צו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה בנושא עמלת מכירות

גישת בית הדין לעבודה היא כי כל מסמך יחשב כנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט אם הוא עשוי לעזור, בעקיפין או במישרין, למבקש הגילוי, לקידום עניינו או לשם פגיעה בעמדת הצד השני. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית - 1995, סעיפים 344-353) חפצו של בעל דין המבקש צו לגילוי מסמכים יכול להיות מכוון למסמכים אשר יריבו עשוי להגיש במהלך הבירור והם פועלים לרעתו: "מסמכים מזיקים" וכן למסמכים מועילים, אשר היריב לא ירצה להגיש, כיון שתוכנם עשוי לתמוך במבקש דווקא: "מסמכים מועילים". להלן פסק דין בנושא צו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה בנושא עמלת מכירות: פסק דין 1. בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשם אורגיל מיום 18.10.01 בתיק בש"א 4343/00 (להלן: "ההחלטה"), במסגרת התיק העיקרי: עב 913492/99. בהחלטה נדחתה בקשת המערער למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם. 2. המשיבה, קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ, הינה חברה מדעית רפואית העוסקת בפיתוח, יצור ושיווק מוצרים טלה רפואיים. החברה הוקמה בישראל בשנת 1986 והחלה פעילותה העסקית בשנת 1990. המערער, פרופ' שמעון עבוד, הועסק על ידי המשיבה החל מיום 1.7.92 ועד 18.7.99, מועד בו פוטר מעבודתו. המערער הועסק כיועץ מדעי של המשיבה מיום 1.7.92 ועד ליום 30.8.93. החל מיום 30.8.93 ועד למועד פיטוריו הועסק המערער כמנהל מדעי של המשיבה. (מוסכמות מספר 1.1 -1.4 לרשימת המוסכמות) 3. המערער הגיש תביעה כספית ולמתן חשבונות כנגד המשיבה, בגין יתרת פיצויי פיטורים ופיצוי הלנה בגינם ובגין עמלות המגיעות לו לטענתו ממכירת מוצרי המשיבה שהיה, לטענתו, מעורב בפיתוחם. כן עתר המערער למתן סעד הצהרתי על פיו זכאי הוא לעמלה בשיעור של 1% ממכירות מוצרי החברה בעתיד, כפי שיהיו מעת לעת, לרבות מכירת ידע (רכיב זה הוערך לצרכי אגרה בסך של 240,000$). המשיבה הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד, בעילות של החזרי שכר ועמלות ששולמו ביתר לטענתה. 4. את דרישתו לתמלוגים בשיעור של 1% מהמכירות, ללא הגבלת זמן, מבסס המערער על מכתב מנכ"ל המשיבה מיום 30.8.93 (עם מינויו של המערער כמנהל מדעי של החברה), נספח ב' לכתב התביעה ועל פיו: "בפרויקטים בהם תהיה לך מעורבות ותתרום לפתוחם (עד לתאריך חתימת הסכם זה: תפקודי נשימה, ניטור עוברי) תקבל תמלוגים בשיעור של 1% מהמכירות". 5. מוסכם בין הצדדים כי המערער היה מעורב במסגרת עבודתו בשלושה מוצרים: ניטור עוברי, תפקודי נשימה ואלקטרודה משדרת (מוסכמה 1.6), כפוף לשאלה בדבר מידת מעורבותו ותרומתו בפיתוח פרויקטים נוספים של המשיבה, בגינם הוא זכאי לעמלות בשיעור של 1% ממכירות המשיבה והאם כטענתו, אכן היה מעורב המערער בכל שלבי הפיתוח של כל המוצרים שהמשיבה משווקת ומוכרת. מכאן, חלוקים הצדדים בשאלה - האם זכאי המערער לעמלות בגין כל המוצרים שפתחה המשיבה במהלך תקופת העסקתו, אם לא - מהם המוצרים שבגינם הוא זכאי לעמלות, ובאיזה סכום, או שמא, כטענת המשיבה, זכאי היה המערער לעמלות בגין שלושה מוצרים בלבד, בגינם קיבל את כל העמלות המגיעות לו. בנוסף חלוקים הצדדים בשאלה - האם זכאי המערער לעמלות בגין מכירות מוצרי המשיבה ובגין מכירת ידע, גם לאחר סיום עבודתו; ואם