פסק דין סגנית הנשיא אלישבע ברק בית הדין האזורי, בפסק דין מקיף ומעמיק, סילק על הסף את תביעתם של המערערים. השופטת הראשית ורדה וירט לבנה, אליה הצטרפו נציגי הציבור גברת מדרשי ומר הרשקוביץ (עב 912450/99) סברה כי אין לאפשר דיון כאשר התובעים מודיעים כי הם לא יתייצבו לחקירה נגדית. מדובר בקבוצה של עובדים זרים מרומניה שאת תביעתם הגישה עמותת "קו לעובד". המערערים הגישו את ערעורם אם כן באמצעות עמותה זו. התובעים ביקשו שלא להופיע לחקירה נגדית. בעת הדיון בקשנו כי הצדדים יפגשו וינסו להבהיר האם אכן מוצדקת לכאורה תביעת התובעים. פגישה כזו לא צלחה. האם כדין סולקה התביעה על הסף בית הדין האזורי הבהיר הבהר היטב את חשיבותה של החקירה הנגדית. אין אני מטילה ספק בחשיבות זו של החקירה נגדית. עם זאת נראה לי שאין לדחות תביעה בנימוק של אי קבילות במקרים שהנסיבות דורשות זאת. הדבר נכון גם לגבי אי התייצבות. אמת, יש בדרך כלל להקפיד על כך שתובעים יתייצבו ויעמדו לחקירה נגדית. עם זאת במקרים בם הנסיבות אינן מאפשרות לתובעים להתייצב לדיון בגין נסיבות שאינן תלויות בם, יש לאפשר דיון על ידי נציגי התובעים. במקרים אלו יבחן המשקל שיש לתת למצבור הנסיבות. כך פסקנו רבות כי בית הדין לעבודה מקבל עדות שמיעה. עדות שמיעה אינה נדחית בנימוק של אי קבילות אלא ניתן לה המשקל המתאים. זו גם היתה המלצת ועדה בראשותו של הנשיא לנדוי. יש בעיני לקבל כל ראיה העשויה לקדם את הדיון לגופו ולתת לה את המשקל המתאים. זאת גם אם לבסוף יתברר שמשקלה של ראיה הוא אפס. לנגד עיני בית הדין צריכה לעמוד המטרה - ירידה לחקר האמת. דיני הראיות ודיני סדרי הדין תכליתם להוות מכשיר, כלי, בידי בתי המשפט על מנת לרדת לחקר האמת. אין הם מהווים מטרה בפני עצמה. על כן במקרים הנדירים בם תובע אינו מתייצב לחקירה נגדית מנימוקים נאותים, יש לבחון את התביעה ולתת לאותו חומר ראיות שמוצג בפני בית הדין את המשקל המתאים. זהו האיזון הראוי בין התועלת שבחקירה נגדית לחובת בית הדין להגן על זכויותיהם של תובעים. טול לדוגמא מקרה בו מעדויות הנתבעת ניתן ללמוד כי התובע צודק בתביעתו. או מקרה בו נתבעת תגיש תצהירים לא קבילים ובחקירה הנגדית היא תודיע כי התביעה צודקת. יש להדגיש. לא מדובר בהליך שגרתי. בענייננו מדובר בעובדים זרים שאינם נמצאים עוד בארץ. הצורך שלא לעמוד על כללי הקבילות נכון פי כמה כשמדובר בבית הדין לעבודה בדרך כלל ובעובדים זרים שנאלצו לעזוב את הארץ לא כל שכן. עלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת להגן על העובדים הזרים. אין לסלק את התביעה על הסף מבלי לאפשר לנציגיהם לעשות ככל שביכולתם להוכיח את תביעתם. הנשיא סטיב אדלר עמד על החשיבות שיש בהקלה על עובדים זרים בתביעותיהם. הוא ביקש לאזן בין הצורך להטיל על עובד חובת הפקדת ערובה הבאה להבטיח את כיסוי ההוצאות של הנתבע אם התביעה תיכשל ובכך להפחית את נזקו, לבין זכותו של תובע לנסות ולממש את זכותו הקניינית בבית הדין. הנשיא אדלר מציין כי בהטלת ערובה יש משום הכבדה, צמצום ופגיעה בזכות הגישה של תובע אל ערכאות המשפט לצורך הגשמת זכויותיו: "דברים אלו יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, לפיה יש להימנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעודים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקיהם" (עע 1064/00 דניאל קיניאנגרי Daniel ואחרים - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ - טרם פורסם). הנשיא אדלר עמד על התופעה ההולכת ומתרחבת של העסקת עובדים זרים בארץ והפרובלמטיקה של העסקתם כתוצאה מכך - "נוסיף, כי ההגנה על זכויותיהם של העובדים הזרים, כפרטים חלשים ופגיעים השוהים בקרבנו, מתחייבת מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והיא חיונית לשימור אופייה המוסרי של המדינה. עמדה זו אומצה על ידי המחוקק בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה. ... זאת ועוד, בפני העובדים הזרים ניצבים מגוון מכשולים המקשים על גישתם אל מערכת בתי הדין. בין מכשולים אלה ניתן למנות את מחסום השפה, המחסור באמצעים כלכליים ואי הכרת המערכת המשפטית על כלליה. לאמור, יש להוסיף את העובדה, שהעובדים הזרים תלויים במעסיקם לא רק כמקור פרנסה, אלא כמי שמחזיק ברשויונות השהייה שלהם בארץ. כתוצאה מכך עמידתו של עובד זר על זכויותיו עלולה להוביל להפסקת עבודתו ולגירושו מהארץ. משכך, יש להימנע ככל הניתן מהערמת מכשול נוסף על דרכם של עובדים זרים במימוש זכויותיהם בבית הדין. במידת הצורך, אף ייטיב בית הדין אם 'יפתח דלת' בפניהם בהגשת תביעה למימוש זכות בין בעצמם ובין באמצעי גופים ציבוריים הרואים לנכון ולטוב להיחלץ לעזרתם. זאת ואף זאת, לאור מאפייני שוק העבודה הישראלי ... המדיניות הראויה שעל בית הדין ליישם היא הקלה על עובדים זרים המבקשים לממש את זכויותיהם בבית הדין. כך נוהגים בתי הדין ליתן עדיפות לדיון בהליכים שמוגשים על ידי עובדים זרים, בפרט לעניין קבלת בקשות לגביית עדות מוקדמת.. " כך לדוגמא יכול בית הדין לבחון את מסמכי המעביד תוך חקירתו הנגדית של המעביד ובדרך זה לברר בעזרת מי שמייצג את העובדים, האם העובדים זכו לתשלומים בגין כל זכויותיהם הנתבעות. הנה כי כן אין מקום למחוק את התביעה על הסף. העניין מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שידון בתביעה לגופה על פי התצהירים וראיות שניתן לקבל. השופט שמואל צור מסכים אני לפסק דינה היפה והקולע של חברתי המשנה לנשיא אלישבע ברק. בית הדין לעבודה הוא מעוזם של העובדים, כלל העובדים ובמיוחד קשיי היום שביניהם. בית הדין לעבודה - אף שבית משפט הוא לכל דבר - שעריו פתוחים, כללי הפרוצדורה שבו פשוטים וגמישים והוא אינו קשור בדיני ראיות (סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969). מציאות זו לא נוצרה במקרה והיא נועדה להקל על הגישה לבית הדין גם לאלה שאינם יודעים דין וגם לאלה שאין ידם משגת מימון שירותים משפטיים. מבין אוכלוסיית העובדים הנזקקת לבתי הדין לעבודה, העובדים הזרים הם החלשים ביותר. הם זרים, הם אינם שולטים בשפה, הם נמצאים בארץ בחסדי המעסיק ורשויות השלטון ואורחות החיים כאן לא נהירות להם. המציאות היום היא שבית הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית הדין יעשה כל מאמץ לדון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצדורה או כללי ראיות נוקשים. כך בענייננו. מספר עובדים רומנים הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בקשר לשכר עבודתם. מקצת התובעים עזבו את הארץ, אפשר שלא מרצונם דווקא. בית הדין קמא מחק על הסף את תביעתם של אותם עובדים שלא התייצבו למשפט ולמתן עדות. ראוי היה להימנע מכך ולעשות כל מאמץ לדון בתביעה גופא. ניתן להסתמך על תלושי שכר, על עדות של פועלים זרים אחרים שהתייצבו לדיון, ככל שעדותם רלבנטית ובעלת משקל, על מסמכי המעסיק ועל כל ראיה היכולה לשפוך אור על המגיע או לא מגיע לאותם עובדים. אכן, יש מקום לאפשר לעובדים הזרים - גם אם לאחר תחילת המשפט אינם עוד בארץ - לממש את זכות הגישה לערכאות, זכות שהיא מאבני היסוד של כל חברה מתוקנת: "זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות - יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות - יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק". (השופט מ. חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נגד קליל תעשיות בע"מ פ"ד נ"א (3) 577,628). בענייננו התממשה זכותם של התובעים לפנות לבית המשפט אך דרכם אל ההיכל פנימה נחסמה בשל סילוק תביעתם על הסף. הזכות לבירור התביעה גופא הוא פועל יוצא של זכות העל לגישה לערכאות ולפיכך ראוי שבית הדין ישאף לצמצם את גדר המקרים בהם תידחה תביעה על הסף וישתדל, ככל שהדבר ניתן, לברר תביעות הבאות בפניו לגופן: "סעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר". דב"ע מז/15-3 אפנר יצחק - מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם). לפיכך מצטרף אני לדעתה של חברתי המשנה לנשיא ברק שדין הערעור להתקבל והדיון יוחזר לבית הדין קמא על מנת שתביעות העובדים שאינם בארץ יתבררו לגופן. השופט עמירם רבינוביץ אני מצטרף לדעתם של סגנית הנשיא אלישבע ברק והשופט שמואל צור. נציגת ציבור רבקה גן אני מצטרפת לדעתם של סגנית הנשיא אלישבע ברק והשופט שמואל צור. לסיכום הערעור מתקבל. לאור הנסיבות אין צו להוצאות. חקירה נגדיתדיוןחקירה (בבית משפט)