פסק דין הנשיא ס' אדלר: 1. ערעור זה עניינו הסכם בין הצדדים על פיו יעבוד המערער אצל המשיב בלי לקבל שכר או זכויות אחרות שנקבעו במשפט העבודה המגן. בנסיבות הללו, האם המערער זכאי לשכר מינימום מכוח , חוק שכר מינימום, תשי"ז - 1987 (להלו: החוק או חוק שכר מינימום) בית הדין האזורי בתל-אביב [1] דחה את תביעת המערער לחייב את המשיב לשלם לו שכר עבודה. על כך הערעור שלפנינו. יצוין, כי נדחתה גם תביעת המשיב לחייב את המערער לשלם לו דמי לימוד, אולם המשיב לא הגיש ערעור על כך. עם זאת, המשיב הגיש תביעה נוספת בבית המשפט לתביעות קטנות לחייב את המשיב לשלם לו דמי לימוד, אך היא נמחקה בהסכמת הצדדים. העובדות הצריכות לעניין: 2. המשיב סיים לימודים בקורס יועצי מס. מכוח סעיף 236א(א)(5) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) חייב אדם לעבור תקופת הכשרה על מנת להיות כשיר להירשם כיועץ מס. [2] בתקנות מס הכנסה (יועצי מס), תשכ"ט - 1968 (להלן: התקנות) נקבעו תנאים בנוגע להכשרת יועצי מס. בתקנות אלו הוגדר מי שעובר תקופת הכשרה כ"מתמחה". סעיף 10 לתקנות קובע, כי "מתמחה יועסק בהכשרה לפחות 30 שעות לשבוע." מיום 18.5.1999 עד ליום 10.10.1999 התחמה המערער אצל המשיב. בעת קבלת המערער לעבודה על ידי המשיב לא הוסכם ביניהם כי המערער יקבל שכר ולא דובר על סכום שישולם למערער בגין עבודתו. המשיב לא שילם למערער בכלל בכל תקופת עבודתו אצלו. המשיב ניהל משרד של יועץ מס והעסיק בו שלושה מתמחים, אשר לא קיבלו שכר או תשלום בשנה הראשונה של עבודתם אצלו. המתמחים שנשארו לעבוד אצלו גם לא קיבלו שכר בחלק מהשנה השנייה בה עבדו אצלו. עבודתם של המתמחים כללה הכנסת נתונים למחשב על סמך מסמכים שנתקבלו מלקוחות, בעיקר קבלות עבור הוצאות או הכנסות. כמו כן, הם עשו עבודות נוספות פשוטות במשרד, לרבות הליכה למשרדי מס הכנסה וביטוח לאומי. המשיב בדק את עבודתו של המערער בשבוע או שבועיים הראשונים לעבודתו באמצעות רישום ידני שנעשה על ידי המערער טרם שהכניס את הנתונים למחשב. לאחר מכן, עבד המערער כיתר המתמחים על ידי הכנסת הנתונים ישירות למחשב. המערער, כמו המתמחים האחרים, עבד לפחות 30 שעות לשבוע במשרדו של המשיב. המשיב הדריך ולימד את המערער במהלך תקופת עבודתו אצלו, בעיקר באמצעות שיחות קצרות ומסירת חומר קריאה. המצב הנורמטיבי: 3. חוק שכר מינימום תכליתו להבטיח רמת חיים יחסית מינימלית לכל עובד וכן לצמצם את ממדי העוני בישראל. קביעת שכר מינימום מהווה אחד היסודות של הספקת צרכיהם של העובד ומשפחתו, [3] הסדרים וחוקים לגבי שכר מינימום נוהגים במרבית המדינות המפותחות. בהעדר אכיפת חוק שכר מינימום ייקבע לחלק מהמועסקים בישראל שכר הנתפס בחברה כנמוך מזה המספק רמת חיים יחסית מינימלית. נוסיף, כי קיימות בעיות חמורות לגבי אכיפת חוק שכר מינימום, וזאת נוכח רמת הציות הנמוכה לחוק. [4] לפיכך, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפחות 14% - 16% מכלל השכירים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. 4. החוק חל על מתחמה ליועץ מס - בהתאם לסעיף 2 לחוק כל "עובד" זכאי לשכר מינימום. המערער היה "עובד" של המשיב, שכן השתלב בפעילות הרגילות של עסקו כיועץ מס ולא ניהל עסק משלו. המערער לא היה במעמד "סטודנט", שכן המשיב אינו מנהל בית ספר שמטרתו להכשיר סטודנטים להיות יועצי מס. העובדה, כי המשיב לימד את המערער מקצוע בתור מאמן, אין בה, כשלעצמה כדי לשלול ממנו את מעמדו כ"עובד". למשיב היתה תועלת מעבודתם של המתמחים, לרבות המערער, שכן הם ביצעו עבודות פשוטות, שהן חלק מפעילות משרדו של יועץ מס, כגון: רישום קבלות והליכה למשרדי מס הכנסה. החוק אינו מוציא מתחולתו אנשים המבצעים עבודה על מנת ללמוד מקצוע, ואין חוק אחר המוציא מתחולתו של חוק שכר מינימום מתמחה במקצוע יועץ מס. על כן, חל על המערער, כעובד המשיב, חוק שכר מינימום והיה על המשיב לשלם לו לפחות את השכר המינימום עבור כל שעות עבודתו. נתייחס בהמשך לטענות נוספות של המשיב המצדיקות, לשיטתו, אי-תשלום שכר מינימום. תשלום בגין שעות לימודים: 5. לטענת המשיב אין חובה לשלם למערער בגין הזמן שהדריך ולימד אותו את המקצוע. יתרה מזו, לשיטתו מדובר בכל שעות עבודתו של המערער, ועל כן הוא אינו זכאי לתשלום כלשהו. טענה זו אינה מקובלת עלינו, מהטעמים הבאים. חוזה העבודה שנעשה בין הצדדים היה של מאמן ומתמחה. חלקו של המאמן בחוזה היה ללמד ולהדריך את המתמחה באמצעות עבודה מעשית, שיחות ומסירת חומר קריאה. חלקו של המתמחה בחוזה היה לבצע עבודה מעשית עבור המשיב. מדובר בעבודות לא מסובכות של הכנסת נתונים למחשב, על ידי מתמחים שכבר סיימו את לימודיהם בקורס ליועצי מס. מכאן, כי בחוזה העבודה היו משולבים אלמנט של ביצוע עבודה שהביאה תועלת למשיב ואלמנט של לימוד על ידי המערער. אכן, התועלת שהביא המערער למשיב בתחילת עבודתו לא היתה רבה, אך עם הזמן היא היתה משמעותית ונתנה למשיב תועלת כלכלית של ממש. המסקנה היא, כי שכר המינימום המגיע למתמחה על פי החוק משקף את התועלת שקיבל המשיב מעבודתו משך 30 שעות לשבוע. תכליתו של החוק, חוסר תום לב וקוגנטיות: 5. הנימוק העיקרי של בית הדין קמא היה, כי המערער פעל בחוסר תום לב, מכיוון שלא קבע שכר בתחילת עבודתו, לא ביקש תשלום במהלך עבודתו ולמעשה המשיב עשה לו טובה כאשר הסכים להעסיקו וללמדו. אף טענה זו אין לקבל. חוק שכר מינימום הינו חוק קוגנטי. סעיף 12 לחוק קובע: "זכותו של עובד,לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור". איסור הויתור על שכר מינימום תכליתו להגן על העובדת או העובד בפני עצמה/ו. ישנם מקרים בהם העובדת כה זקוקה לעבודה או מצבה כה ירוד, שתסכים לקבל עבודה בפחות משכר המינימום. לפנינו דוגמה לכך, שכן המערער היה זקוק למאמן, התקשה למצוא מאמן בגלל העדר ניסיון ועל כן הסכים בהתנהגותו לעבוד בלי שכר, לפחות בחודשים הראשונים של עבודתו. תכליתו של החוק למנוע מקרים כאלה, היינו - להגן על העובד בפני עצמו. זאת ואף זאת, לשאלות בית דין זה הסביר המשיב, כי הוא מעסיק 3 מתמחים ללא תשלום שכר כלשהו, וזאת בהתאם לנוהגו משך השנים. הוא אף אמר, כי מדובר בנוהג במקצוע יועץ מס. תכליתו של חוק שכר מינימום, בין היתר, הוא למנוע ניצול קבוצות עובדים, כגון: מתמחים אצל יועצי מס. פקודת מס הכנסה והתקנות מחייבים את מי שחפץ להירשם כיועץ מס לעבור תקופת הכשרה והמשיב, ולדבריו גם יועצי מס אחרים, מנצלים את תלותם של המתמחים. נוהג זה חייב להיפסק אצל המשיב, ואם הוא אכן קיים בענף יועצי מס, יש להפוך את הנוהג לבלתי כדאי מבחינה כלכלית. מקרה דומה נדון בהליך פלילי, בפסק הדין מראווי. [5] שם בעל מזנון העסיק עולה חדש מרוסיה, בן 69, בעבודות ניקיון, הכנת מזון ומלצרות 10 שעות ליום בשכר שהיה פחות משכר המינימום. טענתו של בעל המזנון, כי "עשה טובה" לזקן בכך שנתן לו לשהות במזנון נדחתה. בית הדין האזורי היה בדעה, כי המערער פעל בחוסר תום לב, בכך שהטעה את המשיב לחשוב שלא יבקש שכר בתקופת ההכשרה. לעומת זאת, אף המשיב פעל בחוסר תום לב בכך, שניצל את חולשתו של המערער והיה מוכן להעסיקו רק אם ויתר על קבלת שכר, דבר הנוגד את הוראת סעיף 12 לחוק שכר מינימום. יתרה מזו, קיים חשש שהמשיב עבר עבירה פלילית על פי סעיפים 14, 15 ו- 16 לחוק, בכך שלא שילם למערער שכר מינימום. חוסר תום לבו של המשיב בולט לאור מקצועו, שכן יועץ מס ער להוראות חוק שכר מינימום, ולדבריו אף לפסיקה בעניין, והוא הבין, או היה חייב להבין, שהוא פועל בניגוד להוראות החוק. מששני בעלי הדין פעלו בחוסר תום לב אין ליישם תורה זו כדי לבטל את זכויות המערער שנקבעו בחוק. ועוד, אף אם המערער היה היחיד שפעל בחוסר תום לב אין בכך כדי לבטל את זכויותיו שנקבעו בחוק. כדי להגיע למסקנה זו עלינו לשקול מחד - את תכליתו של החוק ורצונה של החברה להבטיח לכל עובד מינימום של קיום אנושי; ומאידך - את רצונה של החברה שאנשים יפעלו בתום לב ויכבדו הסכמים. יש להעדיף את השיקול הראשון ממספר נימוקים. הנימוק הראשון - תשלום שכר מינימום שומר על כבודו של האדם העובד. יש לתת יותר משקל לאינטרס של החברה לשמור על כבודו של העובד, משיש לתת לעניינה של החברה שעובדים דוגמת המערער ינהגו בתום לב בעת קבלת עבודה. הנימוק השני - מדינה דמוקרטית ומודרנית איננה יכולה להשלים עם עבודות או תפקידים שיש בהם משום ניצול עובדים. הנימוק השלישי - יש להבין את חוסר תום לבו של המערער במקרה זה כפחות חמור מבמקרים אחרים, שכן המסגרת הנורמטיבית הכבידה עליו להיכנס למקצוע יועץ מס ולחצה עליו לעבוד אצל המשיב. יש בכך בכדי להפחית את רצונו החופשי של המערער וחוסר תום הלב היה כמעט בלית ברירה. כאור לעיל, נסיבות המקרה דנן מביאות למסקנה חד-משמעית, כי אין ליישם את תורת תום הלב כדי לבטל זכות קוגנטית. אולם, עלי להוסיף את עמדתי, כי חוק שכר מינימום הוא חוק קוגנטי ואין ליישם את תורת תום הלב כדי לאשר העסקת עובד בפחות משכר המינימום. אכן, על פי הנשיא ברק וסגנית הנשיא ישנם מקרים בהם עקרון תום הלב יגבר על הקוגנטיות של משפט העבודה המגן. מקובל עלי עקרונית, כי אין זכות אבסולוטית וייתכנו מקרים חריגים לעקרון הקוגנטיות, אולם רק במקרים נדירים ביותר, וקשה לי לתאר מקרה כזה בנושא תשלום שכר מינימום. בוודאי שאין ליישם את תורת תום הלב בכדי לשלול שכר מינימום במצב של ניצול עובד וברקע של נוהג ניצול עובדים בענף יועצי המס. לעומת זאת, עלינו להתחשב בהתנהגותו של המערער בנושא פיצוי הלנה ועל כן אין אנו מחייבים את המשיב לשלם פיצוי הלנה על השכר המולן. סוף דבר: 6. אנו מקבלים את הערעור ומחייבים את המשיב לשלם למערער שכר מינימום עבור כל תקופת עבודתו אצלו. על המשיב לשלם למערער זכויות של עובד כפי שנקבעו במשפט העבודה המגן בהתאם לתביעה. חישוב מזכיר האיגוד המקצועי מקבל עלינו ועל כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער, כדלקמן: [א] שכר עבודה: עבור חודש מאי 1999 1,158 ₪. עבור חודש יוני 1999 2,353 ₪ עבור חודש יולי 1999 1,917 ₪ עבור חודש אוגוסט 1999 1,579 ₪ עבור חודש ספטמבר 1999 1,458 ₪ עבור חודש אוקטובר 1999 564 ₪ [ב] חופשה שנתית: עבור 5 ימים 601 ₪. כל הסכומים הללו ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ( 20.3.2000) ועד לתשלום בפועל. בקביעת מועד זה לקחנו בחשבון, כי המערער לא דרש שכר משך רוב תקופת עבודתו. כמו כן, על המשיב לשלם למערער, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, הוצאות משפט בסך 500 ₪. יועץ מסמיסיםשכר מינימום