כן - בגין אלו מוצרים, ובאיזה סכום. 6. לאחר גיבוש רשימת המוסכמות והפלוגתאות ומתן צו להגשת עדויות ראשיות בתצהיר, הגיש המערער בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם. ואלו המסמכים אותם ביקש המערער לגלות, בבקשה שעמדה בפני כב' הרשם אורגיל: א. סיכום פרוטוקולים של ישיבות פיתוח לשנים 1999-1992, או תמציות לאותן ישיבות. ב. הסכם שכר ו/או מכתבי התקשרות של המשיבה עם פרופ' ברודמן. ג. חוזים למכירת מוצרים בתחום הנשימתי וקרדיולוגי עליהם חתמה המשיבה עם חברת CIBA GEIGY. ד. כל המסמכים הנוגעים לפיתוח ולמכירה של המוצר המכונה CG7100 ו/או CG7010 (מוצר מתחום הקרדיולוגיה), וכן כל המסמכים המתעדים את המבנה הסופי ושיטת פעולתו של כל מכשיר, לרבות מפרטים טכניים, מסמכי הדרכה (MANUALS) הנמסרים ללקוח ומסמכי הדרכה למעבדות טיפול במכשירים. ה. מסמכי הנהלת חשבונות ומחלקת שיווק לשנים 1999-1992 לגבי נתוני מכירות (ללא מספרי המכירות) של מוצרי המשיבה, תוך פירוט המוצר הנמכר, האם קיבל המערער תגמולים בגין מכירתו ואם כן - כמה, מי חתום על הדו"ח המאשר את נתוני המכירה והקצאת התגמולים למערער והאם ה"זיכוי" בתגמולים הוא גם בגין יחידות המרכז. ו. מסמכי הנהלת חשבונות ונתוני מכירה המתייחסים למכירת מוצרים הקשורים ב: ניטור עוברי, תפקודי נשימה ואלקטרודה משדרת. ז. תלושי שכר של המערער לשנים 1994-1992. 7. כב' הרשם אורגיל דחה את בקשת המערער, בעיקר מן הטעם כי עצם ההיענות לבקשה תביא למעשה להקדים את המאוחר ולתת למבקש חשבונות אותם הוא תובע בתביעתו העיקרית. בנוסף, לא שוכנע כב' הרשם כי המסמכים אשר גילויים מבוקש הינם רלוונטים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שנדרש על פי הפסיקה. על ההחלטה הוגש הערעור שבפנינו. 8. להלן, בתמצית, נימוקי הערעור: א. בית הדין קמא טעה ביישום ההלכה הידועה בדבר תביעה למתן חשבונות (לפיה הדיון למתן חשבונות מתנהל בשלבים). בית הדין קמא שם ליבו להלכה הנוגעת לגילוי מסמכים בתביעה למתן חשבונות, אך לא יישם אותה כראוי. היישום הראוי יהיה תוך ההבחנה בין טיב גילוי המסמכים ואופי הגילוי הנדרש בשלב זה לבין טיב הגילוי שיידרש בשלב השני לתביעתו של המערער. ב. המערער אינו מבקש לגלות נתונים מספריים של מכירות המוצרים, אלא נתונים אשר מטרתם להצביע על זיהוי עקרוני בלבד של המוצרים הנמכרים ולקוחותיהם. למערער אין ידיעה על כל המוצרים שנמכרו. אי גילויים ימנע ממנו לטעון ולהוכיח את זכאותו ביחס אליהם. ג. המסמכים אותם מבקש המערער לגלות יאפשרו לו להוכיח את מלוא זכויותיו הנתונות בשלב הראשון לבירור התביעה. ד. המשיבה מחזיקה באופן בלעדי בכל המסמכים הנוגעים למערער ולתרומתו בפיתוח המוצרים אשר בגינם הוא טוען לזכאותו לקבלת תגמולים. ה. המערער מוכן להסדר דיוני שיאפשר לבית הדין קמא עריכת איזון בין האינטרסים השונים. המערער מבקש כי בית הדין יצווה לגלות את המסמכים המבוקשים, ולקבוע כי המשיבה תוכל למנוע את העיון בחלקים המפרטים נתונים כספיים שאינם רלוונטים לעניין בשלב זה. ו. בית הדין קמא טעה מראש בעובדה וביסס החלטתו על העובדה השגוייה כי המערער היה מעורב בפיתוח שלושה מוצרים בלבד, כפי שטוענת המשיבה (סעיף 1.7 להחלטה), ובהתעלם מהמחלוקות העובדתיות בענין מידת מעורבותו בפיתוח מוצרים נוספים, מחלוקות שגובשו ברשימת הפלוגתאות המשותפת. 