איסור פרסום מכרז

החלטה ב- 13/2/03 הגישה העותרת בקשה לאסור על המשיבה 1 לפרסם מכרז חדש לביצוע קו עודפי קולחים ממט"ש נטופה לנחל ציפורי; לא לבטל את המכרז הקודם מס' 31/02/2324-1036, בו זכתה. בעתירתה העיקרית חוזרת העותרת על הסעדים המבוקשים בבקשה וכן מבקשת לבטל את החלטת רשם הקבלנים מיום 30/6/02 בדבר פקיעת תוקף רישום העותרת בפנקס הקבלנים ב- 25/6/02 בהתאם להוראות סעיף 4 (א) (6) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969. במהלך הדיון התבררו העובדות הבאות: במועד בלתי ידוע במחצית 2002 התפרסם מכרז מס' 31/02/2324-1036 לביצוע עבודות הנחת צינור ומתקנים להובלת עודפי קולחים. בסעיף 8 לתנאי המכרז נאמר כי: "א. יודגש כי במכרז רשאים להשתתף קבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים בהתאם ל- ("חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאות תשכ"ט1969" לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאות - סיווג קבלנים רשומים, תשמ"ח-1988" ולתקנותיהם). בסיווג כספי ב- 4 לפחות לענף ראשי - ביוב, ניקוז ומים (סימול 400). לקבלן יותר להעסיק קבלן משנה לצורך בנית מבנים שונים בפרוייקט, בתנאי שהקבלן הנ"ל מיומן ורשום בפנקס הקבלנים בהתאם ל"חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט1969 ותקנותיו" והרשום בענף בנייה (סימול 100) ביסווג כספי ג- 2. ב. כמו כן יודגש כי רשאים להשתתף במכרז רק קבלנים הרשומים אצל רשם הקבלנים בסיווג ובהיקף המתאים לנושא המכרז, ביום הגשת הצעתם, לפיכך על כל מגיש הצעה לצרף להצעתו אישור מרשם הקבלנים, כי ביום הגשת הצעתו הינו רשום כדין לבצוע עבודות בהיקף המתאים לשווי העבודות הכלולות בהצעתו כמוגדר בכתבי הכמויות. אישורים זמניים לא יתקבלו". ביום 5/8/02 הוגשו הצעות למכרז ונפתחה תיבת המכרזים בנוכחות המציעים. העותרת צירפה להצעתה אישור מרשם הקבלנים על היותה רשומה בפנקס הקבלנים לפי החוק בתוקף עד 31/12/02. (נספח ט' לתגובת המשיבה 1). ב- 29/9/02 הודיעה המשיבה 1 לעותרת כי בישיבה מיום 24/9/02 אישר דירקטוריון המשיבה 1 את זכיתה של העותרת במכרז. המשיבה 1 ביקשה מהעותרת להיערך בדחיפות לצורך ביצוע העבודה, היא נדרשה להגיש אישורים על כך ואכן נקטה בשורה ארוכה של פעולות לצורך ביצוע העבודה. במחצית נובמבר 2002 פנה למשיבה 1 מאן דהו וגילה את אזנה כי בניגוד למצג אשר הוצג על ידי העותרת עם הגשת ההצעה למכרז, לפיה הינה בעלת סיווג קבלני ב.4 לענף ראשי ביוב, ניקוז ומים (סימול 400) הרי שביום הגשת ההצעה 5/8/02, לא היה האישור אשר הוצג לועדת המכרזים בתוקף. הסתבר בדיעבד כי ב- 30/6/02 שלחה רשמת הקבלנים לעותרת את המכתב הבא: "לכבוד חברת נוג'ידאת פאוזי (1992) בע"מ רשום ת.ד. 557 בעינה - נוג'ידאת 16924 א.ג.נ; הנדון: ביטול רישומכם בפנקס הקבלנים. סמך: מכתב מהמהנדס : X X - מ 1.5.02. רישומכם בפנקס הקבלנים אושר בהתאם להוראות סעיף 4(א)(א)06) לחוק רישום קבלנים. בהתאם לסעיף האמור, תקף רישומכם אך ורק כל עוד הינכם מעסיקים את העובדים המקצועים שעל סמך הצהרתם והצהרתכם אושר הרישום. העובד X X ת.