הפרת הסכם שותפות


פסק דין

בפני תובענה בה טוען התובע, כי הנתבעים, ביחד ולחוד, הפרו את הסכם השותפות שנכרת עמו ועשו שימוש במוניטין שלו וברישיונו כקבלן מורשה לשם קבלת עבודות בניה ושיפוצים מחב' עזרה וביצרון, ללא הסכמתו וידיעתו.


התובע רשום כקבלן בפנקס הקבלנים המנוהל על פי חוק החל משנת 1991, וכן מורשה ע"י משרד העבודה לשמש מנהל עבודה בפרוייקטים של בניה.


הנתבע 4 (להלן: הנתבע) הינו בעל מניות ומנהל בנתבעות 3-1, שלושתן חברות שהוקמו ונוהלו על ידו (יחד עם אחיו) למטרת ביצוע פרוייקטים של בניה, אינסטלציה ושיפוצים.


הנתבעת 1 הינה/היתה חברה בשליטת הנתבע, אשר לטענתו נמחקה וחדלה מפעילות עובר לאירועים נשוא התביעה. לא הוצגו מסמכי רשם החברות לגביה.
הנתבעת 2 הוקמה ביום 10.12.84. בעלי מניות השליטה בה הם הנתבע ואחיו.
הנתבעת 3 הוקמה ביום 2.11.92. בעלי מניות השליטה בה הם הנתבע ואחיו.


במהלך שנת 1992 נקשרו שלושה הסכמים בין התובע לנתבע, כאשר האחרון פעל כמנהלה של הנתבעת 2. ההסכם האחרון הוא נשוא תובענה זו, אך הצדדים פרשו את כל מסכת ההסכמים ביניהם בפני בית המשפט, כדי לחזק טענות שונות שהעלו, ולפיכך אסקור אותם בקצרה.


ההסכם הראשון והשני הינם מיום 19.1.92. הראשון נערך בכתב יד ובו נרשם כי נערך בין התובע לבין "חברת א.א.ש ומנהלה מר אהרון שדה". נכתב, כי הנתבע מתחייב לשלם לתובע סך של 5% נטו על כל עבודה שיקבל מחברת בזק, וזאת בחשבונית או בתלוש משכורת לפי בחירת התובע. התובע טוען כי מהות ההסכם היתה דמי תיווך, והנתבעים טוענים כי התובע היה אמור לבצע עבודה תמורת הסך הנ"ל. דעתי היא כי הדין עם התובע, ואולם לא ארחיב בענין זה שכן הסכם זה - שמעולם לא מומש, שכן לא נתקבלו ע"י הנתבעים עבודות מבזק - איננו רלוונטי למחלוקת נשוא תיק זה.


לענין זהות הגוף או האישיות המתקשרת עם התובע, התרשמותי היא כי הגם שנרשם בקיצור "א.א.ש" הכוונה היתה לנתבעת 2, שהיא החברה שהיתה פעילה ומופעלת ע"י הנתבע באותה תקופה (כעולה מההסכם השני); והגם שנראה לפי הנוסח כי הנתבע נטל על עצמו התחייבות אישית כלפי התובע, דומה כי הדבר הוא פרי ניסוח ההסכם ע"י הדיוטות שאינם מבחינים בין האישיות המשפטית של החברה והתחייבות המנהל בשמה ומטעמה, לבין התחייבות אישית של הנתבע. אין כל הגיון כי על הכנסה שעתידה החברה לקבל, אם תקבל, ישלם המנהל באופן אישי "כנגד חשבונית או בתלוש משכורת" לתובע. ברי גם, שהצדדים לא התכוונו לערבות אישית להבטחת חיוב החברה, שכן לא כך נאמר.


