זקוקים לעורך דין דיני עבודה בכפר יונה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בכפר יונה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בכפר יונה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בכפר יונה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה כפר יונה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בכפר יונה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) העסקת עובדים זרים שלא כדין בכפר יונה## כתב האישום הוגש נגד הנאשם ונטען כי ביום 04.01.06 העסיק שני עובדים שלא היו אז אזרחי ישראל או תושביה ולא הורשו לעבוד אצל הנאשם. כל העדים הם כל עובדי המאשימה שהעידו בנוגע לבדיקה שערכו ביום 04.01.06 בביתו בכפר יונה. לכאורה בוצעו עבודות שיפוצים. אכן, די בראיות קלושות בכדי לדחות טענה כי לא ניתן לענות על האישום, אך מהמסמכים והעדויות בפני בית המשפט לא עולה אפילו ראיות קלושות. על פי הראיות בפני בית הדין הוא עצמו שינה את גרסתו לגבי הקבלן שהעסיק את אותם עובדים; למרות העובדה שהפקחים. עניין נוסף הוא שהמסמך מופנה ליחידת האכיפה במשרד התעשייה, המסחר והעבודה - אם המאשימה אכן הייתה מבקשת להתחקות אחר מי שמסמך, היא לא הייתה מסתפקת במשלוח הזמנה למר. פתחי אבו מוך שיגיע לחקירה. לכל אלה מתווספת העובדה שבין מועד החקירה למועד הגשת כתב האישום חלפו כשלוש שנים, שהיו יכולות להשתמש בעוצמת החקירה ולהביא ראיות לקשר בין הנאשם לבין העסקת עובדים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, החלטתי לקבל את הטענה ולשחרר את הנאשם מלענות לאישום ולזכותו מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(ב) הפסקת העסקת עובד במועצה מקומית כפר יונה## התובע עותר למתן צו להחזירו לעבוד כעוזר ראש המועצה המקומית כפר יונה וכן להורות על תשלום הזכויות הכספיות שנוצרו, לרבות פיצויים בגין הלנת שכר. המדינה טענה כי הצורך לצאת לחופשה נעוץ בהוראות סעיף 2 (ב) לחוק הרשויות המקומיות הקובע כי: "עובד ברשות המקומית אשר ממלא תפקיד המפורט בתוספת ואינו עובד זמני לא. להיות מועמד לבחירות - (1) מעבודתו באותה רשות לא יאוחר מיום התשעים לפני יום הבחירות. התובע טען כי למעשה הוא טרם נכנס לכהונתו כיועץ, ולכן נותר שכיר. לטענת התובע - אף שמדובר בעמדת אמון, בשום שלב ולאורך כל תקופת עבודתו של התובע נאמר לו, מכל גורם מוסמך במשרד הפנים, כי במועד הבחירות, או במועד הבחירות סוף הקדנציה, המונח מסתיים. מַנהִיגוּת. לטענת התובע, מדובר בפרשנות שלאחר מעשה שבאה להסביר את הניסיון להפסיק את עבודתו מסיבות שרירותיות ובחוסר תום לב, ואת סירוב משרד הפנים לאפשר לתובע להמשיך להעסיקו, למרות שהיה שנבחר כחוק במכרז ומילא בהצלחה את התפקיד, הוא בלתי סביר ולא חוקי. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור המסקנה בדבר "התפטרות", כל המחלוקות האחרות - העובדתיות והמשפטיות, כגון באשר למשך אישור נחיצות התפקיד או למשך תקופת ההתקשרות אינן רלוונטיות. ##(ג) שימוע לפני פיטורים בכפר יונה## הנתבע הוא החברה לפיתוח כפר יונה, תאגיד בשליטתה המלאה של עיריית כפר יונה. מנכ"ל הנאשם ביקש ממנה להיכנס למזכירות מכיוון שעובד אחר הועסק וביקש ממנה לא לגעת במחשב. הזימון לשימוע העלה טענות בדבר ביצוע התובע. בדיון התובעת לא הכחישה את הטענות נגדה (היעדרות וסירוב לביצוע משימות). בדיון סוכם כי התובעת תוכל לעבוד באופן זמני בשיעור של 50% רק אם הנתבעת תצליח לגייס עובד אחר לעבודה זמנית בין השעות 10: 00-16: 00, אחרת היא תפוטר. הנאשם ניסה לאתר מזכירה באמצעות מכרזים של עיריית כפר יונה ופרסם מודעה. התובעת דיווחה במערכת השכר במשך 5 שנים על "שעת הורות" למרות שהייתה זכאית לארבעת החודשים הראשונים בלבד לאחר חופשת הלידה, כמפורט בסעיף 7 (ג) (3) לחוק עבודת נשים וכו '. בתלוש משכורת ליום 5/2016 לא נרשם יום מחלה למרות שהתובע היה לכאורה בימי מחלה באותו חודש. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הנתבע שכנגד ישלם לתובע שכנגד סכום של 8,360 ₪ המקושרים כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ##(ד) קנס על העסקת עובד זר בכפר יונה## זו בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למשפט בגין קנסות מנהליים שהוטלו על המבקש בגין העסקת עובדים שלא כדין, בניגוד לסעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה בלתי חוקית והבטחת תנאים הוגנים. ). במהלך ביקורת שערכה משטרת ההגירה ביום 2/3/06, נמצאו 3 עובדים זרים שהועסקו באופן בלתי חוקי על ידי המבקש באתר בנייה בכפר יונה. בעקבות הביקורת הנ"ל הוטל על המבקש קנסות מינהליים קבועים בסך כולל של 60,000 ₪ מכוח חוק עבירות מינהליות. ביום 20 במאי 2007 פנה ב"כ המבקש למשרד התמ"ת בבקשה לדחות את גביית הקנס ולבטל את הדו"ח הנוגע להעסקת שלושת העובדים הזרים בטענה כי המבקש לא עבד במשרד אתר בכפר יונה במועד הרלוונטי ולא העסיק את העובדים הנ"ל. כן הוגש תצהיר מטעמו של מר מוסטפא אגבריה, שהוא אחד ממנהלי העותרת במקרה זה. יש לציין כי טענת המבקשת כי שלושת העובדים הזרים עבדו עבורה כדין כקבלן משנה של אבי נמני הנדסה בע"מ איננה עקבית ואף סותרת את הטענה כי המבקש כלל לא עבד באתר הבנייה בכפר יונה במכון. זמן רלוונטי. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, העובדה כי המבקש עבד באתר הבנייה כקבלן משנה של חברת נימני הנ"ל וכי לעובדים הזרים היה היתר עבודה על שם חברת נימני אינה מגדילה או מפחיתה את אחריותו של המבקש וחובתו, כמעסיק. של העובדים הזרים הנ"ל באותו אתר בנייה, בכדי לספק להם אישורים. עובדים כדין. ##(ה) זכויות מאבטחים בכפר יונה## לטענת התובע, במשך כל תקופת עבודתו אצל הנתבעת עבד כמאבטח יחיד במושב ינוב (למעט עבודה בחגים במקומות אחרים, מאחר שהמעון היה סגור בחגים). מנגד, הנתבע טען כי הפסקת הקשר בין הצדדים לא נגרמה עקב הפסד במכרז מאחר והמכרז בין הנתבע למרכז השלטון המקומי נותר על כנו, אך בשל חילוקי דעות בין הצדדים, קשר עם המועצה האזורית לב השרון הופסקה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי זימנה את התובע להצבה מחודשת באתרים חלופיים שחלקם היו באותם תנאי העסקה וחלקם בתנאי שכר טובים יותר. מסמך זה, שכותרתו "המשך העסקה בחברתנו", נקרא כדלקמן: "ב -2 ביולי 2009 התקיימה איתך פגישה בנוגע להצבתך מחדש בחברתנו. אם תקבל החלטה ותודיע לנו על כך. כן נטען כי התובע קיבל פיצוי מלא בגין עבודתו בשעות נוספות וגם לא ניכה מתביעתו את זמני ההפסקה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הנתבע לא הוכיח כי מסר לתובע הודעה על תנאי עבודתו המחודשים לאחר שינוי בתנאים שאין עליהם מחלוקת, בניגוד לסעיף 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) הקובע כי שינוי בתנאי העבודה של העובד. המעסיק יודיע על כך לעובד תוך שלושים יום. " (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בכפר יונה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בכפר יונה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בכפר יונה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בכפר יונה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בכפר יונה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בכפר יונה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בכפר יונה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בכפר יונה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בכפר יונה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בכפר יונה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הכפר יונה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור כפר יונה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בכפר יונה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בכפר יונה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בכפר יונה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

אספקת ברזל בכפר יונה

פסק דין השופט ש. ברלינר: 1. המשיבה העסיקה כקבלן משנה בעבודות בניה באתר שבכפר יונה חברה בשם ניר ים, חברה לבנין בע"מ (להלן - החברה). בתקופה שמיום 4.7.96 עד ליום 12.11.96 סיפקה המערערת לחברה ברזל לבנין לאתר הנ"ל ולאתרים אחרים בסכום כולל של 360,266 ש"ח. עבור הברזל שילמה ניר ים למערערת, סכום של 247,874 ש"ח. בהתחשב בזיכוי ע"ס 260 ש"ח, נותרה ניר ים חייבת למערערת סכום של 112,132 ש"ח. סכום זה לא שולם למערערת, והיא תבעה את פרעונו, בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 17467/97) מאת ניר ים ומאת המשיבה. ניר ים היא חדלת פרעון, ואין חולק על חבותה בתשלום הנ"ל, למערערת. דרישת התשלום כלפי המשיבה עבור הברזל שסופק לניר ים, התבססה על ערבותה של המשיבה לסילוק המגיע עבור הברזל שהמערערת סיפקה מניר ים לאתר בכפר יונה. המשיבה טענה, בצדק, שאין היא אחראית לסילוק החוב לגבי אספקת הברזל לאתרים אחרים. כמו כן היא טענה שהחוב בגין אספקת הברזל לאתר בכפר יונה, נפרע. כב' השופטת בר-זיו שמעה את ראיות הצדדים ובסופו של דבר החליטה בפסק דינה מיום 11.7.99, כי התביעה לא הוכחה. היא דחתה את התביעה וחייבה את המערערת לשלם למשיבה את הוצאות המשפט בסכום של 5,000 ש"ח ומע"מ. מכאן הערעור. 2. המסמך הבסיסי והמכריע באשר לתובענה הוא נ3/, כרטיס הנהלת החשבונות לגבי ניר ים אצל המערערת, ובצדק קבעה כב' השופטת בר-זיו כי "פתרון המחלוקת נעוץ כל כולו בכרטיס הלקוח של ניר ים אצל התובעת" (סעיף 19 של פסק הדין). אציין, כי כרטיס זה מהווה את הבסיס לדיון בעניננו, באשר אין חולק על כך שהוא מפרט נאמנה את אספקת הברזל, את מחיריו, את התשלומים שקיבלה המערערת ואת שאר הפרטים הצריכים לענין. הכרטיס מראה כי בסה"כ סיפקה המערערת לניר ים ברזל לבניה בתקופה הנ"ל, 20 פעמים. בעבור כל משלוח הוצאה חשבונית. במהלך אותה תקופה שילמה ניר ים למערערת 4 תשלומים: ביום 31.7.96 סך של 57,814 ש"ח; ביום 9.9.96 סך של 16,486 ש"ח; ביום 27.10.96 סך של 57,574 ש"ח וביום 2.2.97 סך של 216,000 ש"ח. באשר לתשלום הרביעי: הוא שולם ב - 2 שיקים. השיק ע"ס 116,000 ש"ח נפרע. השיק ע"ס 100,000 ש"ח לא נפרע. בעקבות זה חבה ניר ים למערערת את היתרה בסך 112,132 ש"ח. 3. צודקת המשיבה בכך שאין היא חבה (מכח ערבותה) אלא לגבי חיובי ניר ים עבור אספקת הברזל לאתר שבכפר יונה, ולא בגין אספקת הברזל לניר יונה לאתרים אחרים. לכן, ברור כי לא היה מקום לקבל את התביעה בשלמותה. כמו כן נכון הוא שעדויות המערערת היו במידת מה מבולבלות, וכי היה מקום למסקנה כי אחת החשבוניות שמספרה 5479 או 5480 ושבגינה נדרש תשלום מאת המשיבה, אינה מתייחסת לאספקת הברזל לאתר שבכפר יונה. יחד עם זה, לאחר שהמשיבה, שהיא זו אשר העסיקה את ניר ים כקבלן משנה ועמדה בקשר עם אנשיה, לא הזמינה איש מטעמה של ניר ים לעדות על אספקת הברזל לאתר, ולאור המסמכים שביססו את התביעה, יש מקום לקבל שהברזל המפורט בכרטיס נ3/ אכן סופק לניר ים; שהמחירים והתנועות הכספיות הנקובים בו נכונים; שיתרת החוב של ניר ים למערערת היא נכונה, ולא היה מקום, כך אני סבור, לאור כל הנתונים האלה, לדחות את התביעה כאילו לא הוכחה. 