חוזה למראית עין - בנק


פסק דין

1. בנק לאומי לישראל (להלן: הבנק) הגיש תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 32,924 ש"ח נגד שגית עוקשי (להלן: שגית) בגין יתרת חובה שנותרה בחשבונה מס' 29524/32 בסניף הבנק בבית שמש. לאחר שניתנה רשות להתגונן הוגשו כתב הגנה ותביעה שכנגד.

התביעה שכנגד הוגשה ע"י שגית ואביה, אברהם עוקשי (להלן: אברהם או עוקשי), נגד שלושה נתבעים: 1) הבנק; 2) חברה בשם חשב כל בע"מ; 3) חגי (כך!).

שגית ואברהם טוענים בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד כי הבנק גרם להם נזקים והפסדים בכך שנתן אשראי לחשבון ללא הסכמתם וללא ידיעתם, הבנק מינה סוכן, הנתבעת 2 בתביעה שכנגד, לנהל את חשבון הבנק, הסוכן פעל לטובת האינטרסים של הבנק, וכתוצאה מכך נגרמו לתובעים שכנגד נזקים בסכום של 456,924 ש"ח, מהם יש לקזז את החיובים בחשבון הבנק, אולם התביעה שכנגד הועמדה על סכום נמוך יותר של 250,000 ש"ח.

ההליכים המוקדמים התנהלו בפני כבוד השופט פיינברג, שאף הורה על הגשת עדויות בתצהירים. רק בישיבת קדם משפט מיום 9.7.00 נמחקו הנתבעים שכנגד 2-3 שלא אותרו.

מטעם הבנק העידו כמה מעובדיו. מטעם עוקשי העידו אברהם, אחיו שלמה עוקשי, שגית והמומחה, דניאל פולישוק.


2. העובדות

א. בשנת 1992 פוטר אברהם ממקום עבודתו וקיבל פיצויים בסכום של כ225,000- ש"ח. אברהם הינו חבר מושב ישעי, וכיוון כך חשש כי משקם המושבים לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי יעקל את כספו, לכן החליט לפתוח חשבון בנק על שם בתו בת ה18- שגית (עמ' 38 לפרוטוקול). ביום 5.10.92 נפתח חשבון מס' 27057/47 בסניף בנק לאומי בבית שמש (להלן: החשבון הראשון). אף שבמסמך פתיחת החשבון (ת4/) נרשם גם שמו של אברהם עוקשי, אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבון הינו ע"ש שגית בלבד (ראה למשל ת9/, ת10/, ת16/). בחשבון זה הפקיד אברהם בתקופה 8.10.92 - 28.2.93 סך 214,992 ש"ח (ראה פרוטוקול ישיבת קדם המשפט מיום 28.9.00). עד תחילת 1994 היו כספים אלה בפקדונות קצרי מועד (פק"מים) שנשאו ריבית.


ב. בינואר 1994 החלה פעילות בורסה בחשבון הראשון. לשם כך חתמה שגית בבנק על שני מסמכים: האחד, תנאי ניהול פקדון ניירות ערך (ת9/); השני, יפוי כח לאברהם, אביה (ת10/). אמנם המסמכים הללו נושאים תאריך 4.1.95, אולם ברור כי נפלה טעות והמועד צ"ל 4.1.94, וזאת מטעמים אלה:
ראשית, אין חולק כי שגית חתמה על ת9/, ת10/.
שנית, שגית שהתה בטיול בחו"ל מיוני 1994 עד יוני 1995 (נ9/) ולכן לא יכלה לחתום בבנק על המסמכים הללו ביום 4.1.95.
שלישית, עפ"י דפי חשבון הבנק (ת16/), החלה בחשבון הבנק ביום 11.1.94 פעילות בורסה אינטנסיבית, קודם לכן לא היתה פעילות כזו כלל בחשבון. הפעילות בבורסה החלה לאחר חתימת המסמכים ת9/, ת10/.


