכה נצרך שדרגת נכותו פחותה מ-50% אך אינה פחותה מ-10% (להלן - נכה נזקק) ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו לו, במקום התגמולים האמורים בסעיפים 4א או 4ב, התגמולים שלהלן:.... (ב) נכה נזקק שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו לו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור בסעיף 4א. תגמול לנזקק המושג "הכנסה נוספת" הגדרתו באה בסעיף 1 שלחוק הנכים, ולפיה: הגדרות-"הכנסה נוספת" של נכה - הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה. 4. הרשות המוסמכת על-פי החוק גרסה, כי כספי קצבאות הזיקנה וסל הקליטה שהעותרים זכו בהם בשנתם הראשונה לאחר עלייתם לישראל, יש לראות בהם "הכנסה נוספת" כהגדרת החוק, ועל-כן ביקשה לנכותם - כהוראת סעיף 4ד(ב) שלחוק - מן התגמולים המשתלמים לעותרים. וזו השאלה שעליה נחלקו העותרים והרשות המוסמכת: האם כספי גימלת הזיקנה וסל הקליטה יש לראותם - או אין לראותם - "הכנסה נוספת" כהוראת צמד-תיבות זה שבחוק? שאלה זו נתגלגלה מן הרשות המוסמכת אל ועדת הערר וממנה לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. וכך קוראים אנו בפסק-דינו של בית המשפט העליון (מפי השופטת מ' נאור): אין לקבל, לדעתי, את טענת המבקשים לפיה סל הקליטה אינו בגדר "הכנסה נוספת" לצורך החוק. הגדרת "הכנסה נוספת" שצוטטה לעיל הגדרה רחבה היא. היא פורשה בעבר באופן רחב בפסיקתו של בית משפט זה: ע"א 77/66 רוז'נסקי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, פד"י י"ד(1) 880 (להלן - פרשת רוז'נסקי), שם נאמר: "המושג 'הכנסה' בסעיף 4ב(ב) לחוק אינו מופיע במובן טכני כל-שהוא או כנתון בסד של סייגים. להיפך, הוא מובא באימרה המנוסחת בלשון כללית ביותר: 'הכנסה מכל מקור שהוא', ואין כל סיבה שלא לפרשה פשוטה כמשמעה. הכוונה היא לכל מה שנופל בחלקו של הנכה מכל מקור שהוא ובכל צורה שהיא, במזומנים ובהנאה שוות מזומנים, שיש בו כדי להביא תועלת של ממש למחייתו ולקיומו. אך המדובר הוא בהכנסה ממש המושגת בפועל על-ידיו, ולא בזכות להכנסה, אפילו מבוססת היא ביותר מבחינה משפטית אך אינה מושגת בפועל הלכה למעשה מסיבה שאינה תלויה בנכה. עוסקים אנו במקרה של קיום ומחיה, ואלה אינם מושפעים על-ידי זכות להכנסה אלא על-ידי הכנסה ממשית ביד" (עמ' 882). (ההדגשה אינה במקור). אין לקבל את טענת ב"כ המערערים לפיה הדברים המובאים מפסק דין רוז'נסקי הוצאו מהקשרם ע"י המדינה. בעניין רוז'נסקי נדונה השאלה אם הכנסת אשת הנכה היא בגדר הכנסה שלו. אכן, לא נקבע כלל גורף לפיו הכנסת אשתו של הנכה היא בגדר הכנסה שלו. בית המשפט קבע שמדובר בעניין שבעובדה והחזיר את התיק לרשות המוסמכת לברר ולהחליט "אם ובאיזו מידה ניתנת הכנסת האשה למערער או מוצאת למחייתו". עם זאת, אין בקביעה האופרטיבית באותו עניין כדי לגרוע מההגדרה הכללית של "הכנסה נוספת". הרשות המוסמכת וערכאות הערעור עליה פעלו לפי הילכת רוז'נסקי שנים רבות, ואין אני רואה סיבה לסטות היום מההלכה הפסוקה. ההלכה הפסוקה תואמת, לדעתי, גם היום הן את תכלית החוק והן את פרשנותו הנכונה. השופטת נאור קבעה אפוא, כי "הכנסה נוספת" פירושה הוא כפשוטה, וכוללת היא גם את כספי סל הקליטה גם את כספי גימלת הזיקנה. העותרים טוענים עתה אך לעניינם של כספי סל הקליטה, שלטענתם אין לראות בהם "הכנסה נוספת" על-פי חוק הנכים. 5. טוענים העותרים כי יש לפרש את החוק בהתחשב בהוראות התקנות 1 ו-2 לתקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת) תשל"ד-1974, וכי תכליתן של תקנות אלו היתה לשנות את הגדרתו של המושג "הכנסה נוספת" שבחוק, מהכנסה "מכל מקור שהוא" ל"הכנסה נוספת קבועה"; ומתוך שכספי סל הקליטה אינם באים בגידרה של "הכנסה נוספת קבועה", ממילא אין לנכותם מהגימלה שעל-פי חוק. טענה זו אינה מקובלת עלי. שר האוצר, מתקין התקנות, לא הוסמך בחוק לשנות מהגדרת המושג "הכנסה נוספת" שבחוק, וממילא אין לפרש את התקנות כמרחיבות את תחום פרישתו של החוק. מכל מקום, בנושא זה לא נקבעה כל הלכה בפסק-הדין נושא הדיון. ואם בכך אין די, הנה לא נמצא לי בתקנות בית-אחיזה לפירושם של העותרים. 6. מוסיפים העותרים וטוענים כי הילכת רוז'נסקי פורשה שלא כהלכה, וכי מכל מקום, ובתיתנו דעתנו לכך שהלכה זו נקבעה לפני ארבעים ושתיים שנים וכי ביני-לביני נשתנתה שיטת קליטתם של עולים מקצה-אל-קצה, יש להבין את ההלכה בדרך אחרת משנקבעה במקורה. גם טענה זו אינה מקובלת עליי. הילכת רוז'נסקי, מדברת בעד עצמה, ולא ידעתי מה טעם נבין - או ראוי כי נבין - את דברי בית המשפט שלא כפשוטם, או שנשנה את פירוש החוק מעיקרו. אכן, חקיקה סוציאלית - כטענת העותרים - יש לפרש ברוחב לב ושלא ביד קפוצה, ואולם גם כך אין מיקרא יוצא מידי פשוטו, ופשוטו של מיקרא הוא שכספי סל קליטה הם הכנסה נוספת. זו הילכת רוז'נסקי, ולא נמצא לי טעם טוב וראוי לסטות ממנה. 7. העותרים מעלים טענות נוספות - כך, למשל, טענה של הפלייתם לרעה לעומת עולים מן העבר - אך לא נמצא לי כי יש בטענות אלו כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף. 8. סוף דבר: לא נמצא לי כי נקבעה בענייננו הלכה המצדיקה דיון נוסף בה, ואני מחליט לדחות את העתירה. נכותנכה נזקקניצולי שואה