9. בנוסף, מעלים באי כוח המערער טענות ספציפיות בדבר הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש, כדלהלן: א. הפרוטוקולים: בפרוטוקולים יש כדי לעזור ולתמוך בהוכחת טענתו של המערער כי תרם והיה מעורב בפרוייקטים לפיתוחם של מוצרי החברה שנמכרו בעבר ושנמכרים גם היום. ב. תנאי העסקתו של פרופ' ברודמן: במסמכים המפרטים את תנאי העסקתו של פרופ' ברודמן אצל המשיבה יש כדי לשפוך אור על המחלוקת הקיימת בין הצדדים לעניין זכותו של המערער לקבל תמלוגים עבור מכירות מוצרי החברה שלפיתוחם תרם, גם בעתיד, ללא הגבלת זמן, שכן במקרה של פרופ' ברודמן הגבילה המשיבה את התקופה לה יהיה זכאי לקבל תגמולים, להבדיל מחוזה עבודתו של המערער בו לא הוגבלה תקופת הזכאות. במסגרת הטיעון בערעור צומצמה הדרישה בענין זה לגילוי בענין פסקת הגבלת הזמן בלבד, אם קיימת או לאו. ג. חוזי המכירה לחברת CIBA GEIGY: גילוי הסכמי המכירה עם חברת CIBA GEIGY השווצרית, מסמכים הקשורים במכירתם של מוצרים מתחום הקרדיולוגיה וכן נתונים שיכולים לזהות את המכשירים שנמכרו מבלי לקבל נתונים מספריים, יעזרו מאוד לקדם את הדיון ויתרמו להוכחת מעורבותו של המערער בפיתוחם. ד. מסמכים בנוגע לפיתוח ומכירת מוצר CG7100 ו/או CG7010: מוצרים אלה הינם מוצרים מתחום הקרדיולוגיה. המערער טוען כי היה מעורב בפיתוח מוצרים מתחום זה ואילו המשיבה טוענת כי המערער לא עסק כלל בפיתוח מוצרים מתחום הקרדיולוגיה. גילוי מסמכים אלו עשוי לקדם יישוב המחלוקת בין הצדדים בעניין זה. ה. מסמכי הנהלת חשבונות: המערער מדגיש כי בשלב זה לא מבוקשים נתונים מספריים (כך גם בבקשה במקור), כי אם נתונים אשר מטרתם להצביע על זיהוי בלבד של המוצרים שנמכרו ולקוחותיהם שיש בהם כדי להעיד על החלק מהמכירות שלגביו זכאי התובע לתמלוגים, ככל שתוכח אכן זכאותו. במסגרת הערעור הודגש כי הכוונה היא לזיהוי שמות המוצרים בלבד, ולמי נמכרו. ו. ניטור עוברי, תפקודי נשימה ואלקטרודה משדרת: המשיבה כבר הודתה בכתב הגנתה בתרומתו ומעורבותו של המערער בפיתוחם של מוצרים מתחומים אלה ובזכאותו לקבל עמלה בשיעור 1% בגין מכירתם (כאשר שאלת תקופת הזכאות נותרה במחלוקת). (ראה גם מוסכמה מספר 1.6) המערער טוען איפוא לזכאות להצגת מלוא החשבונות בגין מכירות המוצרים הקשורים לשלושת התחומים האמורים, על מנת לברר האם אכן שולמו לו מלוא התמלוגים המגיעים לו, גם לגרסת המשיבה, עד למועד סיום חוזה העבודה. ז. תלושי שכר לשנים 1994-1992: לטענת המערער, תלושי השכר הנ"ל יכולים להוכיח כי במהלך השנם חלה הפחתה במשכורתו של המערער ללא שהיתה הפחתה במכסת שעות עבודתו. המערער, מתוך התחשבות במצבה של המשיבה, שנימקה את סיבת ההורדה בשכר בקושי בתזרים מזומנים, לא דרש עמלות מתוך אמונה שאלה ישולמו לו בבוא הזמן. 10. להלן, בתמצית, עיקרי טענות המשיבה: א. המערער בדרך עקיפין מבקש לקבל את החשבונות שתבע כסעד עיקרי בתביעה כבר בשלב המקדמי של גילוי המסמכים. ב. חשיפתם של המסמכים המבוקשים אינה דרושה להוכחת עילותיו של המערער. ג. גילוי המסמכים הנוגעים לתנאי עבודתו של פרופ' ברודמן מהווה פגיעה משמעותית בפרטיותו. ד. חוזי המכירות שנחתמו בין המשיבה לבין לקוחותיה, מסמכים הנוגעים למכירות ולפיתוח CG 7100 ו/או CG 7010 ומסמכי הנהלת חשבונות, הינם חלק מהמערך העיסקי של המשיבה וקניינה הבלעדי והם אנם מפרטים מעורבות או תרומה כלשהי של המערער. ה. המסמכים הרלוונטים להוכחת תביעתו של המערער ושגילויים אינו שנוי במחלוקת הועברו למערער עם