ג. מיום פתיחתו (10/92) ועד 30.11.93 היתה בחשבון הראשון יתרת זכות, בדצמבר 1993 היתה בו יתרת חובה זעומה. מיום 11.1.94 החלה פעילות בורסה, ומאז ברוב הזמן (אך לא בכולו) היתה בחשבון יתרת חובה. הפעילות בבורסה נמשכה עד 28.3.95, וביום 11.6.95 נסגר החשבון ביתרת אפס.


ד. בחשבון הראשון הוצג יפוי כוח שנתנה שגית לאברהם (ת10/). סגן מנהל הבנק אותה תקופה, מר זרביב, אמר כי היה גם יפוי כח למנהל תיקים בשם "סיוון כספים השקעות (1992) בע"מ" לפעול בחשבון (סעיפים 3, 12 לתצהירו), אברהם עצמו אמר כי סיוון טיפל בסכומים קטנים (סעיף 6(ב) לתצהירו), אך יפוי כח כזה לא הוצג כלל. לנושא "מנהלי תיקים" עוד אשוב.


ה. ביום 17.1.94 נפתח ע"ש שגית עוקשי חשבון בנק מספר 29524/32 בסניף בל"ל בבית שמש - ת5/, ת6/ (להלן: החשבון השני). מיד עם פתיחתו נפתח גם פקדון ני"ע (ת7/) וניתן יפוי כח משגית לאברהם לפעול בחשבון (ת8/ מיום 17.1.94).


ו. כבר ביום 17.1.94 החלה פעילות בורסה בחשבון השני והוא הועמד מיד ביתרת חובה בסך 88,692 ש"ח. ביום 18.1.94 הועבר מהחשבון הראשון לחשבון השני סכום של 100,000 ש"ח (ראה ת15/, ת16/).


ז. בחודשים הבאים התקיימה בחשבון השני אך ורק פעילות בורסה והחשבון עמד כל הזמן ביתרת חובה של עשרות אלפי שקלים. ביום 20.3.94 הועבר מהחשבון הראשון לחשבון השני סכום של 66,000 ש"ח (ראה ת15/, ת16/).


ח. ביום 1.5.94 חתמה שגית על בקשה להקצאת מסגרת אשראי ע"ס 40,000 ש"ח בחשבון השני (ת11/). באותו יום חתמה גם על "יפוי כוח למנהל תיקים לפעולות בפקדון ני"ע ובחשבונות כספים" בחשבון השני (ת12/).
מנהל התיקים היא חברה בשם "חשב-כל בע"מ" ח.פ. 5111202555. באותו יום חתם אברהם על ערבות בלתי מוגבלת (ת13/) לטובת החייבת שגית עוקשי בחשבון השני. מנהלה של חברת חשב-כל בע"מ הוא חגי זילברשץ. קיימת מחלוקת בין הצדדים ממתי מנהל תיקים זה פעל בחשבון השני כמיופה כח, האם מינואר 1994 או מאי 1994. לנושא זה אתייחס בהמשך.


ט. בחשבון השני נמשכה פעילות בורסה ענפה, החשבון היה ביתרת חובה תמידית של עשרות אלפי שקלים. הפעילות בבורסה נמשכה עד 13.10.94 ובסופה עמד החשבון ביתרת חובה של 27,355 ש"ח, אליהם נוספו מאז רק דמי ניהול וריביות.


י. במהלך שנת 1994 ירדו שערי המניות בבורסה ירידה ניכרת (ראה נ2/ שהינו מסמך של בנק ישראל). מעדות המומחה דניאל פולישוק ניתן להבין כי מיום 17.2.94 החלה נפילת המניות בבורסה שנמשכה זמן רב.


יא. אין חולק כי הכסף שהופקד בשני החשבונות אבד בפעילות בורסה ובחשבון השני נותרה יתרת חובה כנ"ל.


יב. הבנק שלח לעוקשי דיווחים שוטפים על הפעולות בחשבון. עוקשי אינו מכחיש זאת אך טוען ש"קיבל כל מיני דפים, אינו זוכר באיזה ענין" (פרוטוקול קדם המשפט מיום 28.9.00).


