יחסי עובד מעביד פשרה


פסק דין

סגנית הנשיא אלישבע ברק

שוב עולה ושבה השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. המערער תבע זכויות סוציאליות שונות, כגון, פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה. בית הדין האזורי פסק כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים (השופטת ו' סמט ונציגי ציבור גדליהו נגר ויצחק נויפלד, בתב"ע נג/3-1170). התוצאות האופרטיביות הן בשתיים. תוצאה דיונית - לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בעניין. ותוצאה מהותית - המערער אינו זכאי לזכויות סוציאליות להן זכאים מי שהיו בסטטוס של עובדים.

הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ה'תשמ"ד 1984. בחנו את כל חומר הראיות. מדובר אמנם ביחסים שאינם היחסים הקלאסיים של עובד-מעביד. עם זאת מדובר במסכת נסיבות שפועלת יותר לקביעה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד מאשר שלא התקיימו כאלה. גישה זו מתחזקת עוד יותר לאור פסיקה אחרונה של בית דין זה בעניין "דן יוניטד" (עע 300229/96 עמי כהן – "דן" אגודה שיתופית לחבורה ציברית בע"מ ו "דן יוניטד" תיור החברה המאוחדת לתיירות בע"מ – טרם פורסם) בן נדון מקרה דומה. יפה עשו הצדדים שהסכימו לפסיקה לפשרה. אנו לוקחים בחשבון את כלל הנסיבות לצורך פסיקה זו.
אפרט את שיקולינו בפוסקנו לפשרה.

העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי

א. המערער הוא מדריך תיירים מוסמך. המערער הדריך קבוצות תיירים מטעם המשיבה בשנים 1976-1991.

ב. מסלולי הטיולים ורשימת האורחים שהדריך המערער נקבעו על ידי המשיבה לפרטי פרטים וכל ההוצאות שולמו על ידה. סכומים עודפים שנחסכו ונותרו בידי המערער, כגון דמי נסיעה ברכבל, הוחזרו במלואם למשיבה.

ג. המשיבה פיקחה על עבודת המערער באמצעות שאלוני משוב אשר מולאו על ידי התיירים.

ד. לטיולים שהדריך המערער הוצמד מלווה מטעם המשיבה.

ה. כאשר המערער לא יכול היה להדריך, הוטלה עליו האחריות לחפש לעצמו מחליף אולם התשלום למחליף בוצע ישירות על ידי המשיבה.

ו. המערער הוזמן לבצע סיורים בהתאם לצפי הגעת התיירים, והתשלום בוצע מיד עם סיום כל סיור.

ז. בתקופות בן לא נשכרו שירותיו של המערער לא שולם לו גמול.

ח. אשר לשלטונות מס הכנסה - המערער ניהל במשך כל התקופה ספר תקבולים ותשלומים, כנדרש על ידי תקנות מס הכנסה מכל עצמאי. בספר התקבולים נרשמו כל התקבולים שקיבל המערער מהמשיבה ומגורמים אחרים עבורם ביצע עבודות דומות. המערער היה רשום כעצמאי בשלטונות מס הכנסה ומסר למשיבה אישור מפקיד שומה בדבר שיעור הניכוי במקור, כנהוג לגבי עצמאיים. מבחינת מס הכנסה לא שונו הדפוסים בין התקופה עד 1984, בה התייחסו הצדדים ליחסים ביניהם כאל יחסי עצמאי ומקבלת שירותים, לתקופה שלאחר מכן, בה ראו הצדדים את המערער כעובד, בגין ההסכם עם המוסד לביטוח לאומי.

ט. המשיבה ניהלה את התחשבנויותיה עם המערער על גבי כרטיסי ספקים כנהוג לגבי עצמאיים.

י. אחת לשבוע נפגש המערער עם רואה החשבון לשם ביצוע התאמת החשבונות בהתאם לכרטיסי הספק שהוצגו בפניו.

יא. המערער העניק שירותי הדרכת תיירים גם לחברות אחרות.
יב. לא היה שוני בין צורת ההעסקה והשכר של המערער לפני 1984 - בה הוחלט שהוא יהיה עובד שכיר - לתקופה שלאחר מכן.

יג. למערער הונפקו תלושי שכר בהם צוין במפורש שם העובד ומספרו.

יד. למערער הונפקו אישורי משכורות וניכויים.

טו. המערער העניק שירותי הדרכת תיירות גם לחברות תיירות אחרות.

טז. היקף עבודתו היה שווה בשתי התקופות, התקופה בה נחשב בעיני המשיבה לעצמאי והתקופה בה נחשב בעיניה כעובד. גם גובה התשלום לא השתנה.

יז. שכרו של המערער שולם לו על פי תלושי שכר, בהם צוין במפורש שם העובד ומספרו. כן נמסרו לו אישורים על משכורות וניכויים.

יח. לא שולמו למערער תשלומים סוציאליים והוא לא תבעם.

יט. המשיבה דווחה למוסד לביטוח לאומי על המערער כעובד שלה.

כ. תשלומים בגין שירות מילואים תבע המערער ישירות מהמוסד לביטוח לאומי.

כא. בתקופת מלחמת המפרץ שהיתה לאחר שהוסכם שהמערער יחשב לעובד, קיבל המערער דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.


הצדדים, עם תחילת ההתקשרות ביניהם, התייחסו ליחסים ביניהם כאל יחסים של קבלן עצמאי למקבל שירותים. כך בשנים 1976 עד 1984. בשנת 1981 נחתם הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לארגון מורי הדרך בדבר שינוי מעמדם של מורי הדרך בביטוח הלאומי. הוסכם שמעמדם של מורי הדרך בביטוח הלאומי יוסב מעצמאיים לעובדים שכירים. הדבר נודע למשיבה בשנת 1984, ואז הוסכם על שינוי מעמדו של המערער במוסד לביטוח לאומי למעמד של שכיר. למעשה צורת העסקתו של המערער לא השתנתה במשך כל התקופה החל מתחילת העסקתו ועד לסיומה.

בית הדין האזורי השית את מסקנתו לפיה לא התקיימו יחסי עובד-מעביד על הסברה לפיה לא התקיים ביחסים הפן השלילי של מבחן קיומם של יחסי עובד-מעביד. עם זאת קבע בית הדי האזורי כי הפן החיובי התקיים בצדדים לאור מכלול הנסיבות. בית הדין האזורי קבע כי המערער השתלב במפעלה של המשיבה. ואכן מן הפן החיובי השתלב המערער במפעלה של המשיבה כעובד. משימתה, או למצער אחת ממשימותיה של המשיבה, היא הדרכת קבוצות של תיירים. המערער מילא תפקיד זה. היה עליו פיקוח של המשיבה. הוא פעל על פי הוראותיה. המשיבה היא שקבעה את מספר המשתתפים, היא שגבתה את הכסף מהם, היא ששלחה אדם נוסף מטעמה שהצטרף לכל קבוצת תיירים שהמערער הדריך. שכרו של המערער שולם על פי מספר הסיורים שביצע. גם כאשר המערער לא יכול היה לבצע סיור ודאג לשלוח אחר תחתיו, כמוסכם בין הצדדים, שילמה המשיבה לאותו מחליף את שכרו.

עיסוקו של המערער אצל המשיבה דומה לזה של אנגל - חוקר ומשתתף חופשי אצל שמואל מור, בעל משרד חקירות (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ. בית הדין הארצי לעבודה וגדעון אנגל, פ"ד נ(4), 628). גם בענייננו, כבעניינו של גדעון אנגל ההשקעה, היוזמה לקבלת לקוחות, סיכויי הרווח וסכנת ההפסד אינם מוטלים על המערער אלא על המשיבה (ראה את עניין אנגל מור הנ"ל וכן דב"ע נב/158-3 רות יאיר - אהרון גליברמן פד"ע כה 31). רות יאיר היא היתה רואת חשבון אשר הועסקה במשרד רואי חשבון. היא קיבלה תיקים לעבודה וביצעה את רוב העבודה בביתה. לא היה פיקוח על שעות העבודה בהן מבוצעת העבודה. התשלום נעשה על פי שעות עבודתה. רות יאיר היתה רשומה כעצמאית במס הכנסה ובביטוח הלאומי, והסדירה בעצמה את התשלומים למוסדות אלו. עבודתה הופסקה על ידי המעסיק. בית הדין הארצי פסק כי רות יאיר היא עובדת אשר השתלבה ב"מפעל" של רואי החשבון, בלא שיהיה לה מפעל ראיית חשבון משלה. עניין זה הובא בהסכמה בבג"צ מור נ. בית הדין הארצי לעבודה הנ"ל ואני מביאה את הדברים באשר הם יפים גם לענייננו. כותב הנשיא א' ברק:


"לדעתי מסקנה זו בדין יסודה. למשרד רואי החשבון היה 'מפעל' של מתן שירותי ראיית חשבון. הם ביצעו את עסקם באמצעות רואי חשבון, שהיוו חלק מארגון המפעל, והשתלבו בתוכו. הוא הדין במשיב בענייננו. אמת, בשני המקרים עניין לנו במקצועות חופשיים המעניקים עצמאות רבה למועסק. בשני המקרים הקשר למקום הפיסי של המפעל היה רופף. עם זאת, בשני המקרים המועסקים לא ניהלו את עסקיהם כ'עצמאיים'. לא היו להם לקוחות משלהם. לא היו להם


השקעות משל עצמם. הם ביצעו את תפקידם עבור מעסיקם ובשמו. 'הסיכון הכלכלי' היה של המעסיק".

לאור כל האמור נראה לי שאמנם לא מדובר ביחסי עובד-מעביד קלאסיים אך הכף נוטה יותר לכיוון קיומם של יחסי עובד-מעביד. אנו לוקחים זאת בחשבון במכלול השיקולים לקביעת סכום הפשרה.


המערער בתביעתו חישב את פיצויי הפיטורין על פי ממוצע השכר בשנים עשר החודשים שקדמו לפיטוריו. אנו מעריכים את הסכום לאור מועד הפסקת זימונו של המערער בסוף חודש נובמבר, 1991.
לקחנו בחשבון את מכלול השיקולים ואת מכלול התביעה יחד עם הספק שקיים לגבי מעמדו של המערער ואנו מחליטים שהמשיבה תשלם למערער בערכים של היום סכום של -.40,000 ₪ תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה.


סכום זה משולם לסילוק סופי ומלא של כל התביעות ההדדיות בין הצדדים באשר לתקופת העבודה מושא תיק זה וסיומה.

לא ישולם הסכום במועדו הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.


כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון