הרמת מסך חוק החברות החדש

דוקטרינת הרמת המסך : הלכה היא "כי כאשר עוסקים בחברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, הרמת מסך, המסמל את זהותה ואישיותה הנפרדת של החברה, היא החריג ואין לעשותה כדבר שבשיגרה" (רע"א 1759/93 שמעון כהן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד מח (2) 143 , 152 - 153 מפי הנשיא שמגר). (לחשיבותה של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ראו פרופ' אוריאל פרוקצ'יה "דיני חברות חדשים לישראל" (סאקר) 1989 ע' 35 ( להלן: "פרוקצ'יה" ). חרף זאת למדנו כי "המסך אינו כה הרמטי ומצויים בסביבתו תחומים עמומים שבהם פועלים התאגיד ובעלי המניות בערבוביה, ונוצר מידי פעם הצורך, למען עשיית הצדק והעמדת הדברים על דיוקם, להציץ מבעד לפרגוד ולהרים במידה זו או אחרת את המסך המפריד" (ע"א 4606/90 תל מר בע"מ נ' איטה מוברמן ואח' פ"ד מו (5)353 מפי השופט ד. לוין). הצצה מעין זו מותנית בקיומם של יסודות עובדתיים מסויימים הנקבעים על ידי הערכאה הדיונית אשר ראתה שמעה והתרשמה מן הראיות והעדים שבאו בפניה (ראו והשוו (רע" 8472/96 ההסתדרות הכללית ש העובדים בא"י ואח' נ' מושב שיתופי מולדת ואח' פ"ד נא (1) 61, 64 מפי השופט ת. אור). דוקטרינת הרמת המסך לאור חוק החברות החדש : ההגדרה של הרמת המסך בחוק החברות החדש משמרת את פרישתה הרחבה של הלכת הרמת המסך (ד"ר אירית חביב סגל "דיני חברות" לאחר חוק החברות החדש כרך א' (הוצאת אל - טק הפקות בע"מ) 1999 ע' 247 (להלן: "חביב סגל"). סעיף 6(א) לחוק מורה לעניינו כי- "הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה: (1) ייחוס זכויות וחובות של החברה בעל מניות בה". סעיף 6 (ב) לחוק מורה לעניינו כי - "על אף הוראת סעיף 4 ( סעיף 4 הינו הסעיף המכיר בישותה המשפטית של החברה - א. ק.), רשאי ביהמ"ש להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בס"ק (ג)". סעיף 6 (ג) לחוק מורנו, שוב לעניינו, כי- "ביהמ"ש הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה: (1) השימוש באישיותה המשפטית של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם". כדברי המלומד י. בהט בספרו זהו המקרה הנפוץ בפסיקת בתי המשפט (ראו ד"ר יחיאל בהט "חברות" החוק החדש והדין (הוצאת כרמל) תשנ"ט - 1999) (להלן: "בהט"). כן ראו פרוקצ'יה "הרמת מסך על ידי ביהמ"ש", ע' 51. בית המשפט פסק כי לאור הקודיפיקציה של דוקטרינת הרמת המסך ולאור דבריה של המלומדת חביב סגל בדבר הפיכתה של הלכת הרמת המסך מהלכה צדדית ומשנית להלכה מרכזית בדיני החברות שבחוק החדש תוך מיסודה ככזו (שם בע' 251 ), לא ניתן שלא לתהות שמא אבד הכלח על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה המסחרית בכלכלה המודרנית. נראה כי אין מקום יותר לעקרונות בבחינת כללי ברזל כי עם לכללים גמישים אשר יתאימו עצמם לנסיבות המשתנות של חברות מודרניות בעולם מערבי ממוחשב. לעניין הסכנה שבאבדן יתרון האישיות המשפטית הנפרדת אנו מפנים לספרו של י. בהט עמ' 121 שם מדגיש המחבר המלומד כי הרמת המסך אמורה להיות חריג שייעשה שימוש בו במקרים מיוחדים בלבד ( כן ראו שם, בע' 120 -124). ימים יגידו את אשר יקרה בסוגיה זו, שכן הדברים טרם זכו להתייחסותו של ביהמ"ש העליון. מה גם כי כהערתו של המלומד י. בהט "אין ספק שתהיות רבות נותרו גם אחר ההסדר החקיקתי" (שם, בע' 120). דיני חברותהרמת מסךחוק החברות