ז. X, שעל סמך כישוריו המקצועיים אושר רישומכם בנפקס הקבלנים, הודיענו על הפסקת עבודתו אצלכם. הואיל ולא המצאתם למשרדנו תצהירים של עובד אחר במקומו, הריני להודיעכם כי מתאריך 25.6.02 פקע תוקף רישומכם בפנקס הקבלנים בהתאם להוראות סעיף 4(א)(6) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. מתאריך 25.6.02 נאסר עליכם לבצע כל עבודות הנדסה בנאית ואם בכל זאת תעשו כן, תהיו צפויים, לתביעה פלילית ולכל העונשים הקבועים בחוק. לידיעתכם, דבר הביטול יפורסם בעיתון כנדרש. הינכם רשאים לערור על החלטה זו, על פי סעיף 9 לחוק, תוך 30 יום מקבלתה, בפני ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בת"א. הינכם נדרשים להחזיר מיד את רשיון הקבלן לשנת 2002 שברשותכם. בכבוד רב, מלי ישראל רשמת הקבלנים" העותרת פנתה אל הרשמת ב- 30/7/02, הגישה את הטפסים והתצהירים המעידים על העסקת עובד אחר במקום X לוטוף שעזב אותה וביקשה לבטל את תוכן המכתב מ- 30/6/02 ולאשר לה המשך הרישום. (נספח ז.1 לעתירה). ב- 5/8/02 קיבלה העותרת מכתב מרשם הקבלנים (נספח ז.2 לעתירה) בו נאמר כי מכיוון שמוטל עליו עומס רב יתכן והבדיקה של הבקשה תארך זמן. רק ב- 6/11/02 קיבלה העותרת מכתב מרשמת הקבלנים אשר אישר את המשך הרישום בפנקס הקבלנים החל מ- 6/11/02 לאחר בדיקת המסמכים שהועברו אליה. המשיבה 1 דרשה מהעותרת להמציא לה אישור בכתב של רשם הקבלנים לפיו ביום 5/8/02 היה אישור הרשם בדבר הסיווג הקבלני שלה בתוקף. אישור כזה לא הומצא ולפיכך התכנסה ועדת המכרזים ב- 23/12/02 והחליטה לבטל את המכרז. בהחלטה נאמר כי ביטול המכרז בשלב זה נובע מנימוקים ציבוריים שונים ובכלל זה צורך ציבורי לחסכון בכספי ציבור בהיקף של כמיליון ₪ ובדיקת האפשרות למציאת תחליף לקו. החלטת ועדת המכרזים על ביטול המכרז אינה מזכירה במילה או בחצי מילה כי סיבת ביטול המכרז הינה פקיעת רישומה בפנקס הקבלנים של העותרת למרות שמפרוטוקול הדיון ניתן ללמוד כי זה היה הנימוק העיקרי. מאחר ומצאתי לאור הנימוקים שנרשמו בהחלטה כי אין קשר לכאורה בין עילת העתירה לבין החלטת ועדת המכרזים על ביטול המכרז, אותה ניתן לתקוף על פי הנימוקים אשר צוינו בה - סברתי כי יש לתקן את העתירה או לבטל אותה או לאחד אותה עם עתירה אחרת הקבועה ועומדת בפני כב' השופט אמינוף בעניין ביטול המכרז. ביקשתי תגובה מיידית של ב"כ הצדדים בפקס לפני ה- 27/3/03 וקיבלתי אותה היום. העותרת והמשיבה 1 מבקשים לראות את הבקשה כמתוקנת באופן שבית המשפט מתבקש להכריע בשאלה:"האם זכאית היתה העותרת לזכות במכרז והאם נכון היה לבטל את הזכיה מאחר וביום הגשת הצעתה למכרז, 5/8/02, לא היתה רשומה בפנקס הקבלנים המנוהל ע"י רשם הקבלנים? זאת משום שלטענתם מתוך עיון בפרוטוקול הדיון של הישיבה בה הוחלט על ביטול המכרז עולה בבירור כי הביטול הנ"ל בא בעקבות ביטול זכייתה של העותרת במכרז בשל פקיעת רישומה בפנקס הקבלנים. זהו הנימוק בגינו הוגשה עתירה זו לבטל את החלטת המשיבה 1 לביטול המכרז והוצאת מכרז חדש ולצוות עליה להשלים את חתימתה על חוזה ביצוע העבודות נשוא המכרז הראשון. רשמת הקבלנים וחברת לסיכו בע"מ, המשיבה 3, מתנגדות. החלטתי לראות את העתירה כמתוקנת. 1. השאלה המשפטית שיש להכריע בה בעתירה זו היא זו: מה הדין כאשר בתנאי המכרז נאמר כי על קבלן המשתתף במכרז להיות רשום בפנקס הקבלנים ולהיות בעל סיווג מסוים ולאחר מכן מסתבר שביום בו הגיש הקבלן את הצעתו, פקע תוקף רישומו בפנקס הקבלנים? רישום העותרת בפנקס הקבלנים חודש רק ב- 6/11/02 על פי מכתב רשם הקבלנים מאותו יום (נספח ח' לעתירה) כאשר אין ויכוח על כך שב- 5/8/02, יום פתיחת תיבת ההצעות, לא היתה רשומה בפנקס. 