החלטה מונחת בפני בקשתו של עו"ד בועז כהן, כונס הנכסים של חברת לזר משה ויואב נוי פיתוח בע"מ (להלן: "הכונס" ו"החברה" בהתאמה) אשר עיקרה מתן צו מניעה, לפיה מנועה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "המשיבה"), מלחלט 12 ערבויות בנקאיות (להלן: "הערבויות") אשר ניתנו להבטחת הסכמים שונים בין החברה למשיבה. עובדות המקרה; 1. המשיבה הינה חברה שבשליטת מרכז השלטון המקומי בישראל המארגנת פעולות כלכליות ומשקיות לטובת הרשויות המקומיות בישראל. 2. במסגרת פעילותה פרסמה המשיבה מס' מכרזים, ביניהם מכרז למרכיבי בטחון ברשויות המקומיות (להלן: "מכרז בטחון") ומכרז לעבודות תשתית ברחבי הארץ (להלן: "מכרז התשתיות"). 3. בנק המזרחי, בנק הפועלים ובנק לאומי משכו לבקשת החברה ערבויות בנקאיות אוטונומיות להבטחת מכרז התשתיות וכן פרוייקטים שונים (להלן: "פרוייקטים") אשר החברה ביצעה עבור המשיבה. 4. הן ביחס למכרז התשתיות והן ביחס לפרויקטים, למשיבה אין כל טרוניה כלפי החברה , באשר עבודות אלו הושלמו. כל טענות המשיבה הם ביחס למכרז ביטחון. 5. ביום 23/10/02 ניתן צו מניעה זמני האוסר חילוטן של הערבויות נשוא הבקשה וזאת עקב דרישות לחילוטן שנשלחו ע"י המשיבה. ביום 4/11/02 הוארך הצו עד למתן החלטה בבקשה זו. טענות החברה; 6. המשיבה מנועה מלחלט את הערבויות בגין חובות המגיעים לה, דבר המוכחש מכל וכל על ידי כונס הנכסים, בגין חוזים אחרים, ודרישתה לחלוט הערבויות הנה שלא כדין ובניגוד לזכותה על פי הוראות ההסכם. 7. בנוסף מבוקש להורות למשיבה, להעביר לקופת הכינוס את הכספים להם התחייבה כלפי הכונס בהתאם לסע' 6 לסיכום בין הצדדים מיום 24/12/01, סך של 500,000 ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. 8. עוד מבוקש, כי בית המשפט יורה למשיבה להעביר לידי כונס הנכסים העתקים של מסמכי ההתחשבנות בין המשיבה לחברה, בקשר עם הפרויקטים השונים שביצעה החברה עבור המשיבה. תגובת המשיבה; 9. כל הערבויות המפורטות בבקשה הינן ערבויות אוטונומיות אשר אין מונעים חילוטן אלא בנסיבות חריגות כגון מרמה, הונאה וזיוף, טענות שלא נטענו על ידי החברה. 10. במסגרת ההתחשבנות ובדיקת החשבונות של העבודות שהיה על החברה לבצע במסגרת מכרז בטחון עולה, כי חובה של החברה למשיבה בשלב זה, עומד על סך 1,800,000 ש"ח. 11. המשיבה מדגישה כי כל ההתחשבנות הנ"ל היא במסגרת מכרז ביטחון ולא במסגרת מכרז תשתיות. 12. סעיף 67 לחוזה במכרז ביטחון, עליו חתמה החברה עת ניגשה למכרז, מתייחס לזכותה של המשיבה לגבות החוב מהערבויות כדלקמן: "67. קיזוז החברה (המשיבה- ו.א.) וכן כל רשות מזמינה רשאית לקזז כנגד כל סכום המגיע לקבלן (החברה - ו.א.) על פי חוזה זה, כל חוב, בין קצוב ובין שאינו קצוב, המגיע לה מהקבלן על פי חוזה זה או על פי כל חוזה אחר שביניהם או על פי כל דין. הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותה של החברה ו/או הרשות המזמינה לגבות את החוב האמור בכל דרך אחרת" (ההדגשות שלי ו.