3. טענות הצדדים

טענות עוקשי

א. הבנק ידע כל הזמן כי הכספים בחשבונות הם של אברהם ולא של שגית, ששימשה רק איש קש. לפיכך, החוזה בטל, ובנוסף הבנק מנוע מלתבוע את איש הקש, שגית.
ב. יתרת החובה בחשבון נוצרה בעקבות מתן אשראי שניתן ללא בקשה של עוקשי וללא מסגרת אשראי.
ג. כספי עוקשי הוחזקו בחשבון פק"מ סולידי ורק בעקבות מסע פיתוי, שידול ושטיפת מוח של הבנק ופקידיו כי יקבלו תנאים מיוחדים, לא יפסידו ורק ירוויחו, נכנסו עוקשי לשוק ההון, בלי שהבינו בו דבר.
ד. אברהם ושגית לא ביצעו פעולות בבורסה. יפוי הכוח לחשב-כל בע"מ וזילברשץ ניתן רק ב1.5.94-, לפיכך הפעולות בחשבון עד מועד זה בוצעו ע"י הבנק על אחריותו, ללא ידיעת עוקשי וללא הסכמתו.
ה. הבנק הפר את הוראות חוק הבנקאות (שרות ללקוח) בכך שלא פעל בנאמנות לעוקשי, הטעה אותו וגרם לו לסיכונים בפעילות בבורסה.
ו. הכספים אבדו בשל התנהגות הבנק. בחוות דעת הוכח מהו סכום הכסף שהיה לעוקשי לו הכסף היה נותר בחשבון פק"מ, והסכום עולה על הסכום הנתבע, 250,000 ש"ח.


טענות הבנק

א. הוכח כי בחשבון של שגית נותרה יתרת חובה בסך 32,924 ש"ח.
ב. עוקשי פתח חשבונות ע"ש בתו ביוזמתו שלו על מנת לחמוק מ"המשקם".
ג. עוקשי פנה ביוזמתו לפעילות בבורסה, מינה מנהלי תיקים ולרוע מזלו עשה כן זמן מה לפני נפילת הבורסה בשנת 1994.
ד. בחשבונות הבנק היו משיכות יתר ניכרות, אך כבטחון עמדו כספים של עוקשי בפק"מים ובבורסה.
ה. הבנק נהג בצורה רגילה, לא פיתה את עוקשי ולא הבטיח לו הבטחות כלשהן, ובודאי לא הבטיח תנאים מיוחדים וחסינות מהפסדים.


דיון

4. חוזה למראית עין

עוקשי טוענים כי החוזה עם הבנק, פתיחת החשבונות, היה חוזה למראית עין, שכן הבנק ידע ששגית רשומה כבעלת החשבון והכסף שייך לאברהם אביה.
יש לדחות טענה זו:
א. הטענה אינה מופיעה בכתב ההגנה והתביעה שכנגד.
ב. הטענה נגועה בחוסר תום לב, שכן היוזמה לפתיחת חשבון ע"ש שגית הינה של אברהם אביה, אשר חשש מהמשקם.
ג. כל הצדדים: שגית, אברהם והבנק, ידעו כי הכספים הם כספים של אברהם, והוא עצמו היה הגורם הפעיל בחשבונות.


פעילות בחשבונות באמצעות מנהלי תיקים

5. עוקשי טוענים כי הבנק שידל אותם להיכנס לפעילות בבורסה באמצעות סוכן של הבנק וכן הובטח להם בבנק שלא ישאו בהפסדים ויהיו רק רווחים.
מהבקשה לרשות להגן מכתב ההגנה ומכתב התביעה שכנגד, עולה כי הסוכן עליו מדברים עוקשי הוא חברה בשם חשב-כל בע"מ, אשר אף היתה נתבעת 2 בתביעה שכנגד. שם זה מופיע גם בראיות (ת12/). במהלך הדיון העידו הצדדים על סוכן-מנהל תיקים קודם בשם "סיוון כספים השקעות (1992) בע"מ", אשר פעל בשם עוקשי. שם זה לא נזכר בכתבי הטענות או במסמך כלשהו.