2. בעניין זה יש הלכות סותרות. בבג"צ 418/73 חברת דליה לבנין בע"מ נ' עירית ירושלים פד"י כ"ח 1, 138 נפסק כי יכול קבלן שאינו רשום בפנקס הקבלנים בסיווג להיקף הכספי של העבודה שבמכרז להגיש הצעה במכרז ובלבד שעד תחילת ביצוע העבודה יירשם כקבלן מורשה. זאת בהתבסס על כך כי לפי סעיף 14 (א) לחוק: "לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות... אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי סעף 3 (ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה". נאמר שם כי המצב אינו שונה אפילו אם אחד מתנאי המכרז היה שהמציע צריך כבר בעת הגשת הצעתו להיות רשום כחוק. הלכה זו אושרה גם בבג"צ 578/76 יוטבין נ' שר הבטחון פד"י ל"א 2, 500, במכרז שנדון שם לא היה המציע צריך כבר בעת הגשת הצעתו להיות רשום כחוק ונפסק שם שמשלא היה צורך בקיום כשרות זו בעת הגשת הצעתה אין למצוא בה פסול ודופי. הנימוק לפסיקה היה כי על פי סעיף 14 (א) לחוק: "לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות...אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי סעיף 3 (ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה". 3. ההפך מזה נפסק בבג"צ 266/71 חברת נדבכים ונתיבות בע"מ נ' עירית ירושלים פ"ד כ"ה 2, 376. נאמר שם כי שונה המצב כאשר תנאי מתנאי המכרז הוא שיגיש הצעה רק קבלן הרשום בפנקס בסיווג להיקף הכספי של העבודה שבמכרז. (בע"א 195/84 עירית נהריה נ' ימין (פד"י מ' 3, 266 בעמ' 275) הסתייג השופט דב לוין מהלכות שבפסקי הדין חברת דליה בע"מ ויוטבין ואמר כי גישה זו אינה רצויה ואינה מומלצת). 4. בבג"צ 418/73 חברת דליה לבנין בע"מ כונה הפגם בהצעה מחמת חוסר רישום בפנקס הקבלנים כנדרש, פגם פורמלי בלבד אשר נרפא בדיעבד כאשר הרישום נעשה לפני תחילת העבודה. נאמר שם ששורת הצדק אינה מחייבת לשלול את הזכייה משנרשם הקבלן כחוק מבעוד מועד לפני ביצוע העבודות ולפני החתימה על ההסכם לביצוע העבודות. כך הוסר "מעליו כל רבב של אי חוקיות אפשרית". בעקבותיו הוחלט גם בבג"צ 578/76 יוטבין נ' שר הבטחון כי: "שורת הצדק מחייבת שלא לפסול את העותרת מלבצע את העבודות שלביצוען היא רכשה בעוד מועד את הכשרות הדרושה על פי החוק". 5. לעומת זאת - בבג"צ 466/82 עוזר את רובננקו נ' עירית רמת גן (פד"י ל"ז 1, 696, הותנה במכרז כי רק קבלן רשום לעבודות מהסוג הנדרש במכרז רשאי להשתתף בו. נבחרה הצעה של חברה שלא היתה רשומה בעת הגשת ההצעה. הוחלט כי העדר הרישום בעת הגשת ההצעה היווה פגם יסודי. וכן ראה ואנונו נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד ה"פ 39/93 נ"ד 1, 260 בו נפסק כי אי רישום קבלן הינו פגם יסודי הפוגע בעיקרון השוויון ואפילו חודש הרישום יום אחד לאחר פתיחת ההצעות. קובעת עובדת היסוד של אי הרישום ביום שנועד להגשת ההצעה למכרז. 6. ב"כ העותרת טוען כי ביטול רישום העותרת בפנקס הקבלנים ב- 30/6/02 היה חסר תוקף ויש להתעלם ממנו מאחר ועל פי סעיף 7 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. "לא ישתמש הרשם בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 8א אלא לאחר התייעצות בוועדה מייעצת שנחתמה על ידי השר מבין נציגיהם של מוסדות מדעיים שיש להם נגיעה לענפי הבנייה; השר ימנה את הוועדה לאחר התייעצות במועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאית האמורה בסעיף 12, ובלבד שלא ימנה לוועדה קבלנים רשומים". רשמת הקבלנים שלחה לעותרת מכתב ב- 30/6/02 בו הודיעה לו כי פקע תוקף רישומה בפנקס הקבלנים