א.) סעיף זה, המופיע גם בחוזה של מכרז התשתיות ובמסגרת חוזים נוספים עליהם חתומה החברה, מסדיר את זכותה של המשיבה לגבות את חובה מכוח מכרז ביטחון בכל דרך, לרבות מכל ערבות בנקאית אוטונומית שהוצאה לטובתה לבקשת החברה, הגם שאינה קשורה למכרז תשתיות. 13. המשיבה מציינת כי הוציאה דרישות לחילוט שתי ערבויות נוספות שגם הן הוצאו לטובתה במסגרת מכרז התשתיות, ולגביהן לא נתבקש ביהמ"ש ליתן צו מניעה. 14. יוצא, אפוא,כך לטענת המשיבה, כי בפנינו שאלה חוזית גרידא והיא, האם כחלק ממערך הזכויות העומדות למשיבה מכוח החוזים רשאית היא לחלט את הערבויות הבנקאיות שהוצאו לטובתה במסגרת חוזה אחר, אין כל טענה לקיומן של נסיבות חריגות אלא עסקינן במחלוקת חוזית לכל דבר. בהיעדר נסיבות מיוחדות בית המשפט לא יהפוך את הקערה על פיה ויאלץ את המשיבה , בעלת זכות גביה מיידית, להמתין עד שתצליח להעמיד זכותה כלפי החברה בתובענה משפטית מכוח עסקת היסוד. 15. כל תוצאה אחרת חותרת תחת מהותו ותכליתו של מוסד הערבות הבנקאית האוטונומית, שמטרתו המרכזית היא הבטחת תשלום בלתי מותנה, ועשויה לערער בתוך כך, את היציבות הנדרשת בחיי המסחר התקינים. כמו כן תופר הסתמכותה של המשיבה, כי בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, תקבל לידיה את כספי הערבות בלא שתהא תלויה בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד. 16. המשיבה מונה מס' פסקי דין בהם גובשה ההלכה לפיה, אם הערבות הבנקאית על-פי נוסחה הנה "אוטונומית", אזי אין מקום למנוע את פירעונה על-פי התנאים המצוינים בה, גם אם לכאורה, על-פי תנאי ההסכם ניתן לקבוע שאין מקום לדרוש את פירעונה, אלא אם כן, אותה דרישה גובלת בנסיבות חמורות, של הונאה מרמה וכדומה. תגובת החברה לתגובת המשיבה; 17. המשיבה אינה חולקת על כך כי הושלמו כל העבודות לביצוען ניתנו הערבויות הבנקאיות. 18. עיון בהוראות הערבויות הבנקאיות גופן, מעלה כי כל אחת מהן ניתנה "בקשר על השתתפות במכרז פת36/2000 ולהבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות" או להבטחת כל ההתחייבויות של המשתתפים על פי תנאי החוזה וההזמנה הספציפית של כל פרויקט ופרויקט. המשיבה אינה יכולה לדרוש את פירעון הערבויות לטובת התחייבויות אחרות שאינן מופיעות בנוסח הערבויות ואינן ידועות כלל לבנקים מוציאי הערבויות, כך המשיבה מנסה לחייב בנק מסוים בהתחייבויות, אותן נטל בנק אחר. 19. בהסכם מכרז התשתיות והן בהסכם מכרז ביטחון סע' 62 קובע כדלקמן: "62.1 במעמד חתימת חוזה זה ימציא הקבלן לחברה, כתב הארכה לערבות הבנקאית, שהומצאה על ידו בקשר עם השתתפותו במכרז כך שזו תשמש להבטחת כל התחייבויותיו על פי מסמכי המכרז ... הערבות הכללית תהא בתוקף כל תקופת תוקפו של חוזה זה". (הדגשות שלי- ו.א.) בנסיבות אלו, על פי ההסכמים אין המשיבה רשאית לדרוש חלוט הערבויות סתם כך, ודרישה זו הנה חסרת תום לב. 20. החברה מבקשת ליתן צו מניעה אף ביחס לשתי הערבויות הנוספות אשר נשלחה דרישה לחילוטן, וזאת על פי הודאת המשיבה. תגובת כנ"ר; 21. בהחלטת בית משפט זה בפש"ר 1734/02 בש"א 15587/02 אחוזת סביון נ' מיאב (להלן: "פרשת אחוזת סביון") וכן בפש"ר 1739/02 בש"א 16920/02 חן ברדיצ'ב נ' בנק הפועלים ויויבנסל מוטורס ( להלן: "פרשת יוניברסל מוטורס") נקבע כי כתב הערבות עצמו אינו אלא חוזה לכל דבר ועניין, וחלים עליו כל הכללים לפרשנות חוזה. 22. בנסיבות שלפנינו, בהן כתבי הערבות מציינים חוזים ספציפיים ואילו החוב הנטען במסגרת מכרז ביטחון אינו מכוסה בהם, יש לראות חוסר תום לב בהתנהגות המשיבה, המבקשת להשתמש בערבות למטרה אחרת מזו לשמה יועדה הערבות. 