6. סיוון - כספים השקעות (1992) בע"מ (להלן: סיוון)

חברה זו עוסקת בניהול תיקי השקעות. עפ"י עדות פקידי הבנק, זרביב ושטיין, משרדה נמצא ברמלה והיא אף ניהלה עבורם אישית תיקי השקעות. כאמור, סיון אינה נזכרת כלל, לא בשמה ולא בתפקידה, בתצהיר רשות להגן של אברהם עוקשי או בכתבי הטענות. לא הוצג יפוי כח שניתן לסיוון והשם לא מופיע במסמכים אחרים.
השם סיוון נזכר לראשונה בתצהיר של סגן מנהל הסניף, מר זרביב, האומר כי אברהם השקיע כספים בבורסה באמצעות סיוון בחשבון הראשון (סעיפים 3, 12). אף שיפוי כח לסיוון לא הוצג, טען זרביב כי היה יפוי כח כזה, עליו חתם אברהם עוקשי (עמ' 4 למטה). הדבר תמוה, שכן אברהם עוקשי עצמו הינו מיופה כח בחשבון ולא בעליו הפורמלי. זרביב סיפר לעוקשי כי סיוון מטפל עבורו אישית בתיק השקעות.
אברהם עוקשי התייחס לסיוון בתצהירו ואמר (בסעיף 6(ב)) כי ניהול תיקי הבורסה ע"י סיוון-כספים היה בסכומים קטנים וביוזמת הבנק. בח"נ אמר כי לא עבד עם סיוון וכי סיוון לקח כסף מהחשבון דרך זרביב והשקיעו נגד רצונו.
מעדויות אלה קשה לקבוע ממצאים ולהגיע למסקנות, בעיקר משום שעוקשי אומר דבר והיפוכו. כמו כן, לא ברור מתי פעל סיוון בחשבון. אף שאין מסמך כתוב, הן זרביב והן עוקשי מאשרים כי סיוון פעל בחשבון זמן מה. זרביב אמר כי סיוון פעל בחשבון הראשון, עוקשי אמר כי פעל בסכומים קטנים ולפיכך ניתן לקבוע כי סיוון פעל בחשבון הראשון תקופת מה ובידיעת שני הצדדים - הבנק ועוקשי. בכתבי הטענות אין התייחסות לסיוון ולבנק לא מיוחס מעשה פסול או אסור בענין מנהל תיקים זה.


7. חשב-כל בע"מ

א. אין חולק כי עוקשי נתנו יפוי כח לחשב-כל בע"מ. המחלוקת בענין נסובה על שניים: 1) מתי ניתן יפוי הכח. 2) מעמדה של חשב-כל, האם היא שלוחה של עוקשי או פעלה מטעם הבנק.


ב. מתי ניתן לחשב-כל בע"מ - חגי זילברשץ - יפוי כח, האם ביום 17.1.94 או ביום 1.5.94.
בענין זה חלו תהפוכות בעמדות הצדדים. מתצהירי עדות ראשית של אברהם ושלמה עוקשי עולה כי יפוי הכח ניתן מיד עם פתיחת החשבון השני, דהיינו 17.1.94. בסיכומים טענו עוקשי ההיפך.
זרביב מטעם הבנק טען כי יפוי הכח ניתן בינואר וגם במאי 1994 (סעיפים 10, 13 לתצהירו). ב"כ הבנק אמר בקדם המשפט מיום 28.9.00 כי "ביום 1.5.94 חתם עוקשי על יפוי כוח לסוכן בשם "חשב כל" (חגי זילברשץ)".
ג. במערכת מעורפלת ומשתנה כזו שהציגו הצדדים לא קל לקבוע ממצאים ולהגיע למסקנות. חרף זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי יפוי הכח ניתן בתאריך 1.5.94, ואלה טעמיי:
1) אין מחלוקת כי חגי זילברשץ הוא האדם העומד מאחורי חשב-כל בע"מ.


2) החשבון השני נפתח ע"ש שגית ביום 17.1.94, ובו ביום היא חתמה על מסמך, תנאי ניהול פקדון ניירות ערך (ת7/). במשבצת המיועדת לדוגמת חתימה של מיופה הכח מופיעה חתימתו של אברהם עוקשי. מתחתיה מופיעים שמו וחתימתו של חגי זילברשץ. שגית אמרה כי חגי לא נכח בעת שהיא חתמה וכי חתימתו הוספה מאוחר יותר (סעיפים 29-30 לתצהירה).


3) באותו יום, 17.1.94, חתמה שגית על טופס מיוחד של יפוי כח לאביה, אברהם עוקשי (ת8/). טופס יפוי הכח לחשב-כל (ת12/) נחתם רק ביום 1.5.94.


4) מנהל הסניף, יגאל שטין, אמר בעדותו כי יתכן ששמו של זילברשץ הוסף למסמך ת7/ מאוחר יותר, ומכל מקום "צריך שיהיה טופס יפוי כוח" (עמ' 25 לפרו').


5) לפי תצהיר סגן מנהל הסניף, מר זרביב, חגי זילברשץ היה מיופה כח בחשבון מלכתחילה (17.1.94) וחשב-כל מ1.5.94-. נראה לי כי אמר דברים אלה רק בהסתמך על המסמכים. אף הוא מאשר כי יתכן שהשם חגי זילברשץ הוסף לת7/ מאוחר יותר (עמ' 7 לפרו').
6) כאשר אנו ניצבים מול עדויות סותרות ועמדות מתחלפות של הצדדים עצמם, וגם עקב חלוף השנים, יש לדבוק במסמכים הכתובים ובנוהל. הנוהל הרגיל היה כי לשם מתן יפוי כח יש לחתום על טופס מיוחד כמו ת8/ ות10/ שנחתמו בינואר 1994, וכמו ת12/ שנחתם ב1.5.94-. בהיעדר טופס יפוי כח לחשב-כל או זילברשץ לפני 1.5.94, נראה ששמו הוסף לת7/ עם החתימה על יפוי הכח ופקידי הבנק אישרו כי הדבר אפשרי.


7) מסקנתי הינה כי חשב-כל בע"מ - חגי זילברשץ קיבל יפוי כח לפעול בחשבון השני בלבד ב1.5.94- (כפי שהיתה עמדתו הראשונה של הבנק וכפי שהיתה עמדתו האחרונה של עוקשי).


ד. האם חשב-כל בע"מ-זילברשץ פעלו מטעם עוקשי או מטעם הבנק?

עוקשי טוענים כי אינם מכירים את זילברשץ וחשב-כל, אברהם עוקשי פגש בו לטענתו רק פעמיים ובכלל חשב שהוא עובד של הבנק או פועל מטעמו.
לא ניתן לקבל טענה זו. שגית עוקשי נתנה ל"חשב-כל" יפוי כח בכתב על מנת שיפעל מטעמה. פקידי הבנק העידו כי חשב-כל בע"מ הינה חברה שאינה קשורה לבנק ופעלה כמנהלת תיקי השקעות. עוקשי לא הביאו ראיה כי מנהל תיקים זה פועל מטעם הבנק או בשמו. חגי וחברת "חשב-כל בע"מ" היו נתבעים בתביעה שכנגד אך לא אותרו, ואין ראיה כי ניסו לאתרם.
עפ"י הראיות שבפני, "חשב כל בע"מ" - חגי זילברשץ היו מיופי כח של עוקשי ופעלו בחשבון מטעמם.


8. האם הבנק הציג בפני עוקשי מצג לפיו חשב-כל בע"מ - זילברשץ הוא עובד הבנק, סוכנו, וכי הבנק אחראי לכל הפסד שייגרם עקב פעילותו

עוקשי טוענים הן כטענת הגנה והן בתביעה שכנגד כי הבנק הוא שמינה מנהל תיקים (סוכן) לניהול החשבון, וכי חתימת הטופס בבנק נטעה בלבם אמונה כי הבנק עומד מאחורי אותו סוכן, אותו ראו פועל בבנק, יושב ליד שולחן ומשתמש בטלפון.
נטל ההוכחה הינו על עוקשי, שכן מדובר בטענות הגנה מחד וטענות בתביעה שכנגד, שעל התובע שכנגד להוכיחן, מאידך. חגי זילברשץ עצמו לא זומן להעיד ואין ראיה כי עוקשי עשו מאמץ מינימלי לאתרו על מנת להעידו על קשריו ומעמדו.
אברהם עוקשי הבין היטב כי מדובר במנהל תיקים הקרוי בפיו סוכן. אם מדובר בנציג של הבנק, מדוע יש צורך ביפוי כח? עוקשי ידע שיש מנהל תיקים קודם בשם סיוון. אם סיוון גם הוא פועל בשם הבנק, מדוע להחליפו באחר או לקבל טיפול ע"י אחר, הרי לגירסתו גם זה וגם זה הם נציגים של הבנק.
עדותו של אברהם עוקשי בענין זה הינה מעורפלת וכללית. תצהירו שופע הצהרות וסיסמאות על מרמה ועושק, אך יש בו מעט עובדות. הן בתצהיר והן בח"נ הוא מנסה להרחיק עצמו מהיכרות וקשר עם מנהלי התיקים (עמ' 44, 47 לפרו'), כמו שמרחיק עצמו מכל אחריות לפעילות בבנק ומציג עצמו כחסר הבנה לחלוטין בענייני כספים ובעיקר כמי שהולך כסומא בארובה ע"י פקידי הבנק, אלא שאברהם אף שאינו אדם מתוחכם, הוא רחוק מלהיות פתי: הוא ידע שצריך לפתוח חשבונות ע"ש בתו על מנת להימנע מעיקול המשקם. דהיינו, אברהם ידע לנקוט אמצעי זהירות על מנת לשמור על כספו. אברהם ביקר בבנק כל שבוע שבועיים והתעניין במצב הכספים (עמ' 40), הוא קיבל דפי חשבון של הבנק, מהם עולה בבירור כי בחשבונות יש אך ורק פעילות בורסה, וידע כי כספו בבורסה.
העובדה כי אותו זילברשץ מסתובב הרבה בבנק ופעיל בו עבור לקוחותיו אינה הופכת אותו לחלק ממערך הבנק. עובדי הבנק ובעיקר זרביב הסביר לעוקשי כי זילברשץ הוא מנהל תיקים וכי אינו נחשב כמנהל תיקים סולידי.
יש להדגיש: עפ"י גירסת עוקשי בכתב ההגנה, בכתב התביעה שכנגד וגם בסיכומים, ה"סוכן" חשב כל בע"מ הוא הוא הגורם העיקרי להפסדים. עוקשי גורסים גם היום כי חשב-כל מונה רק ביום 1.5.94, דהיינו חודשיים וחצי אחרי הנפילה הראשונה המשמעותית בשוק המניות, שאחריה באה עוד התדרדרות ושחיקה. כלומר, עפ"י גירסה זו, עיקר הפסדי עוקשי נגרמו עוד לפני פעולות הסוכן "חשב-כל".


מסקנתי הינה כי עוקשי ידעו מיהו ה"סוכן" חשב-כל, ידעו שהוא מנהל תיקים חיצוני שאינו עובד בבנק, ומכל מקום לא הוכיחו שהבנק עשה להם מצג שהוא פועל מטעמו וכי הבנק אחראי להפסדים עקב פעולותיו.


9. האם הבנק שידל את עוקשי להיכנס לפעילות בבורסה והבטיח לו תנאים מיוחדים וחסינות מפני הפסדים?

אברהם העיד כי פקידי הבנק הציעו לו להעביר כספי הפק"מים לפעילות בבורסה והוא התפתה לכך רק כיון שהבטיחו לו כי בהשקעות יטפל סוכן מומחה העובד עם הבנק ובאחריותו, וכי יהיו רק רווחים, ללא הפסד. כמו כן הובטחו לו בעל פה תנאים מיוחדים: בלי עמלות, ריבית פריים בלבד.
שגית העידה כי בחודשים נובמבר-דצמבר 1993 קיבלה הביתה שיחות טלפון רבות מהבנק שחיפשו האב על מנת שישקיע בשוק ההון.
עדויות אלה תמוהות:
- עדות אברהם סותרת מסמכים כתובים (ת5/, ת6/, ת7/).
- הבטחה לרווחים וחסינות מפני הפסדים בשוק ההון הינה אבסורדית וחסרת הגיון.
- הכנסות בנק באות בעיקר מעמלות וריבית, אין הסבר הגיוני לוותר עליהן.
- שגית היתה חיילת בחודשים נובמבר-דצמבר 1993 ותמוה כיצד היתה בבית בשעות העבודה כדי לקבל כל כך הרבה שיחות מהבנק. כמו כן, אברהם העיד שביקר בבנק כל שבוע-שבועיים. אם כן, מדוע להתקשר אליו הביתה כל כך הרבה פעמים ולגייסו לשוק ההון?

המסקנה הינה שגם בנושא זה לא הורם נטל ההוכחה ע"י עוקשי.


10. האם הועמד לעוקשי אשראי שלא כדין בחשבונות הבנק?

התמונה המצטיירת מכל האמור לעיל הינה כי עוקשי החזיק כספים שלו בפק"מים עד סוף 1993 ואז החליט לעבור לפעילות בשוק ההון. אנשי הבנק עודדו אותו ללא הבטחה מיוחדת ואף המליצו כי ייעזר במנהל תיקים בשם סיוון. עוקשי החל הפעילות בעזרת סיוון ואף בעצמו, אח"כ העביר כספים לחשבון השני שפתח וקיבל אשראי מהבנק. מאז משיכות היתר בשני החשבונות היו עשרות אלפי שקלים ובכמה מקרים עברו את גבול ה100,000- ש"ח. כאשר החלה התדרדרות בשוק ההון ועמם הפסדים, החליט עוקשי להיעזר במנהל תיקים אגרסיבי, "חשב כל"-חגי זילברשץ, על מנת לנסות לשפר מצבו ובסוף הפסיד הכל.


בנושא מתן אשראי בחודשים ינואר-מאי 1994 לא נהג הבנק כהלכה:


א. לא היתה בקשה למסגרת אשראי.


ב. לא נקבעה מסגרת אשראי. מסגרת זו נקבעה רק במאי 1994 לאחר הפסדים ניכרים בבורסה.


ג. הבנק ידע כי כסף של עוקשי הועבר להשקעות בבורסה ולמצער, סמוך לאחר הנפילה וההתדרדרות, דהיינו בסוף פברואר 1994 או במרץ 1994, היה עליו לבדוק מסגרת אשראי המשמשת גם מעין "תחום מחיה וסיכון" ללקוח.


ד. גם לאחר אותה נפילה נמשך מצב של משיכת יתר ממשית בחשבון, בלי שהבנק יעמיד את הלקוח עוקשי על סיכוני הריבית והריבית החריגה בחשבון מול המניות המתדרדרות.


ה. בנק ישראל הורה לבנקים שלא להעמיד אשראי בסכומים גבוהים לצורך פעילות בבורסה (נ1/, נ2/). אמנם כנגד האשראי היו לבנק בטחונות, אלא שכסף זה הושקע בבורסה בסכומים גבוהים יותר שיצרו בחשבון עצמו משיכת יתר וצבירת ריבית.
חלק הארי ממשיכת היתר בשני החשבונות ובעיקר בחשבון השני מקורו בריבית, עמלות ופעולות שמקורן במחדלים אלו של הבנק.


המסקנה הינה כי אם הבנק היה נוהג כראוי, היתה משיכת היתר בחשבון נמנעת, הריבית קטנה או נעלמת ואיתה גם יתרת החובה.


11. התוצאה

לאור האמור, דין תביעת הבנק נגד עוקשי להידחות.
טענות עוקשי נגד הבנק בתביעה שכנגד לא הוכחו, לפיכך גם דין התביעה שכנגד להידחות.
לאור האמור, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דירקטור בנק

  2. בקשת פירוק בנק

  3. כונס בנק טפחות

  4. יחסי בנקאי - לקוח

  5. מכתב החרגה של בנק

  6. הפחתת ארנונה לבנק

  7. הברחת נכסים מפני בנק

  8. תקנות בנק ישראל

  9. עורך דין בנקים

  10. חוזה למראית עין - בנק

  11. ערבות הורים בבנק

  12. חוב לבנק הפועלים

  13. חוב לבנק דיסקונט

  14. התיישנות תביעה נגד בנק

  15. מלווה חוץ בנקאי

  16. יעוץ בנקאי רשלני

  17. צו הבנקאות רישוי

  18. צו הבנקאות אגרות

  19. קבלת מסמכים מבנק

  20. חוק הלוואות חוץ בנקאיות

  21. ימי ערך - תביעה נגד בנק

  22. פסול דין – תביעה של בנק

  23. מיסי ארנונה כללית על בנק

  24. פקודת הבנקאות 1941

  25. תביעה נגד בנק משכן

  26. בקשה לסילוק יתרת חוב בנק

  27. התניית שירות בשירות

  28. היקף חובת הסודיות הבנקאית

  29. עורך דין תביעות נגד בנקים

  30. עורך דין נגד בנקים

  31. תביעה של בנק לאומי על חוב

  32. דחיית תביעה נגד בנק

  33. אי החזר הלוואה לבנק

  34. עורך דין דיני בנקאות

  35. התניית שירות בשירות - דוגמא

  36. צו הבנקאות שירות ללקוח

  37. תביעה של בנק נגד לקוח על חוב

  38. חשיפת דוחות ביקורת בנק ישראל

  39. מכתב החרגה מותנה מהבנק

  40. תביעה של בנק בנושא חשבון חח"ד

  41. ביטול הסדר חוב עם הבנק

  42. מסירת רשימות לקוחות הבנק למסחר

  43. הלוואה מהבנק למראית עין

  44. אישור הלוואה מבנק הפועלים

  45. העברה בנקאית לחו''ל - טעות

  46. תביעת בנק נגד ערב על ערבות לחברה

  47. הצעת חוק הגבלת עמלות בנקים

  48. חשש לפגיעה בשווי בטוחות לטובת בנק

  49. תביעה של בנק דיסקונט על מעשי מירמה

  50. תביעה לתשלום יתרת חובות ערבים לבנק

  51. יחס משפיל בסניף בנק – תביעת פיצויים

  52. צו הבנקאות פיקדונות ללא תנועה

  53. התחרטות על לקיחת הלוואה מהבנק

  54. חוב לבנק בגין הלוואת קרן קורת

  55. תביעה נגד בנק בגין שירות לקוי

  56. "האותיות הקטנות" בהסכם עם הבנק

  57. נפילה בסניף בנק - תביעת פיצויים

  58. בנק לא הודיע כי אסור מצב של מכירה בחסר

  59. תביעת בנק מזרחי טפחות נגד ערבים

  60. מימוש תוכנית חיסכון כבטוחה לחובות לבנק

  61. פעולות בנקאיות ללא הרשאה – השבת הפסדים ?

  62. בקשה של עובדי בנק בהליכי פירוק בגלל מעילה

  63. תביעת בנק כנגד הערב לחוב החייבת העקרית

  64. השלכות קריסת בנק עקב מעילת ענק של עובדת

  65. אחריות הבנק על עיכוב בהעברת כספים לחו''ל

  66. בנק קונטיננטל לישראל בע"מ - בקשה לאכיפת אגרת חוב

  67. תביעה של בנק נגד לקוח על יתרות חובה - טענת עושק כפייה

  68. טען כי "נאלץ" ליטול הלוואה בגין טענות של מנהל הבנק

  69. חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח

  70. האם בנק חייב לשלם לעובדיו תשלומים לביטוח לאומי ולביטוח רפואי ?

  71. האם רשאי בנק להעמיד יתרה בלתי מסולקת של ההלוואות לפרעון מיידי ?

  72. האם משפטית עולה התנהלות הבנק כדי חוסר תום לב הניהול מו"מ ?

  73. המחאה סורבה בהערת הבנק לפיה "נתקבלה הוראת ביטול וההסב אינו בסדר"

  74. נטען כי בניגוד לכללי בנקאות הבנק אפשר לאחות למשוך כספים בחתימתה בלבד

  75. לאחר שהתבררה הטעות, הבנק פנה בדרישה להשבת הסך של 20,000$ שזוכה בטעות בחשבון

  76. חתמה על מסמכים רבים ומשביקשה לקרוא אמרה לה פקידת הבנק כי אין צורך בכך משום שכמות הדפים גדולה מידי

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון