מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבע לשלם לתובע הסכומים הבאים: א) פיצויי פיטורים - 228,096 ₪; ב) פדיון חופשה שנתית - 40,320 ₪; ג) דמי הבראה - 5,880 ₪; ד) תשלום פ. פיטורים לעובד יפתח - 75,000 ₪; ה) הוצאות שונות - 15,000 ₪; ו) הפרש שכ"ע והלנה - 10,000 ₪. ס ה " כ 324,296 ₪. זאת בגין יחסי עבודה שהתקיימו בין הצדדים מ- 5/78 עד 8/97 אשר הסתיימו בפיטורים. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען שלבית הדין אין סמכות לדון בתביעה, מהטעם, שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, התובע הועסק כקבלן ונותן שירותים לנתבע. כן הוכחשה הטענה שהיתה התחייבות להעסקת התובע עד הפנסיה. כן נטען שהחל מ- 1982 החל התובע להעסיק עובד נוסף במשרה מלאה למרות שעובד זה מוגדר כמוגבל, והוא שילם את שכרו ולא היה לו קשר עם הנתבע. בשלב מסוים ב- 1997 הופסקה עבודת העובד ואף התובע שילם לו פיצויי פיטורים, לחילופין, נטען שאם יקבע שהיו יחסי עובד ומעביד הרי הסכומים שנתבעים מוכחשים, מהטעם שהתובע לא פוטר אלא התפטר. כן נטען שהשכר ששולם לתובע היה שכר קבלני עבור דמי שימוש בטרקטור,עגלה, ושכר עבודה לעובד נוסף, ולא של עובד. כן הוכחשה הטענה שנעשתה קנוניה בין הנתבע לעובד כדי שהתובע יפטרו הואיל והדבר לא היה מאינטרס הנתבע. 3. להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות: א) התובע החל לעבוד אצל הנתבע ב- 5/1978. ב) התובע הועסק בעבודות חצרנות שונות בחצרי הנתבע לרבות בצוע עבודות מיוחדות שהוטלו עליו כגון נקוי גגות, התקנת גדר רשת, גדור בריכות ביום וכד'. ג) בד"כ התובע הופיע לעבודה בבוקר ועבד ברציפות. ד) לצורך בצוע עבודתו עשה התובע שימוש בטרקטור + עגלה שהיו בבעלותו והוא נשא באחזקתם כולל בטוח, אחזקה שוטפת וכד'. ה) לצורך בצוע העבודה נעזר התובע במשך שנים רבות בעובד בשם יפתח המוגדר כמוגבל, אך התובע הוא ששילם את משכורתו במהלך כל השנים ואף הוציא לו תלושי משכורת (ראה נספח ד' ל-נ/6 וכן עמוד 4 שורה 20), לעיתים, אף הסיע את העובד מביתו וחזרה (ראה עמוד 11 שורה 10) וכן שולם לו פיצויי פיטורים (ראה עמוד 5 שורה 4, וכן נספח לתביעה בין התובע לאותו עובד). ו) בבעלות התובע טנדר שעמו היה בא לעבודה. ז) התובע קבל תמורה בגין עבודתו לפי תעריף עובדי הפלחה. מידי חודש היה מגיש חשבונית בה פורטו ימי העבודה בהתאם לתעריף שנקבע כאמור במחירון ארגון עובדי הפלחה (ראה דוגמת חשבוניות בנספחים א 1-3 לתצהיר מר גור נ/6, כן נספח ג' לנ/6, וכן נספח ב' פירוט תחשיב שעת עבודה ) לצרכי נוחות להלן התחשיב כפי שנעשה ב- 5/6/91 (נספח ב' לנ/6): " לכבוד: הנהח"ש הנדון: עדכון לחשבונות יואב סייאר שלום רב! עפ"י ההסכם בינינו לבין יואב סייאר חשבונותיו צמודים למחירון ארגון עובדי הפלחה. להלן שינויים אותם יש לבצע בגין חשבונות יוני: 1. ש"ע טרקטור - ללא שנוי - 33.67 2. ציוד נגרר (עגלה) - 1.68 ₪ תוספת 11% 3. סה"כ טרקטור + עגלה - 35.35 4. הנחה 20% - 7.07 5. נטו עבור ציוד - 28.28 ₪ 6. ש"ע מפעיל: 15.6 ₪ 7. ש"ע פועל: 8.51 ₪ כל המחירים ללא מע"מ. בברכה אביגדור שור העתק: יואב סייאר רכז משק." ח) בנוסף לתמורה ששולמה לתובע כאמור באופן שוטף, ביצע התובע עבור הנתבע עבודות מיוחדות שעבורן קבל תשלום כפי שהוסכם עמו (לענין זה ראה כרטיסי הנה"ח שצורפו לסיכומי ב"כ הנתבע בהם מפורטים הסכומים ששולמו לתובע באופן שוטף וכן עבור העבודות המיוחדות). ט) לתובע היה בטוח מעבידים וצד ג' (ראה עמוד 3 שורה למטה וכן עמוד 4 שורות 6, 16, 18 וכן נ/1). י) פרט לעבודה עם הטרקטור והעגלה נתנו לתובע ע"י הנתבע כלים שונים לבצוע עבודתו, כגון מזמרת מנוע, חרמש מכני, טוריה, מכוש, כלי גיזום וכד', אך המשור היה שלו. יא) במהלך עבודתו קבל התובע מהנתבע מתנות לחגים ולגירסת מר מרכוס בתצהירו, אלו נתנו גם לקבלנים אחרים (ס' 8 לנ/7). יב) ביום 14/8/97 קבל התובע מכתב ממר גור בו נמסר לו על סיום שירותיו בקבוץ (ראה נספח לתביעה). 4. א) השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין בעלי הדין הנה אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים או לא, וההכרעה בסוגיה זאת הנה המפתח לסעדים שלהם זכאי התובע אם בכלל. ב) בהתאם להלכה הפסוקה המבחן הקובע באם נתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד הנו המבחן המעורב שבמרכזו מבחן ההשלתבות, ובצדק התייחס כל צד מב"כ הצדדים בסיכומיו בעקר למבחן זה על מנת להוכיח את גירסתו. 4. א) למבחן ההתשלבות שני פנים, פן חיובי ופן שלילי (ראה דב"ע לו/3/271 עיריית נתניה נ. בירגר פד"ע ג' 177, 188). ב) אף אם נניח לרגע שנתקיימו בתובע ביחסיו עם הנתבע סימני ההיכר לפן החיובי, הרי יש לבחון אם נתקיימו סימני ההיכר לפן השלילי. בפסיקה נקבעו סימני היכר כלליים המאפיינים היותו של אדם בעל עסק עצמאי; אחזקת אמצעי יצור בשכירות או בבעלות, קיום הוצאות ייצור, העבדת עובדים שכירים, סיכוני רווח והפסד, הזכות להעביר בצוע העבודה לאחר וכד' (ראה לג/0/177 מושקוביץ נ. המ.ל.ל פד"ע ה' 79, 82, דב"ע לה/0/11 רחל ולד ואח' נ. המ.ל.ל פד"ע ז' 281, 286). 5. נבחן מאפייני הפן השלילי - האם נתקיימו או לא נתקיימו בתובע; א) בפסיקה נדון לא אחת מעמדו של בעל משאית או רכב מסחרי אחר המועסק בלעדית ע"י מזמין אחד ובכל המקרים המערכת המשפטית הגיעה למסקנה שאין מדובר ביחסי עובד מעביד (ראה בנדון נג/3/72 אגודה צרכנית שיתופית בע"מ נ. גרטנהויס / פד"ע ה' 141, ע"א 418/71 ולנסי נ. פיוניר קונקריט פד"י כ"ו (2) 322, תש"ן/3/147 חב' מלונות דן בע"מ נ. מיכאל ברנט פד"ע כג' 176). המאפיין את התקדימים הנ"ל היא העובדה שרכישת כלי הרכב היתה כרוכה בהשקעה הונית של בעל הרכב. ב) בעניננו, ובהתאם לעובדות שפורטו לעיל, אין מחלוקת כי רכישת הטרקטור, והעגלה נעשתה במלואה ע"י התובע, אין ספק שמדובר בהשקעה הונית לפיכך ובהתאם להלכה הפסוקה איננו סבורים שנתן בתביעה זו להגיע למסקנה שונה, דהיינו, שלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד. ג) נוסיף שהוצאות אחזקת הטרקטור (דלק, שמנים וכד') לרבות רשיונות חלו על התובע באופן אישי. ד) העסקת עובד שכיר - (1) כעולה מהעובדות שפורטו לעיל העסיק התובע עובד שכיר מטעמו, לו שולם שכר עבודה וכן היה לו תיק ניכויים במס הכנסה. עובד זה היה עובד התובע בלבד ולא עובד הנתבע, ההוראות לעובד נתנו ע"י התובע ולא ע"י הנתבע. עם סיום יחסי העבודה בין התובע לעובד התובע הוא ששילם פיצויי פיטורים, התובע אף הודה בכך בעדותו, ואף חתם עמו הסכם בקשר לכך. (2) לא ברורה לבית הדין התוצאה אליה חותר ב"כ התובע, האומנם התובע ביחסיו עם הנתבע יהיה עובד שכיר, ואילו ביחסיו עם העובד שהועסק לשם ביצוע התחייבויותיו כלפי הנתבע יהיה קבלן עצמאי, זאת בעצם התוצאה שנגיע אליה אם נקבל עמדת ב"כ התובע, הננו סבורים שתוצאה זאת בנסיבות המסויימות של תיק זה בלתי אפשרית הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, ההלכה שנקבעה בדיון לב/1-3 גלוב נ. לוי פד"ע ג' 247, אינה ישימה בנסיבות הענין, אין מדובר כאן בעזרה שולית של העובד הנ"ל. (3) עיינו בשכר עבודה ששולם ע"י התובע לעובד, לעומת התמורה שקבל מהנתבע, ההשוואה שנתן לעשותה אינה מצביעה על צנור העברת כספים לגירסת התובע. לפי נספח ב' לנ/6 ש"ע פועל הנה 8.51 ₪ X 186 ש"ע = 1,582 ₪ , ואילו השכר ששולם לעובד לפי התלוש שצורף הנו 543 ש"ח, ההפרש מצביע על רווח קבלני. ה) לענין התמורה - עיינו בהסכם שנעשה בין התובע לנתבע באשר למגיע לו בגין שירותיו. מהסכם זה נתן ללמוד שהתמורה הגבוהה ביותר שולמה עבור הטרקטור והעגלה, דבר התואם ההלכה הפסוקה, לפיה הקשר המשפטי בין הצדדים נעשה משום שבבעלות התובע היה טרקטור וציוד נגרר, ולא בשל כישוריו האישיים של התובע. ו) כן נוסיף את העובדה שבמהלך הקשר המשפטי דאג התובע להוציא פוליסת אחריות מעבידים, פעולה שאינה מאפיינת את מי שמוגדר כעובד. ז) מאפיינים נוספים - התובע היה רשום כעוסק עצמאי בבטוח לאומי, במס הכנסה ובמס ערך מוסף, וכן היה לו תיק ניכויים לעובד. אכן לפי ההלכה הפסוקה רישום כעצמאי הנו עובדה נטרלית אך יחד עם המאפיינים הנוספים שפורטו לעיל, יש בכך כדי להטות את הכף נגד התובע. ח) אף אם היה פקוח מסוים כמפורט בסיכומי ב"כ התובע אין הדבר מוביל למסקנה שמדובר ביחסי עובד ומעביד, וכי אין בכל הסכם סטנדרטי בין מזמין עבודה וקבלן הוראות הנוגעות לפיקוח, ו/או אפשרות פקוח, הוראות אלה הנן דרושות מעצם הענין, לא יתכן למסור עבודה ללא אפשרות פקוח, מיותר לציין שמבחן זה אף נזנח בהלכה הפסוקה. איננו סבורים שהפקוח ככל שנתן לבחון אותו על פי חומר הראיות מתייחס לפקוח אישי על פי המבחן הידוע שנזנח, נראה לנו יותר שתכלית הפקוח בנסיבות הענין היתה לדאוג למסגרת שעות וכן בצוע נאות של עבודת התובע. לא שוכנענו שהנתבע התערב בסדרי עבודתו של התובע ובהנחיות שנתן לעובדו. הנתבע לא פיקח באופן ישיר על עובד התובע וזה פעל על פי הוראות התובע בבצוע עבודתו. 6. המסקנה מכל האמור לעיל שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד ודין התביעה להדחות. הואיל וזאת המסקנה לא היה טעם לעסוק בסיבת נתוק היחסים, אם היינו דנים בכך, מסקנתינו היתה כי הקשר נותק ביוזמת הנתבע. יחסי עובד מעבידמשאית