פסק דין לפניי תביעה לתשלום 5,000 ₪ כפיצוי בהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). העובדות 1. 1. שלושה ימים לפני חג הפורים, ביום 18/03/08, רכש התובע מהחנות של הנתבעת מוצרים שחלקם מיועד לשימוש בפורים בסכום של 67 ₪ (להלן: "הרכישה" "החנות" "המוצרים"). 2. 2. ביום 24/03/08 בא התובע לחנות וביקש להחזיר חלק מהמוצרים שרכש ולקבל את תמורתם בחזרה. הנתבעת סרבה לקבל את המוצרים בטענה שחג הפורים חלף ואין לו יכולת למוכרם. 3. 3. התובע טוען שעומדת לו הזכות להחזיר את המוצרים כיוון שלא השתמש בהם ולקבל את כספו בחזרה. 4. 4. הנתבעת טוענת להגנתה שהתובע לא הוכיח שלא השתמש בסחורה ושהניסיון שלו להחזיר את הסחורה מהווה סחיטה, שימוש לרעה בהוראות החוק ונעשה שלא בתום לב. דיון 5. 5. ס' 4ג'(א) לחוק קובע את חובת הגילוי של החזרת טובין: "עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן..." 6. בס' 8 לחוק מוגדרת מכירה מיוחדת כדלקמן: "מכירה מיוחדת" - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם..." (הדגשה שלי- י"ב) 7. לגבי מכירה מיוחדת קובע החוק בס' 15(א): "עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המהיר לאחר ההנחה וכן תנאי המכירה המיוחדת" (הדגשה שלי י"ב). 8. מהכלל אל הפרט: הנתבעת נערכה לחג הפורים, רכשה סחורה, החליפה מלאים, הציגה מרכולתה, כחלק מהערכות הייתה אמורה לפרסם את השינוי במדיניות ההחזרה. 9. 9. עד ההגנה, אלעד בן-בסט, העיד בישיבת ההוכחות שבמקום היה שלט הקובע כי ניתן להחזיר מוצרי פורים תוך שלושה ימים בלבד (עמ' 1 ש' לפרוטוקול מיום 21/07/08), טענת הגנה מרכזית זאת הועלתה לראשונה כבדרך אגב בחקירת התובע, היא לא מופיעה בכתב ההגנה, ואין לה תימוכין בראיות. 10. הנתבעת לא ביקשה לתקן את כתב התביעה, שינוי בגרסתה העובדתית בשלב מאוחר של הדיון מהווה שינוי חזית אסורה. 11. 11. למעלה מהצורך אומר שלא הוכח כי היה שלט, מה נרשם בשלט, אם השלט היה במקום נראה לעין, אם הכתב היה קריא וכיוצא בזה פרטים מהותיים וחשובים לבחינת תקפות ההגבלה. 12. 12. בנסיבות אלה אני דוחה את טענת הנתבעת וקובע שלא הוכח שהיה שלט, ולחילופין השלט לא ענה על דרישות החוק. בהעדר שלט כחוק המפרסם את מדיניות החזרת הטובין זכאי התובע להחזיר את הסחורה בהתאם לס' 4ג' (ב)(ג) לחוק הקובע כדלקמן: (ב) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין... (ג) לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים." 13. 13. הצרכן לא אמור לדעת שהמדיניות בחנות שונה מהקבוע בחוק. הצרכן לא יודע ולא יכול לדעת כיצד נערך העסק לקליטת טובין בחזרה, הצרכן הסביר יכול לשער שהעסק יכול להזדכות, למכור או לשמור על המוצרים המיועדים לחג הפורים למועד אחר. 14. 14. העסק יודע את המשמעות הכלכלית של החזרת טובין, הוא זה שאמור להיערך בהתאם, ויכול להגביל ולהתנות את החזרת הטובין, בהתאם לשיקוליו העיסקיים. לכן הטיל המחוקק על העסק את האחריות לפרסם את מדיניותו "לרבות ההגבלות להחזרת טובין" חובה זו חלה גם בחגים,במועדים ואירועים שונים בהם נערכות מכירות מיוחדות. 15. 15. ענייננו שונה ממקרה בו נמכרים מוצרים ייחודיים המותאמים לאירוע חד פעמי חולף, כמו למשל במקרה של מכירת חולצות עם הסמל של המכבייה העשירית [ע"א 646/85 יצירות ברנע בע"מ נ' דניה חברה לפיתוח בע"מ פ"ד מב(2) 793] במקרה בו מדובר במוצר ייחודי לאירוע מוגדר ניתן להניח חזקת ידיעה שאין החזרת טובין. ברם מועדי וחגי ישראל שבים אלינו שנה אחר שנה, רבים מהמוצרים נמכרים בימי חול או בשנה שלאחר מכן, לפיכך אין חזקת ידיעה של הצרכן שאין מה לעשות עם המוצר בחלוף החג. 16. 16. התובע רכש מהחנות מוצרים המותאמים לחג הפורים כגון; כובע צבעוני ארוך עם פאות וכובע חרדי עם שתי פאות חרדיות אך הוא גם רכש מוצרים שאינם בהכרח קשורים לחג כגון: מקל בייסבול מפלסטיק בצבע צהוב וגבעול עם פרחים צהובים, בכל הנוגע למוצרים שאינם קשורים לחג, בוודאי שהיה צריך לזכות את התובע. משלא הסכימה הנתבעת לזכות את התובע גם על מוצרים הנמכרים בכל ימות השנה נהגה שלא כדין. 17. 17. למרות שאני מקבל את הטענה שהנתבעת הייתה חייבת לקבל בחזרה את הסחורה, אני דוחה את סכום התביעה המופרז (-.5,000 ₪) העולה עשרות מונים על סכום הרכישה של המוצרים. 18. 18. נוכח האמור, אני קובע כדלקמן; אם התובע זכאי להחזיר את המוצרים לנתבעת ולקבל את הסכום של 67 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בתוספת הוצאות משפט בסך 250 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. מוצרביטול עסקה (הגנת הצרכן)