23. באשר לטענת הקיזוז, לאור עיקרון הניתוק מעסקת היסוד יש להקפיד על פירוש תנאי המימוש בכתב הערבות כלשונם, בנסיבות דנן, לא היה כל הסכם בין הצדדים שיש בו משום ניסיון לאפשר את חילוט הערביות גם בגין חוב במסגרת מכרז ביטחון. 24. באשר להעברת המסמכים הנדרשים לצורך התחשבנות בין הצדדים, לכנ"ר אין התנגדות למתן הצו. 25. לגבי הבקשה להעביר סך של 500,000 ש"ח לקופת הכינוס, לדעת הכנ"ר אין לדון בטענות אלו במסגרת בקשה למתן הוראות ויש להפנות את הצדדים להליכי תביעה כספית רגילים. תגובת המשיבה לתגובת כנ"ר; 26. היות ופסקי הדין בפרשת אחוזת סביון וכן בפרשת יוניברסל מוטורס ניתנו לאחר תגובת המשיבה, ניתנה רשות למשיבה להגיב על תגובת כנ"ר. 27. לטענת המשיבה חילוט הערביות אינו סותר את האמור בפרשת אחוזת סביון ופרשת יוניברסל מוטורס, שכן בכתבי הערבויות גופן מצוין כי הן נועדו להבטחת מילוי תנאי החוזה, וככל שקיים תנאי המתיר חילוט ערבות בגין קיומו של חוב למשיבה, הגם שמקורו בחוזה אחר הרי שקמה העילה לחילוט הערבות. עד כאן טיעוני הצדדים ולהלן החלטתי; 28. שני צדדים מתקשרים ביניהם במספר עסקאות יסוד, אשר אין חולק כי כל אחת מהן קשורה לפרוייקט עצמאי ושונה, העומד על רגליו הוא. כדי להבטיח קיומם של חלק מן החוזים, ואת הזכויות המגיעות לה מהם, דרשה המשיבה, וקיבלה, ערבות בנקאית, אשר אין חולק כי היא ערבות בנקאית אוטונומית, המנוסחת כהיא לישנא: "הרינו ערבים בזאת ללזר נוי ופתוח ( החברה- ו.א.) ... אנו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של 200,000 ₪...וזאת בקשר עם השתתפותם במכרז מס' פת/36/2000 להבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות. אנו מתחייבים לשלם לכם כל סכום או סכומים עד לסך הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה מיד עם דרישתכם הראשונה בכתב שתגיע אלינו, מבלי להטיל עליכם לבסס או לנמק את דרישתכם בתהליך שלהוא או באופן כלשהו..." 29. אין חולק, כי כל אחת מן הערבויות יועדה במפורש להבטחת חוזה ספציפי. הבעיה אשר עומדת להכרעה בנסיבות המקרה התעוררה, כאשר ביקשה המשיבה לחלט את אחת הערבויות בגין הפרת חוזה אחר, אשר אין חולק כי אין כל קשר בינו לבין עסקת היסוד נשוא הערבות האוטונומית. זאת ועוד; המשיבה לא חלקה כלל ועיקר על כך כי המבקשת קיימה את החוזה נשוא הערבות במלואו. אלא מאי? טוענת המשיבה לזכותה לחלט את הערבות אף בעבור חוזה שונה במובהק בין אותם צדדים, וזאת לפי המנגנון הבא: א. סעיף המטרות בכתב הערבות נוקב בדיבר "להבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות". ב. אחד התנאים דנן, לשיטת המשיבה, הינו סעיף 67 לעסקת היסוד, אשר מקנה למשיבה זכות קיזוז כנגד המבקשת, זאת אף מהמגיע לה לפי חוזים אחרים. ג. זאת, בצירוף להלכות בדבר עצמאות הערבות האוטונומית וניתוקה מעסקת היסוד, מקנה למשיבה, לשיטתה, את הזכות לחלט את הערבות. 30. הלכה מושרשת ומבוססת, אשר אין חולקים עליה, הינה ההלכה בדבר עצמאותה של ערבות בנקאית אוטונומית וניתוקה מעסקת היסוד. משמעותו של עקרון זה הוא כי הזכות לחלט את הערבות קמה לפי התנאים המופיעים בכתב הערבות, ואין היא נזקקת להוכחת עילה מתחום עסקת היסוד. זאת, למעט חריגים מצומצמים יחסית של מעשה מרמה, שרירות, ו"נסיבות מיוחדות", אשר הקו המנחה המשותף לכולם הינו התנהגות חמורה מצד מוטב הערבות. (לעניין זה ראה, בין היתר: רע"א 1765/00 י.מושקוביץ חברה קבלנית נ' תשורה ייזום. פ"ד נה(2)447, עמ' 452 , רע"א 73/00 MS technical Systems inc נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד"(2),394, 400 . ע"א 255/89 ד' פדרו ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5)641, 650 ). 31. אלא, שלעניין זה, "אליה וקוץ בה", באשר עקרון הניתוק בין עסקת היסוד לכתב הערבות עשוי לפעול לשני הכיוונים; כאשר עסקינן במצב, בו דווקא מוטב הערבות הוא אשר מתקשה למצוא עילת חילוט מנוסח כתב הערבות, עשויה הלכת הניתוק לפעול כנגדו, ולהקשות עליו להסתמך על עסקת היסוד דווקא. לעניין זה התייחסתי בעבר, בהחלטתי בפש"ר 1734/02 בש"א 15587/02 אחוזת סביון נ' מיאב, כדלקמן: "המסקנה העולה מכל זאת היא כי ככל שעסקינן בפירוש תנאי המימוש בגוף כתב הערבות, הרי שעקרון העוצמה הכלכלית והניתוק מעסקת היסוד גורמים לבית המשפט להקפיד על פירוש התנאים כלשונם, תוך נקיטת זהירות וחשדנות רבה בניסיונות להכניס אל תוך הערבות עניינים ומקרים אשר אין היא מכילה במפורש, וזאת על דרך "פרשנות יצירתית" של הערבות או תוספות חיצוניות, אשר לא בא זכרן בכתב הערבות. עניין זה, האחרון, הינו אך צודק לנוכח ההלכה הפסוקה אשר גורסת כי מוטב הערבות זכאי לממשה כאשר התקיימו התנאים הכתובים בה, זאת אף אם חוזה חיצוני בין הצדדים קובע אחרת. אין לנקוט דין אחר מכך כאשר כתב הערבות פועל לרעת המוטב, ולא לטובתו. שהרי, ממה נפשך: הכיצד יכול מוטב הערבות לדרוש, כאשר נוח לו הדבר, התעלמות מוחלטת מנסיבות חיצוניות, ומאידך גיסא, לבקש להתחשב בהן בעניינים הנוחים לו? לכן, כאשר ארוע מסויים איננו מכוסה במפורש על-ידי כתב הערבות, הרי שבדרך-כלל לא ימהר בית המשפט להכניסו לשם בשל טענות חיצוניות לחוזה זה, קל וחומר טענות הקשורות לעסקת היסוד. נושה החפץ בבטחון שבמוסד משפטי מיוחד זה, צריך להתכבד ולהכניס את כל הסיכונים מהם הוא חפץ להתגונן, אל תוך כתב הערבות עצמו" (ההדגשות אינן במקור - ו.א.). לחלופין, ובלא לקבוע מסמרות בנידון: כאשר דווקא מוטב הערבות הוא המפר את עקרון הניתוק, ומעגן את זכותו לחלט את הערבות בנימוקים השאובים לא מכתב הערבות, אלא מעסקת היסוד עצמה, הרי אין הוא יכול לאחוז את המקל משתי קצותיו: מחד, להשיג לעצמו יתרון מתחום עסקת היסוד אשר לא בא זכרו בכתב הערבות, ומאידך להשתמש בעקרון העצמאות כדי לחסום את הצד שכנגד מלהתגונן בנימוקים הבאים מתחום אותה עסקת יסוד. 32. גישה זו קשורה בטבורה למושכלת יסוד, לפיו מהווה כתב הערבות האוטונומית חוזה לכל דבר (בין מוטב הערבות לבנק), ואי לכך, בכפוף לעקרון העצמאות, תעשה פרשנותו לפי דיני החוזים הרגילים. אכן, עקרון העצמאות משפיע על הפרשנות החוזית, במובן זה שהיא מקשה מאד, אם לא מסכלת כמעט כליל, נסיון לשאוב לתוך פרשנות כתב הערבות עניינים שבאומד-דעת, הבאים ונלמדים מעסקת היסוד; תחת זאת, נבחרת פרשנות דווקנית יותר השואבת את כוחה מלשון החוזה. אלא, שאין בכך כדי להפוך את חוזה כתב הערבות למכשיר חד-צדדי אשר לא נועד אלא כדי לאפשר למוטב לעשות כרצונו. 33. בנסיבות המקרה דנן, אין מחלוקת כי ההסכם נשוא הערבות בוצע במלואו; יוצא, כי אף לשיטת המשיבה, הרי אם היה קיים בין הצדדים אך ורק ההסכם נשוא הערבות, הרי לא היתה כל עילה לחילוט. לכך ניתן להוסיף, כי אם היתה המשיבה מנסה, במצב זה, להסתמך על הדיבר בכתב הערבות "בלא שיהיה עליה צורך לבסס ולנמק את דרישתה" חרף העובדה כי החוזה בוצע במלואו, הרי שהיתה בכך שרירות לשמה, אשר הינה "התנהגות חמורה במיוחד מצד הנערב" המהווה עילה מוכרת מתחום "הנסיבות המיוחדות", אשר די בהן כדי להפקיע את כוחה של ערבות אוטונומית. 34. עתה, מן הדין לבדוק, האם מקנה כתב הערבות דנן למשיבה עילה לחילוט הערבות בגין חוזה אחר לחלוטין, אשר אליבא דכולי עלמא אין כל קשר בינו לבין ההסכם נשוא הערבות, מלבד זהות הצדדים. מצירוף עילה זו לעקרון העצמאות עולה, כי די בטענה בתום-לב של המשיבה, כי המבקשת לא עמדה באחד מתנאי החוזה, כדי ליתן בידה עילה לחילוט הערבות. לעניין זה, פועל הדיבר "בלא שיהיה צורך לבסס או לנמק" את פעולתו, ומונע מהמבקשת להעלות טענות הגנה מתחום עסקת היסוד (קרי, כי היא לא הפרה את תנאי החוזה), וזאת אף אם היא מגובה, לכאורה, בראיות מוצקות. דין זה הוזכר ואומץ במפורש אף בהחלטתי בעניין אחוזת סביון אשר אוזכרה קודם לכן. אלא מאי? אין חולק, כי הסעיף היחידי עליו מסתמכת המשיבה, במסגרת "עמידה בתנאי החוזה", הינו סעיף 67, אשר מקנה למשיבה זכות קיזוז, כהאי לישנא: "החברה וכן כל רשות מזמינה רשאית לקזז כנגד כל סכום המגיע לקבלן (החברה - ו.א.) על פי חוזה זה, כל חוב, בין קצוב ובין שאינו קצוב, המגיע לה מהקבלן על פי חוזה זה או על פי כל חוזה אחר שביניהם או על פי כל דין. הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותה של החברה ו/או הרשות המזמינה לגבות את החוב האמור בכל דרך אחרת" עיננו הרואות: סעיף 67 אינו מכיל כל תנאי חוזי המכוון למשיבה, קרי, אין עסקינן בתנאי אשר המשיבה יכולה להפרו; סעיף זה אינו אלא הקניית תרופה חוזית מוסכמת, במסגרת עסקת היסוד, לטובת המשיבה, וזאת בגין הפרות של סעיפים או חוזים אחרים מצד המבקשת. המסקנה המתבקשת היא כי אין בסעיף 67 כל תניה המכוונת אל המבקשת אשר "יש להבטיחה", אלא אך זכות המוקנית למשיבה, ומכאן שהדיבר "להבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות" המופיע בכתב הערבות איננו קשור לסעיף דנן. לשון אחר; טענה להפעלת זכות של המשיבה לפי סעיף 67 אינה אלא טענה מתחום עסקת היסוד, אשר לא בא זכרה, ואין היא מעוגנת כלל ועיקר, בכתב הערבות. מכאן יוצא, כי המצב ה"בסיסי" אשר נדון בראשית החלטתי זו לא השתנה: המשיבה והמבקשת התקשרו בעסקת יסוד אשר הובטחה בערבות בנקאית אוטונומית. מוסכם על הצדדים כי עסקת היסוד דנן קויימה במלואה. בנסיבות אלו, נסיון לחלט את הערבות בגין חוזה אחר לחלוטין, אשר אין כל קשר (ולו בדוחק) בינו לבין החוזה נשוא הערבות, מלבד זהות הצדדים, מהווה פעולה בשרירות, הנכנסת לגדר החריגים המוכרים לעצמאות הערבות הבנקאית האוטונומית. 35. קביעה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, הדורשת הקפדה על המוטב בכל הנוגע למילוי התנאים הפורמליים שבכתב הערבות כדי שיוכל לדרוש חילוטה; היא עולה בקנה אחד עם השאיפה להבטיח את תקינות חיי המסחר, באשר היא מונעת חשיפתו של צד לחוזה ערבות (הן הבנק הערב, ובעקיפין אף החייב) לסיכון זר ובלתי צפוי, אותו לא התכוון לקחת על עצמו כאשר הוצא כתב הערבות. היא עולה בקנה אחד עם העקרון ה"מלכותי" של תום-הלב והשאיפה להגן על נושיה של חברה חדלת-פרעון. לא זאת, אלא אף זאת: פסיקה אחרת היתה מביאה לתוצאה האבסורדית, לפיה יאלץ בנק א' אשר הוציא ערבות לחוזה פלוני, ולשם כך בדק את נסיבותיו והסיכונים הכרוכים בו, לשלם את המחיר בגין חוזה אלמוני, לו ערב בנק ב' - זאת בלא שיהיה לאל ידו לבדוק את הסיכון לתוכו הוא נכנס, או אף בלא שיהיה בכתב הערבות דבר היכול ללמדו על הסכנה הצפויה, דבר אשר היה מאפשר לו להערך לקראתה ולתמכר כראוי את אותה ערבות, טרם שיסכים להוציאה. אך ברור הוא, כי תוצאה כזו הינה בלתי נסבלת, ובית משפט זה לא יתן לה יד. 36. לאור מסקנתי זו, המתייחסת אף ליתר הערבויות, ניתן צו מניעה קבוע לחילוטן של הערבויות. לחברה יושבו הערבויות הבנקאיות על סך 100,000 ש"ח אשר הופקדו על ידה עם מתן צו המניעה הזמני. החברה ביקשה ליתן צו מניעה אף ביחס לשתי הערבויות הנוספות אשר נשלחה דרישת חילוט לגביהן, ערבויות אלו לא הוצגו בפני, מה עוד שבקשה זו הועלתה רק בכתב התשובה ועל כן איני יכולה להיעתר לבקשה זו שכן אינה עומדת בדרישת תקנות סדרי הדין האזרחי. 37. אשר לבקשה להורות למשיבה לשלם סך של 500,000 ש"ח לקופת הפירוק, אין לקבלה לאור טענת הקיזוז אשר הועלתה ע"י המשיבה. בפני בית משפט זה לא הונחו העובדות המספקות לצורך הכרעה בעניין זה .עם זאת ,נראה על פניו כי המדובר במסכת עובדתית מורכבת אשר אין לה מקום להתדיין במסגרת בקשה למתן הוראות. 38. עוד הוסיפה וביקשה החברה, כי המשיבה תעביר לה העתקים של מסמכי ההתחשבנות בין המשיבה לחברה בקשר עם הפרוייקטים השונים שביצעה החברה עבור המשיבה. טענתה של המשיבה בעניין זה כי המסמכים נערכו על ידי החברה ומצויים בידה. אף לטענת המשיבה אי העברת מסמכים אלו גורמים לעיכוב בקבלת התשלומים, על כן איני רואה כל מניעה כי המשיבה תעביר העתקים של מסמכי ההתחשבנות אשר נעשו בינה לבין החברה. 39. בנסיבות המקרה, תשא המשיבה בהוצאות המבקשת, ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. ערבות בנקאיתבנקחילוט ערבותחילוטכינוס נכסיםערבות