ב- 25/6/03 וכי דבר הביטול יפורסם בעיתון כנדרש והעותרת נדרשת להחזיר מיד את רשיון הקבלן לשנת 2002 שברשותה. טרם משלוח המכתב הנ"ל, לא התייעצה הרשמת בוועדה המייעצת כנדרש על פי סעיף 7 (ב) לחוק. 7. סעיף 4 (א) (6) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), קובע כדלקמן: "תאגיד או שותפות או יחיד המעסיקים עובדים הממלאים אחרי התנאים שבאחת הפיסקאות (1) עד (4), במספר שנקבע בתקנות בהתאם לסיווגם של התאגיד או השותפות או היחיד, ושלא יפחת משנים, ובלבד שלא יהיו זכאים להישאר רשומים בפנקס אלא כל עוד הם מעסיקים עובדים כאמור". סעיף 8 קובע: "פסלות לרישום וביטול רישום בפנקס (תיקון תשל"ב תשל"ז). א. אלה אינם זכאים לרישום בפנקס, ואם נרשמו יבוטל רישומם, בכפוף לאמור בסעיף 8א'. (1) פושט רגל, כל עוד לא שוחרר ותאגיד הנמצא בפירוק, למעט פירוק מרצון; (2) מי שהורשע בעבירה שיש בה, בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות, כדי לערער מהימנותו להיות קבלן רשום או עבירה אחרת לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, שקבע לענין זה השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכל עוד לא עברו שלוש שנים מיום שנשא עונשו על אותה עבירה; (3) מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועו כפי שהוגדר בתקנות; (4) תאגיד שמנהל ממנהליו הוא קבלן שרישומו בפנקס בוטל לפי סעיף זה, זולת אם אותו מנהל פרש מתפקידו כמנהל, תוך שלושה חושדשים מיום ביטול הרישום; (5) תאגיד שמנהל ממנהליו הורשע בפסק דין סופי בעבירה כאמור בפיסקה (2) אף אם המנהל עצמו לא היה רשום בפנקס, זולת אם אותו מנהל פרש מתפקידו כמנהל תוך שלושה חודשים מיום ההרשעה; (6) מנהלו של תאגיד שרישומו בוטל לפי פיסקאות (2),(3),(4) או (5); (7) מנהלו של תאגיד, אם התאגיד הורשע בעבירה כאמור בפסיקה (2) אף אם התאגיד עצמו לא היה רשום בפנקס. 8.א. אמצעי משמעת (תיקון: תשל"ז , תשל"ח). "א. נתקיימו בקבלן רשום התנאים המפורטים באחת הפיסקאות (2) עד (7) שבסעיף 8(א), רשאי הרשם, אם ראה שדרגת החומרה שבמעשה או במחדל אינה מצדיקה את ביטול רישום הקבלן בפנקס, לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי משמעת אלה: (1) התראה; (2) נזיפה; (3) קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות; (4) התליית תקפו של הרישום בפנקס לתקופה שיקבע. ב. החליט הרשם על התליית תקפו של הרישום בפנקס, רשאי הוא לקבוע באותה החלטה שההתליה תהא על תנאי, כולה או מקצתה. ג. החליט הרשום על התליית תקפו של הרישום בפנקס על תנאי, לא תבוצע ההתליה אלא אם נתקיים בקבלן, תוך התקופה שנקבעה בהחלטת הרשם ושלא תפחת משנה אחת ולא תעלה על שלוש שנים (להלן: תקופת התנאי), תנאי המשמש עילה לנקיטת אמצעים לפי סעיף 8(א)(2) עד (7), ושנקבע בהחלטת הרשם, והרשם נקט נגדו אמצעים לפי סעיף זה (להלן: עבירה נוספת). ד. תקופת התנאי תתחיל מיום שהודע לקבלן על החלטת הרשם, זולת אם הרשם הורה אחרת". סעיף 7 (א.2 ו- 3 לחוק הנ"ל) מעניק לרשם סמכות לבטל רישום קבלנים שכבר נרשמו בפנקס או לשנותו ולסווג אותם לפי הסוגים שנקבעו בתקנות על פי הכללים שנקבעו בתקנות. 8. בתקנה 2 (א) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום) התשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות"), שכותרתה: "רישום לפי סעיף (4) (6) לחוק" סעיף קטן (א) נאמר: 2.א. רישום לפי סעיף 4(א)(6) לחוק (תיקון: תשנ"ג, תש"ס, תשס"ב) א. המבקש להירשם לפי הוראות סעיף 4 (א)(6) לחוק או מי שנרשם לפי סעיף 4(א)(6) לחוק ומבקש להיות זכאי להישאר רשום בפנקס (להלן - המבקש) ימציא, נוסף על המפורט בתקנה 2, תצהיר שיפורטו בו כל אלה: 1.המבקש מעסיק שני עובדים שמתקיים בהם אחד התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (4) לחוק (להלן - האחראים); 2. המבקש מקיים קשר קבוע אם האחראים; 3. האחראים מפקחים פיקוח מקצועי צמוד ומתמיד על ביצוע על עבודות ההנדסה הבנאיות, שהמבקש מבצע, מתחילתן ועד סיומן; 4. האחראים הם חלק מהמערך הניהולי, הביצועי של המבקש, ונושאים במלוא האחריות ההנדסית על כל פעולותיו המקצועיות של המבקש כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות; 5. בין המבקש והאחראים מתקיימים יחסי עובד ומעביד; 6. כל אחד מהאחראים מועסק במשרה מלאה; לעניין זה, משרה מלאה - העסקה של 40 שעות בשבוע לפחות; 7. התחייבות להודיע לרשם מיד על כל שינוי בפרט מפרט התצהיר. 8. פרטים נוספים לפי דרישת הרשם. ב. אחת לשנה ימציא קבלן שנרשם לפי סעיף (4)(א)(6) לחוק לרשם: (1) תצהיר המפרט את עבודות ההנדסה הבנאיות שביצע מיום רישומו או מיום תצהירו האחרון לפי העניין; 2. תצהיר כל אחד מהאחראים כי הוא מועסק כאמור בתקנת משנה (א) ופירוט תפקידיו בעבודות הנדסה הבנאיות שביצע אצל הקבלן; 3. כל מסמך נוסף שידרוש הרשם. ג. קבלן שלא המציא במועד מסמכים, כאמור בתקנת משנה (ב), יראוהו כמי שחדל להעסיק אחראים ורישומו בפנקס יבוטל. ד. קבלן המבקש להחליף אחראי ולהישאר רשום על סמך העסקת אחראי אחר שמתקיימות בו דרישות תקנות אלה, יגיש על כך בקשה מראש לרשם ורשאי הרשם לאשר את הבקשה; אישור כאמור, יכול שיותנה בשינוי סיווג שניתן למבקש בהתאם לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח - 1988 (להלן - תקנות הסיווג). 2. ב. חידוש רישום (תיקון תש"ס). בוטל רישומו של קבלן כאמור בתקנה 2א(ג) רשאי הרשם לחדש רישומו בפנקס לפי סעיף 4(א)(6) לחוק, אם הוגשה בקשה לחידוש הרישום ולא חלפה חצי שנה מיום ביטול הרישום כאמור, חידוש כאמור, יכול שיותנה בשינוי סיווג שניתן למבקש בהתאם לתקנות הסיווג. 9. הרשימה בסעיף 8 לחוק הנ"ל איננה סגורה. אני מסכימה עם הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט לרון בהמרצת פתיחה 39/93 ונונו עבודות עפר ובניין (1982) בע"מ נ. חברה עירונית לפיתוח אשדוד בע"מ נאמר: "סעיף 8 קובע מקרים בהם קבלנים זכאים להירשם בפנקס, ואשר אם נרשמו, יבוטל רישומם אך סעיף זה אינו בלעדי ואינו ממצה. הרשם מוסמך לבטל רישום גם מנימוקים אחרים, ובניהם נימוקים הקשורים לכך שהקבלן חדל למלא אחר התנאים המזכים אותו להירשם, לפי הוראות סעיף 4 לחוק. מכאן, שביטול הרישום נעשה, כאמור, כדין ואין לקבל את טענתה של המבקשת כי הביטול נעשה ללא סמכות וכי להלכה יש לראותה כאילו נשארה רשומה בפנקס הקבלנים במשך כל הזמן". 10. על סמך הסמכויות שניתנו לו בסעיפים 7 ו - 8 הנ"ל לחוק, הוציא רשם הקבלנים תצהיר מעסיק ובו נאמר בסעיף 5: "אני מתחייב להודיע מיד לרשם הקבלנים בכל מקרה של שינוי בפרט מפרט תצהירי זה וידוע לי, כי אם לא אמלא אחר ההתחייבויות כאמור יבוטל לאלתר רישומה של החברה בפנקס הקבלנים ואהיה צפוי להתבע לדין". 11. משביקש להירשם בפנקס הקבלנים, מסר מנהל העותרת תצהיר לרשם הקבלנים על פי דרישת התקנות בו הצהיר כי הוא מעסיק שני הנדסאים שאחד מהם הוא X. 12. מסתבר שבחודש מאי 2002, הודיע X לרשם הקבלנים כי חדל לעבוד אצל העותרת, אולם העותרת לא הודיעה על השינוי לרשם הקבלנים וגם לא הודיעה על העסקת עובד אחר במקומו. הרשמת לא פנתה בעניין זה אל העותרת אך ב- 30/6/02 שלחה לה את המכתב בה הודיעה לה כי מכיוון שלא המציאה תצהירים של עובד אחר במקומו של X שעזב ושעל סמך כישוריו המקצועים אושר הרישום בפנקס הקבלנים - פקע תוקף הרישום בפנקס הקבלנים החל מ- 25/6/2002. 13. כנגד טענת העותרת כי למכתב זה לא היה תוקף ויש לראותו כבטל מאחר והרשמת לא מילאה אחרי הוראות סעיף 7(ב) לחוק לענין חובת התייעצות בוועדה מייעצת - טוענת ב"כ רשם הקבלנים, כי אם רצתה העותרת לבטל את המכתב מיום 30/06/02 היה עליה למצות את ההליכים הקבועים לשם כך בחוק ואם לא עשתה כן, אין היא זכאית לסעד משום בית משפט ובוודאי לא מבית המשפט לעניינים מנהליים אשר חוק בתי המשפט לעניינים משפטים לא נתן לו סמכות לדון בעתירות נגד רשם הקבלנים. לטענתה, ההלכה הינה כי משקבע המחוקק באופן ברור ומפורש מנגנון ודרך מיוחדת לערור על החלטות המתקבלות ע"י הרשות, יהא זה המנגנון הבלעדי. והיא מנועה מלפנות לכל בימ"ש שהוא. 14. על החלטת הרשמת, לפי סעיף 7(ב) לחוק, ניתן להגיש ערר לפי סעיף 9 לחוק רישום קבלנים ובהתאם לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי דין בועדת ערר), תשל"א - 1971 (להלן: "תקנות רישום (סדרי דין בועדת ערר)". סעיף 9 לחוק רישום קבלנים קובע כדלקמן: "אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לפי סעי 7 או סעיף 8א' רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שהוקמה כאמור בסעיף 10. תקנה 2(ב) לתקנות רישום (סדרי דין בועדת ערר) קובעת את המועד להגשת כתב הערר: "הזמן להגשת ערר הוא שלושים יום מיום שהודעה לעורר החלטת המשיב, אם ניתנה בנוכחותו, או מהיום שנמסרה לו החלטת המשיב, אם ניתנה לו שלא בנוכחותו." (הדגשה לא במקור) לפיכך יש בהגשת העתירה נגד רשום הקבלנים, לבית משפט הזה משום עקיפה ברורה של הוראות חוק רישום הקבלנים והתקנות המותקנות על פיו. מה הדין כאשר הרשיון חודש (לאחר הודעת הפקיעה של רשם הקבלנים) רק לאחר פתיחת תיבת ההצעות ולפני החתימה על החוזה? 15. אינני מוצאת כי יש צורך לפסוק בשאלת סמכות בית המשפט הזה לדון בעתירה נגד רשם הקבלנים בכלל ובפרט בטענה כי כאשר הרשם לא מילא את הוראות סעיף 7(ב) לחוק על פיו "לא ישתמש הרשם בסמכויותיו... לפי סעיף 8 א' לחוק". אין הנפגע מנוע מלפנות אל בית משפט ולתקוף באופן עקיף את השימוש האסור של הרשם בסמכותו לפי סעיף 8 א' לחוק הנ"ל. 16. זאת משום שמן העובדות עולה כי לאחר שהעובד המקצועי השני X עזב את מקום עבודתו אצל העותרת, פגה זכותה של העותרת להישאר רשומה בפנקס הקבלנים לפי סעיף 4 (א) (6) לחוק, לפי סעיף 5 לתצהיר ולפי תקנה 2 ב (3) ו- א (ג). לפיכך, גם אם היה הרשם מתייעץ בועדה מייעצת קודם ששלח את המכתב ב- 30/6/02, לא היתה התוצאה שונה. מכיוון שכך, מדובר בפגם פורמלי בהתנהגות הרשם ולא בפגם שהיה בו כדי לפסול את ההודעה על פקיעת הרישום. יש לראות את מכתב רשם הקבלנים כמעשה דקלרטיבי ולא קונסיטוטיבי. הזכות להיות רשום בפנקס הקבלנים פוקעת כאשר מספר העובדים הנדרשים בתקנות פוחת משניים. מכתב הרשם רק בא להודיע על הפקיעה. 17. בעניין דומה נטען כי יש לפסול החלטת ועדת המכרזים מאחר ולא קיימה את הוראות תקנה 20 (ב) לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח-1987, לפיה על ועדת המכרזים לפני שהחליטה שלא לדון במסמכי מכרז מחמת יסוד סביר לחשד שמגיש המסמכים לא נהג בתום לב, לתת לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז ולא על חוסר תום לב. נפסק בבג"צ 3486/94 סלימאן ג'בר מסאלחה נ. וועדת התכנון והבניה נחל עירון ואחרים - כי יש מקרים שהפרת התקנה אינה פוסלת את ההחלטה מאחר ולאור העובדות ברור כי גם קיום התקנה על ידי הרשות המינהלית לא היה מביא לתוצאה אחרת: "יש אמנם מקרים בהם הפרה של חובת השימוע, אף שהיא פוגמת, אינה פוסלת החלטה מינהלית. כך, בין היתר, אם ההפרה לא גרמה עוול. לכן אפשר כי החלטה שנתקבלה ללא שימוע תעמוד בתוקף אם נתברר, לאחר מעשה, כי בפועל לא היתה תועלת בשימוע, כלומר שלא היו טענות ראויות להשמע. וכבר היו דברים מעולם. ראו, לדוגמא, בג"צ 598/77 דרעי נ. ועדת השחרורים, פ"ד לב(168-167, 161 (3)).". 18. הרשם לא טעה בעובדות נשוא המכתב מ- 30/6/02 ואין לומר כי היה חסר סמכות לכתוב את המכתב. זאת ועוד - אין מדובר במקרה בו המעשה שגרם לביטול הרישום בפנקס וכן הודעת הביטול שקיבלה העותרת מהרשם לא השאירו בידיה מספיק זמן לפנות לערכאה כלשהי, כדי לבטל את רוע הגזרה. גם אם ייאמר כי מנוסח המילים: "יבוטל לאלתר" או "יבוטל", ניתן להסיק כי אין הקבלן נמחק באופן אוטומטי מן הפנקס, אלא אם כן, נשלחת לו הודעת ביטול על ידי הרשם - אין לומר כי הודעת הביטול לא אפשרה לעותרת להערך לקראת השתתפותה במכרז. הודעת הרשם נשלחה ב - 30.6.02. העותרת שלחה את התצהירים הדרושים רק כעבור חודש ימים, כאשר ידעה שהיום האחרון להגשת הצעת המכרז הינו ב - 5.8.02. בנסיבות אלה, לא ניתן היה לצפות כי רשם הקבלנים יאשר את הבקשה לחידוש הרישום תוך 5 ימים. 19. לאור זאת, נגועה התנהגותה של העותרת בשיהוי גם אם יש ממש בטענה כי פקיעת הרישום בפנקס אינה נעשית באופן אוטומטי אלא יש צורך להזהיר את הקבלן ורק לאחר מתן האזהרה נכנסת הפקיעה לתוקפה. במקרה שבפנינו עזב העובד השני בחודש מאי 2002; המכתב בו הודיעה הרשמת לעותרת על פקיעת תוקף הרישום נשלח ב- 30/05/02. על פי שורת ההגיון ידעה החברה כי העובד עזב אותה ובכל זאת לא מצאה לנכון להודיע על כך מייד לרשם הקבלנים בהתאם להתחייבותה בתצהיר (סעיף 5). ואם לא די בכך חלפו 30 יום עד שפנתה העותרת עם התצהירים החדשים לרשם הקבלנים ב- 30/7/02. 20. התנהגות העותרת מהווה הפרת התחייבותה בתצהיר, הפרת הוראות הרשיון, החוק והתקנות, הנוגעות לרישום בפנקס הקבלנים גם אם הדבר נעשה שלא מדעת. ברשיון הקבלן שניתן לעותרת עד ל- 31/12/02 נאמר במפורש כי זהו רישום על תנאי העסקת עובדים מקצועיים. בתקנה 2(א) (ב)(3) לתקנות רישום קבלנים, נאמר כי על קבלן שנרשם לפי סעיף 4(א)(6) לחוק, להמציא לרשם כל מסמך נוסף שידרוש, תצהיר המעסיק הוא בבחינת המסמך הנוסף ובו התחייבה העותרת להודיע מיד לרשם הקבלנים על שינוי בפרטי התצהיר, וכי ידוע לה שאם לא תמלא אחר ההתחייבות כאמור, יבוטל לאלתר רישומה בפנקס הקבלנים. על פי תקנה 2(א)(ג) "קבלן שלא המציא במועד מסמכים, כאמור בתקנת משנה (ב), יראוהו כמי שחדל להעסיק אחראים ורישומו בפנקס יבוטל". 21. האם משלוח התצהירים לצורך חידוש הינה פעולה מינהלית שאחריה זכותו של הקבלן להירשם מחדש בפנקס הקבלנים הינה זכות כמעט ודאית? בתקנה 2(ב) לתקנות שכותרתה "חידוש רישום", נאמר: "חידוש, כאמור יכול שיותנה בשינוי סיווג שניתן למבקש בהתאם לתקנות הסיווג". בתקנה 3 לתקנות שכותרתה: "מסמכים נוספים", נאמר: "הרשם רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים על אלה המנויים בתקנות 2 ו - 2(א) כדי לאמת את המידע שמסר לו המבקש בדבר הכישורים המקצועיים ומהימנותו". משמעות התקנות הללו הינה כי, חידוש הרישום איננו פעולה הנעשית על ידי הרשם באופן אוטומטי. הרשם בודק את התצהירים ודורש אימות של כישורי העובדים, תהליך הדורש זמן. לפיכך, נאמר בתקנות,תקנה 5 שכותרתה "אישור קבלה" כי: "הרשם יודיע למבקש תוך 14 יום מיום הבקשה, על קבלתה והעברתה לטיפול"; ובתקנה 6 שכותרתה "החלטת הרשם", נאמר כי: "הרשם יחליט בבקשה תוך 60 ימים מיום קבלת כל המסמכים שנדרשו לפי תקנות 2 ו - 3". כלומר, לעותרת הודע כי משהגישה את המסמכים לחידוש הרישום ב - 30.7.02 יהיה עליה לחכות לפחות 60 יום דהיינו עד 30.9.02 עד שתחליט רשמת הקבלנים בבקשה. 22. כאמור, אין זה מקרה בו נראה לכאורה כי מכתב ביטול הרישום בפנקס נעשה ללא יסוד, אלא ההיפך. הוא נעשה על בסיס עובדתי שגם העותרת איננה חולקת עליו, אלא שטענות לה בעניין הצורך להתייעץ בוועדה קודם למשלוח מכתב הביטול, והסברים מדוע לא עמדה בדרישת התקנות ובהתחייבותה בתצהיר. במקרה כזה, היה על העותרת לפנות מיד לבית המשפט בבקשה מתאימה, ולפחות לגלות למשיבה 1 את מצבה. משלא עשתה לא זה ולא זה, אין לומר כי נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים לבטל את זכייתה. 23. ביום בו הגישה את הצעתה למכרז, לא היתה המבקשת קבלן רשום והאישור שצירפה, היה אישור מטעה, כי ב - 5.8 שהיה אחרי 30.6 ידעה כבר העותרת כי נמחקה מפנקס הקבלנים. אמנם רישומה הוחזר לפנקס ב - 6.11.02, אולם בעקבות הפסיקה של השנים האחרונות, נראית לי הגישה כי אי רישום קבלן ביום הגשת ההצעה למכרז, כאשר הרישום הינו אחד מתנאי המכרז - אינו פגם טכני הניתן לתיקון, אלא פגם יסודי הפוגע בעקרונות שיטת המכרזים ועקרון השוויון. הפגם הוא מהותי, שהרי כל המשתתפים במכרז חייבים למלא אחרי תנאיו. 24. אם תקבע הלכה, לפיה ניתן לקבל הצעה, על אף שבאותו מועד לא היה המציע רשום בפנקס הקבלנים, יהווה הדבר פגיעה בעקרון השוויון, כי אילו היו מציעים בכוח אחרים יודעים שתנאי קיום הרישום בעת הגשת ההצעה הינו תנאי סף, היו יכולים גם הם להגיש הצעות ולתקן את החסר במועד מאוחר יותר. תיקון הפגם בניגוד לתנאי המכרז בזמן מאוחר יותר, מקפח משתתפים פוטנציאלים אחרים. ( ראה בג"צ 466/82, עוזר את רובננקו נ. עיריית רמת גן ואח', פ"ד לז' (1) 696). 25. בפסק הדין וענונו שצוטט לעיל, חודש הרישום יום אחד בלבד לאחר פתיחתה של תיבת ההצעות. אך נקבע שם כי "הקובע הוא לא המועד, אפילו הקצר מאוד, אלא עובדת היסוד של אי הרישום ביום שנועד להגשת ההצעה למכרז. אם למבקשת אכן היה חשוב כ"כ להשתתף במכרז, צריכה היתה לפעול ביתר מרץ ותכליתיות כדי לחדש את הרישום מבעוד מועד (וניתן היה להסדיר זאת ללא מאמץ מיוחד ולצרף להצעתה אישור על קיום הרישום בתוקף, כפי שנדרש במסמכי המכרז"). הדברים הללו נכונים על אחת כמה וכמה במקרה שבפניי, כאשר חידוש הרישום לא נעשה יום אחד בלבד לאחר פתיחתה של תיבת ההצעות, אלא שלושה חודשים לאחר מכן; וכל זאת מבלי ליידע את המשיבה 1. 26. מאחר ונפל פגם יסודי בהצעת העותרת, כאשר הוגשה ב - 5/8/02 לא עמדה ההצעה בתנאי הסף והיה מקום לפסלה. אם זכתה - אין פגם בהחלטת ועדת המכרזים לבטל את הזכייה. לפיכך, אני דוחה את העתירה. מכרזאיסור פרסוםפרסום