ההסכם השני נוסח באותו יום ע"י עוה"ד של הנתבע והנתבעת 2. זהו הסכם שהודפס בשפה משפטית על נייר הפירמה של הנתבעת 1, אשר גם מופיעה כצד להתקשרות בכותרת ההסכם, אך החתימה עליו הינה של הנתבע בצירוף חותמת הנתבעת 2. נראה כי גם אצל עוה"ד של הנתבעים נפלה שגגה וחוסר מודעות לשינוי או כפילות האישיות המשפטית שמאחוריה פעל הנתבע, שכן לא היה לנתבע או לבא כוחו כל מניע הגיוני לרשום בהסכם את הנתבעת 1 כצד המתקשר ולחתום בשם הנתבעת 2. נראה כי הנתבע התרשל או "חסך כסף" ע"י שימוש בנייר הפירמה של הנתבעת 1, לעסקיה של הנתבעת 2 ש"החליפה" אותה, או שימשה במקביל לה, כקנקן המשפטי לפעילותו מסיבה זו או אחרת. ככל הנראה הוטעה גם עוה"ד לסבור כי הצד המתקשר היא הנתבעת 1 (ששמה דומה לשם הנתבעת 2, רק "קצר" יותר), וכך רשם בהסכם, והנתבע לא העמידו על טעותו.


עניינו של ההסכם בשכירת שירותיו של התובע כמנהל עבודה מורשה באתר בניה בנתניה, בו פעלה הנתבעת 2. בהסכם צויין כי "הסכם זה תקף לגבי אתר זה בלבד. כמו כן הוסכם כי צד א' (החברה) לא יעשה שימוש בשמו של צד ב' (התובע) או בכל צורה שהיא באתרים אחרים השייכים לצד א', במידה וצד א' יפר הסכמה זו מתחייב צד א' לשלם פיצוי בסך 100$ ארה"ב על כל יום של הפרת ההסכם." סעיפים נוספים מתייחסים למספר שעות העבודה/הנוכחות המינימליות של התובע באתר בכל שבוע, לשכרו ולהתחייבות הנתבעת 2 לשפות אותו על כל נזק או תביעה שיגרמו לו כתוצאה מההתקשרות. אין חולק כי ההסכם יצא לפועל וכי התובע קיבל משכורת בגינו במשך 5 חודשים בהם עבד כמנהל עבודה בפרוייקט (1/92 - 5/92). המשכורת שולמה ע"י הנתבעת 1 או הנתבעת 2 - גם על תלוש ריכוז המשכורת מופיעה הדיסוננטיות בין הכותרת לבין החותמת, ואין מספר חברה.


טענת התובע היא, כי הסעיף בהסכם השני, לפיו נאסר על הנתבעת 2 לעשות שימוש בשמו של התובע, בכל צורה שהיא, באתרים אחרים השייכים לה - שריר ותקף גם לאחר סיום הפרוייקט שבוצע ונסתיים בנתניה, וכי הפיצוי המוסכם הקבוע על הפרתו הינו רלוונטי - בין במישרין ובין בעקיפין - לפיצויו של התובע בגין הפרת ההסכם השלישי. לאחר ששקלתי את הראיות בענין זה, שוכנעתי כי אין קשר בין תנאי זה שבהסכם השני לבין השימוש ברשיון הקבלן של התובע, נשוא ההסכם השלישי, וכי יש נתק בין המסגרת ההסכמית שנועדה להעסקת התובע כמנהל עבודה מורשה (ההסכם השני) לבין זו שנועדה לנצל את רשיון הקבלן שלו (ההסכם השלישי). ההסכם השלישי היה הסכם מסגרת שהתווה אפשרות לשיתוף פעולה עתידי, ולא הסכם לביצוע פרוייקט מוגדר בתנאים מוסכמים. לפיכך, גם לא סוכמו בו תנאים כספיים ו/או סנקציות כספיות. הוכח, כי ההסכם השלישי נוסח בקפידה, תוך מעורבות עו"ד, וכאשר התובע היה פעיל ויוזם, דרש תיקונים ותוספות ואלו הוכנסו לבקשתו להסכם. לפיכך, אילו רצה התובע להכניס תנאי הקובע סנקציה כספית לאיסור שהוטל על הנתבעת 2 לעשות שימוש ברשיונו כקבלן בפרוייקט כלשהו ללא הסכמתו - חזקה עליו שהיה מכניס אותו לגוף ההסכם.


ההסכם השלישי, הוא ההסכם נשוא תביעה זו, נערך בחודש מאי 92' בין התובע לבין הנתבע בשם הנתבעת 2. הסכם זה התייחס לרשיון הקבלן של התובע לעבודות הנדסה בנאיות סיווג ג' 1 (להלן: רשיון הקבלן).