4. הוראות הדין הצריכות לעניננו מפורטות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 (להלן - החוק): "25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות. 26. פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים. 50. סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן." 5. השאלה החשובה בעניננו היא, כיצד יש לזקוף את התשלומים ששילמה ניר ים עבור הברזל. המערערת טוענת כי צריך לזקוף את התשלומים האלה על פי הסדר הכרונולוגי של החשבוניות שהוצאו באופן שלפיו מדי פעם, על פי האשראי הניתן על ידי הספק, ישלם החייב את התשלום המגיע עבור כמות של חשבוניות בגין אספקת הברזל מדי פעם בפעם בתקופה הקודמת. הדבר מתאים להסכם שלפיו המחיר משולם בתום החודש השוטף בצירוף אשראי של זמן שנקבע לאחר מכן, בבת אחת עבור אספקת החשבוניות משך אותו חודש. טענה זו על המוסכם בין הצדדים תואמת באופן מלא את שני התשלומים הראשונים ששילמה ניר ים, ובאופן חלקי את התשלום שלאחר מכן. היא גם תואמת את נוהג הסוחרים, בחוזה אספקה מסוג זה (אם כי לא הובאו בערכאה הראשונה ראיות על נוהג הסוחרים בתחום אספקת הברזל לבנין), ולפיו יש לשלם עבור השוטף + תקופת האשראי המוסכמת. גם ההגיון העסקי הרגיל תומך בכך, בהעדר נסיבות מיוחדות. אין לקבל את טענת המשיבה כאילו יש לזקוף את כל התשלומים שניר ים שילמה, על חשבון פרעון המגיע בגין אספקת הברזל לאתר שבכפר יונה, תוך התעלמות מאספקת הברזל לאתרים אחרים. מי ששילם עבור הברזל היה ניר ים ולא המשיבה. אם המשיבה היתה משלמת את התמורה עבור הברזל, היה הדבר משקף הסכמה שהתשלומים נזקפים אך ורק לאתר שבכפר יונה. כאשר המשיבה השאירה לניר ים לשלם בעצמה עבור הברזל, ורק ערבה לתשלומים אלה באשר לאתר בכפר יונה, היא השאירה בכך לניר ים גם את החופש לזקוף את התשלומים עבור החיובים השונים שבכרטיס נ3/, הן אלה הנסבים על אספקה לכפר יונה, והן האחרים. זכות זאת מוקנית לניר ים על פי הוראת סעיף 50 לחוק. ניר ים לא עשתה זקיפה של התשלומים בעת ששילמה אותם, ולפיכך קמה למערערת הזכות לזקוף את התשלומים לחיובים הנראים לה. למעשה, עד היום, לא עשתה המערערת שימוש בזכות זאת, ולפיכך מה שנשאר בידינו הוא, לזקוף את התשלומים על פי אומד דעתם של הצדדים. בכך יש גם הגינות ותום לב בקיום זכויות הצדדים על פי החוזה כנדרש בסעיף 39 לחוק. 6. במצב דברים זה יש לקבל את עמדת המערערת לפיה יש לזקוף את התשלומים ששילמה ניר ים עבור אספקת הברזל באופן כרונולוגי על פי סדר החיובים באספקת הברזל המפורטים בכרטיס נ3/. דבר זה תואם את שלושת התשלומים הראשונים כפי שנעשו, ובאשר ליתרת התשלומים, הוא תואם את ההגיון, את עקרון תום הלב, ההגינות ונוהג הסוחרים בקשר לחוזה מן הסוג דנן. מסקנה כזו גם יוצרת "איזון" בין הצדדים בכך שחלק מן התשלומים נזקפים לאתר בכפר יונה, וחלק מהם נזקפים לאתרים אחרים. החשבוניות האחרונות שבכרטיס לא נפרעו, ומבין חשבוניות אלה יש להפחית את אותן אספקות ברזל שאינן לאתר בכפר יונה, או שיש ספק לגביהן אם הן אכן נסבות על אספקת הברזל לאתר זה. ביתרה, אם יש יתרה כזו, יש לחייב את המשיבה. 7. ניר ים שילמה עבור הברזל, בסה"כ 247,874 ש"ח. תשלום כולל זה מכסה את אספקת הברזל בעבור 14 משלוחים הראשונים שסכומם הכולל מסתכם בסכום של 246,771 ש"ח. נשארת יתרה בסך 1,103 ש"ח לזכות שאר ששת האספקות שסכומם הכולל הוא (בהתחשב בזיכוי ע"ס 260 ש"ח) בסך 113,235 ש"ח. מבין אלה שני המשלוחים האחרונים בסכום כולל של 17,754 ש"ח לא היו עבור האתר בכפר יונה. מתקבלת יתרת חוב בגין האתר בכפר יונה בסך של 94,378 ש"ח. המשיבה ערבה לכך שניר ים תשלם למערערת את התמורה המגיעה עבור אספקת הברזל לניר ים לגבי האתר בכפר יונה. לפיכך יש לחייב אותה מכח ערבותה לשלם למערערת את הסכום הנ"ל. 8. הצעתי היא לפיכך כי נקבל את הערעור, נבטל את פסק דינה של הערכאה הראשונה, נורה על קבלת התביעה בחלקה, ונחייב את המשיבה לשלם למערערת את הסך של 94,378 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.3.97. כמו כן אני מציע כי נחייב את המשיבה לשלם למערערת את הוצאותיה (כולל שכ"ט עו"ד) בסכום של 20,000 ש"ח, + מע"מ בשתי הערכאות. ש. ברלינר - שופט השופטת ב. גילאור [אב"ד]: אני מסכימה. ב. גילאור - שופטת[אב"ד] השופט י. גריל: אני מסכים. י. גריל - שופט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ש. ברלינר. דיני עבודה