דרישתו הראשונה (בנוגע לפרוטוקולים ולתלושי השכר). ו. כל מגמתו של המערער היא "לדוג" חומר באמתחתה של המשיבה. ז. מנוסח הערעור עולה כי אין מדובר בבקשה אמיתית לגילוי מסמכים ספציפיים, כי אם בבקשה גורפת לגילוי כל המסמכים הקיימים ושהיו קיימים מיום תחילת פעילותה של המשיבה וכל תקופת פעילותה העתידית. ח. חוזי המכירה בין המשיבה לבין חברת CIBA GEIGY המבוקשים, הינם בגדר סודות מסחריים של המשיבה, שהמערער מנסה לחשוף, על אף שחשיפתם אינה דרושה להוכח עילותיו. ט. הליכי גילוי מסמכים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984אינם נהוגים אלא בין בעלי דין. על כן, המערער אינו זכאי לקבל מן המשיבה הסכמים שערכה עם צד שלישי (למשל חברת CIBA GEIGY). 11. במסגרת הדיון שקויים בפנינו צמצם ב"כ המערער דרישותיו לגבי המסמכים המבוקשים, לעומת הבקשה המקורית במספר נקודות; כשלב ראשוני מבלי לוותר על טענתו העיקרית של המערער לזכאות לתמלוגים ללא הגבלת זמן: א. לגבי הפרוטוקולים: המערער יסתפק בגילוי ראשוני של הפרוטוקולים לתקופת העסקתו בלבד ולא מעבר לכך. ב. באשר לתנאי העסקתו של פרופ' ברודמן: כאמור, המידע המבוקש צומצם לפסקת ההגבלה: התקופה שבגינה זכאי הוא לקבל תגמולים. ג. באשר לחוזי מכירה לחברת CIBA GEIGY ומסמכים בנוגע לפיתוח ומכירת מוצר CG 7100 ו/או CG 7010- צומצמה הדרישה הראשונית לחשיפת מסמכים מתחילת תקופת העבודה לסיומה. ד. באשר למסמכי הנהלת חשבונות: הדרישה היא לזיהוי שמות המוצרים ולמי נמכרו, בלבד. ה. באשר למסמכים שגולו לטענת המערער בחסר (תלושי שכר והפרוטוקולים שאין בנמצא), מבקש המערער כי המשיבה תיתן, לכל הפחות, תצהיר גילוי מסמכים לפי הנוסח המחוייב בתקנות סדר הדין האזרחי. הדין החל ויישומו בעניננו 12. על פי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין ליתן צו, לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות. 13. המסמכים שעל גילויים יצווה בית המשפט הם אך אלו הנוגעים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. גילוי המסמכים נערך כדי לאפשר דיון הוגן בשאלות הללו בלבד ולא באחרות. כל מסמך יחשב כנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט אם הוא עשוי לעזור, בעקיפין או במישרין, למבקש הגילוי, לקידום עניינו או לשם פגיעה בעמדת הצד השני. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית - 1995, סעיפים 344-353) חפצו של בעל דין המבקש צו לגילוי מסמכים יכול להיות מכוון למסמכים אשר יריבו עשוי להגיש במהלך הבירור והם פועלים לרעתו: "מסמכים מזיקים" וכן למסמכים מועילים, אשר היריב לא ירצה להגיש, כיון שתוכנם עשוי לתמוך במבקש דווקא: "מסמכים מועילים". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, שם, בסעיף 344) 14. צודק ב"כ המשיבה, בסכמו את שתי הסוגיות העובדתיות והמשפטיות העיקריות הטעונות הכרעה בתיק העיקרי בשניים אלו: א. איזה מוצרים תרם התובע לפיתוחם? ב. בהנחה שתרם, האם הזכות לתמלוגים חלה גם לאחר סיום עבודתו? כאמור, המשיבה מכחישה את טענת המערער לעניין מעורבותו בפיתוח מוצריה (לבד מהודאתה במעורבותו של המשיב בפיתוחם של 3 מוצרים). המשיבה טוענת בכתב ההגנה כי היו פרוייקטים שבהם לקח המערער חלק ושבהם היה אמור המערער לתרום בפיתוח, אולם לא עמד בצפיות המשיבה. בנוסף טוענת המשיבה כי המערער לא היה מעורב כלל בפיתוח מוצרים מתחום הקרדיולוגיה. מכתבי הטענות ורשימת הפלוגתאות המשותפת שגובשה עולה איפוא, ללא ספק, כי שאלת מעורבותו של המערער בפיתוח פרוייקטים של המשיבה ושאלת תרומתו לפיתוח מוצרי המשיבה היא בלב המחלוקת בין הצדדים. 15. כב' הרשם דחה את בקשת המערער לגילוי מסמכים בעיקר מן הטעם כי "עצם ההיענות לבקשה, תביא למעשה להקדים את המאוחר ולתת למבקש חשבונות אותם הוא תובע בתביעתו העקרית". (עמ' 5 סעיף 11 להחלטה) כב' הרשם מביא את הדברים הבאים כאסמכתא להכרעתו: "הדיון בתביעה למתן חשבונות מתנהל בשלבים. בשלב הראשון נותן בית המשפט את גירסת התובע ובודק, אם אכן הוא זכאי לחשבונות מן הנתבע. הצליח במשימתו זו, מסתיים השלב הראשון בחיוב הנתבע בהגשת חשבונות... קיימת חובה לעבור את המשוכה הראשונה לפני קבלת החשבונות, דהיינו החובה להוכיח את הזכות לחשבונות. מתכונת השלבים לתביעה למתן חשבונית מקבולת מימים ימימה. למרות זאת, במקרה שיובא להלן, נעשה נסיון "לקיצור דרך" על ידי מתן צווים ואופרטיביים שונים כבר בשלב הראשון, עוד בטרם ניתן צו סופי בשלב הראשון. דרך קיצור זו לא אושרה על ידי בית המשפט העליון, אשר הורה על קיום התובענה וניהולה בשלבים, כדבעי, וזאת כדי למנוע עיוות דין. (סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה חמישית, אורי גורן, שופט, הוצאת סיגא, בעמ' 171, 172)". (השיבושים במקור) 16. אלא, שהבקשה המקורית (וביתר שאת, אף המצומצמת יותר בשלב הערעור שבפנינו), לא התמצתה כלל בגילוי "חשבונות". יוטעם כי גם בדרישה המקורית לגילוי מסמכי הנהלת החשבונות (שבהם התמקד כב' הרשם בהחלטתו), לא נדרש כלל גילויים של נתונים מספריים והיקפי מכירות. המערער טוען, ומצאנו טעם בטענתו, כי יש להענות לבקשתו ולהורות על מתן צו לגילוי מסמכים, משום שהמסמכים אותם הוא מבקש לגלות יסייעו בידו להוכיח את טענתו כי היה מעורב בפיתוח המוצרים אשר בגין מכירתם הוא תובע עמלה (מעבר ל- 3 המוצרים שלגביהם מודה המשיבה במעורבותו), ובניגוד לעמדת המשיבה. מכאן, שעל המערער להצביע בפני בית הדין על אותם מוצרים שלגביהם ינסה להוכיח את מעורבותו בפיתוחם. באופן זה יוכל גם בית הדין להכריע כדבעי בשאלות העומדות על הפרק להכרעה והן: מהם המוצרים שהמערער היה מעורב בפיתוחם? האם זכאי המערער לעמלות עבור מכירת אותם מוצרים ואם כן - מה תקופת זכאותו לעמלות הנ"ל (אם וככל שתוכח). ובנוגע למוצרים בשלושת התחומים שבהם הודתה המשיבה בזכאותו של המערער לעמלה בגינם עד לסיום העסקתו (ניטור עוברי, תפקודי נשימה ואלקטרודה משדרת) - האם קיבל המערער את העמלה המגיעה לו עד לסיום העסקתו? יודגש כי כל השאלות הללו ידונו כבר בשלב ה"ראשון" של התביעה למתן חשבונות. 17. כדי לנסות ולהוכיח טענתו בנוגע לשאלה הראשונה הטעונה הכרעה בהליך (מהם המוצרים שהמערער היה מעורב בפיתוחם), נזקק המערער לכל מסמך שיש בו כדי להעיד על מעורבותו בפיתוח מוצרי המשיבה, לרבות מסמכים אשר מפרטים את תהליך הפיתוח והייצור של מוצרי המשיבה עד לקבלת מוצר מוגמר, הרלבנטיים להוכחת טענתו כי לקח חלק בפיתוח מוצרי המשיבה (על "גילגוליהם" השונים , החל משלב הפיתוח, בו שמא היה מעורב המערער, עד לשלב המכירה של המוצר הסופי). אין להתעלם מכך שהמשיבה היא שמחזיקה בכל המסמכים ובכל הנתונים שעשויים לסייע למערער להוכיח את טענותיו. ושוב, יש להזכיר כי רואים מסמך כשייך לענין אם יש בו כדי "להועיל" לצד המבקש גילויו ואף אם יש בו כדי "להזיק" לו, שאז מוטב לו לבעל