לפי נוסח ההסכם, הצהירו שני הצדדים על כוונתם לשתף פעולה ביניהם במטרה להפעיל את רשיון הקבלן במסגרת פעילות הנתבעת 2. הוסכם כי התובע יקבל מניות בנתבעת 2 כדי לאפשר לה להתקשר עם חב' עזרה וביצרון (להלן: עזרו"ב) בהסכם לביצוע עבודות בניה הטעונות רשיון, בפרוייקט המתבצע ברח' בן נון בת"א. צויין בהסכם כי ההתקשרות היא רק למטרת פרוייקט זה ואין לתובע זכות לפעול או לייצג את החברה בכל ענין אחר. הוסכם כי "החברה רשאית להתקשר עם כל גורם אחר שתרצה, ולהצהיר כי אחד מבעלי המניות מחזיק רשיון בתוקף, ובתנאי שתקבל מראש הסכמה בכתב ממשה" (התובע). הובהר כי התובע חופשי להתקשר עם כל גורם אחר במישרין או בעקיפין. הוסכם כי התובע לא ישא בכל הוצאה מסוג כלשהו עקב כל התקשרות של החברה, וכן לא ישא בכל אחריות בקשר להתחייבות של החברה כלפי צד ג' הנובעת מהשימוש ברשיון. הוכנס להסכם סעיף שיפוי גורף, לפיו אם ייתבע התובע לשלם או לשאת בכל אחריות בכל הקשור לעבודות שתתבצענה על ידי החברה תוך שימוש ברשיון, יפוצה מיידית ע"י החברה.


אין חולק, כי הסכם זה אינו קובע את התנאים האופרטיביים או הכספיים שבמסגרתם יפעל התובע בעבודות ניהול או ביצוע כלשהן עבור הנתבעת 2, ואף אין הנתבעת 2 מתחייבת להעסיקו או לשלם לו משכורת או אחוזים מהרווח וכיו"ב. התובע הסביר כי כוונת הצדדים היתה שבאם תתקבל מעזרו"ב העבודה בפרוייקט בן נון, יסוכמו בין הצדדים תנאי העסקתו של התובע באתר או התמורה הכספית שיקבל עקב השימוש ברשיון הקבלן שלו להשגת העבודה (עמ' 18 ש' 23).


הוכנה טיוטה של ההסכם ע"י עוה"ד של הנתבעים, התובע הכניס בה את הערותיו, ונוסח מתוקן של ההסכם נחתם לטענת התובע על ידו בתחילת חודש יוני ונמסר לעוה"ד. העותק שהוצג לבית המשפט איננו חתום ע"י מי מהצדדים, אך השאלה אם מי מהצדדים חתם עליו או לא איננה רלוונטית: התובע מודה כי חתם וכי הנתבעת 2 היתה אמורה לחתום, אלא שבינתיים התברר כי הפרוייקט לא יצא לפועל - "המו"מ עם הדיירים עלה על שרטון" - ולכן "לא נחתם ההסכם המתוקן" (סעיף 13 לתצהיר התובע). התובע חתם גם על מכתב בקשה להקצאת מניות ותשלום תמורתן, ואף חתם על אישור קבלת המניות מהחברה בו הוא מתחייב להחזירן לחברה לאחר תום ההתקשרות עם עזרו"ב, ועל יפו"כ בלתי חוזר להבטחת החזרת המניות. הנתבעת 2 חתמה על מכתב הקצאה בו הוקצו לתובע 50 מניות רגילות. מהראיות עלה, כי ההקצאה מעולם לא נרשמה ברשם החברות, אך מצג אחר הוצג ע"י הנתבעת 2 ובא כוחה לעזרו"ב, במכתב ב"כ הנתבעת 2 המופנה "לכל המעוניין" ושנמסר לעזרו"ב, לפיו התובע הוא בעל מניות בנתבעת 2.


