חיוב שער דולר גבוה מדי - חבילת נופש חו"ל

פסק דין בפני תביעה לתשלום פיצויים מכוח הוראת סעיף 31 א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") עקב טענת התובעים כי בעת שרכשו שתי חבילות נופש זוגיות מאת הנתבעת חויב כרטיס האשראי של כל אחד מהם ביתרה בת 44.5 ש"ח בהתאם לשער דולר גבוה מן השער הקובע על פי חוק. הצדדים מסכימים כי בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן על הנתבעת היה לחייב את כרטיסי האשראי של התובעים בהתאם לשער המכירה האחרון (שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק ישראל את מטבע החוץ -א.ח.) ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי. מטפסי ההזמנה המצויים בתיק עולה כי התובע 1 מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו בתאריך 18/12/2007 והתובע מס' 2 מסר בתאריך 19/12/2007. טוענים התובעים כי מועד התשלום הנכון לגביהם, הוא המועד בו חוייב כרטיס האשראי שלהם, הוא 20/12/2007, כפי שעולה מפירוט החיובים של כרטיסי האשראי שלהם ועל כן היה על הנתבעת לחייבם בהתאם לשער המכירה שקדם ליום זה, קרי שער המכירה ביום 19/12/2007, אשר על פי הפרסום בעתונות עמד על 3.96 ₪, אולם בפועל חויבו על פי שער גבוה, אשר עמד על סך 4.02 ₪ וכתוצאה מכך חוייב חשבונם ביתרה בת 44.5 ₪. לטענת הנתבעת, מועד התשלום הוא מועד ביצוע ההזמנה ולא המועד בו חייבה חברת האשראי את כרטיסיהםם של התובעים ומשכך, הואיל והזמנתו של התובע 1 בוצעה ביום 19/12/2007, חויב התובע 1 בהתאם לשער המכירה האחרון ביום 18/12/2007 אשר עמד על 4.012 ₪, ואילו הזמנת התובע 2 אשר בוצעה ביום 18/12/2007 חויבה בהתאם לשער המכירה האחרון של יום 17/12/2007, אשר עמד על 4.02 ₪. צודקים התובעים בטענתם כי מועד התשלום הוא המועד בו חויב כרטיסם והמועד בו דווחה העיסקה לחברת האשראי, קרי, בתאריך 20/12/2007, ועל כן היה על הנתבעת לחייבם על פי שער המכירה כפי שנקבע בתאריך 19/12/2007 ולא בהתאם לשער המכירה ביום שקדם ליום ביצוע ההזמנה. משכך, על הנתבעת להשיב לתובעים את הסכום ששילמו ביתר, עקב ההפרשים בשער הדולר. התובעים עותרים לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק ומסתמכים על חוק הגנת הצרכן. אבחן טענה זו. סעיף 31 א (א)(6) לחוק הגנת הצרכן הקובע: "נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה- פיצויים לדוגמא), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים: (6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, לפי סעיף 17ז(ב) - והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור; איני יכול לקבוע כי התנהלות הנתבעת נעשתה בחוסר תום לב, והשתכנעתי מעדותה של הגב' אדיב, נציגת הנתבעת, כי מדובר בנוהל עבודה שגוי לפיו מתבצע החיוב על פי שער הדולר ביום ביצוע ההזמנה תחת שערו ביום החיוב בפועל. תקלה זו נובעת מן העובדה לפיה חיוב כרטיסי האשראי בפועל לא נעשה על ידי מבצע ההזמנה (אשר גובה מן הלקוחות את פרטי כרטיס האשראי ולא ע"י מחלקה אחרת הממתינה לאישורים מחו"ל לצורך אישור ההזמנה) ועקב כך נוצר פער בין שערי הדולר במועדים האמורים. לעיתים שער הדולר ביום החיוב נמוך משערו ביום ביצוע ההזמנה, ולעיתים הינו עולה עליו, כפי שארע במקרה שבפני. בנסיבות המקרה ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים העומדים בבסיס קביעתם של פיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31 א לחוק הגנת הצרכן ראיתי לקבוע לכל אחד מן התובעים פיצוי בסך 250 ₪ בנוסף לסך בן 44.5 ₪ אשר שילם ביתר. כמו כן תשלם הנתבעת לכל אחד מן הנתבעים הוצאות משפט בסך 100 ₪. אשר על כן, תשלם הנתבעת לכל אחד מן התובעים סך בן 394.5 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. נופשסוכני נסיעות (תביעות)שער