דין שידע מראש על קיומם וכן שידע את תוכנם, כי אז תהא לו לפעמים האפשרות "ליטול את עוקצם" בראיות אחרות, ומסמכים "מועילים" - אם לא ידע עליהם - לא יוכל להשתמש בהם. (זוסמן, שם, בסעיף 344) 18. בהחלטה נשוא הערעור שבפנינו לא הבחין כב' הרשם בין אותם מסמכים המהווים אכן "חשבונות" (מסמכי הנה"ח) לבין המסמכים האחרים (כגון: מסמכי הפיתוח, חוזים, מפרטים) אשר, נוכח השאלות הטעונות הכרעה כבר בשלב הראשון של התביעה, יש להם השלכה ורלבנטיות להוכחת טענותיו של המערער. בנוסף, לכאורה, על פי לשון ההחלטה, יכול ולא נלקחה בחשבון המחלוקת העיקרית (לבד משאלת תקופת הזכאות לתגמולים) הנטושה בין הצדדים, והיא השאלה אלו מוצרים היה המערער מעורב בפיתוחם, כאשר כב' הרשם הניח כרקע העובדתי שקדם להגשת הבקשה כי המערער היה מעורב בפיתוחם של 3 מוצרים בלבד (סעיף 7ו להחלטה), כטענת המשיבה, מבלי שצויין כי מוסכמה מספר 1.6 כפופה לפלוגתאות 2.7 ו- 2.8 לרשימת הפלוגתאות. 19. ב"כ המשיבה טוען כי חוזי המכירה בין המשיבה לבין חברת CIBA GEIGY המבוקשים, הינם בגדר סודות מסחריים של המשיבה. לגבי חוזי המכירות האחרים שנחתמו בין המשיבה לבין לקוחותיה, מסמכי הנהלת החשבונות והמסמכים הנוגעים לפיתוח ולמכירת CG 7100 ו- CG 7010, טוענת המשיבה כי הם חלק מהמערך העסקי שלה וקניינה הבלעדי. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט- 1999 מגדיר "סוד מסחרי" מהו: " 'סוד מסחרי', 'סוד'- מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט באמצעים סבירים לשמור את סודיותו". סוד מקצועי עשוי להיות נוסחה, תכנית, אמצאה או צירוף של מידע אשר אדם עושה בהם שימוש בעסקו והנותנים לו את ההזדמנות להשיג עדיפות על פני מתחריו החסרים אותו סוד. סוד מסחרי עשוי יכול להיות נוסחה לתרכובת כימית, תהליך ייצור, סוד הטיפול או השימור של מוצרים, תרשים או תכנית של מכונה או כל אמצאה אחרת או אפילו רשימת לקוחות. (ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס בע"מ ואח' פ"ד נא(3) 421) על פי הפסיקה, רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". (ע"א 9046/96 פרידה בן ברוך ואח' נ' תנובה בע"מ ואח' לא פורסם) הפסיקה קבעה כי על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. נקבע כי "אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד"... אלא להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסויימת, רשימת לקוחות מסויימת, תהליך מסוים וכו'". (ע"ע 164/99 דן פרומר צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה נ' רדגארד בע"מ פד"ע לד 294) תנאים אלו לא הוכחו, ולו לכאורה, מעבר לטענתה הכללית של המשיבה כי מדובר במסמכים שהם חלק מקניינה והמערך העיסקי שלה (בנוגע למסמכי הדרכה הנמסרים ללקוח/למעבדות השירות, נראה גם כי לא ניתן לטעון ל"סודיות", באשר אלו מטיבם אינם נשמרים ב"סודיות"). יתרה מזאת, גם אם היתה המשיבה מוכיחה כי אכן המסמכים המבוקשים, כולם או חלקם, הינם מסמכים המגלים סוד מסחרי מבחינתה, הרי שגם אם זכאי המעביד להגנה על אינטרסים לגיטימיים שלו, לא תהיה הגנה זו מוחלטת אלא יחסית. מנגד אינטרס המעביד יש לקחת בחשבון אינטרסים אחרים כגון אינטרס הציבור או אינטרסים של העובד, כאשר המבחן שיש להפעיל הוא זה של סבירות או מידתיות. עמדה על כך כב' השופטת שטרסברג כהן: "בד בבד עם ההכרה בזכות להגנה על סודות מסחריים נוצרו מחסומים ובלמים ונקבעו שיקולים רלוונטיים לשם תחימת גבולות ההגנה המוענקת... הסודיות היא יחסית ואינה נתפסת כמוחלטת, היא משתנה בהתאם לנסיבות". (ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשית שוקולד נ' יעקוב סרנגה פ"ד מט (5) 796) במקרה שלפנינו יש לאזן את אינטרס המעביד לשמירה על מידע שלטענתו מהווה סוד מסחרי עם אינטרס המערער שהוא מתן הזדמנות הוגנת להוכחת טענותיו ותביעתו. איזון ראוי זה יושג על ידי גילוי חלקים מסויימים מהמסמכים המבוקשים וחיסוי החלקים שאינם רלוונטים לשם הוכחת תביעת המערער. נוסיף עוד כי ממילא, על פי הדין, בגילוי מסמכים קיימת התחייבות מכללא של בעל הדין המבקש את הגילוי שלא יעשה שמוש במסמכים למטרות זרות, אלא אך ורק לצורך ההתדיינות שבמסגרתה מתבצע הגילוי. 20. ואחרון אך ראשון בחשיבותו: כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. תפקידו של השופט הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם". גלוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור. (מדברי כב' הנשיא ברק, ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד ואח' פ"ד מט(2), 516) ערים אנו לכך כי מדובר בהתערבות, במסגרת ערעור, בהחלטה מתחום דיני הפרוצדורה. יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר בענין שאמנם הגדרתו הפורמלית היא במסגרת סדרי הדין, אך יש, או עשוי להיות לו השלכה משמעותית על ההכרעה המהותית בהליך העיקרי. 21. בעריכת האיזון הנדרש לגבי היקף הגילוי מצאנו כי אין מקום בשלב דיוני זה להורות על גילוי מסמכים לתקופה שמעבר לתקופת עבודתו של המערער. אם וככל שתתקבל טענתו של המערער באשר להיקף תקופת זכאותו, יחליט המותב הדן בתביעה לגבי היקף גילוי החשבונות והמסמכים, אם וככל שידרש. בנוסף, לא נעתרנו גם לדרישה לגילוי מסמכי הנהלת חשבונות ומכירה, השייכים אכן במובהק לשלב השני של ההליך, לרבות הבקשה למינוי רו"ח לצורך גילויים, שהוא גם הסעד העיקרי הנתבע (סעיף 38.2 לכתב התביעה). צמצום הדרישה לחיסוי היקפי ונתוני המכירה בשלב זה אין בו כדי לשנות ממסקנה זו, שכן עדיין, לו תיענה דרישתו של המערער כבר בשלב זה תדרש המשיבה לחשוף את מלוא מסמכי הנה"ח שלה לתקופת עבודתו של המערער (הגם שבחיסוי המספרים) ולגבי כל מוצריה, וזאת עוד בטרם הוכרעה זכאותו לכך. חלף זאת הורינו על גילוי מצומצם יותר, כפי שיפורט בסעיף 22 להלן. 22. לפיכך מורים אנו על גילוי מסמכים ספציפיים באופן הבא: א. הפרוטוקולים: מדובר במסמכים הרלוונטים ביותר להוכחת טענת המערער כי היה מעורב בפיתוח מוצריה של המשיבה. לפיכך תגלה המשיבה את הפרוטוקולים של כל ישיבות הפיתוח לכל תקופת העסקתו של התובע ותאפשר לו עיון בהם. לגבי פרוטוקולים חסרים, תיתן המשיבה תצהיר גילוי מסמכים, לפי הנוסח המחוייב בתקנות סדר הדין האזרחי. (תוספת ראשונה - טופס 11 (תקנה 112)). ב. תנאי העסקתו של פרופ' ברודמן: כאמור, המשיבה מעלה כנגד דרישה זו טענה לגבי פגיעה אפשרית בפרטיותו של פרופ' ברודמן, המועסק אצלה ואינו צד להליך. כבר נפסק כי במקרים בהם עלול הגילוי המבוקש לפגוע בזכותו של אדם שאינו צד להליך "לפרטיות ולצנעת חייו" (סעיף 7א' לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981) (לרבות פרטים הנוגעים לתנאי עבודה ושכר), לא יותר גילוי זה כלל, או יוגבל ויוסתר שמו של מי שעלול להיפגע מהחשיפה. בהתאם לכך נפסק כי אין מניעה למסור מידע רלבנטי