מבחן ההשתלבות במשפט העבודה


פסק דין

הנשיא סטיב אדלר:
1. האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד? זאת הסוגיה השבה ועולה בפנינו בערעור זה. המערער, מר יחזקאל מצרי, ז"ל (להלן – גם מצרי) מלין על כך שבית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת רות בהט; תב"ע נב/ 362-3), דחה תובענה כספית שהגיש נגד המשיב 2, מר אבנר כליפה (להלן – כליפה), שהיה בעל עסק לשיווק עופות, ונגד המשיבות 1, 3 ו- 4 - חברות רשומות בישראל שעיסוקן בשיווק עופות, ושכליפה היה מנהלן ובעל המניות העיקרי בהן (להלן – החברות). זאת, משהגיע בית הדין קמא לכלל מסקנה, כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. לטענת מצרי, הוא היה "עובד" של המשיבים, כולם או חלקם, משך למעלה מ- 10 שנים. משכך, התגבשה זכותו לתשלומים שונים בגין סיום עבודתו אצל המשיבים.

באי כוח הצדדים הגישו כתבי סיכומים בערעור והוזמנו להשלמת טיעוניהם בעל-פה, בפני המותב. למרבה הצער, הלך מר מצרי, ז"ל לבית עולמו בטרם התייצבו הצדדים בפני בית דין זה. באת כוחו של מצרי ביקשה להמשיך בהליך הערעור בשם עזבונו. בהתאם להחלטות בית דין זה, מיום 7.1.2002 ומיום 18.1.2002, הצהירה אלמנתו של מר מצרי, הגב' טובה מצרי, כי היא מבקשת להמשיך בהליך. כמו-כן, הוגש לבית הדין צו ירושה לעזבון, שהוצא לטובת הגב' מצרי. לאור האמור, נעתרנו לבקשת העזבון ואנו נדרשים למתן פסק הדין בהליך.


2. תמצית העובדות הצריכות לעניין, כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי

א. א. מצרי החזיק וניהל איטליז בשוק העירוני באשקלון עד לשנת 1981, עת סגר את האיטליז. לאחר שסגר את האיטליז החל מצרי לעסוק בתיווך בין בעלי איטליזים בשוק לבין כליפה. אין חולק, כי במסגרת עבודתו היה מצרי אוסף הזמנות לעופות מבעלי איטליזים בשוק, אותן היה מעביר לכליפה או לעובדיו. לטענת מצרי, הוא אף התייצב מספר פעמים בשבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, במשחטה העירונית הסמוכה לשוק וסייע לעובדיו של כליפה בשקילת ארגזי העופות, טרם חלוקתם לבעלי האיטליזים – בהתאם להזמנות שאסף.

ב. ב. גירסתו של מצרי (עליה חזרה גם בתו, הגב' דורית מצרי, בתצהיר שהגישה לבית הדין קמא) היא, כי בסמוך לאחר שסגר את האיטליז שבבעלותו הציע לו כליפה לעבוד אצלו, ובמסגרת זו ביצע את העבודה כמתואר לעיל, החל מחודש ינואר 1981 ועד לחודש דצמבר 1991, עת הודיע לו כליפה באמצעות אחד העובדים, על הפסקת עבודתו. מצרי אף העלה את האפשרות שלמעשה, היה עובד של המשיבות 1, 3 ו- 4. מנגד, הכחיש כליפה את הטענה כי מצרי עבד בשירותו או באחת החברות שניהל, (בין היתר משום שלטענתו היה שכיר של החברות שניהל). כן טען, כי מעולם לא היה עצמאי ואין לו תיק ניכויים במס הכנסה ובביטוח הלאומי. עוד נטען, כי מצרי היה בקשרי משפחה עם סוחרי עופות ובעלי חנויות לשיווק עופות והיה מזמין מהנתבעת 3 עופות מידי פעם, עבור קרובי משפחה ושתי חנויות נוספות. כספים שקיבל מצרי מהנתבעת 3 היו בעיקר: החזר הוצאות טלפון, קפה וסוכר שהיה מביא מפעם לפעם, מתוך רצון טוב. הכספים האמורים שולמו כהוצאות קופה קטנה.

ג. ג. בית הדין קמא הגיע לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי מצרי להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין כליפה או החברות שניהל, ולפיכך דחה את התביעה. מסקנתו של בית הדין קמא, אשר יישם הלכה למעשה את "מבחן ההשתלבות במשפט העבודה", נשענת על שורה של קביעות עובדתיות כדלקמן: [א] לא עלה בידי מצרי להוכיח מהו "המפעל" שבו השתלב ומהי הפעילות הרגילה של "המפעל", שפעולותיו של מצרי היו נחוצות לו.

[ב] מצרי לא הוכיח את זהות מעסיקו מבין ארבעת הנתבעים, בפרט משום שמידע שנתקבל מרשם החברות העלה, כי חלק מהחברות הנתבעות התאגדו לאחר המועדים בהם טען מצרי כי הועסק. בנוסף נפסק, כי לא הובאה כל ראייה להתמלאות התנאים ל"הרמת מסך".

[ג] לא עלה בידי מצרי להוכיח את טענתו, כי קיבל שכר מהמשיבים, ובפרט לא השכיל להוכיח, כי קיבל תשלום "קבוע ומחזורי" (מה גם, שבעדותו של מצרי בפני בית הדין קמא התגלעו סתירות באשר לגובה שכרו);

[ד] מצרי לא הוכיח קיום יחסי עובד-מעביד פורמליים בינו לבין המשיבים. בפני בית הדין לא הובאו רישומים כלשהם על תשלום שכר או ימי עבודה בידי מי מהצדדים, (למעט רישום של המשיבים בדבר תשלום למצרי מ"קופה קטנה"). העדר התיעוד בלט במיוחד על רקע העובדה שמדובר בהסדר שנמשך שנים רבות. בתקופת העבודה הנטענת לא קיבל מצרי תנאים סוציאליים מהמשיבים, הוא לא דווח כעובד לשלטונות מס הכנסה וביטוח לאומי ואף לא הופרשו בגינו תשלומי מס כדין.

3. טענות מצרי בפנינו

טענות באת כוחו של מצרי בפנינו הן, בקליפת אגוז, אלה:

[א] מן הפן העובדתי וכעולה מבחינת כלל העדויות שנשמעו בפני בית הדין קמא ברור, כי מצרי הועסק על-ידי כליפה והמשיבות האחרות וקיבל מכל בעלי האיטליזים, שברובם אינם בני משפחתו, הזמנות לאספקת עופות. כן עסק מצרי בשקילת העופות וחלוקתם. מן הפן המשפטי, מצרי היה חלק מהארגון של המשיבים והיה משולב בפעולותיהם הרגילות - לא כגורם חיצוני.

[ב] שאלת אופן הדיווח או אי הדיווח לשלטונות מס הכנסה וביטוח לאומי איננה רלוונלטית, הואיל ומדובר במעמד הנקבע על פי מהות היחסים שנוצרו בין הצדדים הלכה למעשה.

[ג] עת הגיש מר מצרי את תובענתו היה אדם מבוגר, נכה ואשר ידיעת הקריאה והכתיבה שלו בסיסית. משכך, אין להחמיר עמו ויש לקבל את גרסתו, לפיה ראה בכליפה את מעבידו.

[ד] שגה בית הדין קמא משלא קיבל את עדותו של מצרי לעניין השכר שקיבל מהנתבעות שהרי אין זה מתקבל על הדעת שבמשך שנים ארוכות היה מבצע את העבודה המתוארת לעיל ללא תמורה.

4. טענת המשיבים בפנינו

המשיבים סמכו טענותיהם על החלטת בית הדין קמא מטעמיה והוסיפו והדגישו אלה:

[א] עדותו של מצרי בבית הדין קמא, לפיה אם נאלץ להעדר מהעבודה דאג למחליף ושילם לו, שומטת את הקרקע תחת טענתו, כי בין הצדדים שררו יחסי עובד-מעביד ולמעשה, די בכך כדי להביא לדחיית הערעור.
[ב] המערער לא השכיל להוכיח, כי מלא אחר מרכיבי מבחן ההשתלבות במשפט העבודה ומשכך, לא עמד בנטל הנדרש ממנו.
[ג] המערער עסק בהזמנת עופות עבור אחיו שהיה בעליו של איטליז, כשליחו ולא כעובד של מי מהמשיבים.
[ד] כספים שהועברו למצרי מהמשיבים היוו החזר הוצאות או תשלום מראש בגין הוצאות ולעתים, גמילות חסידים עקב מצבו הרפואי והכלכלי של מצרי.

5. הכרעה

לאחר עיון בתיק בית הדין קמא ובכלל החומר שהונח בפנינו, ולאחר בחינת מכלול טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אין צידוק להתערבותינו במסקנה אליה הגיע בית הדין קמא, לפיה בין הצדדים שבפניני לא שררו יחסי עובד - מעביד. להלן ננמק עמדתנו בקיצור.

המבחן המעורב ומבחן ההשתלבות במשפט העבודה –

6. בפרשת טריינין [1] בה דנתי לאחרונה, עמדתי על כך שהמבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, כלומר האם פלוני נופל בגדר "עובד" או "עצמאי", הוא המבחן המעורב. מבחן זה מחיל בקרבו את מבחן ההשתלבות במשפט העבודה ומבחני משנה נוספים כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות במשפט העבודה הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב [2].

מבחן ההשתלבות במשפט העבודה מצדו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי [3]. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה? ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו? לאמור, במקרה דנן, האם מצרי השתלב במפעליהם של מי מהמשיבים (הפן החיובי); האם מצרי ניהל עסק משלו (הפן השלילי).


7. לשיטתנו, ממכלול סממני המקרה דנן מתקבל הרושם, כי מצרי קיים עסק זעיר של תיווך עופות בין כליפה לבין בעלי איטליזים בשוק, ולא הוכח כי עשה זאת כ"עובד" של כליפה או של אחת החברות המשיבות. כך, לשם המחשה, ביצוע עבודה באופן אישי הינו סממן מובהק של היות מבצע העבודה בגדר "עובד". דכאן, מצרי הודה, כי לעתים היה דואג למחליף על חשבונו; שלא כמנהג "עובד" מצרי לא ביקש את רשותם של המשיבים להיעדר מהעבודה; למצרי מעולם לא הונפקו תלושי שכר שכן ככל הנראה, התשלום בעד השירותים שסיפק מצרי למשיבים נמדדו על-פי מדד אחר שהוסכם בינהם – ייתכן כמות העופות שהוזמנו; מצרי עצמו הודה, כי במוסד לביטוח לאומי דיווח על עצמו כ"לא עובד" לצורך קבלת קיצבת נכות. למעשה, דפוס ההתקשרות בין הצדדים מלמד, כי לא נהגו בהתקשרות כמנהג עובד-מעביד.

יחד עם זאת ובשולי הדברים נציין, כי מסקנת בית הדין קמא, לפיה לא שוכנע מהו "המפעל" שבו יכול היה מצרי להשתלב, ומהי פעילותו של הרגילה של "המפעל", שפעולותיו של מצרי יכלו להיות נחוצות לפעילות זו, אינה מקובלת עלינו. בדיבר "מפעל" הכוונה היא ל"מפעל" במובן המופשט. לכל מעביד "מפעל" זעיר או גדול. כל מקום עבודה הוא "מפעל". [4]


ברי, כי למשיבים היה מפעל של שיווק עופות. המערך הארגוני של מפעל שכזה כולל רכישת עופות ואספקתם לבעלי איטליזים. בין הרכישה לאספקה דרושות הזמנות לאספקה והכנתן.

הכלל בדבר אי התערבות במימצאיה העובדתיים שלה ערכאה הדיונית

8. לאמור נוסיף, כי פסק דינו של בית הדין האזורי הינו מפורט וקביעת העובדות נעשתה לאחר בחינת חומר הראיות שהיה בפניו, ניתוח העדויות והתרשמות מהעדים. לאחר קביעת העובדות ותוך התבססות עליהן, הגיע בית הדין האזורי למסקנותיו ופסק בשאלות המשפטיות שהועלו בפניו. ככלל, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית ששמעה את העדים והתרשמה מהם. לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל האמור במקרה דנן. נוסיף, כי תפקידה של ערכאת הערעור הוא להווכח, כי מה שהחליטה הערכאה הדיונית עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין. נחה דעתנו, כי אלה הם פני הדברים דכאן.

9. סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
בנסיבות העניין ומאחר שמדובר בעיזבון אין צו להוצאות.
נוסיף, כי משניתן פסק הדין אין לנו עוד צורך להידרש לבקשת המשיבים להפקדת ערבות (בש"א 1046/02) ולפסיקת הוצאות בגין ישיבת יום 7.1.2002 (בש"א 1047/02) ומשכך, הן נמחקות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון