שיפוץ רהיטים ישנים פיצוי על נזק

פסק דין התובעים רכשו רהוט עתיק בארצות הברית, לפני כחמישים שנה. לטענתם הריהוט הוא ריהוט יוקרתי ונרכש בזמנו בעלות גבוהה. בני הזוג עלו בינתיים ארצה והביאו עמם את הריהוט. בשל גיל הריהוט סברו התובעים כי ראוי לחדשו, ולשם כך פנו לנתבעים שמיומנותם היא "חידוש ושחזור רהיטים"; עקב ערכם הגבוה של פריטי הריהוט שביקשו לחדש, וכדברי התובעים בשל הערך ה"כספי וסנטימנטלי" הסכימו להצעת הנתבעים לשחזר את הריהוט בעלות של 17,000 ₪, סכום שלטענת התובעים הוא גבוה מהמקובל. עוד סוכם בין הצדדים כי הרהיטים יחודשו בגוון המקורי של הרהיטים דהיינו בצבע הדובדבן. לאחר סיום עבודת החידוש ועם החזרתו לתובעים הם הופתעו מהעבודה שבוצעה שכן לדבריהם הרהיטים חזרו כשהם צבועים בצבע מהגוני כהה ולא בצבע המקורי, צבע הדובדבן, בהתאם להסכמות הצדדים, ועוד לטענתם נגרם לריהוט נזק כבד (בידיות וב'קנט') בעת העבודה ובעת ההובלה. לטענת התובעים התברר להם בדיעבד כי הנתבע 1 איננו מומחה לעבודות עץ מסוג זה אלא הוא רפד וכי מסר את העבודה לאחד מעובדיו. התובעים טוענים כי הנזק שנגרם להם הוא כי הצבע שנצבעו הרהיטים אינו הצבע המקורי, ומפחית בצורה משמעותית את יופיו של הריהוט עד כדי ירידת ערך ממשית, כמו כן נגרמו פגיעות בחזית הריהוט ב'קנט' המעוצב וכן כי כל הידיות, שהן חלק מיופיו של הריהוט ניזוקו והוחזרו שרוטות. לכתב תביעתם צרפו הצעת מחיר של 'איציק סבג- נגרות' - שלטענתם הוא אמן המתמחה בעבודות עץ מלא ובעל נסיון רב, ולפי הצעה זו עלות החזרת מצב הריהוט לקדמותו לרבות תיקון הידיות היא 9,800 ש"ח בתוספת מעמ. מנגד טוען הנתבע כי עשה את עבודתו נאמנה, וכי הצבע בו נצבע הריהוט הוא צבע הדובדבן כפי שהוסכם, אלא שהצבע המקורי דהה עם הזמן (בחלוף כחמישים שנה) ולכן נראה לתובעים כי הצבע כהה יותר מזה שהיה בעת שמסרו את הריהוט לחידוש. עוד טען כי הובלת הרהיטים בוצעה על ידי מובילים מומחים שעטפו את הריהוט בהקפדה "כך שלא יכלו להנזק" (מכתב ההגנה); ואשר לידיות "הורדנו את הידיות לפני הצביעה והרכבנו אותם מחדש ובשום אופן לא יתכן שנעשה בהם שריטות..." (כתב ההגנה). עוד טען הנתבע כי מאחר שהתובעים "ציינו את אי שביעות רצונם מתוצאות העבודה" הסכים "לקחת את הידיות למומחה לנחושת שישפץ אותם על חשבוני למרות שלא נגעתי בידיות ...וגם לא התחייבתי לשפצם בהזמנה"; ולענין 'הקנט שבקומודה' - הוא כלל לא ראה כל נזק "ובכל זאת לפנים משורת הדין הייתי מוכן לתקן כל דבר " אך "התובעים לא אפשרו לי כל אפשרות של תיקון וציינו שיש להם מומחה ...". בבית המשפט חזרו בעלי הדין על טענותיהם. התובעים הציגו שוב את הצעת המחיר לתיקון (ת/4) לה קראו 'חוות דעת מומחה', כן הציגו את הקטלוג המקורי של החברה, את צבע הריהוט הנוכחי (ת/2, ת/5, ת/6), עותק צילומי (ת/1) של הארונית שעליה, לטענתם, נמצא הנזק ב'קנט'; יאמר כי הנזק לא נראה בת/1 מאחר שהוא עותק צילומי מהקטלוג עליו סימנו התובעים X כדי להצביע על מיקום הנזק; אך מכתב התביעה למדתי שכוונתם לנזק הנטען והנראה בנספח 4 לכתב התביעה; כן הציגו לי ידיות, האחת חלקה לדבריהם והאחרת מייצגת את השריטות שבוצעו על כל הידיות של הרהיט. לאחר ששקלתי הדברים, העדויות, התמונות והראיות הגעתי למסקנות שלהלן. התובעים לא הביאו 'מומחה' מטעמם להסביר את 'חוות דעת המומחה' שלטענתם קבע קביעות לגבי טיב העבודה, גם לא הובאה כל אינדיקציה ל'ירידת ערך' וככלל, ללא חוות דעת מומחה, ככל שקיים מומחה להערכת 'ריהוט עתיק' שנמכר בסדרות כמופיע בקטלוג, ולא כדגם ייחודי, לא אוכל לקבל את התביעה בכל הקשור לסוגיות שאינן בידיעתי השיפוטית אלא נוגעות ל'מומחיות', הן לענין הריהוט והן לענין ערכו. מהתמונות שהוצגו לי אכן נראה כי הצבע כהה ואינו תואם את מסגרת המראה שנותרה בצבע המקורי, וגם הנתבע מודה למעשה כי הצבע אכן כהה יותר, אך יש לו הסבר לכך, כפי שצוין לעיל, ועוד ציין כי אם רצו התובעים להותיר "בדיוק את המקור, הייתי עושה את זה בלי צבע רק שטוף. עשיתי טיפה בטון שניים יותר כהה זה טבעי" (עמ' 3 ש' 3-5). ומכאן הסקתי כי גם לשיטת הנתבע הצבע שנצבעו הרהיטים אינו הצבע המקורי, תמיכה לכך אפשר לראות בת/2 ובת/5 בהם נראית המראה בצבע המקורי ואילו צבע הארונית אינו תואם את המקור. אשר לידיות התאמצו התובעים להראות לי את השריטות; אומר כבר כי בעין לא מקצועית לא השכלתי להבין לְמָה מכוונים התובעים את טענתם, שכן כל הידיות ברהיט אינן חלקות אלא מחוספסות, אין בפי מילים לתאר את צורת החיספוס ואומר כי הן בצורה של שריטות רבות שאינן נראות כמו פגם - אלא פשוט מחוספסות. אך כאמור אינני נגרית ובודאי לא אמנית ריהוט, יחד עם זאת הדעת נותנת כי מקום שנגרם נזק של שריטה, הרי השריטה או השריטות יהיו באופן אקראי בידית זו או אחרת, ובודאי לא בכל הידיות ללא אבחנה כך שהצטייר בעיני כי ה'שריטות' הנטענות אינן שריטות שנעשו על יד הנתבע, אלא היו כתוצאה משימוש רב שנים, ואלו הידית 'החלקה' שהוצגה לי נראתה פשוט חדשה. מכל מקום התובעים לא הוכיחו את תביעתם אשר לידיות, והדברים גם מתישבים עם טענת הנתבע כי כלל לא סוכם ביניהם לענין הידיות. באשר לנזק ב'קנט', גם לגביו אין בידי לקבוע כי הנזק ארע כתוצאה מרשלנות של הנתבע, יחד עם זאת מאחר שלא נכתבה בהזמנת העבודה כל הערה לגבי פגם בקנט, גם אם נראה מהתמונה שהפגם איננו כתוצאה ממעשה רשלני או מכוון, הרי בהעדר הערה זו אראה להתייחס אליה במסגרת הפיצוי. לאור כל האמור לעיל, וכן בהעדר ראיות של מומחה ראיתי לאמוד את עלות התיקונים לפי הצעת המחיר הנקובה בת/4, של 'איציק סבג - נגרות' (שלטעם התובעים הוא מומחה), אך מאחר שהצעה זו כוללת את הידיות, שבגינן לא מצאתי לפצות את התובעים כאמור לעיל, מאידך מצוין בת/4 כי "לא ניתן לתקן את המכות ברהיט שרואים מלפנים", מצאתי לאמוד את הנזק בסך 7,000 ₪. אני מחייבת את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובעים (ביחד ולחוד) סך של 7,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 300 ₪. לפני סיום פסיקתי מצאתי לומר כי התרשמתי מכנותו של הנתבע וכן כי עשה מאמצים לרצות את התובעים, אך התובעים, שאיבדו את האמון בנתבע ובמיומנותו, לא הסכימו כי הוא 'יתקן' את הפגמים, ועל כן ראיתי להורות על פיצוי ולא על תיקון הפגם בפועל על ידי הנתבע כפי שבסמכותי לעשות בבית משפט לתביעות קטנות. לאור האמור יפצו הנתבעים ביחד ולחוד את התובעים ביחד ולחוד בסך של 7,300 ₪ כולל הוצאות משפט, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. פיצוייםרהיטים (תביעות)שיפוצניקשיפוצים