האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?


פסק דין

השופט א' מצא:

לפנינו דיון בתשובה לצו-על תנאי, שניתן על יסוד העתירה (ביום ‎1.2.01) והמורה למשיבות ‎2, 3 ו‎4- ליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעס"ק ‎400016/96 ובעס"ק ‎400014/96; וכן מדוע לא יושב על כנו פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אפו בתב"ע נה‎4-11/ ויתקבל ערעורה של העותרת על פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו בתב"ע נה‎4-71/.
רקע בסיסי

‎2. בשנת ‎1981 (שהוא המועד הרלוונטי לעתירה), וכך גם עד לשנת ‎1994, היו כל מניותיה של העותרת (טלרד) בבעלות כור תעשיות בע"מ (כור). המשיבות ‎2 ו‎3- הן אורגנים של המשיבה ‎4 (ההסתדר

ביום ‎18.6.1981 נחתם "הסכם עבודה קבוצי מיוחד לעובדים במפעלי כור תעשיות בע"מ" (ההסכם). פרק המבוא של ההסכם כלל שתי הוראות בדבר תחולת ההסכם, אותן אביא כלשונן:

תחולת ההסכם

‎1. הסכם עבודה זה נקבע בין הועד המרכזי של הסתדרות הפקידים בישראל, כהסתדרות המייצגת את העובדים במפעלי "כור" השייכים להסתדרויות ולארגונים כלהלן: הסתדרות הפקידים, הסתדרות המהנדסים, הסתדרות האקדמאים למדעי החברה והרוח, הסתדרות ההנדסאים והטכנאים, איגוד מנהלי העודה, הסתדרות המשפטנים וכדומה, שיקראו להלן "ההסתדרות" - "לבין הנהלת כור תעשיות בע"מ", שתקרא להלן "הנהלת כור".


‎2. הסכם עבודה זה יחול על כל העובדים במפעלי החרושת כמפורט בנספח ‎1 המצ"ב, על אלה שעובדים עכשיו ועל אלה שיעבדו במפעלים בעתיד וגם במפעלים שיצורפו להבא; על פיו יתנהלו וייקבעו עניני העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם, זכויותיהם וחובותיהם. תנאי העבודה שנקבעו והוסכמבהסכם עבודה זה, באים להשלים, לייצב ולהתאים את תנאי העבודה לעובדים במפעלים בכללותם ולא לגרוע מהם.


על ההסכם חתמו הסתדרות הפקידים (כנציגת ארגוני העובדים שפורטו לעיל), הנהלת כור וכן חברי הוועד הארצי המשותף של עובדי כור. בנספח להסכם - שהוכתר במלים "רשימת מפעלים עליהם חל הסכם זה" - נמנו שמותיהם של עשרות מפעלים. גם שמה של טלרד נכלל ברשימה.


‎3. שתי השאלות העיקריות, שבהן נחלקו הצדדים בהתדיינות לפני ערכאות בית הדין לעבודה, הן: האם ההסכם הוא הסכם קיבוצי, כמשמעו בסעיף ‎1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז‎1957-? וכלום ההסכם (בין שהוא הסכם קיבוצי, כאמור, ובין שאיננו אלא הסדר קיבוצי) מחייב את טלרד, הגםיא (כמו כל יתר המפעלים ששמותיהם פורטו בנספח להסכם) לא חתמה עליו?



ההליכים בבתי הדין לעבודה

‎4. מחלוקתם של הצדדים הועמדה לבירור, בשתי תובענות שונות, לפני בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו. בתב"ע נה‎4-11/ עתרה המשיבה ‎2 (הסתדרות המהנדסים) למתן פסק-דין הצהרתי, כי טבלאות שכר שנקבעו על-ידה מחייבות את טלרד וכי עליה ליישמן לגבי מהנדסים המועסקים בשתה. בעתירתה נטען, כי מכוח ההסכם (פרק ח', סעיף ‎4), ו"הסכם אוטונומיה" שנכרת בינה לבין ההסתדרות, הוקנתה לה סמכות לקבוע תעריפי שכר מחייבים למהנדסים אלה. טלרד ביקשה למחוק את העתירה על הסף, בטענה שההסכם אינו הסכם קיבוצי החל עליה והוראותיו אינן מחייבות אותה. בתובתה טענה הסתדרות המהנדסים כי טלרד מושתקת מלכפור בהיותו של ההסכם הסכם קיבוצי ובתחולתו עליה, וזאת לנוכח עמדתה בהליך קודם (דב"ע נב‎4-6/ מועצת פועלי לוד נ' טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ, פד"ע כד ‎3), בו טענה טלרד כי ההסכם הינו הסכם קיבוצי החל על. הרכב בית הדין (בראשות השופט ר' כהן) קיבל את בקשת טלרד ומחק את העתירה על הסף. בפסק-דינו נקבע, כי טלרד לא נתנה הרשאה לכור לייצגה או לחתום על ההסכם בשמה, וכי בהיעדר הרשאה כאמור, טלרד אינה אחת מ"בעלי ההסכם" במשמעות סעיף ‎15(1) לחוק הסכמים קיבוציים. בדחותו א טענת הסתדרות המהנדסים קבע בית הדין, כי נראה ש"השתק פלוגתה" אינו ישים כלל בהליך המתייחס לשאלת מעמדו של הסכם קיבוצי, שבית הדין מצווה לבררו אף מיוזמתו שלו.


בהליך אחר (תב"ע נה‎4-71/), שנדון לפני בית הדין האזורי, עתרה המשיבה ‎3 (מועצת פועלי לוד) למתן פסק-דין הצהרתי כי טלרד מפרה את ההסכם בכך שהיא מעניקה תוספות שכר "אישיות" ללא הסכמתה. אף כאן טענה טלרד, כי ההסכם אינו הסכם קיבוצי ואינו מחייב אותה, ואף כאן הוצב ב הדין בפני השאלה אם קבלת עמדת טלרד בהליך הקודם, בו הסתמכה על ההסכם וטענה כי הוא מחייב אותה, יוצרת לגביה השתק פלוגתה. הרכב בית הדין (בראשות השופטת א' עציון) קיבל את טענת מועצת פועלי לוד, בדבר קיומו של השתק פלוגתה, ועל יסוד זה פסק כי ההסכם הינו הסכם קיבוצי וחל על טלרד.


הכרעותיו הסותרות של בית הדין האזורי הובאו להכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה: ההסתדרות ערערה על ההחלטה בתב"ע נה‎4-11/, ואילו טלרד ערערה על ההחלטה בתב"ע נה‎4-71/. בית הדין הארצי, שדן בשני הערעורים במאוחד, פסק כי ההסכם הינו הסכם קיבוצי החל על טלרד. לפיכך קיבאת ערעורה של ההסתדרות ודחה את ערעורה של טלרד. בעתירה שלפנינו מבקשת טלרד להפוך את יוצרותיה של הכרעת בית הדין הארצי.


פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה

‎5. הכרעת בית הדין הארצי לעבודה התבססה, בין היתר, על כך שטלרד טענה נגד לשונו של ההסכם, שנרשם כהסכם קיבוצי אצל הממונה על יחסי העבודה, ונגד הנוהג הקיים בין הצדדים מזה שנים רבות, בהן פעלו על-פי ההסכם. בנסיבות אלו, נקבע, הנטל להוכיח שההסכם אינו הסכם קיבוצי רב על טלרד. אלא שטלרד לא הרימה את הנטל, בכך שלא הובאו מטעמה ראיות היכולות להסביר את האמור בהסכם, או את ביצועו בפועל על-ידה במשך שנים רבות. יתר על כן, מראיות שהובאו על-ידי המשיבים עלה, כי עד לשנת ‎1993 נהגה הנהלת כור לחתום על הסכמים קיבוציים בשמן של כל החברו שבשליטתה, מבלי ליטול מהן הרשאות בכתב. בית הדין קבע, כי אין ספק כי מנכ"ל כור היה מוסמך לייצג את המפעלים המנויים בנספח להסכם - בכללם טלרד - למרות שאף אחד מהם לא חתם על ההסכם בעצמו ואף לא ייפה את כוחה של כור בכתב לחתום על ההסכם בשמו.


