פסק דין התובעים, שתי משפחות על ילדיהם, הגישו תביעה כספית נגד הנתבעת לפיצוי בגין "עוגמת נפש גדולה" שעברו בימי חופשת הקיץ בתורכיה, חופשה שאליה חסכו ממיטב כספם ונסעו עם ילדיהם לראשונה לחו"ל, בתקווה להנות מחופשה משפחתית וסופה של החופשה בעגמת נפש רבה כמתואר בתביעתם. לטענת התובעים הם ביצעו הזמנה לחופשה כ-3 חודשים עובר למועד החופשה. ההזמנה בוצעה לאחר שרכשו מוצרים ב'מגה' ובהתאם ל'מבצע' "כל לקוח אשר ירכוש במהלך תקופת המבצע... בסניפי מגה ...יהיה זכאי לקבל שובר זה. מובהר כי כל משפחה זכאית לקבל שובר אחד...". וכך, משרכשו התובעים באחד מסניפי מגה את המוצרים הרלבנטיים קבלו שובר זכות לרכוש 'חבילת נופש משפחתית'. השובר שצורף לכתב התביעה כולל את תקנון המבצע ובין השאר כולל התקנון את שם המועדון, ולפי תקנון זה מי שמזמין ל'מועדון טופקאפי או מועדון קרמלין' "במקרה של תפוסת יתר במועדון הנ"ל חברת השטיח המעופף תציע חלופה במועדונים פיים לארה או לארס פארק" (סעיף 3.2 לתקנון המבצע השטיח המעופף). ההזמנה שבוצעה היתה למועדון טופקאפי כאמור בואוצ'ר שצורף לתביעה. לטענת התובעים כבר בארץ חל עיכוב ממשי של כ-5 שעות בטיסה, ועם הגיעם לשדה התעופה באנטליה, כשהיו כבר עצבנים מהעיכוב בטיסה ומהחום הכבד, הודע להם כי מועדון טופקאפי בתפוסה מלאה ועל כן הם מועברים למלון אחר, SUSESI. יאמר כי באותו מועד היה המלון 'בהרצה'. לטענת התובעים, הם הועמדו לפני עובדה מוגמרת ולמעשה לא היתה להם כל אפשרות אחרת אלא לקבל את המלון שהוצע להם; לדבריהם בטרם צאתם מהארץ לא הודיעו להם כל הודעה על שינוי במלון ורק כשנחתו באנטליה נאמר להם כי אם לא יקבלו את המלון המוצע אין כל אפשרות אחרת, כי אפילו "אין טיסה חזרה ואם אנחנו רוצים לקחת את המלון ניקח, ואם לא הם הולכים, ואכן הם הלכו וחזרו אחרי שעה..." (עמ' 2 ש' 21-23); לא רק זאת אלא שלטענתם שוכנעו בשדה התעופה באנטליה כי המלון החלופי הוא ברמה גבוהה יותר ממועדון טופקאפי שאליו היו אמורים לנסוע, וזאת לאחר ש"בשדה נגש אלינו בחור ואמר לנו קחו את העיסקה הזאת בשתי ידיים, אתם משודרגים כאן, כרגע חזרתי משם והמלון סוף הדרך..." (מתוך תיאור המקרה בכתב התביעה) אך לאחר מכן התברר לתובעים כי 'הבחור' הוא עובד הנתבעת ולא נוסע אקראי... עם הגיעם למלון הסתבר כי אכן המלון בהרצה, כי "במלון היה רעש של בניה במקום מוזיקה היה רעש של בניה. לא היה ג'קוזי. מועדון הילדים לא פעל. חוף הים היה ריק, נטוש. גם לא יכולתי להכנס לים כשאני לא יודעת איזה גלים וכשאין מציל..." (עמ' 1 ש' 9-12), כמו כן ציינה כי היו מסעדות שעדיין לא פעלו והאוכל ששהוגש, ולכך אין התובעים מתכחשים, היה בחדר האוכל בלבד וכל המסעדות 'החופשיות' לבחירת הנופשים טרם פעלו, כפי שקיים בכל המועדונים לרבות בטופקאפי, ולרבות במלון SUSESI לאחר סיום ההרצה. "היה מגרש של כדורסל וכדורעף ולא נתנו לילדים להכנס, אולם הבאולינג היה בבניה. לא היה סלון יופי..." (עמ' 1 ש' 13-14), ועוד שורה ארוכה של הנאות שהובטחו אך טרם פעלו מעצם היות המלון בהרצה. התובעים גם ציינו כי טיולי הג'יפים שהובטחו לא יצאו מהמלון בו שהו, וגם נציג הנתבעת לא הגיע למלון להציע להם פתרונות למצוקתם וגם לא להציע הצעות של בילוי אלטרנטיבי. נסיונות לאתר את נציג הנתבעת לא צלחו. לתמיכה בטענתם צרפו התובעים תמונות מ'אתרי הבניה' במלון, תמונות שהמחישו את מצב המלון בעת שהותם במקום, בין השאר נראים פועלי הבנין, אתרי פסולת בנין, מפגעים שונים, פועלים העובדים לשם השלמת המלון לקראת פתיחתו, כך רואים בתמונות את המסעדות שטרם הושלמו, והתמונות בהחלט מציגות את התחושה כי נותרו פרטים מהותיים להשלמת המלון בטרם יהווה אתר בילויים. להשלמת התמונה צרפו התובעים את ת/1 המהווה פרטים על המלון SUSESI מאתר האינטרנט ובו אכן ניתן ללמוד כי פתיחת המלון מיועדת לספטמבר 2007, קרי לאחר שהתובעים כבר שהו במלון (התובעים שהו במלון באוגוסט 2007). הנתבעת אינה מתכחשת לעובדה כי המלון אכן היה בהרצה, אך טוענת כי "מדובר במלון שהוא שופרא דשופרא באנטליה. היום הוא בין השניים הטובים ביותר. הכמות אולי לא היתה אותו דבר אך האיכות שהיתה בדברים שהיו, היו באמת השופרא דשופרא. המלון הוא ברמה מאוד גבוהה" (עמ' 3 ש' 18-20). עוד לטענתו עלות הנופש במלון זה גבוהה לאין ערוך מעלות המועדון שהתובעים בחרו, אלא שטענות אלה של הנתבעת רלוונטיות למועד שלאחר השלמת המלון ופתיחתו ולא למצב של טרום פתיחתו, המועד בו שהו התובעים במלון. בכתב ההגנה טענה הנתבעת טענות כלליות על זכותה להעביר את הנוסעים למלונות אחרים בהתאם לתפוסה במועד הנופש, ואף הפנתה לסעיף הרלוונטי לתקנון (סעיף 4.4). אכן בסעיף 4.4 לתקנון מופיעה זכותה של הנתבעת "במקרה של תפוסת יתר של בתי מלון...רשאית החברה להעביר את הצרכן למלון חלופי ברמה דומה", אולם הנתבעת בעצמה הגבילה את החלופות המוצעות בכל דרגת מלונות וכך ציינה את החלופות בסעיף 3.1 לתקנון, אלה שהזמינו במועדון סאן נייט פורט רויאל - החלופה במלון לימק לארה, וכך בעניננו ציינה במפורש מה יקרה אם תהיה תפוסת יתר במלון טופקאפי או קרמלין אלה יועברו למועדונים פיים לארה או לארס פארק ולא לכל מלון אחר. מיותר לציין כי אם יש סתירה בין סעיפי התקנון הרי הם פועלים נגד הנסח ובמקרה זה נגד הנתבעת. מאלה מצאתי כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים בענין סוג המועדון שהתחייבה לספק לתובעים, או למצער חלופות כנקוב בתקנון. לנציג הנתבעת שהתיצב בבית המשפט לא היו תשובות ממשיות לתלונתם של התובעים, לטענתו כאמור, המלון ברמה גבוהה, יחד עם זאת הודה כי התיחסותו היא לתקופה מאוחרת יותר לאחר שכבר נפתח ולאחר שההרצה הסתיימה. עוד ציין כי על התובעים מוטל הנטל לארגן לעצמם טיולים, יחד עם זאת הודה במפורש כי "לגבי המלון עצמו אני לא כופר שחלק מהדברים לא עבדו..." (עמ' 3 ש' 18). תביעתם של התובעים לפצותם על עגמת הנפש הרבה שהיתה מנת חלקם במשך כל אחד מימי ה'נופש' שעה שלילדיהם לא היה מה לעשות, "לא היתה פעילות לילדים כלל" חוף הים היה נטוש, הספא של המלון פעל חלקית רק מהיום השלישי לשהותם, בריכת הג'קוזי לא נפתחה כלל, צוות הבידור פעל באופן חלקי, המסעדות -מסעדת הדגים, המסעדה האיטלקית והמסעדה היפנית המובטחות - טרם פעלו, ורק חדר האוכל והמסעדה שליד הבריכה פעלו, כמעט כל המתקנים לא עבדו, היתה תחושה של ריקנות, שדרת החנויות שקימת במלון עמדה ריקה וטרם נפתחה, בכל המלון הסתובבו פועלים שבנו והשלימו את המלון כדי שניתן יהיה להפעילו בספטמבר 2007 המועד שנקבע לפתיחה כאמור בת/1. לאחר ששמעתי את התובעים, עיינתי בכל המסמכים שצורפו, שמעתי את נציג הנתבעת, אני סבורה כי התובעים אכן זכאים לפיצוי בגין התלאות אותם עברו ובגין חופשה, שלאו חופשה היא, או לפחות רחוקה באורח משמעותי מהמצופה ומהמובטח, ונראה לי כי עגמת הנפש שנגרמה להם היא ממשית והם היטיבו לתארה. לא רק זאת אלא שגם הנתבעת סברה כי התובעים זכאים לפיצוי ואכן הציעה פיצוי, כאמור בכתב ההגנה, אך לטעמם של התובעים היה הפיצוי נמוך לעומת עגמת הנפש שהיתה להם וללא כל יחס לסכום הכסף ששילמו עבור ה'נופש' ממנו לא נהנו. יתכן שהמלון החלופי הוא ברמה גבוהה מזה שאליו נרשמו, כשיטת הנתבעת, אך המדובר על תקופה שלאחר הפתיחה ולא לגבי המועד בו היו התובעים, תקופת של טרום הפתיחה, ועל כך אין חולק. אין ספק שהתובעים היו זכאים להנות בחופשה מתנאים אותו מציע בית מלון כפי שהובטח בפרסומים, ואין ספק כי נופשים היוצאים לנופש בחופשת הקיץ באים למקום הנופש לבלות, לנפוש, להנות משלל האטרקציות המוצעות להם ולילדיהם לרבות, קניות, בילויים, טיולים, מסעדות, שעשועי מים, מתקנים, חוף ים. אני סבורה כי מי שיוצא לנופש שמטרתו בילוי מעונין ורוצה להשתלב בפעילות המאפינת חופשה מהסוג הנדון, אוכל במסעדות, קניות, ג'קוזי, פעילות ספורט ועוד פעילויות שונות לילדים ובודאי לא לקבל מלון ההולך ומוקם, שרב מתקניו טרם פועלים. לטעמי התובעים לא האדירו את העובדות וגם לא את עגמת הנפש שנגרמה להם וקבלתי את דבריהם כי אכן נגרמה להם עגמת נפש ממשית וכי הנתבעת לא עשתה מאומה להנעים להם את הזמן וכלל לא התענינה לדעת מה עלה בגורל הנופשים שקבלו מלון שונה מזה שהוצע להם ואשר היה בהרצה באותה תקופה. אני סבורה כי הנתבעת פעלה בניגוד לתקנון המבצע, ולא הקטינה את סבלם של התובעים, ולמעשה התעלמה מהם, ולא טרחה לבדוק אם המלון החלופי כבר מוכן לאיכלוס הנופשים כאשר נתנה לתובעים מלון השונה מזה הנקוב בהזמנה והשונה מהחלופות הנזכרות בתקנון ובכך פעלה בניגוד להתחיבויותיה החוזיות וגרמה לתובעים עגמת נפש רבה אותה היטיבו לתאר במהלך ההוכחות. משסברתי כי אכן מדובר בעגמת נפש של ממש שנגרמה לתובעים בגלל השינוי מהאמור בתקנון, ומאחר שהמלון טרם נפתח ומאחר שדברי נציג הנתבעת רק חיזקו את הדברים, ומששוכנעתי כי הנתבעת לא עשתה מאומה להיטיב עם התובעים, למרות שהיה ביכולתה לעשות, שוכנעתי כי התובעים זכאים לפיצויים מאת הנתבעת. ו לאחר ששקלתי את הדברים, ולאחר שבחנתי את עלות חבילת הנופש לכל אחד מהתובעים, אני רואה לפצות כל אחד מהתובעים (המייצג את משפחתו) בסך 5,000 ₪ (לכל משפחה) בגין הפרת התחייבויות הנתבעת כלפי התובעים ובני משפחתם ובגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך של 200 ₪ בגין הוצאות. לאור האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 5,200 ₪ תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בניהבית מלוןפיצוייםבתי מלון (תביעות)