על תנאי עבודה של עובדים, כל זאת בתנאי שאין במידע סימנים מזהים של יחידים. (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים נ' מרגלית, פד"ע כג 384) היות ובעניינו של פרופ' ברודמן מדובר בבקשה הממוקדת באדם אחד וספציפי - לא ניתן להעזר בכלים המאזנים של חיסוי שם ופרטים מזהים, כפי שהותווה בפסיקה. לפיכך ומשהוזמן גם פרופ' ברודמן למתן עדות מטעם המערער בתיק העיקרי (בקשה מיום 8.11.01) ויוכל להשיב בעצמו בסוגייה הנדרשת, מבלי לחייב את המשיבה לגלות היא את פרטי העסקתו - איננו נעתרים לערעור בחלק זה. ג. חוזי מכירה לחברת CIBA GEIGY (התחום הנשימתי וקרדיולוגי): חוזי המכירה, לתקופת עבודתו של המערער, יגולו במלואם ויאופשר למערער עיון בהם, תוך חיסוי הסכומים ותנאי ההתקשרות, אך תוך גילוי ברור ומלא של שמות המוצרים. מסמכים בנוגע לפיתוח ומכירה של המוצר CG 7100 ו/או CG 7010: מסמכים אלו יגולו במלואם, לתקופת עבודתו של המערער ויאופשר לו עיון בהם, בחיסוי סכומי והיקפי המכירה, אך לרבות מפרטים טכנייים, מסמכי הדרכה הנמסרים ללקוח ומסמכי הדרכה למעבדות. מדובר במסמכים רלבנטיים ביותר לצורך הכרעה בשאלת מעורבותו של המערער, אם וככל שהיתה בפיתוח מוצרים, בעיקר בתחום הקרדיולוגיה. ד. מסמכי הנהלת חשבונות: ברכיב זה לא נעתרנו לערעור, אולם מורים אנו על גילוי חילופי, מצומצם יותר, כלהלן: המשיבה תגלה את שמות המוצרים שנמכרו בתקופת עבודתו של התובע בלבד ולמי נמכרו. זאת, על מנת לאפשר למערער לנסות ולקשור בין מוצרים שהיה מעורב בשלבי פיתוחם, אם וככל שהיה מעורב, לבין המוצר בשמו הסופי. ה. מסמכים הנוגעים למכירות מכשירי ניטור עוברי, תפקודי נשימה ואלקטרודה משדרת: מסמכים אלו יגולו במלואם, לתקופת עבודתו של התובע, לרבות היקפי מכירות וסכומן ויאופשר למערער עיון בהם, באשר לגבי מוצרים אלו הכירה המשיבה במעורבותו של המערער בפיתוחם, אך טוענת כי עמלותיו שולמו בגינם במלואן, עד לסיום חוזה ההעסקה. גילוי מלא ברכיב זה נדרש לתובע על מנת להוכיח תביעתו ליתרת עמלות בגין מוצרים אלו ועל מנת שיוכל לבדוק כדבעי טענתה של המשיבה בענין תשלום עמלותיו בגין המכירות עד לסיום העסקתו. (פלוגתא מספר 2.5). באשר לגילוי נתוני המכירות לאחר סיום העסקתו - בענין זה יכריע המותב הדן בתיק העיקרי, אם וככל שיוכיח המערער טענתו לגבי זכאותו ואם כן - היקפה. ו. תלושי שכר: המשיבה תגלה את כל תלושי השכר של המערער לתקופה המבוקשת (1992-1994). ככל שחסרים תלושי שכר - ינתן מטעם המשיבה תצהיר גילוי מסמכים לפי הנוסח המחוייב בתוספת הראשונה, טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי. 23. הגילוי ומתן אפשרות העיון במסמכים יבוצע על ידי המשיבה תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה. ערים אנו לכך כי ישיבת ההוכחות בתיק העיקרי נקבעה ליום 18.4.02 וכי יהא צורך בדחייתה נוכח מועדי הגילוי לעיל. יחד עם זאת, בהתחשב בהיקף הגילוי שהתבקש והותר, יש לאפשר למשיבה פרק זמן נאות להערך בהתאם. 24. סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו הגדול. המשיבה תפעל בהתאם למפורט בסעיפים 23-22 לעיל. נוכח התוצאה דלעיל תשא המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הערעור בסך כולל של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למשיבה. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםעמלת מכירותצוויםבית הדין לעבודה