אשר לסוגיית ההשתק קבע בית הדין, שלאור טענת טלרד, בדב"ע נב‎4-6/, כי ההסכם הקיבוצי עליו חתמה כור חל עליה בתורת שכזה, "לא היה מקום לטעון מטעמה בהליך הנוכחי את היפוכו של דבר". למסקנה זו הגיע בית הדין, כנראה, על בסיס עקרון תום הלב, ומשום כך לא ראה צורך לפסוק א השתק פלוגתה, בעיקרון, עשוי להכריע בשאלת מעמדו והיקף תחולתו של הסכם קיבוצי.


להלן הוסיף בית הדין הארצי וקבע, כי גם אילו נוכח שההסכם איננו הסכם קיבוצי, כי אם "הסדר קיבוצי" גרידא, לא היה רואה מקום לקבל את עמדת טלרד שההסכם אינו מחייב אותה, שכן בענייננו קיימים טעמים המצדיקים חריגה מהכלל הקובע כי הסדר קיבוצי אינו אכיף, כשהטעם העיקרי לכך הוא שטלרד קיימה את ההסכם, הלכה למעשה, במשך תקופה ארוכה.


טענות הצדדים

‎6. את עיקר טיעוניהם כיוונו באי-כוחה של טלרד נגד קביעתו של בית הדין הארצי, כי טלרד הייתה ונותרה צד להסכם. ההסכם - טענו - נכרת בין כור וההסתדרות בלבד, ומלשונו לא ניתן ללמוד כי טלרד נעשתה צד לו. השאלה שהוצבה להכרעת בית הדין האזורי, בתב"ע נה‎4-11/, הייתה, אטלרד מינתה את כור לייצגה בכריתת ההסכם. משקבע בית הדין האזורי כי טלרד לא הסמיכה את כור לחתום על ההסכם בשמה, לא היה בית הדין הארצי רשאי להתערב בקביעתו. טלרד לא הכחישה, כי במשך שנים רבות אכן קיימה את הוראות ההסכם, אך לטענתה עשתה כן לא מפני שראתה את עצמה כצד להסכם - כפי שבית הדין הארצי הניח וזקף לחובתה - אלא רק עקב הוראות ביצוע שקיבלה מכור, בתקופה בה הייתה כור בעלת מלוא השליטה בטלרד. על כל פנים, החלתן על טלרד של הוראות ההסכם, למרות שמצדה של טלרד לא נעשה מעולם כל אקט פורמלי של הצטרפות כצד להסכם, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון הפומביות החל על הסכמים קיבוציים.


ההסתדרות, מצידה, תומכת בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה. לטעמה, כלל הנסיבות העולות מן התשתית העובדתית שהונחה בהליכים שהתקיימו לפני בית הדין האזורי תומכות במסקנת בית הדין הארצי, כי בכריתת ההסכם פעלה כור, בין היתר, כמורשה מטעם טלרד. כן היא טוענת, שפסק הדין - שאמנם יש בו מידה של חידוש הלכתי - משתלב עם מגמות רצויות המסתמנות בפסיקתו של בית הדין הארצי, לפסוק הלכות ההולמות את קיומם של יחסי עבודה בסביבה מודרנית ולחזק את מסגרת היחסים הקיבוציים.


דיון

‎7. כידוע, בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה. הכלל הוא שבית המשפט הגבוה לצדק עשוי לשקול התערבות בפסק-דין של בית הדין הארצי רק בהתקיים יסוד ממשי למסקנה שפסק הדין לוקה בטעות משפטית מהותית ובהתקיים נסיבות המחייבות התערבו בפסק הדין לשם עשיית צדק (בג"ץ ‎525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(‎1) 673, 693). העיון בטענות הצדדים בכתב ועל-פה הביאני לכלל מסקנה כי בענייננו אין עילה מוצדקת להתערבות בית המשפט בפסק-דינו של בית הדין הארצי, לא לעניין סיווגו של ההסכם כהסכם קיבוצ ולא לעניין תחולתו על טלרד. מצאתי טעם להתעכב רק על קביעת בית הדין בנושא תחולתו של ההסכם על טלרד, שבעיקר נגדה כיוונו באי-כוחה של טלרד את עתירתם.


‎8. סעיף ‎15 לחוק הסכמים קיבוציים, המסדיר את היקף תחולתו של הסכם קיבוצי מיוחד, קובע:
היקפו של הסכם קיבוצי מיוחד-‎15. הסכם קיבוצי מיוחד חל על -

(‎1) בעלי ההסכם;

(‎2) המעבידים המיוצגים, לענין אותו הסכם, על ידי ארגון-מעבידים שהוא בעל ההסכם;

(‎3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועבדים על ידי מעביד שהוא בעל ההסכם או שהוא מיוצג כאמור בפיסקה (‎2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם



אין חולק כי בחתימתה על ההסכם לא פעלה כור כ"ארגון-מעבידים", כמשמעו בסעיף-קטן (‎2). לכן צודקת טלרד בטענתה, כי ההסכם עשוי לחול עליה רק אם ניתן לראות בה אחד מ"בעלי ההסכם", כמשמעם בסעיף-קטן (‎1). כן מוצדקת טענתה, כי בהכללת שמה ברשימת המפעלים המנויים בנספח להס, כשלעצמה, אין כדי להפוך אותה לאחד מבעלי ההסכם; שהלוא ברי, כי אין בכוחם של צדדים להסכם להפוך גורם אחר לצד לו שלא על דעתו. כמי שלא חתמה על ההסכם בעצמה עשויה טלרד להיחשב כאחד מבעלי ההסכם רק אם יימצא בסיס לקביעה, כי טלרד הירשתה את כור, בין מראש ובין בדיעבד, לחתום על ההסכם גם בשמה. באי-כוחה של טלרד לא חלקו, כי אין מניעה מן הדין לכך, שמעביד ייפה את כוחו של אחר לייצגו במשא-ומתן לקראת כריתתו של הסכם קיבוצי מיוחד ואף בדבר עצם כריתתו של הסכם כזה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים התמקדה בשאלה, אם בפועל נתנה טלרד לכור הרשאה כזאת.


‎9. בית הדין הארצי קבע בפסק-דינו, כי מנכ"ל כור היה מוסמך לייצג ולחייב את מפעלי כור המנויים בנספח להסכם. ככל שקביעה זו מתייחסת לטלרד, אינני רואה עילה להתערב בה. מהתנהגותה של טלרד, שבמשך שנים רבות קיימה את הוראות ההסכם ככתבן וכלשונן (כפי שקיימה גם הסכמים קומים ואחרים שכור כרתה בשמה) ניתן וצודק להסיק, כי טלרד ראתה את עצמה צד להסכם, ולכל הפחות נתנה היא להבין כי כך רואה היא את עצמה. הֶסברה של טלרד כי פעלה כך רק על יסוד הוראות ביצוע שקיבלה מכור איננו מתיישב עם העמדה אותה נקטה טלרד בדב"ע נב‎4-6/. בעיקרי הטיעון שוגשו מטעמה לבית הדין הארצי לעבודה, לקראת הדיון בהליך האמור, הצהירה טלרד לאמור:



המשיבה (טלרד - א' מ') הסמיכה את כור תעשיות בע"מ, במפורש וגם מכללא, לחתום גם בשמה על הסכם כור כהסכם קיבוצי. הנהלת כור תעשיות בע"מ חתמה איפוא על ההסכם "גם מטעם המבקשת" (המשיבה), כמו שקבע כב' בית הדין קמא...


נראה כי מבלי להיכנס לשאלה אם הצהרתה האמורה של טלרד מקימה בסיס לטענת השתק או מניעות, די בתוכן ההצהרה ובנסיבות העובדתיות האחרות שהוכחו, כדי להוביל למסקנה, כי לקביעת בית הדין הארצי, שכור חתמה על ההסכם גם כנציגתה של טלרד, יש בסיס ראייתי מוצק.


יתר על כן: אף אם היה זה נכון, שטלרד קיימה את ההסכם רק מחמת כפיפותה להוראות כור, לא היה בכך כדי להועיל לה; שכן גם אם לא ניתן להצביע על פעולה ישירה ומפורשת מצידה של טלרד, למינויה של כור כנציגתה לצורך ההתקשרות בהסכם, יש בפועלה על-פי ההסכם בשנים שלאחר כריתתו משום אישור בדיעבד לחיובים שניטלו על-ידי כור מטעמה במסגרת ההסכם. אישור בדיעבד של פעולת שלוח שקול, כידוע, להרשאתו מראש (ראו סעיף ‎6(א) לחוק השליחות, תשכ"ה‎1965-), ועל קיומו של אישור בדיעבד ניתן ללמוד גם מהתנהגות השולח, העשויה להתבטא אף בשתיקה ואי-נקיטת צעדיכלשהם (ראו ע"א ‎488/83 צנעני נ' אגמון, פ"ד לח(‎4) 141, 150).
‎10. באי-כוחה של טלרד לא חלקו, כאמור, כי דיני השליחות הכלליים חלים על בירור נושא ההרשאה גם בדיני הסכמים קיבוציים. עם זאת קיוו לשכנענו, כי עקרון הפומביות, החל על הסכמים קיבוציים, מחייב כי הרשאה לחתום על הסכם קיבוצי תהיה מפורשת וגלויה.
לא שוכנעתי, כי הכרעת בית הדין הארצי לעבודה פוגעת בעקרון הפומביות. מטרתו של העיקרון האמור, הגלום בדרישה שהסכם קיבוצי יוגש לרישום (ראו סעיפים ‎1 ו‎10- לחוק הסכמים קיבוציים), היא, שהוראותיו תהיינה נתונות לעיון הציבור, ובמיוחד לעיונם של עובדים ומעבידים הכפופ לו; ראו דב"ע מח‎4-4/ ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הסתדרות מדצינית הדסה, פד"ע יט ‎268, 272; ר' בן ישראל, ההסכם הקיבוצי: חקיקה, פסיקה ופרשנות (תשל"ז) ‎38-37. כל עוד הכתוב בהסכם איננו מטעה אלא משקף את מצב הדברים האמיתי, בין כפי שהתקיים מעיקרה ובין כפי שנוצריעבד, אין יסוד לחשוש לפגיעה בעקרון הפומביות. ובענייננו, לא היה בהכללת שמה של טלרד ברשימת המפעלים שעליהם חל ההסכם כדי להטעות את הציבור; שהלוא מן הראיות עלה, כי טלרד נתנה לכור הרשאה לייצגה, ולפחות בדיעבד אישרה את פעולתה.


‎11. משהגעתי למסקנה, כי בנסיבותיו העובדתיות של המקרה הנתון, אין יסוד להתערב בהכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה, אינני רואה צורך לנקוט עמדה בסוגיה העקרונית, אם השתק פלוגתה עשוי להיות ישים בהכרעת מחלוקת בשאלת תחולתו של הסכם קיבוצי מיוחד על צד שלא חתם עליו. גםלשאלה, אם "הסדר קיבוצי" יכול שיהיה בר-אכיפה, שבית הדין הארצי דן בה מעבר לצורכי ההכרעה בערעורים שלפניו, לא אתייחס.


‎12. על יסוד הנימוקים שפורטו, הייתי מבטל את הצו-על-תנאי ודוחה את העתירה. לדידי, יש לחייב את העותרת לשלם שכר-טרחת עורך-דין והוצאות בסך ‎15,000 ש"ח למשיבות ‎2 ו‎4- ובסך ‎15,000 ש"ח למשיבה

ש ו פ ט



השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.


ש ו פ ט ת



השופט א' א' לוי:
אני מסכים.


ש ו פ ט



הוחלט כאמור בספק דינו של השופט א' מצא.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון