פסק דין 1. התובעת התקשר עם הנתבעת בהסכם למכר שני זוגות נעליים מהנתבעת ושלמה תמורתם בשלושה שיקים. 2. לטענתה הופר ההסכם הואיל ובפעם הראשונה שנעלה את הנעל מסמר דקר את רגלה (באיזור העקב). 3. התובעת פנתה לנתבעת, כעבור כעשרה ימים בדרישה להחלפת המגפיים. אך נענתה בכך שניתן יהיה לתקן. התיקון שנעשה לדבריה היה חובבני . ניסו לשווא לחלוץ המסמר בצבת בלי לטרוח לנסות לפרק את העקב. 4. הנתבעת הסכימה להחליף בזוג זהה התובעת סירבה ובקשה לקבל חזרה את כספה. דרישתה סורבה בנימוק שלפי סעיף 4ג' לחוק הגנת הצרכן, מדיניות החלפת המוצרים מחייבת רק החלפה ולא החזר כספי.תובעת טוענת שהיא זכאית להחזר כספי הן לפי חוק הגנת הצרכן, והן כי לא היה בחנות מוצר זהה.היא הוסיפה וטענה שבחנות לא היה שילוט כדין. 5. התביעה הוגשה על סך של 10,479 ₪. 6. בכתב ההגנה נטען שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב כפי שמעיד סכום התביעה שהוא מופרך. הנתבעת אינה כופרת בכך שנמצא בנעל פגם של מסמר בולט, אך מציינת שהוצע לה זיכוי או נעל חילופית ובנוסף לכך פיצוי בסך של 250 ₪. 7. במהלך הדיון שלפני נשמעה עדות התובעת ועדות נציג הנתבעת שחזרו למעשה על גרסאותיהם. אציין רק שהתובעת ציינה שדובר במגף שמאד אהבה נציג הנתבעת טען שתיאבונה של התובעת היה גדול מדי והעלה לראשונה טענה לפיה החזר כספי לא ניתן בהעדר חשבונית. התובעת חלקה על כך וטענה שחשבונית הוצגה לעובד הרלבנטי. דיון והכרעה 8. לאחר שעינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות הובהר שהתובעת קנתה את המוצר אצל הנתבעת ושנפל פגם במוצר בעת מסירתו. הנתבעת אמנם הכירה באחריותה לפגם והייתה נכונה לפצות בגינו. מכתבי הטענות עלתה מחלוקת האם זכאית התובעת לפיצוי כספי ולהחזר הסכום ששלמה או רק לתרופה של החלפת מוצר, ואם ישנה זכאות לפיצוי כספי מהו היקפו בנסיבות המקרה זה. בדיון שלפני נסוגה מעט הנתבעת מעמדתה המקורית משנציגה הוסיף טענה עובדתית חדשה שלפיה לא הוצגה חשבונית. על כל פנים, שוכנעתי מדברי התובעת שהציגה חשבונית לשם קבלת הכספים. 9. לאחר שעיינתי עמדתי היא שהתובעת הייתה ועודנה זכאית לפיצוי כספי ולא רק להחלפת מוצר ואילו טעמי: א. הוכח קיום אי התאמה לפי סעיף 11 לחוק המכר התשכח 1968, (להלן: "חוק המכר") והקונה רשאי להסתמך עליה משקוימו נטלי ההסתמכות וההודעה אי התאמה זאת היא הפרת החוזה מצד הנתבעת (נעלי גזית) והיא מזכה מכוח חוק התרופות בתרופת פיצויים. אין כל יסוד לסייג לרעה את העסקה הצרכנית. לא מצאתי טעם או יסוד בחוק המכר החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשלא 1970 (להלן: "חוק התרופות"), בחוק המכר או בדין אחר להגבלת התרופה לתיקון או להחלפה במוצר אחר משמדובר בעסקה הצרכנית הזאת . ב. אגב, לאור מסקנתי לעיל לא ראיתי צורך לדון בנושאים אחרים שעלו כמו גם במחלוקת בה התמקדו הצדדים סביב קיום או העדר שלטים לגבי מדיניות החזרת הטובין בחנות. לא נמצא צורך להכריע בה. אגב, גם לפי סעיף 4ג (ו) לחוק הגנת הצרכן התשמא 1981 (להלן:"חוק הגנת הצרכן") המתמקד במדיניות החזרת טובין שלא עקב פגם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי עסקה לפי כל דין. וממילא לא נגרעת זכות לפי חוק המכר ואף לא נגרע עילה הנגזרת מדיני הנזיקין שאולי בראשם עוולת הרשלנות. סוף דבר 10. אשר על כן, הנתבע יישא בנזקי התובעת המפורטים להלן: 11. החזר המחיר בסך 480 ₪ ששלמה שישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.11.07 ועד ליום התשלום בפועל.מובן שסכום זה הינו במקום כל זיכוי אם ניתן קודם לכן שלא בהסכמה שימומש. 12. בנוסף הנני פוסק בגין נזק לא ממוני וטרחה סך של 300 ₪. התובעת רכשה מגפיים לשם מגפיים לשימוש מהנה. הואיל וסרבו להשיב לה את כספה נאלצה לכתת רגליה, (בלא המגפיים) ואולם, אם ישולמו הסכומים בתוך 30 יום הם לא ישאו הפרשי הצמדה וריבית. 13. כמו כן ישולם סך נוסף בגין אגרת משפט, וסך נוסף של 250 בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. בגדים (הגנת הצרכן)שאלות משפטיות