הודעה על זכייה במכרז

פסק דין 1. העותרים 1 (להלן: "רבאח") ו- 2 (להלן: "חברת אוסאמה") השתתפו באמצעות עותר 3 (להלן: "מייסרה") במכרז 234/2000 של המשיב 1 (להלן: "המינהל") למכירת 125 מגרשים בשכונת הכרם ב' בעכו (להלן: "המכרז"). 2. רבאח וחברת אוסאמה זכו במכרז מול 11 מציעים אחרים, לגבי המגרשים שאליהם התיחסה הצעת כ"א מהם (רבאח - מגרש 86; חברת אוסאמה - מגרש 2). לרבאח וחברת אוסאמה נשלחו הודעת על דבר זכייתם. ההודעות נושאות תאריך 19.12.00 וכן נושאות הכותרת "דואר רשום עם אישור מסירה". לרבאח ואוסאמה נשלחו גם הודעות הנושאות כותרת "אישור עיסקה חתימת חוזה פיתוח לחכירה". גם בכותרתן של הודעות אלה נכתב "דואר רשום עם אישור מסירה". מטעם ח.פ.ת. חברה לפיתוח ולתשתיות בע"מ נשלחה לרבאח ואוסאמה הודעה הנושאת תאריך 22.12.00 שבה הם מוזמנים להסדיר את הוצאות הפיתוח ולחתום על הסכם הפיתוח. 3. בחוברת המכרז הנושאת כותרת "הזמנה לקבלת הצעות לחכירת 125 מגרשים לבנייה עצמית חד ודו משפחתיים (סה"כ 129 יח"ד) בשכונת הכרם ב' בעכו", נכתב בתנאי המכרז בסעיף 15 ע' 6 כדלקמן: "תוך 60 יום מתאריך אישור המינהל יהא על הזוכה להופיע במשרדי המינהל בכתובת הנ"ל ולשלם את הסכום שהוצע על ידו לקרקע... ולחתום על חוזה הפיתוח. בתוך 30 יום מתאריך אישור המינהל ניתן יהיה לשלם את הסכום בגין הקרקע בלבד ללא תוספת ריבית. החל מהיום ה- 31 ועד תום תקופת 60 הימים ממועד אישור המינהל, תיגבה תוספת ריבית... בתום 60 יום מתאריך אישור המינהל לא יתקבל כל סכום שהוא עבור המגרש". בהמשכו של אותו סעיף נאמר: "אם בתום 60 יום לא יתקבל מלוא הסכום עבור המגרש תפקע זכותו של הזוכה במכרז לקבל את המגרש". בסעיף 16 לחוברת המכרז (בע' 6) נאמר: "מודגש בזה, כי מועד תשלום הוצאות הפיתוח ומועד התשלום עבור הקרקע כאמור לעיל הם תנאים יסודיים למימוש הזכיה במכרז זה והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המכרז, לרבות בנוסח החוזים שבמסמכי המכרז ובמקרה של איחור כלשהו בתשלום תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת". בנספח ב' לתנאי המכרז עליו נתבקשו המציעים לחתום (ובפועל חתמו עליו רבאח ואוסאמה) הם אישרו קבלת עול כל תנאי המכרז (ראה סעיף 1א'). בהודעה על הזכייה במכרז נאמר בין היתר: "תשומת לבכם מופנית לכך שבאם לא תפנו למשרדנו המחוזי ותסדירו את כל ענינכם כמפורט בתנאי המכרז ובכלל זה הסדרת תשלום הוצאות הפיתוח תוך 50 יום ותשלום עבור הקרקע וחתימה על חוזה הפיתוח תוך 60 יום מהתאריך הנקוב במכתב זה יראה המינהל את הצעתכם כבטלה ויהיה חופשי לעשות בהקצאה כרצונו לרבות ההתקשרות עם כל אדם אחר ביחס להקצאתו ולהקניית זכויות בנכס לכל אדם אחר". גם בהודעה על אישור עיסקה חתימת הסכם פיתוח לחכירה, הודגש, כי אי עמידה בלוח הזמנים של 60 יום, תראה הבקשה להקצאת הקרקע כ"בטלה מעיקרה". רבאח ואוסאמה לא השלימו את התשלום תוך 60 יום מיום 19.12.00. כמו כן, לא שילמו את הוצאות הפיתוח תוך 50 יום. המינהל שלח הודעות לרבאח ולאוסאמה ביום 10.6.01 (לגבי מגרש 2) וביום 11.7.01 (לגבי מגרש 86), ובהם הודיע להם על ביטול זכייתם עקב אי ביצוע התשלומים במועד. העותרים מבקשים מביהמ"ש ליתן פס"ד כנגד המינהל וכנגד חברת ח.פ.ת. חברה לפיתוח ולתשתיות בע"מ (להלן: "ח.פ.ת") המצהיר, כי החלטת המינהל וח.פ.ת שלא להתקשר עם העותרים בהסכם חכירה מכוח המכרז לא היתה כדין וכי העותרים זכאים להתקשר עמם בהסכמי חכירה לגבי המגרשים בהם זכו במכרז. מייסרה עוואד בתצהירו אומר את הדברים הבאים: א. המשיב לא המציא אישורי מסירה, הגם שבכותרת המכתבים נאמר "רשום עם אישורי מסירה". ב. המשיב טען כי המכתב לרבאח נשלח ביום 21.12.00 והמכתב לאוסאמה ביום 31.12.00. ג. העותרים הצהירו, כי קיבלו את ההודעות רק כ- 10 עד 15 יום לאחר מועד הדפסתם, אך המועד המדויק אינו זכור להם. ד. בחודש ינואר 2001 פנה מייסרה לח.פ.ת וביקש דחיית מועד התשלום שננקב בשוברי התשלום שנשלחו שבהם הופיע תאריך אחרון לתשלום 17.1.01 (לפני הצהריים). לדבריו, הוחלף התאריך ל- 9.2.01. ה. בסופו של דבר עקב מחלת האב בוצע התשלום רק ביום 5.3.01. ביום 12.7.01 שילמו העותרים את מס הרכישה, וזאת לאחר שהמשיבים דיווחו על העיסקה למס שבח ושלטונות מס שבח פתחו נגד הנתבעים בהליכי גבייה, לרבות עיקולים. ו. ביום 15.7.01 נתקבלה אצל העותרים הודעה לפיה ביום 1.7.01 ביטל המינהל את העיסקה עם העותרים, וזאת בשל אי עמידה בתנאי המכרז. בעקבות מכתב זה פנו העותרים למינהל במכתב ביום 22.8.01, בו הסבירו את האיחור בתשלום במחלת הסרטן של האב. הם טענו במכתבם, כי העבירו ערבות בנקאית לח.פ.ת ושילמו אגרה לחברת החשמל. ז. תשובת המינהל ניתנה ביום 6.9.01 ובה נדחתה בקשת העותרים ונאמר, כי המינהל עומד על ביטול העיסקה. העותרים טוענים, כי: א. שילמו את התמורה בטרם עברו 60 יום מיום שנודע להם על הזכייה או לחילופין תוך איחור קצר וזניח מאותו מועד. ב. התניות בדבר 60 יום מעת הזכייה הן תניות מקפחות בחוזה אחיד. מנין הימים צריך לרוץ מהיום שבו ניתנה ההודעה לזוכה ולא מועד החלטת הועדה על הזכייה. ג. המשיבים קיבלו לפקודתם את סכומי הכסף הניכרים ששילמו העותרים וחיכו 4 חודשים עד שהודיעו על ביטול ההסכם. שיהוי זה גרם לעותרים לשנות מצבם לרעה, בין היתר גם בשל כך שהמשיבים לא הודיעו לשלטונות מס שבח על ביטול העיסקה. פקידי המינהל גרמו לעותרים לחשוב, כי מועדי התשלום אינם מעיקרי ההסכם והסנקציה היחידה בגין האיחור תתבטא בתשלום ריבית. דיון ומסקנות. דין התביעה להדחות. 1. הלכה פסוקה היא, כי טענות כלפי תנאים במכרז (לרבות הטענה, כי מדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד), יש להעלות לפני הגשת ההצעות או לכל המאוחר לפני פתיחת תיבת ההצעות. בודאי שאין מקום להעלות טענות כאלה לאחר הזכייה במכרז (ראה לענין זה בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ. ממשלת ישראל פד"י לו (4) 44, 47; וכן ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ. משרד הבטחון ואח' פד"י נא(5) 643, 645). לפיכך, לא אוכל לשעות לכל טענה הנוגעת לסבירות התנאים או לכך שמדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד. 2. בהעדר הוראה אחרת, מגיעים הליכי מכרז לסיום עם מתן ההודעה על הזכייה ומכאן ואילך נקשר בין המזמין והזוכה קשר חוזי (ת"א (י-ם) 861/94 מ.ע. סיורי הסעות נ. עירית ירושלים (לא פורסם); ה"פ (ת"א) 176544/97 טרנסטק נ. בית חולים וולפסון (לא פורסם)), אך תנאי המכרז במקרה ספציפי זה הם שונים: ההודעה על הזכייה אינה מגבשת עדיין את הקשר החוזי בין המזמין והזוכה. ניתן לראות את מצב הדברים על פי תנאי המכרז משני היבטים: ההיבט האחד - הזכייה היא תהליך דו שלבי המורכב מההודעה על הזכייה ומהתשלום במועד ורק עם קיום התשלום במועד מבשילה הזכייה ומתממשת. סימוכין להיבט זה ניתן למצוא בסעיף 16 לתנאי המכרז בו נאמר, כי "מועד תשלום הוצאות הפיתוח ומועד התשלום עבור הקרקע כאמור הם תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז" (ההדגשות לא במקור). ההיבט השני - שאף לו ניתן למצוא סימוכין בלשון תנאי המכרז הוא, שמדובר בזכייה התלויה בתנאי מפסיק, במובן סעיף 27(א) לחוק החוזים (חלק כללי) המתבטא באי תשלום הסכומים האמורים במועד. התקימותו של תנאי מפסיק זה מפקיעה את הזכייה מלכתחילה. הנה כי כן, אומר סעיף 15, כי "אם בתום 60 יום לא יתקבל מלוא הסכום עבור המגרש תפקע זכותו של הזוכה במכרז לקבל את המגרש", ובסיפא של סעיף 16 "במקרה של איחור כלשהו בתשלום תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת". 3. יש לפרש את תנאי המכרז כקובעים במקרה של אי תשלום במועד, אין הזכייה בת תוקף ואין מצב דברים זה תלוי בכך אם המינהל הודיע על הביטול תוך זמן סביר, אם לאו. אין מדובר כאן בביטול חוזה עקב הפרה שאז יש להודעת הביטול משמעות קונסטיטוטיבית ונדרש גם כי הודעת הביטול תמסר תוך זמן סביר (סעיפים 7(א) ו- (8) לחוק החוזים) (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א1970-, אלא במצב דברים בו לא נקשר כלל חוזה בין המינהל בין התובעים (השוה בג"צ 270/91 חפציבה נ. מינהל מקרקעי ישראל פד"י מה(4) 428; ראה פרשת חברת בת גל מבנים). 4. אם נכון הניתוח האמור ואנו מצויים אכן עדיין בשלב המכרז ולא בשלב החוזי, הרי לא ניתן להתיחס למחלוקת שבפנינו כאילו היא מתקיימת במישור היחסים בין המזמין (המנהל) והעותרים בלבד, אלא עלינו לקחת בחשבון שמדובר בהליך בעל תכונות של "דואליות נורמטיבית" במובן זה שאין הוא מתרחש "בעולם" של דיני החוזים בלבד, אלא חלים עליו גם דיני המשפט הציבורי ובראש ובראשונה עקרון השוויון בין המציעים. עקרון זה אינו מאפשר למזמין לעשות הקלות לטובת אחד המציעים, שכן הדבר יפלה אותו לטובה לעומת המציעים האחרים שהכינו עצמם מבחינה פיננסית לעמוד בתנאי התשלום במועד שנקבע. 5. מכאן, נובעת המסקנה שאין למינהל כל זכות להאריך את המועדים שנקבעו כתנאים יסודיים למימוש הזכייה או לתוקפה של הזכייה, בין אם מדובר בהארכה בכתב או בעל פה או בהתנהגות. כיו"ב אין גם למינהל כל זכות לותר על "הפרתו" של התנאי האמור (השוה ה"פ (ת"א) 1258/95 תילגית נ. מ.מ.י (לא פורסם)). 6. מכאן, שגם אם חטא המינהל בכך שהחזיק בידו כספים של העותרים ורק ביום 1.7.01 החליט על "ביטול העיסקה", אין בידי העותרים לתבוע את אכיפת זכייתם במכרז, אלא לכל היותר לתבוע מהמינהל פיצויים על נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממצגים לכאורה הנובעים מהתנהגות המינהל. 7. מוכן אני לקבל את עמדת העותרים, לפיה מנין 60 הימים מתחיל לא ממועד ההחלטה בדבר הזכייה אלא מהמועד של קבלת ההודעה על הזכיה, למרות שמבחינה מילולית נראה שהמועד הקובע למנין 60 הימים הוא מועד האישור. המינהל הוכיח לכאורה שההודעה שוגרה סמוך ל- 21.12.00 (כך עולה לכאורה מהאישור של הדואר). גם אם נניח שנכונים דברי העותרים כי הם קיבלו את ההודעות 15 יום לאחר 19.12.01 (ראה סעיף 7 לתביעה), הרי יוצא שהם קיבלו את ההודעה לכל המאוחר ביום 3.1.01 ומועד 60 הימים מסתיים ביום 3.3.01. יודגש, כי העותרים מדברים בתביעה על 15 יום מיום 19.12.00 ולא מיום המשלוח בפועל. אם כך הוא, היה עליהם לשלם התשלומים עפ"י התנאים עד ליום 3.3.01 והם שילמו את התשלומים רק ביום 5.3.01. בשים לב לאמור, לא ניתן לתת לעותרים את הסעד שהם מבקשים. 8. כאמור, יתכן ויש לתובעים עילה לתביעה כספית נגד המינהל ו/או נגד ח.פ.ת, בגין העובדה שהגם שהתשלומים שולמו ביום 5.3.01, לא הוחזרו הכספים לעותרים מיד וכן לא הודע לשלטונות מס שבח במועד על בטלות העיסקה. בשים לב לאמור, אני דוחה את התביעה, אך מחייב את התובעים לשלם למינהל הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום נמוך יחסית של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. אינני פוסק הוצאות לטובת ח.פ.ת שלא נטלה חלק אקטיבי בדיון. מכרז