טענתו של התובע היא כי על אף שההסכם השלישי לא נחתם ע"י הנתבעת 2 וגווע באיבו, עשו הנתבע והנתבעות 2 ו-3 שימוש ברשיון הקבלן של התובע ובמצג לפיו הינו בעל מניות בנתבעת 2. זאת, על ידי כך שמסמכים אלה המשיכו להיות מונחים בתיק הנתבעות בעזרו"ב ובאמצעותם קיבלו הנתבעות 2 ו-3 עבודות שיפוצים שונות מעזרו"ב, אותן לא היו מקבלות לולא היה להן בעל מניות שהינו בעל רשיון קבלן.


הוכח, כי תנאי בסיסי להתקשרות עזרו"ב עם חברות בניה ושיפוצים היה רשיון קבלן רשום (מסמכים ק5 וח5 לתיק עזרו"ב). אין מחלוקת, כי הנתבעת 2 קיבלה מעזרו"ב עבודות בניה ושיפוצים במספר אתרים בשנת 92', כאשר רשיון הקבלן של התובע ומכתב עוה"ד לפיו הוא בעל מניות בנתבעת 2, מונחים בתיק החברה בעזרו"ב. לא היה לנתבעת 2 כל רשיון קבלן רשום אחר, או בעל מניות אחר שהינו קבלן רשום, פרט לתובע. לפיכך הנני דוחה את טענת הנתבעים, כאילו לעבודות שיפוצים לא נדרש בהכרח רשיון קבלן רשום, שכן די בכך שדרישה זו הוצבה כדרישה הכרחית על ידי עזרו"ב, והנתבעים נאלצו לפעול על פיה.


גרסתו של התובע בענין הפקדת המסמכים בתיק עזרו"ב עברה שינוי חד בין תצהירו לעדותו, כאשר בתצהיר טען כי במחצית שנת 93', עת פנה לעזרו"ב כדי להרשם כקבלן שיפוצים, ללא קשר לנתבעת 2, הופתע לגלות כי שמו מופיע בתיק הנתבעת 2 בעזרו"ב כקבלן מטעמה, וזאת ללא ידיעתו והסכמתו. לעומת זאת, בעדותו הודה התובע כי ידע והיה מעורב בהפקדת המסמכים וההמלצות בתיק עזרו"ב ואף היה ער במשך כל שנת 92' ועד מחצית שנת 93' לכך שמסמכיו עדיין מונחים בתיק עזרו"ב מטעם הנתבעת 2. לדבריו, לא עשה דבר כדי להפסיק זאת, שכן קיווה לקבל מהנתבעת 2 עבודות או שותפות בפרוייקטים של עזרו"ב (עמ' 22 ש' 5-18, עמ' 23 ש' 26-27, עמ' 24 ש' 1-2, עמ' 26 ש' 20-21). משבוששו אלה להגיע, פנה אל הנתבע והציע לו שיתוף פעולה בפרוייקטים אחרים אך נדחה על הסף. התובע הודה כי באותן שיחות לא הזכיר לנתבע את ענין הרשיון המונח בתיק עזרו"ב.


בשלב כלשהו, לאחר שהתברר לתובע, לדבריו, כי עזרו"ב אינה מסכימה לכך שאותו קבלן רשום יפעל בשני כובעים, פנה לנתבע כדי להסדיר את הוצאת שמו ומסמכיו מתיק הנתבעת 2 בעזרו"ב, וזאת בשיחת טלפון שהוקלטה על ידו. מתמליל השיחה, שהתקיימה ברוח חברית ותוכנה לא היה שנוי במחלוקת, עולה כי הנתבע היה מודע לכך ששמו ורשיונו של התובע היו מונחים כל העת בתיק הנתבעת 2 בעזרו"ב. עוד עולה מהתמליל ומתיק עזרו"ב, כי גם הנתבעת 3, חברה חדשה שהוקמה על ידי הנתבע לפי עצת רואה החשבון שלו והחלה לקבל אף היא פרוייקטים של שיפוץ בניינים באמצעות עזרו"ב, עמדה בדרישות עזרו"ב בזכות רשיון הקבלן של התובע שהיה מופקד בתיק (המשותף לנתבעות 2 ו-3). עוד עולה מהתמליל, כי הנתבע הסכים מיידית להוצאת מסמכי התובע מתיק הנתבעות, וכי הודיע לו שבכוונתו להשתמש במקום רשיון הקבלן שלו, ברשיון הקבלן של דוד מועלם, שאיתו עבד הנתבע אותה עת בפרוייקטים דומים, בהסדרים מסויימים של חלוקת הוצאות והכנסות. הנתבע הבהיר לתובע כי הוא מקבל את הרשיון ממועלם ללא כל תמורה כספית, פרט לזו הנובעת למועלם מהעבודה המשותפת באותם פרוייקטים.


אין חולק כי הנתבעות 2 ו-3 קיבלו מעזרו"ב וביצעו פרוייקטים בהיקף כספי של כמליון ש"ח, כשהחוזים נחתמו בין התאריכים 14.10.92-27.6.93. כל זאת, בעוד רשיון הקבלן של התובע מופקד בתיק עזרו"ב. רשיונו של מועלם הוכנס לתיק רק בחודש יולי 93'.


הנני דוחה את טענת הנתבעים, לפיה רשיון הקבלן של התובע פשוט "נשכח" על ידיהם בתיק הנתבעות 2 ו-3 בעזרו"ב, ואיש לא שם לב או זכר כי הוא "מהווה אלמנט בקבלת העבודות". מתמליל השיחה בין התובע לנתבע ועלה כי עובדת היות הרשיון מופקד בתיק, היתה ידועה היטב לנתבע ולא "נשתכחה" ממנו, כדבריו: "בינתיים אנחנו המשכנו לעבוד בעזרה וביצרון. וזה נשאר ככה, לא טיפלנו בזה. עכשו אני מבין שניגשת אליהם ואז אמרו לך רגע אתה לא יכול לעבוד או כן יכול לעבוד...כי בעצם א.א.ש. אתה לא יכול לעבוד כאילו על שני כובעים. א.א.ש עובד על (רשיון) הקבלן הזה" (עמ' 2). ובהמשך מספר הנתבע כי נוכח הבעיה שנוצרה לתובע, ואי נכונותו (בפועל) להעסיק את התובע בדרך כלשהי בפרוייקטים שבביצועו, בכוונתו לבצע מהלך זהה עם הקבלן הרשום דוד מועלם, "על אותו בסיס שהוא בעצם מקבל כאילו מניות בא.א.ש הוא שותף ואז הם לא יכולים להגיד לי עם מי לעבוד ואיך לעבוד".


גם הטענה לפיה אין ערך כספי לרשיון הקבלן שהעניק התובע לנתבעים לצורך קבלת פרוייקטים ע”י עזרו"ב, איננה מתקבלת על הדעת. העובדה, כי הנתבע החליף את רשיון התובע ברשיונו של מועלם שלא דרש תמורה כספית ישירה איננה מלמדת דבר. מועלם קיבל תמורה ראויה בעצם שיתופו בפרוייקטים אחרים, בהם עבדו הנתבעות, והפקת רווח מעבודתו בהם, ובכך הפיק רווח בעקיפין, כפי שקיווה גם התובע לעשות בעת כניסתו להסכם השלישי. הנתבעים לא הוכיחו, ואין זה גם מתקבל על הדעת, כי קבלן רשום כלשהו "ינדב" את רשיונו לטובתם, ללא תמורה כלשהי.


ההסכם עם התובע אמנם לא נחתם ולא יצא לפועל, אך חרף זאת, המשיכו הנתבעים לנצל את רשיון הקבלן של התובע כל העת, מבלי לתת לו תמורה כלשהי. זאת, תוך הצגת מצג כוזב כלפי עזרו"ב, כאילו התובע הינו בעל מניות בנתבעת 2. לא הוכח כי התובע ידע על כך שהנתבעות מקבלות פרוייקטים לביצוע באמצעות רשיונו המונח בתיק עזרו"ב וכי הסכים לכך ללא דרישת תמורה כלשהי. הדעת נותנת, כי התובע המתין וסבר כי עם קבלת פרוייקט כלשהו מעזרו"ב, יפנה אליו הנתבע. הנתבע, מצידו, הודה כי לא גילה את אזנו של התובע אודות הפרוייקטים שקיבלו הנתבעות 3-2 מעזרו"ב.


אמנם, לא הוכח כי לתובע נגרם נזק כלשהו בגין אותה תקופה בה היה שמו מוזכר כבעל מניות בנתבעת 2 בתיק עזרו"ב (הגם שלא היה כזה), אך מאידך גיסא, הפיקו הנתבעים רווח כספי כתוצאה מהשימוש ברשיונו, מבלי ליידע אותו על הפרוייקטים שהתקבלו לביצוע ע"י הנתבעות ומבלי לתת לו תמורה כלשהי. בכך עשו הנתבעים עושר ולא במשפט על חשבונו של התובע.


עוולת עשיית העושר ולא במשפט נעשתה ע"י הנתבעים 4-2 כולם, שכן היותו של הנתבע בגדר מנהל ובעל מניות בנתבעות 3-2 אינה פוטרת אותו מאחריותו האישית לעוולה שביצע, במהלך ניהול החברות, כלפי אחרים, משהוכחו היסודות העובדתיים והנפשיים המבססים את חבותו. (ראו: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661; ע"א 4612/95 איתמר נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769).


קשה לאמוד במדויק את הערך הכספי של הפקדת הרשיון בתיק עזרו"ב, אך ניתן להעזר לצורך כך בהכנסות שהופקו על ידי הנתבעות מפרוייקטים אלה, שיעור הרווח שהפיקו מהם, העובדה כי התובע לא עבד בפועל ולא נטל על עצמו כל אחריות (הוצג כבעל מניות גרידא וללא כל תפקיד בניהול או ביצוע הפרוייקט), והעובדה כי הקבלן הרשום מועלם היה מוכן להסדר דומה תמורת שיתוף בחלק מהפרוייקטים (שכלל עבודה בפועל).


מטבע הדברים, נתון הפיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט להערכתו של בית המשפט. לאחר ששקלתי את הנתונים הרלוונטיים, הנני קובעת כי על הנתבעים 4-2 לפצות את התובע בסך של 20,000 ש"ח (נכון להיום), בגין העבודות שביצעו הנתבעות 3-2 ע"י עזרו"ב.


לא הוכח, ולו בראשית ראיה, כי הנתבעים או מי מהם עשו שימוש ברשיון הקבלן של התובע שלא במסגרת עזרו"ב. לפיכך הנני דוחה את הבקשה למתן חשבונות ו/או גילוי מסמכים ו/או כל סעד אחר שנתבקש, שלא בנוגע לתיק עזרו"ב.


הנתבעים 4-2 ישאו בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 5,000 ש"ח + מע"מ.


התובע לא הוכיח כי הנתבעת 1 (אם בכלל היתה קיימת ופעילה בתקופה הרלוונטית) הפיקה רווח כלשהו מרשיון הקבלן שלו, ולפיכך הנני דוחה את התביעה נגדה, ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מיסוי שותפות

  2. סיווג שותפות

  3. תקנות השותפות

  4. שותפות לא רשומה

  5. עורך דין שותפות

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. פירוק שותפות עסקית

  8. פירוק שותפות בחברה

  9. הסכם פירוק שותפות

  10. שותפים לחיצת יד

  11. בעלות משותפת במושע

  12. הסכם הפסקת פעילות שותפות

  13. פירוק שותפות לראיית חשבון

  14. הוצאת שותף משותפות

  15. תביעה כספית בפירוק שותפות

  16. מלכ''ר או עוסק מורשה

  17. הסכם שותפות מוסך מכונאות רכב

  18. חוזה שותפות מועדון לילה

  19. חלוקת נכסי שותפות בפירוק

  20. הפרת הסכם שותפות - התיישנות

  21. פיצויי פיטורים בפירוק שותפות

  22. תביעה על שותפות עסקית בכפיה - פרוטקשן

  23. תביעה לתשלום שעניינה הסכם פירוק שותפות

  24. פקודת השותפויות נוסח חדש תשל''ה – 1975

  25. קניית קרקעות בחו''ל - הפרת הסכם שותפות עסקית

  26. הוסכם בין הצדדים כי התובע ירכוש 30% מהעסק ונחתם הסכם שותפות

  27. הסכם קונסיגנציה לפיו יספק לבית העסק שבבעלות משותפת משקאות חריפים במחירים מוסכמים

  28. סעיף 31 לחוק המקרקעין, כל שותף רשאי, בלי הסכמת יתר השותפים, להשתמש במקרקעין המשותפים

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון