הסתרת מידע לפני חתימה על חוזה


פסק דין

1. הנתבע פרסם בחודש פברואר 94 מכרז לבניית גשר על נהר הירדן, שכונה "גשר הדודות" (מכרז מס' 360/4107/700, נספח ב' לתצהירי התובע, ויכונה להלן "החוזה").


ביום 11.04.94 זכה התובע במכרז, ובעקבות זאת התקשר התובע ביום 15.06.94 בחוזה עם הנתבע (החוזה על נספחיו צורף כנספח א' לתצהירי התובע ויכונה להלן "החוזה").


על פי החוזה, היה על התובע להקים את הגשר בתוך תקופה של 4 חודשים.

התובע החל לבצע את העבודות. לגישת הנתבע, התובע לא בצע את העבודות כנדרש, וביום 04.09.94, כחודשיים לאחר תחילת ביצוע העבודות, הודע לתובע על ידי הנתבע, כי עליו להפסיק את העבודות ולהחזיר את מצב השטח לקדמותו.


2. לטענת התובע, הפסקת העבודות והודעת הנתבע על סילוק ידו של התובע מהמקום, היו שלא כדין. התובע טוען כי בצע את העבודות שהיה עליו לבצע על פי החוזה על נספחיו.


לכן, על פי הטענה, זכאי התובע לשכר בגין העבודות שבצע, על פי החשבונות שהגיש לנתבע.


3. התובע טוען כי הנתבע ידע מראש כי אין מדובר בחפירות שגרתיות וצפה קשיים בביצוע החפירות. הנתבע בחר לקחת על עצמו את מלוא הסיכון, ולבצע את עבודות החפירה של תעלות הביסוס באמצעות קבלן עפר - במקום קבלן ביסוס, באמצעות מחפר Backactor במקום Trench cutter, ובעלות של פחות מ - 10,000 ש"ח במקום בעלות של 600,000 ש"ח. לטענתו, הנתבע העלים ממנו מידע רלוונטי שהיה בידו.


מכאן, שבבוחרו בתובע כזוכה במכרז ובהעלמת פרטים ממנו, נטל על עצמו הנתבע סיכון של כשלון מראש, ועל כן, על הנתבע לשאת בתוצאות התממשות הסיכון - כשלון העבודות.


4. הנתבע כופר בטענות התובע. לטענתו, התובע לא בצע את העבודות שהיה עליו לבצע, וזאת בין היתר בשל חוסר מקצועיות והעדר ניסיון בתחום של בניית גשרים.


בנוסף, טען הנתבע כי, אופן תכנון העבודות, ובעיקר פתרון הביסוס שנבחר בחוזה, הוא ישים ובר ביצוע.


לכן, ולאור העובדה שהתובע לא קיים את התחייבויותיו על פי החוזה, ואף גרם לנתבע נזק שאינו בר תיקון, ושמנע את ביצוע העבודה על ידי קבלן אחר, אין התובע זכאי לשכר העבודה הנתבע על ידו.


5. יוער כי מאחר שבתיק זה היתה בין הצדדים, בין היתר, מחלוקת מקצועית לגבי אופן תכנון הגשר על פי החוזה, וביצוע התכנון על ידי התובע, מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט.


בהסכמת הצדדים הוגדרה סמכות המומחה כ"מומחה יועץ", והצדדים הסכימו שבנוסף למתן חוות דעת, המומחה אף ייעץ לבית המשפט במהלך הדיון. המומחה היה בבית המשפט ושמע את הראיות, הוא נתן הסברים במקום שאלה נדרשו, והתייחס בחוות דעתו (בהסכמת הצדדים) גם לעדויות ששמע בבית המשפט.


6. כאמור, התובע טען כי הנתבע לקח על עצמו את הסיכון של כשלון ביצוע העבודות. ההלכה הפסוקה קבעה, כי ניתן להתייחס לחוזה כאל מערכת של חלוקת סיכונים בין הצדדים, ובהתאם, לבחון את טענת הצד הטוען להתממשות סיכון ששיבשה את ציפייתו על פי החוזה:


"כידוע, כרוך כל חוזה בנטילת סיכון ובהעברת סיכון. מובן מאליו, שכאשר חוזה כרוך בהעברת סיכון או בנטילת סיכון, אין הצד שקיבל על עצמו סיכון כזה זכאי להתלונן שהסיכון התממש בדרך אינה נוחה לו".
(ע"א 345/89 נאות דברת נ. נהול השקעות פ"ד מ"ו (3) 350, 355-356).


אולם, בעניננו, איני סבורה כי הנתבע נטל על עצמו סיכון כפי שטוען התובע.
זאת משום, שאני סבורה, כפי שיפורט להלן, כי אין לקבל שתי הנחות עובדתיות בסיסיות המהוות נדבך הכרחי לטענותיו של התובע.

כך, מחומר הראיות עולה כי התובע לא ביצע את העבודות כפי שהיה עליו לבצען על פי החוזה או נספחיו, ובנוסף מחומר הראיות עולה כי הפתרון שהוצע על ידי הנתבע מבחינת תכנון ביסוס הגשר, הוא פתרון ישים ובר ביצוע.


לאור האמור לעיל עולה, כי אף אם בחר הנתבע במזמין הזול ביותר, התובע לא הוכיח כי הפרוייקט נכשל משום שהפתרונות בחוזה ביחס לביצוע עבודות החפירה היו בלתי מתאימים.

אין ספק כי הסיכון שבביצוע העבודה, שלא על פי ההתחייבות בחוזה ובנספחיו, מוטל על התובע, ועליו לשאת בתוצאות התממשות סיכון זה .


ביצוע העבודות ע"י התובע

7. מחוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה, כי ביצוע העבודות על ידי התובע באתר לא תאם את דרישות החוזה.


8. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מקובלת עלי, ואני מעדיפה אותה ואת מסקנותיה על פני חוות דעתו של המומחה מטעם התובע. המומחה מטעם בית המשפט, הינו מומחה נייטרלי ושני הצדדים הסכימו למינויו. התרשמתי שהמומחה בחן את העובדות שנדרש לבחון בצורה אובייקטיבית, וקבע את מה שקבע לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי שלא עורער.


לעניין זה, נפסק כי:


"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת שלא לעשות כן".


(ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ. מונטי רבי, תקדין עליון 90(2) עמ' 532, מפי כב' השופט אלוני).


וכן נפסק כי:


"... על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת נייטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בעניין, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים, וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים".


(ראה ע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה נ. ארז איתן ואח' תקדין עליון 96(2) עמ' 481).


לכן, ולאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את קביעותיו של מר שני, המומחה מטעם בית המשפט, וקובעת כי הביצוע באתר לא תאם את הנדרש עפ"י החוזה.


9. ב"כ הנתבע הפנה בסיכומיו באופן מפורט להוראות המפרט הטכני בהן נקבעו הדרישות שלטענתו הופרו על ידי התובע. מדובר בין היתר בדרישה להרמת מפלס הקרקע לגובה של שני מטר (ס' 01.02(א) למפרט המיוחד), בדרישה לשימוש בתמיסת בנטונייט (ס' 01.02(ב) למפרט המיוחד), בדרישה לשימוש בקירות "גייד" (ס' 01.02(ב) (4)), בדרישה לשימוש בציוד חפירה מיוחד, כפי שהוגדר על חלופותיו השונות (ס' 01.02 (א) למפרט המיוחד) ובדרישה לביצוע יציקות חוזרות (ס' 01.02 (ב)(6) למפרט המיוחד).


10. מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עולה (מס' 4 ו'-י' לחוות הדעת), כי התובע חרג מדרישות החוזה שצויינו לעיל.


הוא בצע קירות "גייד" באופן שגוי, לא הגביה את המשטח, לא בצע יציקות משלימות, ואף טכניקת הוצאת ה"בולדרים" (הסלעים בקרקע) בה השתמש היתה שגוייה.


11. בנוסף, מחקירתו הנגדית של התובע עצמו עולה מפורשות, כי התובע לא השתמש כלל בתמיסת בנטונייט, למרות שכלל שימוש בבנטונייט במחירי הצעתו למכרז, ולמרות שזה היה תנאי שפורט במפרט המיוחד (ר' עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 23-19).


12. יובהר כי חריגותיו של התובע מדרישות המפרט כלעיל, עולות גם מעדותו של עד התביעה מר דוד דוד, מעדותו של העד אליהו ידיד ומיומני העבודה, כמפורט בסע' 18-12 בסיכומי ב"כ הנתבע.


פתרון התכנון שהוצע על ידי הנתבע



13. מעבר לעובדה שהוכח שהתובע לא בצע את העבודה בהתאם להוראות החוזה, הרי הוכח גם כי פתרון התכנון של החוזה שהוצע על ידי אינג' דוד דוד, הוא ישים ובר ביצוע. כך קבע המומחה במפורשות בסע' 3-4 לחוות דעתו, וקביעתו זו לא הופרכה, ואני מאמצת אותה מהטעמים שפורטו לעיל.


14. מכאן, שהבסיס לטיעון של התובע נשמט. התובע טוען כי הנתבע, בחוסר תם לב, תכנן את עבודות הביסוס של הגשר באופן שלא התאים מראש מבחינה בטיחותית לתכנון קירות הביסוס של הגשר (ס' 4א' לסיכומי ב"כ התובע), כי התובע עשה את כל אשר התבקש בהתאם להוראות החוזה, המפרט והמפקח, וכי ההוראה של הנתבע להפסקת העבודות ניתנה לאחר שהתברר במהלך ביצוען כי התכנון של הגשר לא יחזיק את העומסים הנדרשים ממנו, ללא קשר לפעולות התובע (ר' סע' 4 (ג) לסיכומי התובע).


כפי שפורט לעיל, מחוות דעת המומחה (ואף מחומר הראיות בכללותו) עולה כי ההנחות העובדתיות הנ"ל של התובע אינן נכונות.


לכן, לא ניתן להסיק את המסקנות שב"כ התובע מבקש שבית המשפט יסיק.


להלן נדון ביתר פירוט בטענות השונות שמעלה ב"כ התובע ונתייחס אליהן לאור האמור לעיל.


הפרת חובת הגילוי והסתרת מידע

15. ב"כ התובע טוען כי הנתבע ידע, זמן רב לפני פרסום המכרז וההתקשרות בחוזה עם התובע, כי תכנון העבודות החפירה, כפי שצויין במפרט, אינו מתאים מבחינה בטיחותית, ואף על פי כן בחר בתכנון זה, בהיותו התכנון הזול ביותר, ותוך נטילת הסיכון.


הנתבע, על פי הטענה, לא בחר לבצע את החפירה באמצעות מכשיר ה - " “Trench cutter, שעלותו נאמדה בכ - 600,000 ש"ח, אלא לבצעה באמצעות מכשיר ה - "Backactor", בעלות זולה במיוחד - התובע קבע את עלות ביצוע החפירות לסך של 8,910- ש"ח בלבד.


לטענת ב"כ התובע, בכך יצר הנתבע מצגי שווא, נהג ברשלנות והטעה את התובע.


16. אינני מקבלת את טענת התובע בהקשר זה.


ראשית, במסמכי המרכז צויין במפורש כי "שיטת ביצוע, כולל סוג המחפר, תוצע על ידי הקבלן. הקבלן בלבד הוא האחראי לכל הכרוך בביצוע, לרבות יציבות החפירה".


הדרישה המינימלית היא למחפר Backactor המסוגל להגיע לעומק של 7 מטר המצוייד בפטיש אויר חזק, כאשר עפ"י מסמכי המכרז, ניתן להשתמש בציוד סלרי וול רגיל או ב Trench cutter.


מכאן, שהתובע לא קבע בתכנון כי הביצוע של החפירה ייעשה באמצעות מכשיר Backactor, אלא קבע במפרט מספר חלופות, ובין היתר את החלופה של ה - Trench cutter, כשהחובה לבחור בין החלופות (ולתמחר את ההצעה בהתאם), היתה חובתו של הקבלן. גם מחוות דעתו של מומחה בית המשפט עולה, כי מסמכי המכרז מדגישים את הבעייתיות של ביצוע היסודות, תוך מתן מספר אופציות לכך.


17. ב"כ התובע מוסיף וטוען, כי המומחה מטעם בית המשפט קבע שהמחיר שהציע התובע בכתב הכמויות, לא יכול היה לכסות את ההוצאות הנדרשות לביצוע העבודה על ידי קבלן מיומן ומנוסה.


אינני סבורה כי יש משום חוסר תום לב בכך שהנתבע קבל את ההצעה הזולה של התובע.


בענין זה נפסק בבג"צ 267/81 גג שרותי חניה בע"מ נ רשות שדות התעופה (לא פורסם) :

"אין כל הלכה, ואין אנו סבורים שהלכה מעין זו יש לה סיכוי שתתקבל, שמן הדין הוא לפסול כל הצעה שאין בצידה רווח למציע...".


ההלכה הפסוקה קבעה כי המטרה הראשונית של כל מכרז מבחינת בעל המכרז, היא להשיג תנאים נוחים ככל האפשר ממציע שאפשר להניח כי יוכל לעמוד במשימה. בצד שיקול זה, נשקל שיקול מתן הזדמנות שווה והוגנת לכל מי שרוצה לגשת למכרז. על כן, כאשר מובטח למזמין שהמציע יוכל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות והביצועיות במועד שנקבע, המזמין לא צריך לשקול את סיכון ההפסד שמקבל על עצמו המציע במחירים הנמוכים שהוא מציע. שיקול התמחור הינו שיקול של המציע, והמזמין אינו אמור להתערב בו.


כך, יתכן, שהמציע מעוניין להציע הצעה זולה רק על מנת ליצור קשרי עבודה עם הנתבע, או מכל סיבה אחרת, ולכן הנתבע אינו אמור לדחות הצעה רק משום שהיא מתומחרת בצורה זולה.
אעיר כי הפסיקה מחמירה וקובעת כי אם המזמין מבקש לפסול את ההצעה הזולה ביותר מהטעם שהיא "זולה מדי", על המזמין ליתן למציע זכות לשכנעו בדבר כושרו המקצועי לביצוע העבודה.
(ראה לענין זה בג"צ 270/66 לוסטיג נ. דוביצקי פ"ד כ (4) 129, וכן בג"צ 117/63 זלוף נגד עירית כפר סבא פ"ד י"ז (2) 1273).


בענייננו, התובע יצר מצג כלפי הנתבע כי הוא מתחייב לפעול על פי תנאי המפרט ובחוזה ניתנו בטחונות על ידי התובע לביצוע העבודה. לכן, הנתבע יכול היה להניח שהתובע יעמוד בהתחייבותו.


18. עוד טוען התובע, כי הנתבע הסתיר ממנו את כל ההתלבטויות שהיו לו לגבי הצלחת העבודות. טענה זו מתבססת בעיקר על שני מכתבים - נספח ד'(3) לתצהיר התובע, ונספח ה' לתצהירו.


נספח ד' 3 הינו מכתב מיום 28.06.93, שנכתב על ידי יועץ הקרקע אינג' דוד. במכתב זה מציין אינג' דוד (בסע' 8) כי "קיימת אי ודאות מסויימת למידת הצלחת קירות התעלה. עם זאת, מן הראוי לנסות לבצען". כן צויין כי קיימת אלטרנטיבה נוספת הכרוכה בציוד מיוחד, אך עקב דרישת המזמין הקשורה בעלות גבוהה, לא ניתן לה פירוט.


19. ראשית, כאמור לעיל, מסמכי המכרז התייחסו במפרט גם לאפשרות ביצוע של החפירה בציוד מיוחד - ה- Trench cutter, והתובע היה יכול, לכן, להבין שקיים ספק לגבי דיותו של ה - Backactor לצורך החפירה, לבחון עניין זה ולהציע הצעתו בהתאם לסיכון שהוא בקש ליטול על עצמו.


בנוסף, התובע יכול היה לטעון שהפתרון בו הוא נקט, שימוש ב - Backactor אכן היה פתרון לקוי שהסיכון בגינו מוטל על הנתבע, לו היה מוכיח כי בצע את הפתרון הזה כנדרש במסמכים, באופן מדוייק, ובכל זאת נכשל.


כאמור, התובע לא הוכיח זאת, והוכח שההפך הוא הנכון. הוכח גם כי הפתרון שפורט במפרט - לו היה מבוצע במלואו על ידי התובע - היה פתרון בר ביצוע - והתובע לא הצליח להפריך זאת, משום שלא בצע פתרון זה במלואו.


20. מהאמור לעיל גם עולה שהתובע לא יכול להוכיח קשר סיבתי בין אי הגילוי של ההתלבטויות של הנתבע בטרם המכרז ככל שהיו כאלה - לבין כשלונו בביצוע העבודה.


זאת משום, שמחומר הראיות עולה, כי כשלונו נובע מכך שלא מלא את דרישות המפרט, ולא משום שדרישות אלה היו בלתי ישימות.


21. עוד יצויין כי אינג' דוד העיד, בהתייחס למכתב נספח ד' 3 הנ"ל, ואמר כי האמור בו משקף את המצב בשנת 93, אך לא את המצב בשנת 94, שאז "הגענו למסקנה שבעזרת קירות תעלה זה הפתרון הטוב והזול ביותר" (עמ' 4 לפרוטוקול 21.3.00 שורה 15). כאמור, עדות זו אינה נסתרת על ידי המומחה מטעם בית המשפט.


22. ב"כ התובע הפנה, כאמור, גם למכתב נספח ה' לתצהירו, שהוא מכתב מיום 18.08.93 של אינג' שמעוני יעקב.


אינג' שמעוני לא הוזמן להעיד בבית המשפט. ממכתבו עולה כי משרדו של אינג' שמעוני מסיר מעליו אחריות לעניין פתרון הביסוס שהוצע על ידי אינג' דוד, וקיימת בו דרישה כי אינג' דוד יועסק ישירות על ידי משרד הביטחון, ולא על ידי משרד שמעוני.


עניין זה כשלעצמו אינו מעיד על הסתייגות של כותב המכתב מפתרון הביסוס שהוצע על ידי אינג' דוד, אלא - כעולה מהמכתב, על הסתיגות מאופן ההתקשרות בחוזה עם יועץ הביסוס.


בסעיפים אחרים במכתב קיימת התייחסות לנושא עמידת הגשר בעומסים במקרה של אירועים חריגים - התייחסות שאינה קשורה לנושא שבמחלוקת - תכנון עבודות הביסוס של הגשר.


23. יוער עוד, כי אף לו הייתי מסיקה שאינג' שמעוני הסתייג מפתרון הביסוס של אינג' דוד, לא היה בכך כדי לשנות את מסקנתי, שכן הוכח לי שבסופו של דבר, נבחר הפתרון של אינג' דוד על ידי הנתבע, מאחר שהנתבע הגיע למסקנה שפתרון זה הוא הטוב ביותר, והזול ביותר, ומעדותו של מומחה בית המשפט עולה, כי אכן מדובר בפתרון ישים ובר ביצוע.


דו"ח הקרקע



24. התובע טען כי הנתבע לא מסר לו את "דו"ח הקרקע" שהוכן עבור הפרוייקט נשוא התביעה.


במהלך המשפט נמסרו גרסאות סותרות על ידי הנתבע ביחס לדו"ח זה - האם הוא הוכן אי פעם, והאם הוא נמסר לתובע.


על פי הטענה, הנתבע התרשל בכך שלא הכין דו"ח קרקע, ואף הטעה את התובע לחשוב כי אין כל בעיות מיוחדות בקרקע.


25. אינני מקבלת את טענת התובע בהקשר זה.


העדרו של דו"ח קרקע היה עשוי להיות משמעותי, לו היה התובע מוכיח כי בדו"ח זה היה אמור להיות מידע שלא נמסר לו.


אולם, מעדותו של העד אינג' דוד, עולה כי לא היה כל הבדל בעל ערך בין המידע שנמסר לקבלן במכרז לבין דו"ח הקרקע, וכי לא הוסתר מהקבלן כל מידע בעל ערך שהיה בדו"ח הקרקע.


מסקנה זו עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של מומחה בית המשפט, שקבע כי מסמכי המכרז היו מפורטים דיים (סע' 4 א' לחוות הדעת).


הטענה לגבי קיומם של בולדרים רק מעומק של 7 מ'



26. התובע טוען כי בניגוד להערכות יועץ הקרקע, היו בקרקע "בולדרים" (גושי סלע) בקוטר גדול, בצפיפות גבוהה, והם שגרמו להתמוטטות ה"גיידים" וקירות תעלות הביסוס.


מאחר שכפי שצויין לעיל, הוכח שהתובע ביצע את עבודות החפירה תוך חריגה מתנאי החוזה, הרי שלא ניתן לקבוע שהמצאותם של הבולדרים היא שגרמה להתמוטטות.


יתרה מזאת - כפי שצויין לעיל, מחוות דעתו של המומחה של בית המשפט עולה, כי לו היתה מבוצעת העבודה כנדרש, היה הפתרון בר ביצוע.


אי לימוד הקבלן על בעיות



27. התובע מוסיף וטוען כי הוא נשכר לבצע את העבודה על ידי הנתבע, למרות שאינו מסווג כקבלן גשרים וביסוס, וכי המפקחים - עדי התביעה מעייני וידיד, לא הנחו אותו ולא יכלו לעשות כן, שכן הם לא היו בקיאים בנושא הפרוייקט, ולא קבלו הסברים לגבי האלטרנטיבות לגבי תכנון עבודות החפירה.


התובע אינו יכול להלין על כך שהוא נבחר על ידי הנתבע לבצע את העבודות. התובע נענה למכרז, הגיש הצעה לבניית גשר, וחתם על החוזה, ובכך הוא הציג מצג לפיו הוא מסוגל לבצע את העבודה. בנספחי החוזה מצוייה הצהרה של הקבלן לפיה הוא "קבל את כל ההסברים אשר בקש לדעת, ומתחייב לבצע את עבודתו בכפיפות לדרישות המוגדרות בהם".


28. באשר לתדרוך המפקחים - התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו משום שהמפקחים לא יכלו לספק לו מידע כזה או אחר, ולא הוכיח כי כשלון העבודות נגרם, כולו או חלקו, כתוצאה מהעדר מידע של המפקחים.


טענות התובע בדבר התכנון הלקוי



29. התובע מוסיף וטוען שכתוצאה מתכנון העבודה הלקוי של הנתבע, התעוררו קשיים במהלך החפירות, קשיים שהיו צפויים מראש לנתבע והוסתרו מהתובע.


בהקשר זה צויינה זרימת המים בחפירות, משום שהסכר שתוכנן על ידי הנתבע לא היה מסוגל למנוע זרימת מים באפיק, ומי נהר חלחלו דרך הסכר.


התובע טוען כי הנתבע דחה עבודות איטום באמצעות יריעות, משיקולי תקציב.


30. ראשית, יצויין בהקשר זה כי במסמכי המכרז (פרק 59 ס' 2) צויין במפורש כי "הקרקע פורוזית ומעבירה מים. דהיינו שהטיית זרימת המים מזרוע לזרוע לא תפסיק את זרימת המים של אזור העבודה".


כמות המים הצפוייה ניתנה ע"פ "הערכה לא בדוקה" ועל כל פנים, כמות זו לא נסתרה בעדות של מומחה שמדד כנדרש את כמות המים.


מכאן, שבעיית המים צויינה במסמכי המכרז, ולא מדובר בקושי בלתי צפוי שהוסתר מהתובע.


31. עוד טוען התובע כי בניגוד להערכות הנתבע, היו בקרקע בולדרים, כבר בעומק של שני מטר. עניין הבולדרים נידון לעיל בפסק דין זה.


יוסף ויוער, כי בסיכומים טוען ב"כ התובע כי כתוצאה מהבולדרים האלה נוצרו מפולות (שהיו צפויות אף הן לטענתו), מפולות שכתוצאה מהן הורה הנתבע לתובע להפסיק את העבודה.


ואולם, כעולה מחומר הראיות, המפולות לא נוצרו כתוצאה מהבולדרים, אלא כתוצאה מהעבודה הלקוייה של התובע.


יצויין כי בסע' 4 י' לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, הוא הבהיר כיצד ניתן וצריך היה לפעול, במסגרת תנאי המפרט, כדי להוציא את הבולדרים, ללא גרימת מפולות.


ב"כ התובע בסיכומי התשובה טען, כי טענת ההגנה של הנתבע, כי נגרמו מפולות (הוא מפנה בהקשר זה לסע' 17 לתצהירו של יועץ הקרקע) היא טענת בדים. זאת, משום שמפולות היו צפויות על ידי הצדדים והתרחשותן אינה יכולה לשמש סיבה משפטית להפסקת הפרויקט. כמו כן, טוען התובע כי אין לקבל את האפשרות שהמפולות בפועל היו "מעבר למתוכנן".


אולם, טענת ההגנה של הנתבע כפי שפרטתי לעיל היא, כי לו היה התובע מבצע את עבודת החפירה לפי המתואר במפרט המיוחד, לא היתה התמוטטות של דפנות החפירה (ר' סע' 18 לסיכומי הנתבע).
טענה זו מקובלת עלי, והוכחה- לאור מכלול הראיות כפי שפרטתי לעיל בפסק דין זה.


32. אשר על כן, אני סבורה כי הוכח בפני שהתובע הפר את החוזה בכך שלא בצע את העבודות כנדרש. לכן, אין הוא זכאי לשכר שאותו הוא תובע, שכן הוכח כי הוא לא בצע את התחייבויותיו בחוזה.


הנתבע בטל את החוזה - בהודעותיו על הפסקת העבודות ועל סילוק ידו של התובע מהאתר.
בנסיבות אלה , התביעה נדחית.


33. אינני מקבלת את בקשת ב"כ הנתבע בסע' 29 ד' לסיכומיו, שבית המשפט יקבע כי הנתבע רשאי לחלט את מלוא סכום הערבות הבנקאית המוחזקת בידה. בקשה זו לא נתבעה מעולם על ידי הנתבע (לא הוגשה על ידו תביעה נגדית), היא לא נדונה ולא הוכחה.


34. התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט (ובכלל זה חלקו של הנתבע בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט ושכר העדים) וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000.- ש"ח + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת חתימה

  2. חתימה תחת מחאה

  3. אי חתימה על ערבות

  4. תביעה נגד מורשה חתימה

  5. חתימה על כתב קבלה ושחרור

  6. חתימה על תעודת משלוח

  7. תקנות חתימה אלקטרונית

  8. שינוי טיוטה הסכם לפני חתימה

  9. תעודת משלוח ללא חתימה - תביעה

  10. חתימה על חוזה תחת מחאה

  11. הסתרת מידע לפני חתימה על חוזה

  12. הרשאת חתימה בין בני זוג

  13. עיכוב בחתימה למשך 45 יום

  14. כרטיס חכם - אימות חתימה עורך דין

  15. חתימה על חוזה ללא עורך דין

  16. העדר חתימה של נציג ציבור על פסק דין

  17. קבלת היתר בניה מהרשויות ללא צורך חתימה

  18. חתימה על כתב הערבות להבטחת החזר הלוואה

  19. צו חתימה על ויתור על סודיות רפואית

  20. חתימה הצעת ביטוח - ערעור על אותיות קטנות

  21. חתימה על ערבות חובות של אדם נפטר כלפי בנק

  22. חתימה על תעודת משלוח מהווה ערבות אישית

  23. חתימה של דיירים על הסכם זכויות וחובות בבית משותף

  24. משיכת כספים מהבנק על ידי מי שאינו מורשה חתימה

  25. שינוי זכויות חתימה ע"י בנק חשבון פיקדון – תביעה להחזר כספים שנמשכו

  26. חתימה על כתב ערבות על חוב בחשבון החברה - תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון